ההכנסה הצדדית של המנכ"לים

רכישת אג"ח משדרת ביטחון אך משפיעה על משכורת המנכ"ל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
ניר צליק

אמש הודיעה כלל פיננסים כי היא רכשה שלשום איגרות חוב מסדרה א' בכ-27 מיליון שקל, ורשמה רווח הון של 20 מיליון שקל. בכך, הצטרפה החברה לשורה מתארכת והולכת של עשרות חברות שהודיעו בשבועות האחרונים על תוכנית לרכישה עצמית של איגרות חוב ורושמות רווח הון נאה ללא מאמץ רב.

לכאורה, מדובר בצעד הגיוני ומתבקש שיש בו צדדים חיוביים רבים. עבור המשקיעים, צעד זה מצביע על הביטחון הרב שיש לחברה באיתנות הפיננסית שלה, ומשמש כגלולת הרגעה. הנה, לחברה יש כסף לרכוש איגרות חוב והיא מאמינה בעצמה, ובנוסף, מספקת נזילות רבה למשקיעים ומאפשרת להם לעמוד בגל הפידיונות.

עבור החברות צעד זה מהווה דרך מהירה ובטוחה לרשום רווח הון לטובת החברה, בשיעור גבוה במיוחד, שלעיתים החברה אינה יכולה להשיג באמצעות הפעילות השוטפת שלה. אולם, לרכישת איגרות חוב יש פן ציבורי נוסף ומעט בעייתי.

רבים מהמנכ"לים בחברות הציבוריות שנסחרות בישראל ובנסדא"ק מחזיקים בסעיף בחוזה העבודה שלהם אשר מקנה להם בנוסף לשכר גם בונוס נכבד באחוזים מהרווח השנתי של החברה. רווח זה אמור לשקף את ביצועי החברה, וכאשר חברה רושמת רווחים גבוהים הם מתוגמלים בבונוסים נדיבים. כך, למעשה, נוצר מצב שמנכ"ל שמכריז על רכישת איגרות חוב של החברה ורושם בעקבות זאת רווח בשורה התחתונה, משפיע באופן ישיר על גודל הבונוס שיקבל ועל גודל משכורתו.

צעד זה של רכישות אג"ח, שנעשה במהירות רבה, עוד טרם הסתיים המשבר ואף משקיע אינו יודע כמה חודשים או שנים הוא יארך אינו תמיד הצעד הנבון ביותר, גם בגלל אי הוודאות הקשה השוררת בשווקים הריאלים וההשפעה שתהיה לה על החברה, וגם לאור העובדה כי קופת מזומנים דשנה בתקופה שבה הכסף הנזיל הוא מצרך נדיר לעתים עדיפה שתישאר בחברה על פני רכישה עצמית של איגרות חוב.

לכאורה, אם חברה תיקלע לקשיי נזילות בעתיד הקרוב עקב המשבר עשויים המשקיעים לטעון כנגדה כי רכישת האג"ח הייתה צעד מוטעה וכי השיקולים שעמדו כנגד עיניו של המנכ"ל לאו דווקא היו טובת החברה וטובת משקיעיה אלא טובתו האישית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker