רשת הביטחון: הזדמנות היסטורית

הפניית כספי פנסיה ליזמות פורצת דרך - אינטרס משקי

יאיר שומרון

רעיון רשת הביטחון נתקל במקהלה כמעט אחידה של מתנגדים. תוכנית הממשלה יועדה להוריד את הנושא מסדר היום ולהביאו, שלא אחר כבוד, לקבורת חמור. תהיה זו החמצת עצומה: מדובר בהזדמנות היסטורית לקדם את הכלכלה הישראלית.

רשת ביטחון הינה, מלכתחילה, רעיון כלכלי נכון, חיוני ומועיל. שווקים שונאים אי וודאות. כך נולדה שורת כלים שנועדו לאפשר מיזעור וניהול סיכונים. לדוגמה: ערבות מכר (דירות), ביטוח פקדונות, אופציות וחוזים עתידיים וכיו"ב. מכשירים כאלה חיוניים לתפקודה היעיל של הכלכלה. בלעדיהם נפגעת הנכונות לבצע עסקות, להשקיע, ליזום. כך גם לגבי החיסכון הפנסיוני: אין תחליף להפנייתו לשוק ההון ולכן, על מנת לעודד זאת באופן אופטימאלי, חיוני להטמיע בו כלים נאותים למזעור סיכונים.

קווים מנחים המוצעים ליישום

■ סכום: היתרות למועד הקובע (נניח, מגיל 55) וההפקדות שלאחריו.

■ תשואה מובטחת: שיעור שנתי ממוצע נמוך (למשל, 1% ריאלית). המטרה: לגלם "השתתפות עצמית", לבטא שסיכוי לתשואה עודפת כרוך בסיכון מסוים.

■ מעמד: מעין "מענק מותנה", שינוכה ממשיכות עתידיות בתשואה גבוהה מהתשואה המובטחת (אם יהיו כאלה). כך תצומצם העלות לכיסוי הפסדים סופיים בלבד.

■ מקורות מימון אפשריים: פרמיה, ששיעורה ייקבע אקטוארית. הגורם המנהל (בעיקר במקרי מחדל/רשלנות) - כאן מקומו של הרגולטור. הקופה הציבורית - האפשרות ראויה לדיון וחורגת ממסגרת טור זה. הרחבת בסיס המס על רווחי הון (ביטול פטורים מפלים, השוואת שיעורים וכד').

■ תחולת: רטרואקטיבית (נניח, מיום 1.1.2003). הסיבות: שכלול שוק ההון. כאמור, ראוי היה שכלי כזה יתקיים מלכתחילה. התרומה להרגעת שוק ההון. לפי נתוני האוצר (תשואות רב שנתיות גבוהות, גם לאחר הירידות), רשת ביטחון כזו תופעל במקרים נדירים. דווקא הצעת האוצר כרוכה בעלות אפשרית גבוהה בהרבה: היתרות ליום 30.11.08 מגלמות כאמור תשואה גבוהה. לפיכך, התחדשות הירידות תביא, במקרים רבים, לפיצוי עבור רווחים שמעל לתשואה המובטחת.

הפרכת חלק מטיעוני המתנגדים

■ "ישראל היא המקום היחיד בעולם בו מגלגלים רעיון כזה": המציאות משתנה, מתפתחת. בחינה לגופו של עניין עשויה להצדיק פתרונות חדשים.

■ "עלות אסטרונומית": כאמור, יתכן שאין בכלל עלות, ודווקא עלות תוכנית האוצר עלולה להתברר כגבוהה בהרבה.

■ "המימון יבוא מאלה שאין להם": מי שאין לו לרוב לא משלם מסים. קיים מתאם גבוה בין היקף החסכונות של אדם לבין המסים שהוא משלם. המסגרת המתאימה לטיפול ב"אלה שיש להם" אינה רשת הביטחון, אלא מערכת המס.

■ "הממשלה צריכה להתערב רק אם קיימת סכנה ליציבות": מדוע שלא ננסה למנוע סכנה מראש? לשמור על היציבות במקום לנסות להשיבה בדיעבד?

■ "חיסול מנגנון העונש של השוק": מתי השוק העניש מישהו על מעשיו? ונניח המשך קריסה ופאניקה, ושמישהו ייכנס לכלא, ואפילו יחזיר משכורות ובונוסים: במה זה יעזור לנפגעים?

■ "הם יכלו להשקיע במסלולים סולידיים": טעות: הפניית כספי חיסכון פנסיוני גם ליזמות פורצת דרך הינה אינטרס משקי מובהק.

אחרית דבר

החוסך הוא לרוב "סתם" שכיר או עצמאי קטן. כל מבוקשו להבטיח הזדקנות מכובדת. החיסכון הפנסיוני הוא הדלק הפיננסי הקיומי של משק מפותח, תומך השקעות, צמיחה ויזמות - ולכן המדינה מעוניינת בהפנייתו לשוק ההון.

כלים למיזעור וניהול הסיכון הכרוך בכך הינם אמצעי חשוב להשגת מפגש רצונות. יישום מכשירים לביטוח חסכונות ירים אפוא תרומה משמעותית לשכלול הכלכלה והשווקים הפיננסיים - ומוטב שעה אחת קודם.

הכותב הינו כלכלן ורואה חשבון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker