האוצר בוחן תוכנית לטיפול במשבר האשראי בענף התשתיות: כספי החוסכים לפנסיה יממנו מיזמי תשתיות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר בוחן תוכנית לטיפול במשבר האשראי בענף התשתיות: כספי החוסכים לפנסיה יממנו מיזמי תשתיות

בין הדרישות שהעלו הגופים המוסדיים: הבטחת תשואת מינימום וערבות מדינה למימון פרויקטים בתקופת ההקמה

>> מהלך מהותי ראשון בניסיון לגבש פתרון למשבר האשראי בענף התשתיות: ל-TheMarker נודע כי בכירי אגף החשב הכללי באוצר ערכו באחרונה סדרת פגישות עם צמרת הגופים המוסדיים הגדולים בשוק ההון הישראלי - כדי לדון בגיבוש תוכנית חירום שתאפשר העמדת אשראי חוץ-בנקאי לליווי פרויקטי תשתית בתקופת המשבר.

בפגישות, שהובילו סגני החשב הכללי אבי דור וגיל שבתאי, נטלו חלק בין היתר יעל אנדורן (הקרנות הוותיקות), ענת לוין (מגדל), אמיר הסל (הראל), יוני טל וחיים הויזמן (מנורה-מבטחים), יובל הררי (כלל מימון), אהוד מכמן (הפניקס) ושלומי ברכה (פסגות). במהלך הדיונים הציגו בכירי המוסדיים את החסמים שעומדים בפני הפניית כספי חוסכים לליווי פיננסי של פרויקטי תשתית, והועלו כמה הצעות שיאפשרו את הסרתם. זאת, על רקע התפקיד המרכזי שניתן להשקעות בתשתיות בתוכניות ההאצה למשק. ל-TheMarker נודע כי בין ההתניות שהציבו המוסדיים לאוצר בעבור השקעות כספי עמיתים במימון פרויקטי תשתית, נכללו הבטחת תשואה מינימלית עבור העמדת אשראי לפרויקט - באמצעות פריסת רשת ביטחון או כל מנגנון פיצוי אחר בידי המדינה; מתן ערבות מדינה חלקית בשיעור של 80% מהיקף החוב היזמי לתקופת ההקמה של הפרויקט, הנושאת סיכונים רבים יחסית; הקלות במגבלות על מתן אשראי הניתן בערבות מדינה; וכן הגנה מפני תנודתיות במרווחי ריבית האשראי.

בשנים האחרונות החלו הגופים המוסדיים לקחת חלק משמעותי יותר בליווי של פרויקטי PPP (בשיתוף המגזר הציבורי והפרטי), אם באמצעות כניסה כמשקיעים פיננסיים ואם בהעמדת אשראי לתקופת ההקמה או לתקופת תפעול הפרויקט. כך למשל שותפה קבוצת הראל בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים ומחזיקה ב-20% ממניות זכיינית הפרויקט, סיטי-פס. מגדל העמידה 75% מהאשראי לפרויקט הנתיב המהיר לתל אביב, וכלל מימון (מקבוצת כלל ביטוח) מובילה את האשראי החוץ-בנקאי לפרויקט תחנת הכוח של דוראד באשקלון.

עם זאת, כניסתו של הכסף המוסדי למימון פרויקטי תשתית בשלבי ההקמה לא היתה נרחבת. זאת, עקב חסמים מנהלתיים פנימיים (היעדר מחלקות ייעודיות והתמקצעות בליווי פיננסי של פרויקטים) והיעדר צבר פרויקטים מספק - אך בעיקר עקב חסמים רגולטוריים כגון היעדר הגנות מפני סיכוני הקמה או תנודתיות מרווחי בסיס, מגבלות לווה בודד ומודל "שערי ריבית".

פיתוח מתווי המימון לפרויקטים היה שמור בעשור האחרון באופן כמעט מוחלט לגופים הבנקאיים. אלה הובילו את גיבוש קונסורציום המממנים, הובילו בהיקפי האשראי שהעניקו ורכשו ידע והתמקצעות רבה בתחום הליווי הפיננסי. התלות שנוצרה באשראי הבנקאי הביאה לא אחת למרמור בקרב יזמים ופקידי ממשלה, בשל היעדר התחרות בשוק האשראי המקומי שנשלט בידי בנק לאומי ובנק הפועלים - והביאה להקשחת עמדות בכל הנוגע למרווחי גיוס החוב ולשינוי תנאי הזיכיון במכרזים.

בעת האחרונה, תלות זו כמעט הביאה לקריסת מימון הפרויקטים, משום עצירת האשראי הבנקאי ודרישת המפקח על הבנקים לעמידה במגבלות הלימות ההון (12% עד סוף 2009) - דרישה שיש בה כדי לפגוע קשות ביכולת הבנקים להעמיד את האשראי הגבוה יחסית הנדרש לפרויקטי הענק בענף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#