האוצר לביטחון: תחסכו ותתייעלו

חלפו הימים שבהם דוד סם עזר לנו לכסות הוצאות מלחמה

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

>> מלחמה היא עניין יקר מאוד. מישהו צריך לשלם אותה, והמישהו הזה הוא אזרחי ישראל. חלפו מזמן הימים שבהם הדוד סם עזר לישראל לכסות הוצאות מלחמה.

בנוסף לעלות הצבאית, למלחמה יש עלויות אזרחיות עקיפות וישירות - מאובדן הכנסה למפעלים בדרום ופיצוי על היעדרות עובדים מהעבודה, ועד לנזקי הפגיעה של גראדים וקאסמים. ועדיין לא הבאנו בחשבון את הירידה בתוצר של המשק, וגם לא את הנזקים לתיירות.

לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, כשהמשק היה בשיאו של מחזור צמיחה והכלכלה גילתה יכולת התאוששות גבוהה, מערכת הביטחון הגזימה ודרשה 30 מיליארד שקל. האוצר בא לקראתה ברצון. גם ועדת ברודט היתה נדיבה בצורה חסרת תקדים כשהמליצה על תוספת של 100 מיליארד שקל למערכת הביטחון בשנים 2008-2017, כלומר תוספת של 10 מיליארד שקל בממוצע בשנה. אלא שחורף 2009 אינו קיץ 2006.

מצבה של כלכלת ישראל היום שונה לחלוטין ממצבה לפני שנתיים וחצי. היום אנחנו נמצאים בשיאו של משבר גלובלי ומקומי מהגדולים בתולדות הכלכלה המערבית. האוצר, גם אם הוא רוצה, אינו יכול לתת למערכת הביטחון את כל מבוקשה, גם אם כל דרישותיה נכונות וצודקות. צפוי עימות לא פשוט בין שתי המערכות.

האוצר מעריך כיום כי ההערכות המוקדמות שלו לגבייה של 203 מיליארד שקל ב-2009, שאושרו בממשלה באוגוסט האחרון, אינן מחזיקות מים, וכי במקרה הטוב רשות המסים תגבה 180 מיליארד שקל. קיימות גם הערכות הרבה יותר פסימיות.

במשרד האוצר אומרים כי הדיונים על עלות המלחמה, עם משרד רה"מ ומשרד הביטחון, יתחילו רק עם סיום המלחמה. אבל דיונים פנימיים באוצר כבר התקיימו, מתקיימים ויתקיימו בימים הקרובים בכל המסגרות הרלוונטיות. באוצר מאותתים כי 2009 ו-2010 יהיו שנים קשות: קופת המדינה ריקה, ומשרד הביטחון יצטרך למצוא מקורות עצמיים, לחסוך, להתייעל ולהתגמש מאוד בדרישותיו. כשמקצצים בחינוך, בריאות ורווחה, במשרד הביטחון לא יכולים לעמוד מנגד, כאילו הם נמצאים במדינה אחרת. גם ברודט, שכל כך היטיב עם הצבא, קבע כי בזמן משבר כלכלי תקציב הביטחון יצטרך להתכווץ.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker