רגינה אונגר, יו"ר ועדת קשר עם רשות ני"ע ב-CFO: "רשת ביטחון שתופסת שניים וחצי אנשים זו מדיניות?"

ככל שמחריף המשבר בשווקים, כך גובר הלחץ על סמנכ"לי הכספים ■ לפי סקר של פורום CFO, הם מאוד לא מרוצים מהדרך שבה בנק ישראל והאוצר מתמודדים עם המשבר - ומאשימים אותם בהתנהלות פוליטית, בנתק בין הגופים ובחוסר הפנמה של המצב

אתי אפללו
אתי אפללו

סמנכ"לי הכספים בחברות הציבוריות בישראל מגלים פחות ופחות הערכה כלפי הגופים הממשלתיים שאמורים לנהל ולהוביל את השוק - כך עלה מסקר שביצע פורום סמנכ"לי הכספים בקרב מנהלי הכספים הראשיים בספטמבר 2008. הציון הכולל בסקר, שבוצע לפני שיא המשבר, היה 0.01 - ירידה של 0.11 נקודות לעומת הסקר הקודם מ-2007 (הציון הגבוה ביותר הוא 2 נקודות, והגרוע ביותר - 2-). מדובר בירידה של 0.54 נקודות בהשוואה לסקר מ-2005, שבו נקבע הציון הגבוה ביותר לקובעי המדיניות.

כינסנו ארבעה סמנכ"לי כספים של חברות ציבוריות - אילן קליגר מאלון דלק, רגינה אונגר משרם פודים, ניסים מלכי מאל על ויוסי טנא מאורמת - ואת העומדת בראש פורום ה-CFO נגה קינן. מהשיחה עמם עולה תמונה קשה, שכוללת ביקורת חריפה כלפי משרד האוצר. כמה מהסמנכ"לים שהשתתפו בפאנל עובדים בחברות שמצבן הפיננסי לא קל, חברות המתמודדות עם מחנק האשראי ולא בטוח שיוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות, מה שכנראה מגביר את הביקורת שלהם כלפי הממשל, שממנו הם מצפים שיושיט יד מושיעה. "הסקר הוא קריאה כמעט נואשת לגופי הממשל לחולל שינוי. המשבר היה צריך לעורר את קובעי המדיניות להוביל פעולה נחרצת - אבל אנחנו לא רואים את ההתגייסות שהיינו רוצים לראות", אומרת קינן.

"זו מדיניות?"

מאז פרוץ המשבר אנחנו דווקא רואים פעולות של גופי הממשל.

אונגר, המשמשת גם יו"ר ועדת דיווחים וקשר עם רשות ני"ע בפורום CFO: "האוצר לא נקט פעולות מספיקות או נכונות, אם בכלל. יש חוסר תכנון אסטרטגי לטווח ארוך, וזה לא השתנה - לא לפני המשבר ולא בעקבותיו. הייתי מצפה למשהו יותר ברור. לא רק להצהיר על תמיכה, אלא שיהיה ברור לאן הולכים, כמה תומכים, במי תומכים. מה יש לנו בינתיים: רשת ביטחון שתופסת שניים וחצי אנשים - זו מדיניות?".

האוצר יצא בפרויקט של קרנות מינוף.

אונגר: "קרנות מינוף זה צעד בכיוון הנכון, אבל אנחנו לא רואים אותו מתגבש לכלל מעשה בטווח הקרוב. ההתנהלות של האוצר היא אטית, פוליטית ומושפעת ממחלוקות עם גופים אחרים. היא מושפעת גם מהצורך להתאים את המדיניות לממשלה, שעוד רגע לא קיימת. לא ככה דברים צריכים להתנהל.

"אמירות ששמענו, כמו 'אין בעיה בשוק האג"ח', מנותקות מהמציאות. חייבים להפנים שמה שקורה בעולם - קורה גם בישראל. אנחנו לא שונים מתעשיות הרכב והפיננסים בארה"ב".

אתם חושבים שגופי הממשל הכלכליים מתנהלים בהתאם ל"כלכלת בחירות"?

אונגר: "הממשלה עסוקה בעצמה, כשבינתיים המשק תלוי באוויר - ואנחנו מפסידים".

טנא, המשמש גם יו"ר ועדת המשנה למיסוי בינלאומי בפורום CFO: "בר-און לא מנהל כלכלת בחירות. הם נאלצו לפרוש רשת ביטחון לא בגלל הבחירות - הצעד הפופוליסטי הזה היה מיושם גם אם לא היינו נמצאים בתקופת בחירות".

מלכי, המשמש גם יו"ר ועדת מימון בפורום CFO: "אבל כאן עשו את זה כדי לצאת ידי חובה, לכן נראה שזה הושפע מהבחירות. חייבים להבין: המשק במשבר עמוק והדבר היחיד בעולם שיכול לעזור לו זו הממשלה שצריכה למשול, ואם היא לא מושלת - אנחנו מדינת עולם שלישי".

קינן: "בתקופה הנוכחית הממשלה חייבת לעשות מעשים, בייחוד במדינה כמו ישראל שבה יש לממשלה יד ורגל בכל תחום. לדוגמה, קיצור משך האשראי של הממשלה לספקים שלה ישחרר עוד נזילות לשוק - ואפשר לעשות עוד הרבה דברים".

טנא: "לא רק שאין תוכניות מסודרות, יש נתק מוחלט בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה מתאם עם ועדת הכספים תוכניות אחרות מאלה שמקדם האוצר - זה דבר שלא ייעשה.

"התירוצים של 'אנחנו בתקופת בחירות' לא מקובלים. גם בארה"ב היו בחירות בשלבים קריטיים של המשבר הכלכלי - ולא היו דברים כאלה. לא רק שאין תוכניות לטווח הארוך, גם תוכניות לטווח קצר אי אפשר לתאם. מזל שבנקים עדיין לא קרסו".

ואם זה יקרה, זה מטריד אתכם?

קליגר, המשמש גם יו"ר ועדת המשנה למע"מ ומסים עקיפים בפורום CFO: "האמת, אולי אם בנק היה קורס היינו רואים אותם סוף-סוף עושים משהו ומתערבים".

אונגר: "ועדת בכר הוציאה את קופות הגמל מהבנקים, ופתאום המשבר נהפך להיות בעיה לא ממשלתית ולא בנקאית. כולנו עומדים מהצד, מקטרים על הגופים המוסדיים ומחכים שהם יסתדרו לבד".

"אגף שוק ההון נרדם בשמירה"

גם השנה בנק ישראל שמר על מעמדו המוביל בסקר - אבל חלה ירידה במעמדו לעומת 2007.

מלכי: "בבנק ישראל יושב איש מאוד חכם ופיקח, שבמשך חצי שנה שהיתה אינפלציה עשה זיגזג עם הריבית. היצואנים אמרו לו: 'יש בעיות עם שער החליפין של הדולר, תהיה אבטלה, יהיו בעיות' - ולא ראינו אותו מטפל בעניין בנחרצות".

קליגר: "אגב התערבות בשוק המט"ח: לא צריך לצאת בהכרזות מראש שעומדים לצאת מהשוק הזה, גם אם מפסיקים להתערב בו. אם זה נכון או לא להפסיק להתערב, זו שאלה אחרת - אבל אם מפסיקים, צריך פשוט להפסיק ולא לצאת בהכרזות".

מלכי: "בכל המשרדים יושבים אנשי מקצוע לעילא ולעילא. אבל היעדר תוכנית שנה אחרי שנה פוגע במשק הישראלי. משרד האוצר מנסה להעביר את המדינה משנת תקציב אחת לאחרת - מה שפוגע, למשל, בתחום התשתיות. תובלה, מים - אנחנו לא מתקדמים לשום מקום.

"אפילו בתקופת המשבר, בואו נסתכל על התנהלות המפקח על הבנקים: הגשש היה כותב על זה מערכון. בכל העולם עוזרים, מזרימים כסף, ואצלנו לא רק שלא מזרימים כסף - רוני חזקיהו מתעקש על הגדלת דרישות ההון, וזה תוקע את האשראי. הרי ברור שהבנקים לא ישחררו אשראי".

אונגר: "זה רק עניין של זמן עד שנראה כאן התמוטטויות, ולאו דווקא של חברות קיקיוניות או כאלה שהשקיעו ברומניה".

מבין גופי הממשל הכלכליים רשות ני"ע ממשיכה להוביל, ואפילו נרשמה עלייה בהערכה למדיניותה.

אונגר: "רשות ני"ע הפגינה וממשיכה להפגין מקצועיות. יש שיתוף פעולה עם החברות, אבל גם היפר-אקטיוויות. אנחנו בשנת יישום ראשונה של SOX ו-IFRS, ומכל עבר מגיעים עוד תקנות, איסורים, חובות גילוי - ולחברות קשה לעקוב. שקיפות זה חשוב, אבל מרוב עצים לא רואים את היער, ומרוב מהירות במעבר ל-IFRS אנחנו מפתחים IFRS ישראלי".

קליגר: "גם התזמון של הרשות בעייתי. אנחנו מקבלים תיקונים ויישומים שצריכים להופיע בדו"חות, רק ערב פרסום הדו"חות".

טנא: "ההוראה של הגילוי בנוגע לשווי של נכסים פיננסיים למכירה היא טובה ומסייעת לחברות לעשות הפחתות - אבל המעבר ל-IFRS זה סיוט, לא תיכננו אותו נכון. יש חברות שמבוקרות על ידי משרדי רו"ח קטנים ולא ברור אם הם אכן מבינים עד הסוף את המשמעות של המעבר. יתרה מזאת, לא בטוח שמשרדי רואי החשבון הגדולים מבינים מה קורה. עוד שנה נראה הרבה חברות שמציגות את הדו"חות מחדש".

אגף שוק ההון נכנס לראשונה לדירוג עם הערכה נמוכה להוגנות השירות והערכה שלילית ליעילות השירות.

אונגר: "אגף שוק ההון נרדם בשמירה בפיקוח. אחרי כל הרפורמות הגיע הזמן לפקח, וכאן הוא לא פעל. צריך פיקוח הדוק יותר על קופות הגמל. מדובר בכספים שחייבים להפריש על פי חוק. זו לא קרן נאמנות, שאם לא רוצים לא קונים. כאן מדובר בהשקעות שהן לא תמיד וולונטריות - אז שיהיה פיקוח מתאים".

מלכי: "אגף שוק ההון הוא כמו תינוק שניבאו לו גדולות, אם יילך לאוניברסיטה הנכונה. נכון לעכשיו יש מצב של אנדרלמוסיה בשוק - הנחיתו מבול של הנחיות, ויש בלבול רב ביישום שלהן.

"אגף שוק ההון לא התארגן לפקח על גוף כמו פריזמה, שגדל מהר. הוא הוריד הנחיות, לא פיקח - והגוף התמוטט. אילו הפיקוח היה הדוק ושיטתי יותר, אולי זה לא היה קורה, או לפחות לא בעוצמה כזו".

אתם רואים את השינוי ברשות המסים מאז מינוי מנהל קבוע?

קליגר: "ראשית, הם פועלים בצורה טובה בדרום, ועל זה מגיעה להם כל ההערכה. ככלל, סוף-סוף יש בעל בית ומרגישים את זה בהתוויית המדיניות. יש נכונות להמשיך רפורמות, אבל כוח אדם הוא בעיה רצינית ברשות המסים - יש מחסור אדיר וזה יוצר מצב שבו לא מספיקים לגמור שומות. בנוסף, על אף שכבר יותר משנה אנחנו עובדים לפי IFRS, אין לנו חקיקת מס חדשה".

פיחות חד בהערכה לסטנלי פישר

>> הסקר התבצע בקרב 103 סמנכ"לי כספים בחברות ציבוריות. 43% מהם מכהנים בחברות שמחזורן השנתי גבוה מ-200 מיליון דולר, והיתר בחברות עם מחזור נמוך יותר. מטרת הסקר היא לאמוד את מידת ההערכה שמגלים הסמנכ"לים כלפי הגופים המשפיעים ויוצרים את הסביבה העסקית בישראל. ההערכה הרבה ביותר מקבלת את 2, והנמוכה ביותר 2-.

כשהתבקשו להעריך את המדיניות הכלכלית וביצועה, הציון הכולל שנתנו הסמנכ"לים לבנק ישראל, משרד האוצר ומשרד התמת היה 0.01 - ירידה של 0.11 נקודה בהשוואה לסקר מספטמבר 2007. ייתכן שההידרדרות נובעת מהמשבר הכלכלי - מה שמבהיר חד-משמעית עד כמה דרושה מדיניות כלכלית מגובשת.

בסעיף קיומה של מדיניות מגובשת, ירד הציון ל-0.05, בהשוואה ל-0.11 בסקר הקודם. ביצוע המדיניות זכה לציון 0.08 (0.19 בסקר הקודם) ותרומת המדיניות למשק זכתה לציון 0.1- (0.06 בסקר הקודם).

הירידה התלולה ביותר בהערכה, של 0.23 נקודה משויכת לבנק ישראל - מה שלא מפריע לבנק המרכזי להמשיך להוביל את טבלת ההערכה לקובעי המדיניות. הערות סמנכ"לי הכספים לבנק ישראל היו בעיקר בעניין הזגזוג בקביעת הריבית.

ב-2008 נרשמה עלייה במידת ההערכה של סמנכ"לי הכספים למדיניות המגובשת ולביצוע המדינות במשרד האוצר - אבל חלה ירידה נוספת בתרומתה למשק.

ההערכה למשרד התמ"ת ממשיכה להידרדר. הסמנכ"לים מציינים כי מדיניותו הבלתי ברורה הופכת אותו ללא רלוונטי.

החלק השני של הסקר מתייחס למדיניות של גופי הממשל הכלכליים: אגף שוק ההון, רשות ני"ע, ועדת הכלכלה, ועדת הכספים, המוסד לביטוח לאומי, מרכז ההשקעות, המדען הראשי, רשות המסים, רשות ההגבלים, החשב הכללי ואגף התקציבים.

המדיניות של רשות ני"ע זכתה לציון הגבוה ביותר מבין גופים אלה: 0.9 לעומת 0.6 בסקר הקודם. אחריו, אגפי שוק ההון והתקציבים - והחשב הכללי, שנרשמה עלייה בהערכה כלפי מדיניותו.

סביב האפס נמצאים הרשות להגבלים עסקיים (ירידה בהערכה), רשות המסים והמדען הראשי. הערכת המדיניות של שאר הגופים נמצאת בטריטוריה שלילית.

החלק השלישי של הסקר עוסק בתפקוד גופי הממשל, ונמדד לפי שלושה קריטריונים: מקצועיות, יעילות השירות והוגנות השירות. ככלל, רמת המקצועיות עלתה במעט לעומת 2007 - אבל רמת ההוגנות של השירות ירדה; ההערכה של מקצועיות השירות נותרה שלילית, כמו ב-2007.

רשות ני"ע מובילה את הדירוג בתחום התפקוד עם עלייה קלה. הרשות להגבלים עסקיים ממוקמת במקום השני, ואחריה אגף שוק ההון, שאמנם זוכה להערכה מקצועית - אבל פחות בכל הנוגע לשירות שהוא מעניק. המדען הראשי ורשות המסים נמצאים סביב האפס, כשההערכה לתפקוד שני הגופים ירדה ב-2008. מרכז ההשקעות זכה לציון 0.11- (0.01 בשנה שעברה). ולסיום, כמו בכל השנים האחרונות, הביטוח הלאומי סוגר את הרשימה: רמת ההערכה כלפיו ממשיכה להיות שלילית - אם כי חל שיפור קל בהשוואה לשנה שעברה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ