פרשת ההטרדה בבנק הפועלים: דו"ח חלש של בנק ישראל, יו"ר ועדת הביקורת תודח - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשת ההטרדה בבנק הפועלים: דו"ח חלש של בנק ישראל, יו"ר ועדת הביקורת תודח

"מהות תפקידה לבדוק, לחקור ולעמוד על ליקויים בהתנהלת הבנק", קובעת המפקחת על הבנקים בדו"ח חלש, שלא כולל מסקנות ודרישות מרחיקות לכת

14תגובות
יאיר סרוסי (משמאל) עם ציון קינן
מוטי מילרוד

כשנה וחמישה חודשים לאחר שמנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, עזב את הבנק, וכשנה לאחר שנחשף כי מנהלת לשעבר בבנק התלוננה שקינן הטריד אותה מינית בסוף 2006, בעת נסיעה עסקית לקזחסטאן, פירסם אתמול בנק ישראל תמצית דו"ח ביקורת על הטיפול של בנק הפועלים בפרשה, שבסיומה החליטה הפרקליטות לא לפתוח בחקירה פלילית נגד קינן.

בעקבות הפרשה נאלץ הבנק לשלם לעובדת פיצויים מוגדלים של כ–6 מיליון שקל. יו"ר דירקטוריון הפועלים באותה עת, יאיר סרוסי, שטיפל בפרשה, נאלץ גם הוא לשלם את המחיר, לאחר שלא עידכן בפרשה את בנק ישראל ואת בעלת השליטה בו, שרי אריסון.

הדו"ח שפירסם אתמול בנק ישראל אמנם כולל הרבה מלל וציטוטים על חוסר שביעות רצון מהתנהלותו של בנק הפועלים, אבל בפועל המסקנות חלשות למדי, ובעקבותיהן בבנק יכולים לנשום לרווחה ולהמשיך עסקים יחסית כרגיל. מלבד הדרישה של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מדירקטוריון בנק הפועלים, בראשות עודד ערן, להדיח את דפנה שוורץ מתפקיד יו"ר ועדת הביקורת של דירקטוריון הבנק (אך להשאיר אותה כדירקטורית), הדו"ח אינו כולל המלצות אופרטיביות או התייחסות מפורשת למי שהיו מעורבים בניהול וייעוץ לבנק באותה התקופה ושממשיכים לכהן בתפקידם גם כיום.

הפיקוח על הבנקים קובע כי "התרשמנו שבמישור של החוק למניעת הטרדה מינית הבנק פעל כשורה. ואולם בדיקתנו העלתה כי התהליך שביצע הבנק היה לא שקוף, ללא בקרה ופיקוח ומספקים, ובוצע באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים וכללי ממשל תאגידי תקין", מציין הפיקוח על הבנקים בדו"ח.

נעדרים מהדו"ח

המנכ"ל הנוכחי, אריק פינטו, שנכנס לתפקידו ב–1 באוגוסט 2016, והיה מעורב בשלבים מסוימים של ניהול המשא ומתן עם המתלוננת מתוקף תפקידו כאחראי על חטיבת ניהול משאבי אנוש, מוזכר רק במרומז בדו"ח. אמנם לא מפרטים זאת בדו"ח, אך הסוגיה נבחנה — ובפיקוח על הבנקים לא מצאו פגם בהתנהלותו של פינטו. לטענת בנק הפועלים בתקופת התמודדותו של פינטו על תפקיד המנכ"ל הוא מודר מהטיפול בפרשה, וידע עליה רק בדיעבד, כשהיה מעורב בגיבוש הסופי של ההסכם עם המתלוננת.

השאלות המטרידות שהדו"ח אינו שואל:האם המנכ"ל הנוכחי, אריק פינטו, ידע בזמן אמת על פרשת ההטרדה?מדוע יו"ר הדירקטוריון לשעבר, יאיר סרוסי, לא נדרש להשיב בונוסים או תגמולים שקיבל בשנים האחרונות?אם דפנה שוורץ אינה יכולה לכהן כיו"ר ועדת הביקורת, מדוע יש להשאירה כדירקטורית בבנק?למה אין התייחסות מפורשת לייעוץ שהעניק עו"ד פיני רובין לסרוסי בקשר לאי־דיווח על הפרשה?מדוע הבנק לא הביא את הסכם הפשרה עם המתלוננת לאישור הדירקטוריון?

כמו כן, הדו"ח אינו נוקב בשמו של עו"ד פיני רובין, שהמשרד שבראשו הוא עומד משמש יועץ משפטי חיצוני של אריסון ושל הבנק עצמו. מתברר כי סרוסי התייעץ עם רובין אם לעדכן גופים שונים בפרשה, ורובין המליץ לו לא לעשות זאת.

עוד מציין הדו"ח כי "היועץ המשפטי של הבנק, אילן מזור, המליץ לסרוסי כמה פעמים במהלך האירוע לדווח לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים, אך יו"ר הדירקטוריון לשעבר העדיף לאמץ את עמדתו של עורך דין אחר (רובין), שאינו נמנה עם מערך הייעוץ המשפטי של הבנק. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם כללי ממשל תאגידי נאות, ובמבחן התוצאה אף פגמה בשיקול דעתו של היו"ר ובמצופה ממנו".

"טעות חמורה בשיקול הדעת"

בנוגע לחלקה בפרשה של דפנה שוורץ, יו"ר ועדת הביקורת על הדירקטוריון נכתב בדו"ח כי "כשבועיים לאחר שהתחיל תהליך הבדיקה, עידכן סרוסי את שוורץ בטענה שעלתה נגד קינן ובקיומה של הבדיקה, אך לא עידכן אותה בנוגע להמלצתו של מזור לדווח לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים. בנקודת הזמן שבה עודכנה, ועל בסיס העדכון כפי שנמסר לה, לא סברה שוורץ כי יש צורך לדווח לוועדת הביקורת או לדירקטוריון ולקיים דיון בהם.

"בנסיבות המיוחדות, שלפיהן יו"ר הדירקטוריון לשעבר עידכן את יו"ר ועדת הביקורת בשלב מאוחר של הטיפול באירוע, וגם אז באופן שאינו מציג תמונה שלמה ואף היועץ המשפטי לא מסר לה את עמדתו בדבר דיווח לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים — אפשר שתמשיך לכהן כדירקטורית, אך אין מקום שתמשיך לכהן בתפקיד יו"ר ועדת הביקורת, שמהותו לבדוק, לחקור ולעמוד על ליקויים בהתנהלת הבנק".

לגבי תיפקודו של סרוסי, מציינים בפיקוח על הבנקים כי "יו"ר הדירקטוריון לשעבר קיבל את ההחלטות במהלך האירוע בלי שדיווח לדירקטוריון על הטענה החמורה לכאורה נגד המנכ"ל לשעבר ובלי שכינס את הדירקטוריון לדיון בהשלכות האירוע, בסיכונים הגלומים בו ובצעדים שעל הבנק לנקוט. התנהלות היו"ר לשעבר משקפת טעות חמורה בשיקול הדעת, והתנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ניהול בנקאי תקין ועם כללי ממשל תאגידי תקין. כיוון שיו"ר הדירקטוריון לשעבר סיים את תפקידו בבנק על רקע פרשה זו, לא מצא הפיקוח על הבנקים לנכון לנקוט בהליכים מולו".

סרוסי: "שמרתי על צנעת הפרט"

בעקבות הדו"ח נדרש בנק הפועלים לחזק את תהליכי העבודה והממשל התאגידי של הדירקטוריון וועדת הביקורת, לחזק את המדיניות למניעת ניגודי עניינים והבקרות בגינם ולקבוע נוהל ברור לטיפול בתלונות נגד בכירים בבנק. עוד נדרש הבנק, לחזק את מעמד היועץ המשפטי, ובכלל זה לרענן ולחדד את האופן שבו יהיה רשאי הבנק להסתייע בשירותים משפטיים חיצוניים, וכן לחדד את תהליכי מינויים והדיווח והבקרה על פעילותם של היועצים המשפטיים החיצוניים. כמו כן, על הבנק להטמיע תרבות ארגונית המגנה הדלפות ולגבש כללים ודרכי פעולה למניעתן. בנוסף, הבנק צריך להשלים את הבחינה וההטמעה של המלצות צוות המומחים החיצוני לבחינת נאותות הטיפול בנושא הטרדה מינית שהוקם על ידי הדירקטוריון.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבנק מתכוון ללמוד את הדו"ח לעומק ולפעול לפי ההמלצות. הדו"ח קובע בבירור שבמישור של החוק להטרדה מינית, בנק הפועלים פעל כשורה, וכי בנק ישראל לא מצא פסול בסעיפי הסודיות ובגובה התשלום ששולם לעובדת".

סרוסי מסר בתגובה: "נושא הטענה על ההטרדה טופל בקפדנות וברגישות, תוך שנעזרתי ביועצים משפטיים ונועצתי עם יו"ר ועדת הביקורת. מתוך חשש ממשי להדלפת פרטי הבדיקה, פעלתי על בסיס ייעוץ משפטי, שלפיו אין לדווח על הנושא לדירקטוריון כל עוד לא התבררו העובדות, כדי למנוע פגיעה בצנעת הפרט של המתלוננת ושל המנכ"ל.

"הצטרפתי לבנק הפועלים שלוש שנים לאחר המקרה המדובר בקזחסטאן, ולא היה לי כל עניין אישי הנוגע למנכ"ל, שכבר הודיע קודם לכן על סיום תפקידו. פעלתי בעניין בתום לב. במסגרת תהליך הבדיקה מונה שופט בכיר. בנוסף, על ההסכם עם העובדת חתום היועץ המשפטי של הבנק, שאף נתן חוות דעת שלפיה ההסכם נעשה בסמכות ועל פי דין. בחוות דעת שהוגשה לבנק ישראל על ידי פרופ' אוריאל פרוקצ'יה נקבע כי פעלתי כראוי כשהעדפתי את שמירת הדיסקרטיות על פני דיון בפורום תאגידי רחב. ביחס לאי־דיווח לבנק ישראל, התנצלתי מיידית עם פרסום הנושא.

"פרשתי מיד לאחר שהבנתי שהנושא נהפך לכלי ניגוח שהוצא מהקשרו, נופח ונוצל לפגוע בי, דבר שעלול היה להביא לפגיעה נוספת בבנק. במהלך שבע וחצי שנות כהונתי כיו"ר הבנק ערכתי שיפורים רבים בממשל התאגידי בבנק. תמיד פעלתי בשיתוף הדירקטוריון, ההנהלה והעובדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#