הבנקים קיבלו מבוימלגרין בקלות - המוסדיים יתאמצו

כדי שהמניות יהיו שוות משהו המוסדיים יצטרכו להזיע

אתי אפללו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> אתמול פורסם ב-TheMarker כי יש סיכוי ממשי שהמשקיעים המוסדיים, בעלי החוב של בוימלגרין קפיטל, יקבלו את המפתחות של החברה ויזכו בשליטה עקב המרת החוב שלה למניות.

מהלך זה אמור להתרחש לאחר שלפני שבועיים הודיעה אסיפת בעלי אג"ח א' של בוימלגרין כי היא דוחה את מועד התשלום הקרוב (בסוף אפריל) של קרן וריבית ב-45 מיליון שקל בשלושה חודשים, ללא תוספת ריבית או פיצוי, כדי שהמוסדיים יגיעו להסדר כולל עם החברה בכל סדרות האג"ח.

לבוימלגרין יש גם בעלי חוב שעבדו פחות קשה. בדצמבר 2008 הקדימה החברה תשלום חוב לבנק מזרחי טפחות בהיקף של 56 מיליון שקל. בוימלגרין לקחה מהבנק הלוואה של 630 מיליון שקל ששימשה לרכישת אזורים, ובמקביל גייסה חוב מהמוסדיים.

חוסר הסימטריה בין מצבו של מזרחי טפחות לבין מצבם של המוסדיים בולט לעין. הוא נובע מכך שהבנק הוא נושה מובטח, והמוסדיים לא. כלומר, אם החברה לא תשלם את החוב, יש לבנק כביטחונות את אזורים, ממנה ייפרע חלק מהחוב. מלבד הקדמת התשלום לבנק לעומת דחיית התשלום למוסדיים, הגדיל הבעלים שעיה בוימלגרין בינואר את הערבות האישית שלו לבנק מ-25 ל-50 מיליון דולר. בנוסף, לפני כשבועיים הוטלו לבקשת הבנק הגבלות על אזורים, ובהן הצורך לקבל את הסכמתו מראש לביצוע פעולות בנכסים, לחלוקת דיווידנד, לתשלום דמי ניהול ועוד.

למוסדיים אין ביטחונות כאלה. יש להם כוח לקחת את החברה לפירוק, אבל במקרה כזה, הסיכוי שהם יקבלו בחזרה חלק מהחוב הוא קטן מאוד.

המשבר הנוכחי הבליט מאוד את הכוח שנותנים הביטחונות למלווים. למרות זאת, בגל ההנפקות האחרון שוב מוותרים המוסדיים על בטוחות. למעשה, מלבד גזית גלוב, אף חברה בגל ההנפקות של החודשיים האחרונים לא נתנה בטוחות לבעלי האג"ח. המשמעות היא שבמשבר הבא שוב נראה את המוסדיים בלי כוח ממשי מול החברות, מתחננים לפירור מהחוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker