שלמה נס "חטף" חזק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלמה נס "חטף" חזק

שלמה נס בראיון ל-MarkerWeek: "סחטו אותי כי אני רגיש" ■ "נאמני האג"ח מגוחכים, חברות הדירוג לא מבינות, המשקיעים בלחץ והמנהלים לא הפנימו את גודל המשבר". שלמה נס ישמח לטפל בחברה גדולה אם תקרוס ובטוח שמחפשים אותו כי הוא איש ציבור

תגובות

קל להבחין ששלמה נס פגוע. הוא לא מבין איך ייתכן שהחברה שלו, יולי שוקי הון - חברה בלי פעילות אבל עם הרבה כסף בקופה - עשתה את "כל הדברים הנכונים" ובכל זאת הוא חטף הכי חזק מכל מנהלי החברות בבורסה. ולא רק שהוא חטף, אלא שהמאבק הציבורי של המשקיעים נגדו, הכותרות והאווירה השלילית אילצו אותו לבטל את העסקה שהוביל במשך חודשים ושלהערכתו היתה מקפיצה את החברה שלו קדימה.

העסקה שבוטלה היתה אמורה להכניס לתוך יולי בעלי שליטה חדשים - משפחת מידן האוסטרלית - בתמורה לעסקי נדל"ן שיש להם בפולין. כעסם של המשקיעים - מחזיקי איגרות החוב שהנפיקה יולי - שהביא לבסוף לביטול העסקה, התעורר לאחר שהם ראו את בעלי השליטה הקיימים, ובהם נס עצמו, יוצאים מהעסק. הם התרגזו במיוחד אחרי שהבינו שיש לנס ולשותפיו בחברה אופציה למכור את המניות שלהם לאחר ארבע שנים והעריכו שבעלי השליטה החדשים מתעניינים ביותר מ-100 מיליון שקל ששוכבים בקופה של יולי. "שמרנו על כל הכסף, ברוך ה'. לא הסתבכנו בהשקעות כושלות ואפילו מגיע לי בונוס. אבל סחטו אותי כי אני רגיש, וכי אני איש ציבור", הוא אומר בראיון ל-Markerweek.

בשיחות עם נס פרשת יולי חזרה ועלתה. אף שמדובר באירוע שולי יחסית לגביו, נס משופע בתארים ותפקידים ולכן גם התדמית חשובה לו. הוא עו"ד, רו"ח וד"ר למשפטים המרצה על ניהול ודיני חברות במוסדות אקדמיים כמו המרכז הבינתחומי בהרצליה. המשרד שלו מוביל בתחום שיקום חברות בקשיים, והוא גם משמש חבר במליאת רשות ניירות ערך ודירקטור בכמה חברות ציבוריות.

נס נחשב עו"ד מקצועי בתחומו אבל הניסיון שלו לשדר פשטות וצניעות לא הצליח עוד לפני פרשת יולי, כשביקש לפני שנתיים וחצי שכר טרחה שערורייתי בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לאחר שליווה יחד עם רו"ח גבי טרבלסי את פירוק קלאבמרקט. אחרי פרשת קלאבמרקט נראה היה שהוא למד את הלקח - הוא נזהר הרבה יותר במגע עם התקשורת וניסה להראות שהוא קשוב לרחשי הציבור. עד שפרשת יולי שוב הזניקה אותו לכותרות השליליות.

הוא נשוי ללאה נס, שהוצבה במקום העשירי ברשימת הליכוד, מה שמקנה לה סיכוי לא רע להתמנות לשרה אם בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. לאור כל אלה ברור שכאשר נס שקל אם להתקפל או להמשיך להתקוטט עם בעלי האג"ח, על כף המאזניים עמד הרבה יותר מהפסד של כמה מאות אלפי שקלים.

"טעינו ולכן לקחנו צעד לאחור", הוא אומר במשרדו שבמגדל גיבור ספורט שבמתחם הבורסה ברמת גן. "ייתכן שלא הצגנו את העניין מספיק טוב. זו היתה אמורה להיות עסקה טובה אבל אני לא הולך נגד המשקיעים. אני מתחשב בבעלי האג"ח והמניות. אמרתי להם - 'אם לא תרצו לא תהיה עסקה'. הבעיה היא שהפכו אותי לשק חבטות".

נראה שהפרשה הזו פגעה בך מבחינה תדמיתית.

"קיבלתי מכות לא נעימות. מי שלא מבין את הנושא והכיר אותו רק מכתבות שפירסמתם יכול היה לחשוב שאני גנב, או לפחות שלא אכפת לי מהמשקיעים. חברים התקשרו אלי אמרו לי 'צא מהסיפור, מה אתה צריך את זה על הראש?'. אבל נשארתי. אני מנהל את העסק בצורה תרבותית והייתי קשוב מההתחלה. בחברות אחרות לא היו מתנהגים כמוני".

אפשר להגיד שנכנעת?

"יש כאלה שיגידו שלא עמדתי בלחצים. האמת היא שכל הזמן הלכתי נגד הזרם. נהגתי באחריות כלפי מי שהשקיע אצלי, וזה לא אומר שנכנעתי. אני חי בשוק הרבה שנים. הייתי דירקטור בארבע מתוך שש חברות הביטוח הגדולות. הייתי יו"ר חברת חשמל. אני לא זורק את כל זה בשביל כמה מאות אלפי שקלים. ניצלו את העובדה שאני איש ציבור, וזה בסדר - אבל היו צריכים לעשות את זה ביושר.

"בתקופה האחרונה ניהלו נגדי מלחמה באמצעות התקשורת. כל מכתב שהמוסדיים שלחו התקבל קודם כל בעיתונים. בנינו עסקה מצוינת ליולי, ובכל מקרה הרווח שלי היה אמור להיות קטן מאוד כי אני מחזיק שם בשיעור נמוך. אבל בשוק של היום נשברו הכלים. כולם בלחץ. בשוק יש היום מצוקה עצומה. אנשים הפסידו 90% מהכסף שלהם. מצד שני - אני מבין אותם".

אתה לא רגיל למאבקים כאלה?

"במסגרת העבודה שלי כבר איימו עלי והאזינו לטלפונים שלי, וזה לא הרתיע אותי. אני נמצא בתחום עיסוק קשה מאוד".

המשבר עדיין לא הגיע לשיאו

התחום הקשה שאליו מכוון נס הוא הטיפול בחברות שנקלעות לקשיים - עיסוק שנהפך לוהט בעקבות המשבר הכלכלי הגובר, שהרי לא מעט חברות יגיעו בקרוב לידיהם של עורכי הדין, רואי החשבון וכל אותם מפרקים וכונסי נכסים. נס מודע לכך ומכין את עצמו: "אם אחת הקבוצות הגדולות במשק תגיע לקשיים נשמח לטפל בזה. הניסיון הראה שבנושאים מורכבים כאלה יש לנו יתרונות ויכולת לעזור".

אתה רואה אפשרות שמישהי מהחברות הגדולות במשק תקרוס?

"מצוקת האשראי עצומה, החברות לא יכולות למחזר חוב והתשואות מזנקות. כיום קורסות בעיקר חברות שהיו חלשות לפני המשבר, אבל במשבר הנוכחי גם חברות גדולות יקרסו. הכל תלוי בכמה זמן יימשך המשבר".

הבנקים יכולים למנוע קריסות?

"לבנקים יש אינטרס גדול מאוד למנוע קריסה של טייקונים, כי הם מחזיקים בנתח גדול מהאשראי העסקי שלהם. הם יעשו הכל כדי למנוע קריסה, אבל השאלה היא כמה אורך רוח יהיה להם. הבנקים מנהלים כיום שיחות ארוכות על החוב עם חלק מהקבוצות הגדולות. אם יטפלו בזה נכון הסיכון לנפילה כזו יירד".

ומטפלים בזה נכון?

"כיום יש בשוק כאוס ואין עם מי לדבר, אבל אפשר לעצור קריסה של חברות ואפשר למצוא פתרונות גם כשעל פניו נראה כאילו אין פתרון. אפשר לדבר עם הבנקים אפילו כשכל החוב שלהם מובטח. למרות התדמית הקשוחה שלהם והעובדה שהם נושים מובטחים, בבנקים יש נכונות לוותר. ניתן להגיע להסדרים גם מול רשויות הממשל.

"יש פתרונות לחברות שגייסו אג"ח ומתקשות כיום לפרוע אותם. אפשר לעשות הכל, אבל צריך לבוא בזמן, לא להיזכר דקה לפני הקריסה. זה הדבר הכי חשוב: לא לחכות לרגע האחרון. מדובר בהבדל של שמים וארץ מבחינת הסיכוי להינצל".

ומנהלים לא מחפשים פתרונות?

"המנהלים בישראל עדיין לא הפנימו את הצורך בהערכות מוקדמות. כאן עובדת שיטת ה'יהיה בסדר' - זו המנטליות שלנו. פעמים רבות מנהלים נמצאים בבועה של עצמם. הם מנסים להסתיר את המצוקות כלפי חוץ, ולכן הם נופלים. כשאתה חולה אתה הולך לרופא, לפחות כדי לשמוע אבחנה. הם צריכים להבין שהמשבר הנוכחי רחב יותר לעומת משברים קודמים ושהמשק עדיין נמצא בהשהיה מסוימת, כך שטרם מרגישים אותו במלוא עוצמתו".

יש מצבים שאין מהם מוצא.

"נכון, אבל במצבים רבים רק נראה שאין מוצא. במשבר הקודם, לפני חמש שנים, התיירות היתה בקריסה, בתי המלון היו שוממים ולא היו יכולים לפרוע את החובות שלהם. ישבתי עם הבנקים ואמרתי להם, 'מה אתם רוצים? להוציא הכל למכירת חיסול? גם ככה אין קונים'. הצעתי להם לפרוש את החוב והנה הגיעו תקופות טובות ובתי המלון חזרו לפרוע הלוואות".

כיום הנאמנים מנהלים את החובות. אתה חושב שזה טיפול יעיל מבחינת המשקיעים?

"כמובן שלא. נאמני האג"ח מגוחכים, והם לא מבינים את המצב האמיתי בשוק ההון. מחזיקי האג"ח נמצאים במצב נחות מול הבנקים כי אין להם שעבודים, כך שלפעמים הפעולות שהנאמנים עושים רק מדרדרות את החברות ופוגעות בבעלי האג"ח. הם עושים שימוש לא מושכל בכוח שלהם - סתם יורים לכל הכיוונים.

"הם מפחדים לחטוף תביעה ממחזיקי האג"ח ולכן הם מחפשים לכסתח את עצמם. הם מזמנים אסיפות ושולחים מכתבים, מזעיקים את בעלי האג"ח שתובעים מהחברה את הכסף, וגם הבנקים נלחצים ולוחצים על החברות לבצע פעולות שלא נכונות להן - והחברות נופלות. שאלתי מנהל של אחת מחברות הנאמנות למה הוא עושה את זה, הוא אמר שהוא פשוט חייב לעשות משהו".

מה לגבי חברות הדירוג?

"גם לחברות הדירוג יש בעיה גדולה עם חברות במצוקה. הן בכלל לא יודעות איך לגשת לניתוח, הן לא מכירות את הנושא, לא מבינות את הסיטואציה ואין להן כלים להביא פתרונות".

52 מיליון שקל על עבודה של שנה

הטיפול במכירת קלאבמרקט, שקרסה ברעש גדול באמצע 2005, יחד עם רו"ח גבי טרבלסי, הוא התיק הידוע והמורכב ביותר של נס. קלאבמרקט שבשליטת משפחת בורוביץ' נהפכה לרשת השלישית בגודלה בישראל, ואז התמוטטה התקרה באחת והתברר כי יש לרשת חובות כבדים. הרשת נמכרה בסופו של דבר לפני שלוש שנים לשופרסל שבשליטת נוחי דנקנר תמורת כמיליארד שקל. מבחינת נס זו היתה הצלחה גדולה.

"הטיפול בקלאבמרקט היה אירוע ציבורי ענק", אומר נס. "היו שם ארבעה בנקים, 2,500 ספקים ו-4,000 עובדים. הבנקים ויתרו על 20% מהחוב שלהם שהיה מובטח, וספקים גדולים ויתרו על החוב כדי שספקים קטנים יוכלו לקבל את מה שמגיע להם".

ההצלחה של נס עם קלאבמרקט יוחסה גם להתנהלות התקשורתית שלו, שהצליחה לתמרן בין הלחצים וידעה לטפטף מסרים בעד מכירת הרשת, כמו "הזדמנות חד פעמית"; "אפשר לנצל את תקופת המכירות בחגים"; ו"הרשת תימכר בלי חוב ותוכל להיסחר בבורסה". אבל נראה שהאתגר המשמעותי ביותר היה לשכנע את הממונה על ההגבלים העסקיים דאז דרור שטרום לאפשר את המכירה לשופרסל, שהיתה כבר אז הראשונה בשוק ונהפכה בעקבות המכירה לגדולה עוד יותר. כיום מתנהלת ברשות להגבלים עסקיים חקירה נגד שופרסל על הפרת ההסכמים שנחתמו אתה בעת רכישת קלאבמרקט.

בדיעבד, לאור ההתחזקות של שופרסל והחקירה שמתנהלת כיום, אפשר לומר שאישור העסקה היה טעות? היא הרי יצרה גוף דורסני שיכול ללחוץ על ספקים.

"ממש לא. ההחלטה לאשר את המכירה לשופרסל היתה הנכונה ביותר מכיוון שהחלופה - קריסת קלאבמרקט - היתה פוגעת בכל הענף והיה נוצר משבר קשה מאוד. אלא שאז זה היה בלי הסדר נושים. בעקבות הרכישה שילמנו לנושים כמיליארד שקל, המדינה חסכה סכום עצום והרבה מאוד אנשים לא איבדו את מקום העבודה שלהם. 80% מהעובדים המשיכו לעבוד או פרשו עם זכויות שהגיעו להם.

"עשינו חישוב שגם אם כל מחירי המוצרים יעלו ב-5%, הנזק שהיה נגרם מקריסה היה גבוה הרבה יותר מהעלייה במחירים - והם לא עלו ב-5%. יש בשוק תחרות, למשל עם רשת רמי לוי. הספקים, בעיקר הגדולים שבהם, מתמקחים. זה סיפור הצלה, נס אמיתי, בעזרת ה'".

למרות ההצלחה ספגו נס וטרבלסי ביקורת קשה בשל שכר הטרחה הענק שדרשו בדרך מתוחכמת כהרגלם. הם הגישו בחשאי ובאופן ידני בקשה לשכר טרחה של 52 מיליון שקל לאנשי הצוות של השופטת ורדה אלשיך. בסביבתו של נס צפו שההחלטה תינתן בתוך שעות, אך חשיפת הבקשה שיבשה את התוכניות.

בנק הפועלים הגיש מיד התנגדות לשכר המבוקש. הוא המליץ על תשלום שנע בין 11 ל-14 מיליון שקל בלבד. בסופו של דבר פסקה אלשיך שנס וטרבלסי יקבלו פחות ממחצית הסכום שביקשו - 21 מיליון שקל. זהו שכר הטרחה הגבוה ביותר שנפסק בישראל לבעל תפקיד כזה.

הבנקים לא שכחו את ההתרחשויות האלה. לפני כשנה וחצי, כשקבוצת חפציבה פשטה את הרגל, היא ביקשה למנות את נס למפרק שלה, אך בית המשפט החליט למנות כונס אחר. בין המתנגדים למינויו של נס היה בעיקר בנק הפועלים.

למעשה התעשרת מנפילות של אחרים.

"התשלום בסדר ואני לא מתלונן, אבל לוקח זמן רב לקבל אותו. לתשלום במקצוע הזה יש תדמית מנופחת וכרוכות בזה הרבה הוצאות ועבודה קשה. קראתי עכשיו ראיון עם המפרק של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, והוא אמר שהסיפוק הכי גדול שהוא שואב מהפרשה הוא העובדים שהוא הציל. הצלנו עכשיו 1,200 עובדים בבורגר ראנץ', וזה סיפוק גדול".

אולי זה מה שצריך להגיד בראיונות כאלה?

"כן, אבל אתה לא יכול להתמודד עם פירוקים אם אין לך רגישות לאנשים. עובדים מתקשרים אליך ב-5:00 בבוקר עם המצוקות שלהם. עד היום אני מקבל ברכות לראש השנה מעובדים שטיפלתי בהם בפרשת קלאבמרקט".

מה הדבר הראשון שאתה עושה אחרי שאתה מקבל תיק גדול?

"מתקשר לאשתי ואומר לה שיצאתי לחודש מילואים. תיק כזה הוא כמו שירות בחדר מלחמה. בזמן פרשת קלאבמרקט ישנתי שלוש שעות בלילה. בחודש הראשון עובדים שלי ישנו על הספות במשרד או במכוניות שלהם".

מספרים שיש לך דרכים מתוחכמות לקבל תיקי פירוק. שאתה שולח נציגים מטעמך לבית המשפט כדי שימליצו עליך.

"עזבו, זה סתם. אף פעם לא הצטערתי על תיקים שלא קיבלתי, ברוך ה'".

לא מזמן הסתיים הטיפול בתיק האחרון של נס (יחד עם שאול ברגרזון) כאשר רשת בורגר ראנץ' נקלעה לקשיים ונמכרה לרשת המתחרה ברגר קינג. מיזוג בין שתי הרשתות נשקל כבר בעבר, אך דרור שטרום לא אישר זאת. רונית קן, מחליפתו של שטרום כממונה על ההגבלים, אישרה את המכירה ונס מחמיא לה על שינוי של 180 מעלות בעמדת הרשות להגבלים עסקיים.

"זו היתה החלטה אמיצה ונכונה, והצדעתי לרונית על כך", הוא אומר. "יש כשל שוק בענף המזון המהיר וזאת הסיבה שבתוך שש שנים התרחשו בו שלוש קריסות. לרשתות פשוט קשה להתחרות במקדונלד'ס, והממונה הבינה את זה. עד עכשיו בכלל לא היתה תחרות בשוק, והמיזוג החדש מעמיד מתחרה סביר שיתחרה במקדונלד'ס".

ייתכן שנס צודק, שכן נראה שמאז השתלטותה של ברגר קינג על בורגר ראנץ' התחרות בענף מתעוררת והצרכן מרוויח. אחרי שבשנים האחרונות המחירים היו בעלייה מתמדת, בשבוע שעבר הודיעה רשת מקדונלד'ס ישראל על הורדת מחירים.

באילו חברות אתה מטפל כיום?

"הציבור לא יודע על רוב החברות שמטופלות אצלנו, כי הן מגיעות בעצמן ולא דרך החלטת בית המשפט. קבוצת מילומור של פרדי רובינסון טופלה אצלנו שלוש שנים לפני שהגיעה לבית משפט. בסופו של דבר רובינסון הסתבך ופנה לבית המשפט, אבל בתקופה שבה הוא היה בטיפולנו הקטנו את החוב שלו ביותר מ-100 מיליון שקל. טיפלנו גם בפולגת של צביקה בארינבוים וקרן פימי, והגענו למסקנה שאין למפעל הזה זכות קיום כלכלית מפני שהוא לא יכול להתמודד מול הייצור הסיני והחלטנו ללכת לפירוק. אנחנו תמיד מעדיפים לשקם, בעזרת ה', ולא לפרק, אבל כאן לא היתה לחברה זכות קיום".

פרשת יולי: "המשקיעים לא הבינו את העסקה"

פרשת יולי שוקי הון והעסקה שנס ניסה להוביל הסעירו את שוק ההון בשבועות האחרונים. הכל התחיל כאשר לפני שנתיים התמנה נס לעורך דינו של המשקיע האמריקאי הנרי קויפטל. קויפטל חיפש חברה ישראלית שנסחרת בבורסה כדי שתשמש פלטפורמה להשקעות בנדל"ן באירופה. לצורך זה הוא רכש את יולי תמורת 3 מיליון דולר.

במהלך הרכישה הציע קויפטל לנס להצטרף אליו. נס הסכים והשקיע במניות יחד עם חברו הטוב רו"ח קובי זילבר, לשעבר בכיר במשרד רואי החשבון סומך-חייקין KPMG. קויפטל מינה את נס ליו"ר הדירקטוריון, וזילבר, דירקטור ביולי, נהפך לרוח החיה מאחורי החברה.

הגאות בבורסה עשתה טוב ליולי, ואף שהיא היתה חברה ללא פעילות וללא נכסים - שלד בורסאי בעגת שוק ההון - היא הצליחה לגייס לא מעט כסף ולהכניס שותפים כמו בתי ההשקעות אקסלנס וגאון השקעות וחברת הביטוח הפניקס. המניה עלתה וכל המעורבים היו מאושרים.

שלושת מנהלי החסכונות האלה נכנסו להשקעה בחברה לפי מחיר של 2 שקלים למניה, לאחר שחברת טאו נכנסה להשקעה תמורת 1 שקלים למניה. טאו נשלטת על ידי איש העסקים אילן בן דב, ונס - כמה מפתיע - יושב גם בדירקטוריון שלה.

האם יש בעייתיות בכך שנס יושב בדירקטוריון של חברה שמשקיעה בחברה שבה הוא מחזיק במניות? נס טוען שלא, ומסביר שבן דב החליט להשקיע על דעת עצמו, וכי גם כך מדובר בהשקעה קטנטונת מבחינת טאו (חצי מיליון דולר). "זאת ההשקעה הכי טובה שהיתה לטאו", אומר נס. "בזמנו זאת היתה עסקה נהדרת לטאו כי כולם השקיעו אחר כך במחיר גבוה יותר. מבחינת בן דב זו עסקה של צ'ופצ'יק. הרשות ידעה שאני דירקטור בטאו. זה נכתב בתשקיף".

המשבר בשוק ההון הפיל ב-70% את מניית יולי. החברה נסחרת כיום לפי שווי עלוב של 8.2 מיליון שקל כך שכל המשקיעים במניות הפסידו. עוד הפסידו רוכשי איגרות חוב של יולי, שהשקיעו 116 מיליון שקל בריבית אפקטיווית של כ-10% בהנפקה שהובילו נס וזילבר במאי 2007. "כל הגדולים השקיעו באג"ח שלנו: פיא, אילנות, פסגות ופריזמה, אף שהיינו שלד בורסאי ללא פעילות", אומר נס.

הרומן בין מנהלי ההשקעות לבין נס נגמר מהר מאוד. אמנם יולי לא עשתה דבר עם הכסף והוא עדיין שוכב בקופתה, אך מה שהסעיר את המשקיעים היה העסקה הסיבובית שנס ניסה להעביר. לאחר שנס נסוג מעסקה גדולה לרכישת מרכזים מסחריים בארה"ב תמורת כ-200 מיליון דולר, הוא הודיע כי מצא משקיעים חדשים בחברה - משפחת מידן מאוסטרליה. המשפחה היתה אמורה להשתלט על החברה ולהכניס לתוכה פעילות נדל"נית שהיא מנהלת בפולין. בעלי האג"ח רתחו: הם חששו שנס וקויפטל יקבלו תשלום נאה, ינופפו להם לשלום וישאירו אותם עם החוב הגדול של החברה. הם התרגזו במיוחד בגלל האופציה שקיבלו נס וזילבר למכור את המניות שלהם לאחר ארבע שנים. "המוניטין של נס היו הסיבה שבגללה השקענו בחברה ועכשיו הוא מכניס בעלים חדשים ובורח", התלוננו המשקיעים.

לטענת נס, עמדתו היתה צודקת אבל מצב הנזילות הרעוע של הגופים בשוק ההון השפיע כנגד העסקה וזאת בלי קשר לאיכותה. זילבר מצטרף לדברים: "מחזיקי האג"ח לחצו עלינו בעבר: 'כולם עושים עסקות, תעשו גם, למה אתם מחכים?', אבל אם היינו מבצעים את עסקת רכישת המרכזים המסחריים בארה"ב, היינו היום בפשיטת רגל". נס מוסיף: "כשביטלנו את העסקה קיבלנו ריקושטים, אבל כיום כולם מברכים שלא עשינו כלום, ברוך ה'. ואז הבאנו את העסקה החדשה, ואם היינו מציגים אותה חצי שנה קודם לכן היו מוחאים לנו כפיים. הבעיה היא שאנשים נמצאים כיום בדפנסיווה כל כך גדולה, שהם פשוט לא מוכנים לשמוע. משקיעים אמרו לי 'אנחנו יודעים שנפסיד בהליך המשפטי אבל נמרר לך את החיים בדרך'".

דווקא עכשיו, כשהמזומן הוא המלך ולך יש יותר מ-100 מיליון שקל, אתה מבקש לעשות עסקה כל כך מורכבת בפולין?

"ליולי יש הון עצמי נמוך וזו בעיה. כשראינו את המשבר המימוני הבנו שצריך להיערך. הבנו גם שלקויפטל אין בשלב זה יכולת להשקיע עוד כסף בחברה, ולכן נידרש למצוא שותף בעל הון. קויפטל מקבל את זה ומוכן לאבד שליטה כדי לחזק את יולי. מאז שהחל המשבר קיבלנו יותר מ-80 פניות לשותפות, למכירה או לעסקה אחרת.

"כולם ראו את יולי וקופת המזומנים שלה, אבל חיפשנו עסקה מתאימה. בבדיקות שלנו הקפדנו על ארבעה עקרונות: שותפים ראויים ומתאימים; שהכסף של יולי לא יציל פרויקטים אחרים או מישהו שנתקע; שהעסקה תגדיל באופן משמעותי את ההון העצמי של יולי ותשרת את החוב; ושאני לא הולך הביתה. העסקה הזאת עונה על כל ארבעת העקרונות. הכל היה נתון לבדיקות מקיפות מאוד ואני בטוח שבעלי השליטה החדשים היו משתמשים בכסף בתבונה".

אז איך ייתכן שאתם חטפתם כל כך הרבה אש, ואפילו דרישה לפרעון מיידי?

"כנראה שטעינו בהצגת העסקה ובמה שעומד מאחוריה. אבל לא גנבנו, לא פשענו ולא פגענו באף אחד. גם המשקיעים אמרו שנהגנו באחריות. אמרו לי, 'אתה היחיד שלא הפסיד, אתה הכי טוב'. הם פשוט לא הבינו את העסקה".

וכשהם קנו את האג"ח הם הבינו את החברה?

"חלקם כן וחלקם לא".

הם הבינו שאתם עושים אקזיט?

"העסקה היתה מחזקת את יולי. בסיס ההון של יולי היה צומח מ-5.5 מיליון שקל לכ-75 מיליון שקל. קיבלנו אופציה לצאת עוד ארבע שנים. קיבלנו הצעות הרבה יותר טובות לקבל כסף מזומן. הציעו לנו 7.5 מיליון דולר כבר עכשיו, וסירבנו בגלל תחושת האחריות למשקיעים. ידענו שאנשים השקיעו ביולי בגללנו ויש לנו אחריות כלפיהם".

אז למה נסוגתם?

"העסקה הייתה מסובכת ותלויה בהערכות שווי, אבל בעולם של היום לא ברור כמה ערך ואמינות יש להערכות כאלה. גם התנגדותם של בעלי האג"ח והמניות מנעה את העסקה. יכולנו להעביר את העסקה ללא אישורם, אבל התנהגנו באחריות והתחשבנו בהם. הם אמרו לנו 'באנו בגללכם, אנחנו לא רוצים שתצאו ושיבוא מישהו אחר שאנחנו לא סומכים עליו'.

"אנשים השקיעו בחברה ואני רוצה שהם ייהנו מהכסף שהשקיעו. יש בשוק חברות שגייסו את הכסף ולא מעניין אותן אם הן יחזירו אותו או לא. גם משפחת מידן, שרצתה להיכנס לעסקים בישראל, נסוגה כשראתה את ההתנגדות. הם החליטו שהם לא רוצים להכנס לעסקים כאן ברגל שמאל, בכוח. הם נרתעו מאוד מההתלהמות פה. הם רגילים לתרבות אחרת".

הבעיה של שוק ההון היא החזר החובות, ומזה גם חששו המשקיעים ביולי. האם אתה יכול להגיד בוודאות שאתם תפרעו את החוב למשקיעים?

"אנחנו ננהג באחריות כלפי המשקיעים כדי שיקבלו את כספם חזרה. יש להם על מי לסמוך, אבל יש דברים שלא תלויים בנו. אולי כל העולם יתרסק בעוד ארבע שנים? אסור להיות יהיר".

קיבלת מאז ביטול העסקה פניות חדשות?

"בוודאי".

האג"ח של יולי נסחרת בתשואה שנתית של 30%. אין כיום עסקות יותר טובות מרכישת אג"ח כזו. אם תקנה את החוב של עצמך תוכל לרשום רווחי הון ולשפר גם את ההון העצמי.

"חברה צריכה להסתכל לטווח ארוך. גייסנו כסף כדי לעשות עסקים ולא כדי לקנות אג"ח של עצמנו או להחזיק את הכסף בקופה. פרט לזה, רוב המחזיקים הגדולים לא מוכנים למכור

במחירים האלה כך שרכישה בבורסה תהיה שולית".

אם אין לכם מה לעשות עם הכסף, למה שלא תחזירו אותו למשקיעים?

"אנשים ידעו במה הם משקיעים. הם צריכים להבין שאין דבר כזה פירעון מוקדם. יש לנו אסטרטגיית השקעה גמישה ואנחנו יכולים לנצל הזדמנויות".

רוב החברות הישראליות נמצאות במצב יותר קשה מיולי. מה עוד יכול לפתור את הבעיה?

"מאוד חשוב מי יעמוד בראש המערכת השלטונית ומה הוא יעשה. לא ייתכן שהשלטון יתנהל כאילו המשבר הנוכחי לא נוגע לו. עובדים הולכים הביתה וחברות קורסות".

אחרי הבחירות אשתך לאה תהיה חלק מהממשלה. זה ודאי יעזור לך בעסקים.

"לאה הרי לא תהיה שרת האוצר, וממילא היא מחויבת לא לעסוק בעניינים שקשורים לעסקים שלי. היא לא פוליטיקאית. היא נכנסה לחיים הציבוריים כדי לקדם דברים שהיא מאמינה בהם. אני חושב שהיא יכולה להיות שרה, אבל את זה יחליט עם ישראל".

לאה היא בין אלופי המתרימים מבין המתמודדים בפריימריס של הליכוד. זה קרה בין השאר בזכות העזרה של החברים שלך.

"גם ביל קלינטון עזר להילרי".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#