מלחמת החורמה בחוק האוסר פעילות של חברות אופציות בינאריות הגיעה לבג"ץ

במטרה לעצור את החוק, חברת יוקום ובעל השליטה בה טוענים כי "החקיקה תקדימית, גורפת, בלתי מידתית ובלתי סבירה" ■ בג"ץ הורה למדינה להשיב עד ל-10 בינואר

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים8
אילוסטרציה האקר
צילום: Kacper Pempel/רויטרס

בשעה שהיא נרדפת על ידי הרשויות בארה"ב, חברת יוקום ובעל השליטה בה מיהרו להגיש בג"ץ נגד החוק שאוסר כל פעילות בתחום האופציות הבינאריות מישראל. החוק עומד להיכנס לתוקף בסוף ינואר ועתיד להשמיד את הענף בארץ. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה עד ל-10 בינואר.

"עניינה של העתירה במהלך חקיקתי אגרסיבי של הכנסת, שהובל על ידי רשות ניירות ערך, אשר נועד כביכול לשמור על 'תדמיתה' של מדינת ישראל, ולמנוע מגורמים הפועלים מישראל במדינות זרות ואל מול לקוחות זרים לנצל לרעה מכשיר פיננסי מקובל המכונה אופציה בינארית, שהמסחר בו מותר ומוסדר ברחבי העולם במדינות כמו ארה"ב, אנגליה אוסטרליה, ועוד", כתבו עורכי הדין זוהר לנדה, אייל נחשון ומורן ביקל ממשרד ברנע ג'פה לנדה, המייצגים את העותרים.

לשיטת יוקום ובעל השליטה בה יוסף הרצוג, החקיקה שהובילה רשות ניירות ערך "תקדימית, גורפת, בלתי מידתית ובלתי סבירה אשר בדרך להגשמת מטרתה אין בה אלא 'ענישה קולקטיבית' חריפה ובוטה, האוסרת כליל על עיסוק מישראל במסחר באופציות בינאריות, ואף אוסרת על מתן שירותים נלווים לעוסקים בכך - וזאת, אף שמלכתחילה פונים העוסקים בתחום ללקוחות זרים, במדינות בהן פעילותם זו חוקית ומפוקחת על ידי הרשויות שם".

עוד מזהירים יוקום והרצוג כי "דבר החקיקה הגורף חוטא למטרתו ומהווה צעד דרסטי המבכר להותיר אדמה חרוכה בקרב העוסקים בתחום... הוא אף צפוי להוביל באופן מיידי למחיקתן, הלכה למעשה, של השקעות עתק מצד חברות רבות במשק הישראלי, לפיטוריהם של עובדים רבים ולגדיעת ענף פעילות שלם".

לטענת העותרים, האבסורד מתחדד לאור הטענה של המחוקק כי מסחר באופציות בינאריות דומה למשחק הימורים, בעוד החוק הישראלי לא אסר על חברות ישראליות להציע באופן מוצהר וגלוי שירותי הימורים וגימיינג לתושבי מדינות זרות.

מנכ"ל יוקום לי אלבז נעצרה בראש השנה האחרון בארה"ב על ידי ה-FBI בחשד כי ניהלה עסק להונאה אלקטרונית בתחום האופציות הבינאריות. מעצרה של אלבז סימן את החרפת האכיפה בתחום, לאחר שבנובמבר 2016 הוציאה רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) אזהרה חמורה לאזרחים אמריקאים בדבר תעשיית האופציות הבינאריות. באזהרה נטען כי חלק מהחברות הפועלות בתחום מנהלות תעשיית עוקץ ומרמה, המסייעת לארגוני פשע להתעשר על חשבון לקוחות.

יוסף הרצוג מסר בתגובה: "אני מקווה שבית המשפט העליון בישראל יפסיק את ציד המכשפות אחר יצואני השירותים והטכנולוגיה שפועלים כחוק מישראל. אלו פירנסו לאורך השנים אלפי משפחות, והכניסו לקופת המדינה מיליארדי שקלים כמסים. ההכפשה הפרועה מצד רשות ניירות ערך בישראל, שאותה אני ושכמותי חווים, לא מבחינה בין עשבים שוטים לבין האחרים הנוהגים כדין, ונותנת רוח גבית לגורמים עברייניים וסחטניים.

"הסתה זו הגיעה לאחרונה לנקודת קיצון, כאשר הביאה למעצרה בארה"ב של גב' לי אלבז, המנכ"לית הקודמת של יוקום. מעצר זה קשור קשר ישיר לעליהום הציבורי שנוצר. זה היווה כר עבור גורמים עברייניים שזייפו חומרים, גנבו מידע וסחטו באין מפריע, ותפרו תיק לאלבז. בנושא זה הועבר המידע הדרוש לרשויות הרלוונטיות. אני מאמין ביושרה של בית הדין הישראלי, שיגן על זכויותיי הבסיסיות ויפסיק את מחול השדים הזה".

"הזדמנות של פעם בחיים"

ישראל נהפכה בשנים האחרונות למעצמה של חברות אופציות בינאריות: נוסדו 150–200 חברות, שפעלו בעיקר מול לקוחות זרים, ולפי הערכות בתעשייה עבדו בענף כ-15 אלף איש. לדברי המשטרה, משפחות פשע היו הבעלים של חלק מזירות המסחר, במטרה להלבין כספים. הרשויות בישראל העריכו כי מדי יום תעשיית האופציות הבינאריות בעולם מגלגלת כ-5 מיליארד דולר.

השם הרע שיצא לישראלים ברחבי העולם הוביל את שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, לצאת למלחמה בענף. בתחילה אסרה הרשות על זירות המסחר לפעול מול לקוחות ישראלים, ובאחרונה אישרה הכנסת את החוק שאליו מתייחסת העתירה של יוקום והרצוג, האוסר על ישראלים לשווק אופציות בינאריות ללקוחות בחו"ל.

אופציה בינארית היא מעין חוזה שתלוי בשאלה, שהתשובה לה יכולה להיות חיובית או שלילית. למשל, האם מלאי של סחורה מסוימת יעלה מעל סכום כלשהו. האופציה היא "התערבות" על המחיר בנקודת זמן נקובה, והסוחרים אינם מקבלים הזדמנות לרכוש או למכור את הסחורה.

לדוגמה, אם אדם צופה כי מחיר מניה בודדת יהיה יותר מ-80 דולר בשעה 15:30 היום הוא יכול לקנות אופציה בינארית על סכום כלשהו, למשל 100 דולר. אם ב-15:30 מחיר המניה הוא 80.01 דולר ויותר, הוא יקבל 100 דולר. אם המחיר של המניה ב-15:30 יהיה 79.99 דולר או למטה מכך, הסוחר יאבד את כל השקעתו (100 דולר). הרבה זירות מאפשרות לסוחרים למנף את עצמם, ובאמצעות המינוף לקנות אופציות מרובות שיכולות להגדיל משמעותית את הזכיות - כמו גם את ההפסדים.

במשך השנים התברר כי אתרים רבים שדרכם הסוחרים מבצעים פעולות באינטרנט הם אתרים של פושעים, שפועלים בדרכי מרמה ומעוניינים בעיקר לקחת את כספי הסוחרים. חלק מהאתרים מסרבים להחזיר ללקוחות כסף, מבטלים הוראות משיכה של לקוחות, מתעלמים משיחות טלפון ומאי־מיילים, ולפעמים אף מקפיאים חשבונות במטרה להאשים את הלקוחות עצמם בהונאה. חלק מהפושעים הפועלים בתחום דורשים בתחילת ההתקשרות עם הלקוח צילום של כרטיסי אשראי, דרכון, רישיון נהיגה וכיוצא בכך - ובאמצעותם גונבים את זהותו.

נוסף על כך, נמצאו מניפולציות שונות של תוכנות המסחר. פלטפורמות מסחר באינטרנט שמנסות לגנוב את כספי הלקוחות שולטות באלגוריתם של התוכנה, מעוותות מחירים ותשלומים, ועוצרות את המסחר במטרה שלקוחות שפתחו עסקות יאבדו את כספם. היו לקוחות שהבחינו כי כשהיתה להם פוזיציה מנצחת, זמן התפוגה של האופציה הוארך עד שהפוזיציה עברה להפסד - ואז המסחר הופסק.

אתרי אופציות בינאריות נוהגים למשוך לקוחות באמצעות פרסומים מטעים, ומציעים כסף קל בסיכון נמוך. הפרסום מתבצע באמצעות מודעות באינטרנט., וכאשר לקוח מתפתה לענות למודעות פונים אליו אנשי מכירות מיומנים המבקשים לשכנע אותו שעומדת בפניו "הזדמנות של פעם בחיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker