"עזות מצח": קרב המדענים על תרופת המיליארדים לסרטן הדם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עזות מצח": קרב המדענים על תרופת המיליארדים לסרטן הדם

מלחמת המדענים על חלוקת השלל של 72 מיליון דולר בעסקת קייט פארמה נכנסת לשלב חדש ■ פרופ' זליג אשחר בתגובה לדרישה של פרופ' גרוס לקבל 15% ממכירת מניות קייט: "אין לו זכויות באופציות. תרומתו לפיתוח המוצר שנמכר לגילעד מוגבלת"

11תגובות
חוקר הסרטן זליג אשחר
תומר אפלבאום

בשבועות שלאחר מכירת קייט פארמה לגילעד תמורת 11.9 מיליארד דולר, התראיינו כמה מהדמויות הבולטות מאחורי העסקה ותיארו מערכת יחסים של ידידות והערכה הדדית בין האחראים לטכנולוגיה פורצת הדרך של קייט לטיפול בסרטן הדם. האידיליה הזאת נסדקה בספטמבר השנה, כאשר פרופ' גדעון גרוס הגיש המרצת פתיחה (הליך משפטי מקוצר) וביקש להוציא צו מניעה זמני שיאסור על פרופ' זליג אשחר למכור 15% מהאופציות שקיבל למניות קייט פארמה.

פרופ' גרוס היה חלק מצוות של ארבעה חוקרים שעמדו מאחורי התיאוריה המדעית בבסיס פיתוח הטכנולוגיה. בהמרצת הפתיחה טען גרוס שפרופ' אשחר, לשעבר ראש המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן (שהוביל את פיתוח הטכנולוגיה), מעל באמונו כשהפר התחייבות שלו להעביר לו את חלקו בתמלוגים שקיבל ואף העלים ממנו מידע בנושא. לדבריו, רק בעקבות הפרסומים על העסקה גילה שפרופ' אשחר קיבל מקייט פארמה 403 אלף אופציות למניות במחיר מימוש של 70 סנט למניה. על-פי עסקת המכירה, שווי האופציות שקיבל הוא 72 מיליון דולר.

לטענת פרופ' גרוס, אשחר הקים חברה בשם קברט והעביר לה את כל הזכויות על ההמצאות והפטנטים שנרשמו בתחום. גרוס הוסיף כי אשחר יצר הפרדה מלאכותית בין הזכויות שתקבל קברט - ושבהן היא אמורה להתחלק עם שני מפתחים נוספים ועם שני מוסדות מחקר - לבין התמורה שאשחר קיבל מקייט פארמה באופן אישי עבור הסכם ייעוץ. לדבריו, אשחר התחמק ממנו במשך שנתיים ומנע ממנו מידע שיבהיר את אופן חישוב התמלוגים ששולמו לו.

היום (ב') הגיעה תשובתו של פרופ' אשחר לטענות. אשחר, שמיוצג על-ידי משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן, מבקש מבית המשפט לדחות את המרצת הפתיחה על הסף. לטענתו, לגרוס אין כל זכות בתשלום שקיבל בגין פדיון האופציות מקייט פארמה, משום שהאופציות הוענקו לו בשל חברותו בוועדה המייעצת של קייט פארמה ובשל הייעוץ המקצועי שהעניק לחברה.

לדבריו, הזכות של גרוס לקבל תמלוגים ממסחור הפטנט ניתנה לו רק בזכות נדיבותו. על-פי תקנון הקניין הרוחני של מכון ויצמן, הזכות לתקבולים בגין פטנט שפותח במכון תתחלק בין "ידע" (חברת מסחור הקניין הרוחני שפותח במכון), שתקבל 60%, לבין המדען הראשי שבמעבדתו פותח הפטנט, שיקבל 40%. המדען הראשי (פרופ' אשחר במקרה זה) יכול, על-פי שיקול דעתו המלא, להסכים לחלק את זכויותיו בתקבולים למדענים אחרים שהשתתפו בפיתוח.

פרופ' אשחר טוען בתשובתו כי גרוס השתתף בפיתוח רק בתחילת הדרך, כשהיה דוקטורנט במעבדה שלו, וחדל מהשתתפות בפיתוח הפטנט כבר בתחילת שנות התשעים. מאותה עת ואילך, כך טוען אשחר, מלאכת המחקר והפיתוח ומלאכת המסחור בוצעו על ידו (בסיוע טובה וקס - מנהלת המעבדה שלו - ומדענים אחרים). אשחר דוחה על הסף את טענות גרוס על כך שנכסיו וזכויותיו נגזלו ומדגיש כי זכויותיו ממסחור הפטנט (8% מהתקבולים) משלומות במלואן. במסגרתם כבר קיבל גרוס 1.15 מיליון דולר, והוא צפוי לקבל סכומים משמעותיים נוספים משום שה-FDA אישר לשווק את הטיפול של קייט פארמה.

מעבדות גילעד
Eric Risberg/אי־פי

את הטענות של גרוס, לפיהן הוא שהפיח חיים והפך את הרעיון הכללי של אשחר לטכנולוגיה ישימה, מכנה אשחר בתשובתו "מופרכות ועזות מצח". לדברי אשחר, הרעיון שלו היה להגביר את האפקטיביות של המערכת החיסונית ולשפר את יכולתה להילחם בתאים סרטניים על-ידי יצירת יציר כלאיים שמורכב מתאי T של המערכת החיסונים ומנוגדנים.

הוא ציין כי עבודת הדוקטורט של פרופ' גרוס, שנעשתה על-פי הצעת פרופ' אשחר, בהנחייתו ובפיקוחו - הראתה כי ייצור יציר כלאיים כזה אפשרי, אך כי מעורבותו בהפיכת הרעיון לשיטת טיפול ישימה היתה תחומה ביותר. הוא הוסיף כי ההנחיה הצמודה שלו סייעה לגיבוש פתרונות מעשיים בשלב שבו המחקר של גרוס הגיע למבוי סתום. לטענתו, עם סיום עבודת הדוקטורט של גרוס בשנות התשעים, הפיתוח היה בשלב התחלתי וכללי וחלפו עוד 17 שנה עד שהפטנט נרשם, וזאת בשל מאבק משפטי בין המכון לבין מוסד אקדמי אחר על רישום הפרויקט.

אשחר הוסיף כי חברת ידע העבירה ב-2004 את הזכויות בפטנט לפרופ' אשחר, לטובה וקס ולפרופ' גדעון גרוס, לאחר שהתייאשה מהאפשרות למסחר את הפטנט בשל המאבק המשפטי, ולא היתה מעוניינת עוד להשקיע את הכסף הנדרש להגנה על הפטנט ועל מסחורו. לטענתו, בשנים שחלפו מסיום עבודת הדוקטורט של גרוס הגיעו פרופ' אשחר וצוותו לפריצות דרך מדעיות רבות, בתחומים שכלל לא נבדקו או נחקרו על-ידי גרוס.

אשחר טוען כי מאמציו לא התמצו רק במחקר המדעי, אלא שהוא היה זה שהאמין בפיתוח והיחיד שהסכים להשקיע מכספו כדי להגן על הפטנט ולפתח אותו. הבקשה של אשחר נתמכת בתצהיר של עו"ד מיה רסין נצר (שותפה בכירה במחלקת ההיי-טק של משרד הרצוג, פוקס, נאמן), שלפיו ההסכם בין חברת ידע לבין שלושת החוקרים הגדיר במפורש כי חברת ידע תקבל 25% מהתקבולים ומהזכויות שיתקבלו ממסחור הפטנטים. עוד נכתב בתצהיר כי ההסכם בין הצדדים לא כלל הסכמה שהתקבולים יגיעו גם משכר ייעוץ, וזאת על-אף שידוע לכל מי שמצוי בתחום שבמקרים רבים אחרים של מסחור קניין רוחני - בעל הרישיון חותם גם על קבלת ייעוץ עם הממציא ומשלם לו על כך דמי ייעוץ נפרדים.

עו"ד רסין נצר התייחסה לטענה של גרוס, לפיה האופציות שניתנו לאשחר היו חלק מהתמורה עבור מסחור הפרויקט, וציינה כי הסכם הייעוץ שנחתם בינואר 2013 בין קייט לבין אשחר הגדיר בצורה רחבה את תחומי הייעוץ של אשחר, באופן שחרג משמעותית מעבר לתחום הפטנט. בנוסף נקבע סעיף שמונע מאשחר להתחרות בקייט ולספק שירותי ייעוץ לגורמים אחרים בתחום. לטענתם, התמורה שקייט הסכימה לשלם לאשחר במזומן (50 אלף דולר לשנה וסכום חד-פעמי של 135 אלף דולר במקרה של הפיכת קייט  לציבורית) נמוכה בנסיבות הסכם הייעוץ ובלתי סבירה למדען בסדר הגודל של פרופ' אשחר, אלא אם מביאים בחשבון את המרכיב של הקצאת אופציות (2.5% מהונה של קייט) במחיר מימוש שנקבע על פי הערכת שווי לקייט שנעשתה ביוני 2013. הקצאה זו נעשתה בידיעתה של חברת ידע, שעודכנה על כך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#