נתן לוי יחתוך לחצי את חשבון הסלולר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתן לוי יחתוך לחצי את חשבון הסלולר

יטלטל באלימות את התעשייה הרווחית ביותר בישראל

2תגובות

"אם אני אתאבד או אמות בתאונת מכוניות בשלושת החודשים הקרובים, אתם תדעו שהאיומים עלי היו רציניים - כי אני לא מרגיש אובדני ואני גם נוסע לאט מאוד".

נתן לוי, המייסד והמנכ"ל של חברת התקשורת הישראלית הצעירה "אודיסיאה", שהפכה על ראשו את כל תחום אספקת הגישה לאינטרנט ורוצה לעשות את אותו הדבר לשוק הסלולר הישראלי, מרגיש ערוך לכל סוג של התקפה או איומים. הוא עדיין זוכר איך ב-2004 אמר לו מנהל באחת מחברות התקשורת הגדולות: "אני עומד לחבר אותך במסמרים לקיר ולחסל אותך".

כנראה שלוי הוא קצת פרנואיד: אין כאן באמת אלימות פיסית, אבל התוכנית שלו היא אכן לטלטל באלימות את התעשייה הרווחית ביותר בישראל.

לאחר חמש שנים שבהן הצליחו שלוש חברות הסלולר הישראליות למנוע את פתיחת השוק לתחרות, החליטה הממשלה להכניס תחרות לשוק ופירסמה מכרז למפעיל רביעי. אם אודיסיאה של לוי תנצח, הוא מתכוון לצאת לשוק עם שירות טלפונים סלולרי, תחת המותג הקיים שבו הוא פועל בתחום אספקת האינטרנט, "Free" - חינם. התוכנית השיווקית שלו פשוטה: הוא יחתוך בחצי את תעריפי הסלולר ויאפשר שיחות לזמן בלתי מוגבל. אנליסטים של בנק הפועלים מעריכים שאסטרטגיה זאת תאפשר לאודיסיאה להעלות את הרווח התפעולי שלה ב-50% ולחתוך את הרווחים של שלוש חברות הסלולר הגדולות ב-10%-23%.

לוי מצביע על כך שתעריפי שלוש חברות הסלולר הישראליות כמעט זהים, ועל כך ששיעורי הרווחיות של החברות הם מהגבוהים בעולם - רווח תפעולי תזרימי של כ-40% מההכנסות. שירותים מתקדמים כמו בלאקברי, שכבר קיים בישראל, ואייפון, שיושק בקרוב, הם מהיקרים ביותר בעולם.

כדי לחסום את לוי, השתמשו שלוש חברות הסלולר הישראליות בלוביסטים שידעו להשתמש בטיעון פופוליסטי שמשפיע על פוליטיקאים: אם תיפגע הרווחיות שלנו, ניאלץ לפטר עובדים.

לוי הוא אאוטסיידר בעולם העסקים הישראלי: הוא לא נמנה עם חונטת ההון־שלטון הוותיקה. את הפריצה הגדולה שלו עשה כשהפך את כל שוק אספקת האינטרנט בפס רחב בישראל. הרגולטור הישראלי איפשר לאודיסיאה להציע לצרכן חבילה של כבלים, גישה לאינטרנט ברוחב פס של 2 מגה־ביט בשנייה, שיחות טלפון מקומיות ולחו"ל בחינם במחיר של 150 שקל בחודש. כן, גם טלוויזיה, גם אינטרנט וגם שיחות טלפון בלתי מוגבלות ב-150 שקל בחודש. כשאודיסיאה נכנסה לשוק, גבו ספקי האינטרנט הישראלים מחיר גבוה ב-50% על חבילה שכללה רק גישה לאינטרנט ובמהירות של מגה־ביט אחד בלבד בשנייה.

כניסתה של אודיסיאה לשוקי האינטרנט, השיחות המקומיות והבינלאומיות אילצה את כל המתחרים לא רק להוריד בהדרגה את המחירים לרמה שלה אלא גם להכניס חדשנות אדירה בכל ענף התקשורת הישראלי.

ייאמר לזכותו של הרגולטור בישראל שהוא תמך בלוי לכל אורך הדרך, החל בכניסתו לאינטרנט בפס רחב, דרך התוכן ועתה גם בכניסה המתוכננת שלו לשוק הסלולר. עם זאת, פרשנים ישראלים שואלים אם קרבתו של ראש הממשלה לבעל השליטה באחת מחברות הסלולר הגדולות בישראל עלולה לפגוע בכניסת לוי לשוק. אבל כנראה שהלובי למען תחרות בשוק התקשורת חזק בהרבה. הממסד הישראלי ייאלץ בקרוב להכיר בלוי, לאחר שנים של נידוי ורדיפה.

אוקיי. קראתם את סיפורו של נתן לוי. נהניתם? נדהמתם? עליכם להודות שכבר מזמן לא קראתם משהו כה מרתק ומשמח בטור השבועי שלנו, שבו אנחנו נדרשים פעמים רבות לניתוחים כלכליים של החיבור המושחת בין הון לשלטון, העוצר את הקדמה ופוגע ברמת החיים במשק הישראלי.

הסיפור על נתן לוי ועל חברת אודיסיאה, שהפכו את שוק התקשורת הקווית בישראל ועכשיו יטלטלו את שוק הסלולר, הוא אחד הטובים והאופטימיים ביותר שהבאנו לכם זה זמן רב.

יש, כמובן, בעיה קטנה. כל מה שנכתב כאן מהתחלת הטור הוא פיקציה מוחלטת. לא היה ולא נברא. תשכחו את כל מה שנכתב כאן.

האם זה סיפור דמיוני? בכלל לא. למעשה, זה תרגום כמעט מדויק של פרופיל מחמיא שפירסם השבועון הכלכלי החשוב בעולם, "אקונומיסט", בגיליון האחרון שלו על היזם הצרפתי קסאווייה ניאל, בעל השליטה בחברת איליאדה (ולא אודיסיאה ).

איליאדה (Iliad ) הפכה ב-2003 את שוק האינטרנט בצרפת, ומתכוונת לעשות זאת בשנה הבאה לשוק הסלולרי הנשלט על ידי שלוש חברות: אורנג', השייכת לחברת הטלפוניה הממשלתית שהופרטה (פראנס טלקום ); SFR, ספק סלולרי השייך לקבוצת ההחזקות החזקה ויונדי; ובויג טלקום, קבוצת תקשורת ששולטת גם בערוץ הטלוויזיה הצרפתי המסחרי TF1 ונשלטת על ידי מרטין בויג - חברו הקרוב של ניקולא סרקוזי.

אילן בן דב, שעומד להשתלט על פרטנר, הוא לכאורה הקסאוויה ניאל הישראלי. לכאורה. האמת היא שאין לנו יזמים כמו ניאל, כי אין לנו רגולציה כמו זאת שקידמה את ניאל.

כמו ניאל, בן דב התחיל מאפס - אבל בקרוב הוא יצטרף לקרטל של חברות הסלולר. הוא לא ינמיך מחירים, לא יספק שיחות בינלאומיות ושידורי טלוויזיה בחינם. המחיר שהוא שילם על פרטנר משקף את הציפייה שלו ושל שאר בעלי השליטה בחברות הסלולר שגם בשנים הקרובות הן יהיו "חברות המיסוי הסלולריות", שיגבו מהצרכן הישראלי 20 מיליארד שקל בשנה.

בן דב ושאר בעלי העניין בחברות הסלולר בונים על כך ששר התקשורת משה כחלון ימשיך במסורת של משרד התקשורת מאז ומתמיד: להגן על החזקים והגדולים - אלה שגם מספקים בסוף היום את הג'ובים.

אינדיקציה מסוימת לכבוד שרוחש כחלון למסורת היתה הדברים שאמר בתחילת השבוע בכנס של בזק: "ענף התקשורת יודע לצמוח גם במיתון, גם כאשר כל השוק נמצא בהפחתה של השקעות. שוק התקשורת צמח ב-2008 בכמעט 4% והכניס כ-30 מיליארד שקל. מדובר ב-5% מהתל"ג".

כלומר, במקום להתפלא כיצד ייתכן שבמיתון החריף בסקטור העסקי יש רק ענף אחד שכולו שוק מקומי וההוצאה בו רק עולה - רואה בכך כחלון סיבה לחגיגה. במקום לבוא ולהסביר לשבעה מיליון הנישומים של המס הסלולרי ולמאות אלפי בתי עסק כיצד הוא מתכוון להוזיל את שירותי התקשורת ולהאיץ את החדשנות באמצעות החדרה מהירה ואלימה של שורה של מתחרים חדשים - כחלון מתמוגג מכך שהשחקנים הקיימים מצליחים לחלוב סכומים גדלים והולכים גם במיתון.

במקום לפרוש תוכנית לפתיחה מלאה של כל התשתיות של השחקנים הוותיקים והשמנים למתחרים חדשים - כחלון מספר לנו שהוא מאמין שצריך "לפשט ולהקל את הרגולציה".

כחלון מדבר כמובן על הכנסת תחרות - אבל בהיעדר תוכנית מפורטת, המציגה בדיוק כיצד ייפתחו כל רשתות התקשורת בישראל לשחקנים חדשים - הדיבורים האלה לא שווים הרבה.

במדינה נורמלית היה כחלון נמדד רק בדבר אחד: במספר השבועות שיחלפו מהיום שבו הוא נכנס לתפקיד ועד הרגע שבו יהיו עוד ארבעה מפעילים חדשים המציעים שירותים טובים בהרבה בסלולר, באינטרנט, בשיחות בינלאומיות ובתוכן - בחצי מחיר.

אבל במדינת ישראל, קידומו ותדמיתו של כחלון נקבעים בפריימריז בליכוד או בקומבינה פוליטית אחרת, ולכן הוא יכול להמשיך לגרור רגליים, לעכב את התחרות ולתת לחברות התקשורת לקבוע את הטון - בשעה שאפילו במדינה כמו צרפת כבר מבינים שהקרטלים בתקשורת עוצרים את הכלכלה, את החדשנות ואת היזמות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#