ד"ר מיכאל שראל בתגובה ראשונה על הכרעת רה"מ: התוכנית מעניקה הגנה מצומצמת אך היא סבירה ונכונה

כלכלן המקרו של הראל: במידה ואפיקי ההשקעה יניבו תשואות חיוביות העלות לקופת המדינה תהיה מינימלית

טל לוי
טל לוי

"התוכנית שאישר ראש הממשלה טובה מבחינה מקרו כלכלית ומיקרו כלכלית והיא בהחלט סבירה ונכונה", כך אומר ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, ד"ר מיכאל שראל, בתגובה ראשונה להכרעת ראש הממשלה אהוד אולמרט. מתווה התוכנית עדיין לא פורסם במלואו, כך שהדברים מבוססים על החלק שכבר פורסם.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט הכריע הערב כי תונהג רשת ביטחון לקופות הגמל וקרנות הפנסיה: הרשת תחול על חוסכים מגיל 57, ותגן על פנסיה בסכום של 750 אלף שקל בלבד למי שהחיסכון הפנסיוני שלו מגיע ל-1.25 מיליון שקל.

עם זאת התוכנית לא תעניק הגנה רטרואקטיווית על ההפסדים, שרשמו קופות הגמל וקרנות הפנסיה בחודשים האחרונים, והיא תעניק הגנה רק לסכומים עתידיים. ההגנה הזו היא תשואה של לפחות 0% (ריאלית, כלומר צמודה למדד) לאפיקי ההשקעה. המשמעות היא שקט נפשי מסויים לאנשים בגיל מבוגר שיודעים, שגם אם לא יזכו לתשואה חיובית מובטחת - לכל הפחות הם כבר לא ישאו בהפסדים.

התוכנית מצומצמת מבחינת ההיקף וגם מבחינת הקבוצה, שתזכה להגנה והיא בעצם מאכזבת את בני ה-60 פלוס, שחשבו כי יזכו לפיצוי גם על הפסדי החודשים האחרונים, וגם את מי שבנה על תוכנית שתבטיח תשואה מינימלית של 3%-4%, אומר שראל.

דיונים חמים בנושא, בקהילת ביטוח ופנסיה ב-TheMarker Cafe

שראל מעריך כי בשורה התחתונה, התוכנית מצומצמת ומעניקה הגנה לקבוצה קטנה יחסית: מדובר באנשים שחסכו פחות ממיליון שקל וחצי לעת זיקנה כאשר הקהל הרלוונטי הוא אנשים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במשק. מי שמרוויח שכר גבוה יותר צובר בדרך כלל חיסכון פנסיוני גדול יותר. גם מתוך הקבוצה הזו, ההגנה היא למעשה רק על חצי מהכסף כלומר עד 700 אלף שקל.

לדעת שראל, לא נכון היה לנקוט בתוכנית רחבה מדי (בעלת עלות כלכלית יקרה) שהיתה מסייעת גם לשכבות היותר חזקות, ולכן התוכנית הנוכחית פונה לשכבות הנמוכות יותר שמסתמכות יותר ויותר על קצבת הביטוח הלאומי.

ולבסוף, שראל מצטרף לכלכלנים אחרים שדיברו על הסיכון ביצירת תוכנית סיוע נרחבת מדי. "תוכנית גדולה היתה מעודדת את מנהלי ההשקעות להשקיע את כספי העמיתים באפיקים מסוכנים במיוחד מתוך ידיעה, שבמקרה הטוב הרווח יהיה גבוה, ובמקרה הרע הממשלה תסבסד את ההפסד. לא זו הדרך לנהל השקעות", אומר שראל.

מי יממן? אולי לא יהיה צורך

"למרות שמדובר בתוכנית סבירה, בסופו של דבר מישהו צריך לממן אותה. החדשות הטובות הן שבתסריט האופטימי ביותר, העלות תהיה מינימלית" אומר שראל.

העלות, לפי שראל יכולה להגיע משני מקורות: או שהציבור בישראל ישלם יותר מיסים או שהוא יזכה לפחות שירותים, כלומר הכסף יגיע מתקציבי המשרדים השונים. "מבחינת הממשלה לא נכון להכנס לסיכון תקציבי ובמיוחד כאשר הגירעון השנה צפוי להיות גדול ולנוכח הכניסה לתקופה של האטה כלכלית שמביאה עימה ירידה בהכנסות המדינה ממיסים" אומר שראל.

הנקודה החיובית היא שבתסריט האופטימי, העלויות לקופת המדינה עשויות להיות מינימליות: המדינה תבטיח אמנם רצפת תשואה של מדד המחירים לצרכן, אולם במידה וב-10 השנים הבאות יניבו קופות הגמל וקרנות הפנסיה תשואה גבוהה מכך, הממשלה כלל לא תצטרך להזרים כסף.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ