"במאבק על התמלוגים יש לארגוני היוצרים מונופול" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"במאבק על התמלוגים יש לארגוני היוצרים מונופול"

עו"ד תמיר אפורי, מי שהוביל את חקיקת חוק זכויות יוצרים החדש, מעריך כי פלטפורמות הסלולר והאינטרנט יחריפו את המאבק של היוצרים על תמלוגים. לארגוני היוצרים הוא ממליץ על גבייה מאוחדת

כמה שווה קניין רוחני בבית המשפט?

<<"בשנים הקרובות צפויים עימותים משפטיים רבים בין ארגוני היוצרים לבין גופי שידור", מעריך עו"ד תמיר אפורי. לדבריו, "ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות יצרה פלטפורמות חדשות של הפצת יצירות כמו ספקי תקשורת סלולרית ואתרי אינטרנט, וכתוצאה מכך עלולים להיות סכסוכים חדשים על גובה התמלוגים לארגוני היוצרים". אפורי הוביל במשרד המשפטים את חקיקת חוק זכות יוצרים החדש שנכנס לתוקף לפני פחות משנה. החוק החדש החליף חוק זכויות יוצרים אנכרוניסטי שנחקק ב-1911. "השקעתי שמונה שנים של עבודה בהכנת החוק החדש ובלווי הליכי החקיקה שלו בכנסת", הוא אומר.

בשירות המדינה עסק אפורי רבות בנושא התמלוגים ליוצרים. עם סיום תפקידו הוא הצטרף כשותף למשרד עורכי הדין גילת, ברקת, מקבוצת הקניין הרוחני ריינהולד כהן.

לארגוני יוצרים טענות רבות כלפי גופי שידור על קיפוח. האם היכולת להעביר יצירות לפלטפורמות נוספות לא תגדיל את הכנסות היוצרים?

"היכולת להעביר יצירות לפלטפורמות נוספות מגדילה את הכנסות היוצרים רק אם כך נקבע בהסכמים. אם ההסכמים אינם נותנים ביטוי כספי לפלטפורמות החדשות ההכנסות לא גדלות".

היוצרים הם הצד החלש פה?

"נוסחאות התמלוגים על שידור בדרכים המסורתיות ברדיו או בטלויזיה, התגבשו בעולם במשך השנים. לעומת זאת, נוסחאות חישוב התמלוגים לשימוש בפלטפורמות חדשות עדיין בתהליך התגבשות, ומטבע הדברים גיבוש נוסחאות תמלוגים כרוך במשא ומתן והפעלת הכוח המשפטי והכלכלי של הצדדים. בישראל, גם תמלוגים על שידורי רדיו וטלוויזיה עדיין בהתגבשות כי רק לאחרונה בתי המשפט החלו לעסוק בכך.

"בניגוד לסברה רווחת, הצד החזק במשא ומתן כזה הם ארגוני היוצרים. הם עושים עבודה חשובה עבור היוצרים, אבל נהנים ממונופול. לצורך ריסון כוח השוק שהתרכז בידיהם, נקבעו הסדרים מיוחדים על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, המאפשרים לבתי המשפט לקבוע את התמלוגים הראויים, ללא הכתבה חד צדדית של ארגוני היוצרים. לארגונים יש יתרון מובנה במשא ומתן גם כי בידיהם כל המידע על השוק, כולל מידע מארצות אחרות, ואילו הגוף שמולם לא עוסק בניהול תמלוגים ובדרך כלל אין לו ידע עובדתי ומומחיות בתחום. רק לפני ימים אחדים ניתן פסק דין שמדגים את הבעייתיות, בעניין התמלוגים שישלם ערוץ המוסיקה (ערוץ 24) לחברות התקליטים".

הדברים של אפורי מפתיעים כשמתייחסים למאבק היוצרים בזכייניות הטלוויזיה ולפריצה במהלך התוכנית "היום שהיה עם גיא זהר". אבל הוא מסייג. "צריך להבחין בין המאבק על השקעת תקציבים בהפקות מקור, לבין התמלוגים שגובים ארגוני היוצרים". הוא אומר, "בשלב שלפני ההפקה, כל יצירה לעצמה וכל מפיק לעצמו. בגביית תמלוגים בדיעבד, היוצרים מאוגדים ומכאן כוחם.

"ארגוני התמלוגים רוצים להבטיח שהתשלום על שימוש בהפקות יהיה גבוה יותר. במידה מסויימת אלה כוחות שפועלים לכיוונים סותרים: ככל שגוף השידור מחוייב לשלם יותר תמלוגים עבור זכויות יוצרים, נשאר לו פחות תקציב להפקות מקור. צריך למצוא את נקודת האיזון שבה משולמים תמלוגים הוגנים אבל הפעילות הכלכלית לא נפגעת".

מדוע אין התארגנות יוצרים בצורה יעילה יותר?

"במדינות רבות יש ארגונים נפרדים ליוצרים, מפיקי תקליטים, מבצעים, ובמאים. אולם, ארגונים אלה אינם גובים בנפרד את התמלוגים. בתחום המוסיקה, בדרך כלל ארגון אחד גובה תמלוגים ומעביר חלק מהם לארגון אחר לחלוקה בין חבריו. למשל, מפיקי התקליטים גובים גם עבור המבצעים.

"בישראל, שום רשות שלטונית לא עסקה בנושא עד תחילת 2000. בהיעדר רגולציה, קבוצות התארגנו לגביית תמלוגים גם במקום שאין כל הצדקה לגבייה נפרדת".

אני מניח שלארגונים אין אינטרס לשנות את המצב הזה.

"ההתרשמות שלי היא שהנהלות חלק מהארגונים חוששות כי איחוד הגבייה יפגע במעמדן. מעבר לזה, לאחר ההליכים המסובכים שהיו בבית הדין להגבלים עסקיים, חלק מהארגונים אינם רוצים להשקיע עוד כספים במהלך משפטי וארגוני לאיחוד הגבייה. מבחינה כלכלית אני משוכנע שאיחוד הגבייה היה מועיל ליוצרים ולמשתמשים - היו נחסכות הוצאות כפולות ומכופלות של מנגנוני גבייה נפרדים".

"בית הדין לתמלוגים טוב לארגונים"

אחד הנושאים שאפורי טיפל בהם במשרד המשפטים היה הצעת חוק להקמת בית דין לתמלוגים, שיפקח על התמלוגים שגובים ארגוני היוצרים כמו אקו"ם והפדרציה לתקליטים. לדבריו, "ארגוני היוצרים ממלאים תפקיד חשוב לטובת היוצרים, אבל בגלל ריבוי הארגונים והיעדר הכללים, יש בציבור כעס גדול על כך הדרישות השונות ובלתי מוסברות לתשלומי תמלוגים. לקח הרבה זמן לשכנע את ארגוני היוצרים שקיומו של בית דין כזה יהיה גם לטובתם, ואני מאמין שהם השתכנעו. המשך החקיקה צפוי בכנסת הבאה".

למה הארגונים התנגדו לבית דין כזה?

"הם חשבו שבהיעדרו יוכלו להכתיב באופן חד צדדי את נוסחאות התמלוגים. זה בדיוק מה שקרה כששופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, נתנה לאקו"ם להכתיב באופן חד צדדי העלאה של מאות אחוזים בשיעורי התמלוגים של גל"צ. אלא שאז נכנס לתמונה הממונה על ההגבלים העסקיים וקבע כי לארגונים לא יהיה עוד כוח להכתיב את הסדרי התמלוגים. ברגע שניטל מהארגונים הכוח להכתיב את המחיר, ונשארה רק השאלה מי יהיה הגוף השיפוטי או המינהלי שיקבע את התמלוגים הראויים, הארגונים השתכנעו שעדיף להקים בית דין מיוחד".

בית הדין עדיין לא קם. "הצעת החוק נדונה בוועדת הכלכלה בכנסת הקודמת. הממשלה החדשה והכנסת החדשה יצטרכו להחליט להחיל על הצעת החוק 'דין רציפות' כדי להמשיך במקום שבו הדיון נפסק".

בעבודתו במשרד המשפטים שילב אפורי חקיקה עם ייצוג המדינה בבתי המשפט. למשל, הוא ייצג את משרד החינוך שנתבע על ידי חיים אוורבוך שביקש בלעדיות על שיטות לימוד מתמטיקה. "האיש כתב ופרסם ספרי לימוד במתמטיקה. בתביעה טען כי כל ספרי הלימוד שהיו בבתי הספר היסודיים בשנות השמונים והתשעים, היו העתקה של השיטה בספרים שלו", מספר אפורי. בסופו של דבר התביעה נדחתה. אוורבוך הצליח בתביעות אחרות שהגיש, נגד נתבעים אחרים.

החוק החדש החמיר את העונשים הפליליים כנגד מי שמבצע הפרות מסחריות. הוא גם מאפשר לבתי המשפט גמישות בפסיקת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ובהחלטה על הוצאת צווי מניעה.

אפורי היה חבר בצוות בינמשרדי לאכיפה פלילית בתחום הקניין הרוחני והוא טוען כי המשטרה והפרקליטות משקיעים מאמץ משמעותי באכיפה. "אנשים שנתפסו כמה פעמים, ריצו עונשי מאסר בפועל" הוא אומר. "בשנים האחרונות יש מגמה ברורה של החמרה בענישה וגם בפסיקת פיצויים אזרחיים בעלי אופי עונשי. זה קורה בין היתר בעקבות תיקוני החקיקה. כמו בכל תחום משפטי ייחודי, לא כל השופטים מומחים באותה מידה בקניין רוחני, אך יש כמה שופטים בעלי מומחיות בתחום ויש גם פסקי דין מעמיקים וחדשניים".

התביעות בתחום הקניין הרוחני מתרבות בשנים האחרונות. אפורי מציין את הגידול בתיקי הפרת זכויות יוצרים על ספרים, משחקים, עיצוב אתרי אינטרנט ואף תוכניות אדריכלות של בתים. לדבריו, "יש הרבה תביעות משפטיות נגד עיתונים וגופי שידור ומשרדי פרסום על שימוש בתכנים. יש תביעות שמגישים מעצבים גרפיים ומאיירים, הרבה מאוד תביעות על שימוש שנעשה בתמונות שהורדו מהאינטרנט".

אפורי אופטימי: "אחת המטרות המרכזיות שלנו היתה יצירת כללים גמישים שיוכלו להתאים למציאות המשתנה. השתמשנו בביטויים פתוחים שיאפשרו הגנה חזקה גם לגבי יצירות ושימושים חדשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#