ליאוניד נבזלין מבעלי יוקוס: מי שנכנס לעסקים ברוסיה יבואו אליו עם אקדח לראש ויבקשו ממנו את החברה

חמש שנים לאחר שנמלט מרוסיה לישראל, נושל מנכסיו ונרדף על ידי השלטונות חוגג ליאוניד נבזלין - לשעבר מבעלי חברת האנרגיה הרוסית יוקוס - את חירותו ■ עם פיצוי של מאות מיליוני דולרים והכרה ישראלית בחפותו הוא מתכנן השקעות חדשות ומודה: "אני מרגיש בסכנה אבל כבר רגיל לחיות ככה"

מיכאל רוכוורגר

מאת מיכאל רוכוורגר ואפרת נוימן

בקיץ 2003 הגיע מרוסיה לישראל המיליארדר הרוסי ליאוניד נבזלין כדי להשלים בשקט את לימודי הדוקטורט בפילוסופיה. נבזלין אהב את ישראל ואף תיכנן להשתקע בה בעתיד.

באותם ימים כבר החל להתערער עתידה של ענקית הנפט הרוסית יוקוס, שנבזלין היה אחד מבעליה. תחת הנהגתו של ולדימיר פוטין החליטו השלטונות הרוסיים לפתוח בחקירות נגד החברה בחשד לעבירות חמורות. יוקוס החלה לככב בכותרות העיתונים, אבל נבזלין לא היה מוטרד ולא חשב שיהיה על הכוונת באופן אישי. הוא השתקע בבית ביפו ועסק בלימודיו.

ההתפכחות הגיעה מהר. בסוף אוקטובר 2003 נעצר המייסד של יוקוס וחברו הטוב של נבזלין, מיכאל חודורקובסקי. לנבזלין היה ברור שכללי המשחק השתנו וגם הוא נהפך למטרה. הוא שינה את התוכניות, השתקע בישראל, ומאז לא ביקר ברוסיה. את לימודי הדוקטורט, שלא סיים, החליף במאבק מתמשך על חפותו.

לפני שבועיים, חמש שנים לאחר שנחת פה, הוא חגג לראשונה את חירותו. למסיבה שנערכה בביתו שבהרצליה פיתוח הגיעו 200 אנשי עסקים ואקדמיה, ובהם יעקב פרי, מוזי ורטהיים ודב וייסגלס, שאכלו ארוחת גורמה ונהנו מקטעי הצגה של תיאטרון יידישפיל.

השנים האחרונות לא היו קלות בעבור נבזלין. למרות החיים הנוחים שסיגל לעצמו בישראל - בית מפואר, ג'יפ מרצדס ומשרד מרווח במגדל המוזיאון בתל אביב - הוא חי כאדם נרדף, לאחר שהשלטונות ברוסיה ביקשו שיוסגר לידיהם בעקבות האשמתו בניסיון לרצח ובשורה של עבירות כלכליות שביצע לכאורה בתקופה שבה היה שותף ביוקוס. מנגד, טענו גורמים שונים במערב, ובהם ארגוני זכויות אדם, בתי משפט וראשי מדינות כי מדובר ברדיפה פוליטית.

"אני מרגיש בסכנה אבל כבר רגיל לחיות כך", אומר נבזלין בראיון ל-Markerweek. "אני לא משלה את עצמי - יש לא מעט אנשים, גם בישראל, שאורבים לי ומחכים לסגור חשבונות אתי. הם גנבו והרגו חפים מפשע, כולל עיתונאים. מדובר בשליחי השלטון הרוסי, אשר לא בוחלים בשום אמצעים להשגת מטרתם".

ובכל זאת, מצבו של נבזלין כיום טוב בהרבה מאשר היה לפני כמה חודשים. במאי קבע בית המשפט העליון בישראל שדן בבקשת ההסגרה כי הראיות נגדו אינן מספיקות ולכן הוא לא יוסגר ואזרחותו הישראלית לא תישלל (ראה מסגרת). "בישראל אנשים אולי רגילים לבקר בבתי משפט, אבל ברוסיה ברגע שאתה נכנס למערכת המשפט אתה לא חוזר משם כל-כך מהר, אם בכלל. כעת אין שאלות על האישיות שלי כאזרח פה וזאת הקלה גדולה", הוא אומר.

למרות תחושת ההקלה שמתאר נבזלין, הוא עדיין לא לגמרי חופשי, וברוסיה ממשיך להתנהל נגדו משפט שלא בפניו. אם ירצה להיכנס למדינה שאינה ישראל או ארה"ב, הוא יצטרך לעבור בדיקות משפטיות.

על הרקע הזה, אין פלא שלנבזלין אין געגוע למקום שבו נולד וחי יותר מ-40 שנה. "אין לי רגשות לאנשים שם או לטבע. אף פעם לא חשתי שייכות לרוסיה, ואין בתוכי אפילו טיפה של רצון לבקר במדינה הזאת, אשר כביכול מציגה כיום צמיחה כלכלית", הוא אומר.

בתקופה שבה אנשי עסקים ישראלים כמו אליעזר פישמן ולב לבייב מבססים חלק נרחב מהפעילות שלהם בתחום הנדל"ן ברוסיה, נבזלין מייצג את הצד החשדני. "מי שנכנס לפעילות עסקית ברוסיה חייב להבין כי יצטרך לשחק לפי כללי משחק רוסיים. כל מי שאומר שהוא מסוגל לפעול ברוסיה באופן חופשי ובשקיפות מבלי שיעשו בעבורו עבודה מלוכלכת מול גורמי השלטון, פשוט מרמה את עצמו. אל תאמינו לו. יום אחד יבואו אליו עם אקדח מוצמד לראש ויבקשו להתחלק ברווחיו, וזה התסריט האופטימי יותר שניתן לתאר", הוא קובע.

הולדת האוליגרכים

סיפורו של נבזלין החל לפני 48 שנה כשנולד במוסקווה לאב מהנדס ואם מורה לשפה וספרות רוסית. הוא למד מדעי מחשב ועבד כמתכנת עד שפגש בסוף שנות ה-80 כימאי צעיר בשם מיכאיל חודורקובסקי, ונחשף לעולם העסקים.

בשנים אלה החלו להופיע ניצוצות ראשונים של פעילות יזמית פרטית ברוסיה. חודורקובסקי הקים ביחד עם נבזלין ושלושה שותפים נוספים - מיכאיל ברודנו, ולדימיר דובוב ופלטון לבדב - מרכז מדעי-טכנולוגי לעידוד יזמות. לאחר שהמרכז נהפך להצלחה עסקית החמישה התרחבו גם ליבוא ושיווק מחשבים, משקאות חריפים ומוצרים נוספים. בכסף שהרוויחו הם הקימו בתחילת שנות ה-90 בנק מסחרי להשקעות בשם מנטפ, שנהפך לאחד הבנקים הפרטיים הראשונים שקמו במדינה.

באותה תקופה, עם נפילת בריה"מ ועלייתו לשלטון של נשיא רוסיה הראשון בוריס ילצין, נכנסה רוסיה לתנופת הפרטות, שבה הועבר חלק הארי של התעשייה הרוסית לידי תאגידים פיננסיים-תעשייתיים שבראשם הבנקים המסחריים. בעלי התאגידים נהפכו למתעשרים החדשים של רוסיה, ובהמשך זכו לכינוי "אוליגרכים". גם מנטפ נטל חלק ברכישת חברות ופעילויות בתחומים שונים.

באמצע שנות ה-90 - עם סיום השלב העיקרי של ההפרטה ברוסיה ובעיצומה של המלחמה בצ'צ'ניה - תפחו חובותיה של רוסיה לממדים עצומים. השלטונות ביקשו אשראי נרחב מהבנקים המסחריים וכשהחוב לא נפרע תוך שנה, ובהתאם לתנאים שדרשו הבנקים, גרעין השליטה בחברות ענק כמו יוקוס, סיבנפט, לוקאוייל וסורגוט נפט גז עבר לידיים פרטיות, על חשבון החוב הממשלתי.

במסגרת התהליך הזה רכש מנטפ ב-1995 את השליטה ביוקוס תמורת 350 מיליון דולר. באמצעות תהליכי התייעלות והבראה מקיפים נהפכה יוקוס לחברת אנרגיה בינלאומית, אשר העסיקה בשיאה יותר מ-100 אלף עובדים, נסחרה לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר והיתה מועמדת להתמזג עם ענקי אנרגיה עולמיים, ובהם אקסון.

ההצלחה האדירה של יוקוס הפכה את חודורקובסקי לאיש העשיר ברוסיה ומהעשירים בעולם. הונו של נבזלין, שהיה אחראי על תחום יחסי הציבור וקשרי המשקיעים של יוקוס, נאמד ב-2003 ב-2 מיליארד דולר.

ואולם באותה שנה השתנתה התמונה. השלטונות הרוסיים החלו בחקירות נגד ראשי יוקוס בחשד לעבירות ובהן העלמת מס והברחת הון. תקופה קצרה לאחר שהחלו החקירות, ובלי שהוגשו נגדו עדיין תביעות, עזב נבזלין את רוסיה לישראל. חודורקובסקי, שבחר להישאר ברוסיה, נעצר כמה חודשים לאחר מכן ונידון למאסר של שמונה שנים. גם לבדב ובכירים נוספים ביוקוס נעצרו, מרבית הנכסים של יוקוס נמכרו לחברת רוסנפט בשליטת ממשלת רוסיה, ויוקוס עברה תהליך של פשיטת רגל.

בתקשורת הרוסית והעולמית טענו שפוטין פעל נגדכם בגלל שאיימתם על השלטון שלו. חודורקובסקי אף רמז כי יתמודד לנשיאות.

"זה לא מדויק. חודורקובסקי אף פעם לא הודיע כי הוא מתכוון לרוץ לנשיאות. תמכנו במפלגות האופוזיציה הליברליות אשר לא איימו על שלטונו של פוטין".

למה התנכלו דווקא לכם? למה יוקוס?

"כשפוטין מונה לנשיא בתחילת 2000 היה ברור איך צריך להתנהג ואיך צריך להביא כסף לקרמלין. לא שיחקנו בהתאם למשחקים שלהם ולא דאגנו להעביר חבילות מזומנים. היינו הכי טובים, הכי רווחיים, פעלנו לפי נורמות התנהגות מערביות ולכן החליטו לחסל אותנו".

ובכל זאת, גם ההתעשרות שלך בגיל צעיר לא הייתה מתאפשרת ללא החגיגה הפרועה בממשל בתקופת ילצין.

"בגלל הדימוי השלילי שיצרו חלק מהאוליגרכים, לא משנה מה תגיד, אף אחד לא יאמין לך שלכסף שעשית ברוסיה של שנות ה-90 אין ריח של שחיתות. בתחילת השלטון של ילצין יזמים צעירים, ובהם יהודים רבים, ניצלו את המצב כדי להרוויח הרבה כסף. בשלב מאוחר יותר, באמצע שנות ה-90, נוצר מושג שנקרא "המשפחה" של הקרמלין. אנשים כמו רומן אברמוביץ' ובוריס ברזובסקי החלו לנצל את קשריהם דרך הממשלה כדי לשלוט בסביבה העסקית ברוסיה ולהדיח את המתחרים שהפריעו להם בדרך. אנחנו היינו כנראה בנויים מחומר אחר, ולא נצלנו זאת לקידום האינטרסים שלנו".

שקלת לעזוב גם למקומות אחרים כמו ארה"ב או לונדון, שיש בה ריכוז של אוכלוסייה רוסית אמידה?

"תמיד הרגשתי יהודי ולא כחלק מהקהילה הרוסית. היה הסכם בין בעלי המניות במנטפ שלפיו ב-2007 כל אחד היה משתחרר מהמחויבות שלו כלפי החברה. רציתי להגיע לישראל והנסיבות רק הקדימו את המהלך".

מתי הבנת שלא תשוב כבר לרוסיה?

"אחרי שעצרו את חודורקובסקי היה לי ברור כי הבעיות סביב יוקוס רציניות והשלטון הרוסי לא יירד מזה במהרה. הבנתי שבקרוב גם יחלו להטיח בי האשמות".

אתה כבר מרגיש ישראלי?

"הניחוח הרוסי קיים כאן. אני עדיין לומד את המדינה, התרבות הישראלית, אני קורא ספרי היסטוריה. חמש שנים אינן תקופה מספקת כדי לחוש לעומק את המציאות וההוויה הישראלית. בעבור חלק מהאנשים אני כבר לא אוכל ליהפך לישראלי ב-100%".

וזה מפריע לך?

"לא ממש, אבל אני בסיטואציה אחרת לעומת עולים חדשים. באתי עם לא מעט כסף, ואני לא נלחם על מקום ואיכות חיים. בעבור עולים אחרים ההתאקלמות בישראל היא בהחלט בעיה לא קלה".

איך הקשר שלך עם חודורקובסקי, שנמצא בכלא?

"אני מעביר ומקבל מסרים ממנו באמצעות העו"ד שלו כמה פעמים בשנה. עם משפחתו הקשר נותק. אני לא דמות 'אופנתית' ברוסיה ומי שיהיו לו קשרים אתי יכול להיות בצרות. גם שיחות טלפון מספיקות כדי לגרום להם בעיות".

כמה כסף הפסידה יוקוס בעקבות התפרקותה?

"בהתחשב במחירי הנפט אשר ממשיכים לנסוק ובפוטנציאל הפיתוח וההשבחה של עסקים נוספים בתחום הדשנים, פיננסים ונדל"ן, מדובר בכ-100 מיליארד דולר".

ומה חלקך בהפסד?

"כ-8 מיליארד דולר".

מה בעצם השארת מאחור?

"המשפחה והחברים הטובים הגיעו אתי, כך שבעצם מה שנשאר זה הפעילות היהודית שבה הייתי מעורב והפעילות שהיתה לי באוניברסיטה".

ומה לגבי הון? נשארו למנטפ נכסים ברוסיה?

"כדי לא להיות חמדניים ולהתגרות בממשל הרוסי מכרנו את כל הנכסים שהיו לנו במדינה והבאתי את הכסף לישראל".

לפי הערכות שפורסמו במגזין TheMarker, הונך האישי הוא 300-400 מיליון דולר. זה מדויק?

"זה לא רחוק מהאמת. בית משפט בהולנד פסק השנה כי בעלי המניות של יוקוס זכאים לפיצויים בסך 850 מיליון דולר בשל כספים שהפסדנו כשהחברה אולצה להיכנס להליך פשיטת רגל. אני מעריך את חלקי בכ-35%. כאשר נסיים את הערכות השווי ואת כל התהליכים המשפטיים, תוך שנה-שנתיים, אהיה שווה עוד כמה מאות מיליוני דולרים, אבל בכל מקרה פחות ממיליארד".

יש לך השקעות בישראל?

"אני מעוניין, אבל עדיין לא מספיק מוכן לבצע כאן השקעות גדולות. אולי משום שטרם גיבשתי מספיק קשרים עם האנשים הנכונים בעולם העסקים בישראל. מגיעות אלי כל הזמן הצעות שונות, אבל עוד לא לקחתי שום דבר ואני ממשיך לבחון אותן".

אילו הצעות קיבלת?

"בעיקר השקעות במיזמים חברתיים. אני משתדל להשקיע בפרויקטים שאני מבין בהם, כמו נדל"ן. אני אוהב נדל"ן כי אני אוהב דברים יפים. עם זאת, אני נזהר מאוד, שכן חלק לא מבוטל מהאנשים שפגשתי וניסו לעניין בפרויקטים שונים השאירו רושם שרוצים 'לעשות עלי סיבוב' כבר על ההתחלה".

אילו השקעות בכל זאת הצליחו לעניין אותך?

"פרויקט נובו בהרצליה להקמת בית מלון מעל קניון ארנה הוא מעניין. נפגשתי עם היזמים, ואני שוקל להשקיע שם. אני רוצה להשקיע בישראל בפרויקטים שיוכלו לשנות את פני הסביבה, כמו בנוה צדק או ליד הים בתל אביב. אני רואה איך מחירי הדירות עלו. לפני חמש שנים שילמו בתל אביב על הדירות הכי טובות 5,000 דולר למ"ר וכיום משלמים 15-20 אלף דולר למ"ר.

"יהודים עשירים מרחבי העולם ממשיכים לקנות בתים כאן. אני ממשיך להיות אופטימי לגבי מחירי הנכסים בישראל, ולא צופה ירידות מהותיות בשנים הקרובות, אך לדאבוני אני עדיין לא מרגיש מספיק טוב את השוק".

שקלת לרכוש חברה יזמית כמו אוסיף שקנה ארקדי גאידמק?

"בשלב זה אין לי כוונות כאלה. אני כן מעוניין למסד חברת אחזקות שתרכז את כל הפעילויות שלי - השקעות בפרויקטים וחברות שונות. אני מעדיף שהכסף יעבוד בשבילי, ואני אוכל להתעסק בדברים שאני נהנה מהם". מלבד נדל"ן, במה עוד אתה משקיע?

"השקעתי בחברה פרטית בתחום הציוד הרפואי ואני מחפש עוד השקעות בתחום הזה. אני עוקב אחר התחום כבר כמה שנים ופחות או יותר מבין בו. אני אוהב את היצירתיות והרצון ליצור טכנולוגיות ופיתוחים חדשים בענף הזה".

איפה אתה משקיע בחו"ל?

"לפני כמה חודשים התחלתי להשקיע בכמה פרויקטים של נדל"ן במנהטן, בעיקר בתחום המסחרי ובמשרדים. זוהי השקעה של כמה מיליוני דולרים. ארה"ב מצויה בתקופת האטה כיום, אך אפשר להרוויח בכל התקופות אם התוכניות העסקיות מספיק טובות. במקומות כמו תל אביב ומנהטן אי-אפשר להפסיד בטווח ארוך".

אתה מתקרב לנדל"ן במדינות מזרח אירופה?

"היתרון שלי הוא שבאתי מרוסיה, אז אני מכיר את המצב ולא אסכן כסף במזרח אירופה. כיום זה זמן טוב לאסוף מזומנים כדי לנצל אותם באופן מושכל, שכן המיתון לא יימשך לנצח".

למרות החשדנות שלך כלפי עסקים ברוסיה, אתה לא חושב שיש אפשרויות השקעה מעניינות שם?

"תלוי באופק ההשקעה. אם מישהו רוצה להרוויח מהר ובסיכון גבוה - זה יכול להתאים לו. אחרת זאת המדינה הכי גרועה להשקעה".

אתה בקשר עם אנשי עסקים ישראלים שפועלים ברוסיה?

"נפגשתי עם לב לבייב באירועים ובמסיבות שונות ברוסיה, בעיקר דרך שגרירות ישראל. בישראל נפגשנו לאחרונה בוועידת הנשיאים בירושלים. מעבר לכך, אין בינינו קשרים אישיים ועסקיים. בישראל לבייב נתפש כאיש מאוד עשיר ובעל יכולות עסקיות יוצאות דופן, בעוד שברוסיה העושר שלו נחשב בסדר גודל בינוני - יש הרבה יותר עשירים ומקורבים לקרמלין ממנו".

רומן אברמוביץ’ למשל? הוא דוגמה לאיך לעשות עסקים ברוסיה בשיתוף הקרמלין?

"אברמוביץ' הוא ממש לא דוגמה לאיך לעשות עסקים ברוסיה. הוא דוגמה לאיך לשלוט על המדינה כולה".

אתה שומר על קשר עם בוריס ברזובסקי, שפעם היה חלק ממשפחת הקרמלין וכיום חי בלונדון ונחשב לאחד ממתנגדיו הבכירים של השלטון הנוכחי ברוסיה?

"אנחנו נפגשים כשהוא מגיע לחופשות בישראל. להבדיל ממני, הוא עדיין מאמין שרוסיה יכולה להשתנות ושהוא עוד ישוב לשם - אם כי הוא כבר לא כה אופטימי כמו שהיה בעבר".

ישראל היא המולדת

זמן קצר לאחר שנבזלין הגיע לישראל הצטרפו אליו אשתו השנייה טטיאנה מרינה, 25, ובתם המשותפת. במקביל עלו ארצה גם הוריו ואשתו הראשונה אנה עם בעלה ועם בתו הבכורה של נבזלין, אירינה, 30. חודשים ספורים לאחר שהגיעה לישראל שבה טטיאנה למוסקווה, ואילו בנותיו של נבזלין נשארו בישראל. בהמשך הכיר נבזלין את אולסיה קנטור, 37, שמחזיקה בחברה פרטית בתחום היהלומים והתחתן עמה בפברואר האחרון. לאולסיה יש בת, קטיה, בת 11.

במכנסיים שחורים ובחולצת כפתורים כחולה, נבזלין הנראה צעיר מגילו מרבה לחייך ולהתבדח. את הראיון, שנערך באנגלית בלשכתו במגדל המוזיאון בתל אביב, הוא מתבל במלים בעברית כמו "ברוך השם" ו"לדוגמה". על השאלה למה לא למד עברית הוא עונה שהיה עסוק מדי - במלחמה נגד השלטונות הרוסיים ובפעילויות עסקיות וארגוניות. לדבריו, "ניסיתי ללמוד עם מורים פרטיים, אך הדבר לא תפס תאוצה. חוסר השליטה בעברית לא גורע מהאושר שלי. עם רוסית ואנגלית, המשפחה ומספיק הון אני בהחלט יכול להמשיך ליהנות מהחיים בישראל".

מאז שהגיע לישראל נבזלין עסוק בפעילות ציבורית עניפה. הוא הקים באוניברסיטה העברית את מרכז נבזלין ללימודי יהדות רוסיה ומזרח אירופה באמצעות קרן נד"ב שייסד לקידום החינוך הישראלי. הקרן תורמת למוסדות להשכלה גבוהה, לפרויקטים בעלי זיקה ליהדות התפוצות ולארגונים שונים, בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים. נד"ב הקימה גם קרן עזרה לילדים חולי סרטן, שלהם היא מחלקת תרופות שאינן נכללות בסל התרופות. נבזלין מכהן גם כיו"ר חבר הנאמנים של בית התפוצות.

יש מי שיטען כי אתה מנסה לקבל את הלגיטימציה מהישראלים באמצעות תרומות ועשייה ציבורית, כמו שעושה גאידמק.

"אני משקיע בפעילויות החברתיות כי זה מה שאני באמת יודע ואוהב וכי אני נהנה מזה. אני לא איש דתי, אך כמו שכתוב בתורה, 'צריך להשתדל שלא לפרסם את מה שעושים באמצעות תרומות'. זה לא תמיד מסתדר, ולפעמים נדרשת חשיפה".

ומה אתה חושב על הדרך שבה גאידמק מנסה לזכות באהדת הקהל?

"יצא לי להיפגש בישראל עם ארקדי כמה פעמים, אך לא מעבר לכך. הוא פועל באופן נרחב ברוסיה והקשרים אתי יכולים רק להזיק לו. אני מכיר אותו עוד מתחילת שנות ה-90, כשהוא הגיע מצרפת לרוסיה כדי לעשות עסקים במדינה. הוא נחרת אז בזיכרוני כצעיר חכם, צנוע ועם הרבה מוטיווציה להצלחה. אין ספק שהוא עבר שינוי אישיות מהותי, וכיום מדובר בגאידמק אחר, הרבה יותר מוחצן ומחפש תשומת לב.

"אם הוא משקיע כסף בסיוע לאנשים וברכישת חברות שונות שהוא מאמין שיוכל להשביח, אז מדובר בפעילות מבורכת. לגבי רכישת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ומימון קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, אני מקווה שהוא לפחות נהנה לראות את המשחקים של הקבוצות הללו, שכן הרבה רווחים מהשקעות האלה הוא לא יראה בתקופה הקרובה".

השחיתות שרואים בפוליטיקה הישראלית מאכזבת אותך? הרי רצית לברוח משחיתות.

"כל מי שחושב שבישראל השחיתות חוגגת, יש לי חדשות בשבילו. מדובר במשחק ילדים לעומת רוסיה".

ובכל זאת, אולי לא מדובר באותה רמה של שחיתות אבל גם כאן ראש הממשלה נחקר בחשד לשוחד.

"יש כאן מערכת משפט ואפשר להיות אשם רק אחרי משפט. מי כמוני יודע. אבל כן, מאוד מאכזב אותי לראות את ראש הממשלה ובכירים אחרים בחקירות מתמשכות. זה הורס את המוניטין של ישראל ושם אותנו במעמד של רפובליקת בננות".

ואנחנו לא רפובליקת בננות?

"לא. המדיה כאן לא רק חופשית אלא גם אקטיווית. גם אם התדמית לא טובה, אני מאמין במדינה שבה נשיא יכול ללכת למשטרה, להיחקר ולהיות מואשם. אנחנו משלמים מחיר על ליברליות דמוקרטית. ברוסיה ובמדינות אחרות באירופה לראשי הממשלה יש חסינות והם אפילו לא מגיעים למצב של חקירות".

ואם לחזור להשוואה לגאידמק, יש לך שאיפות פוליטיות בישראל?

"בעבר התעסקתי בפוליטיקה ברוסיה, אך כיום אין משהו על הפרק. יש לי שאיפה לשפר את החיים כאן אבל אני אעשה זאת באמצעות השקעות חברתיות ולא בפוליטיקה. תמיד התעניינתי יותר בתחום האמנויות וביחסי ציבור. אפשר להגיד שאני הייתי בין הראשונים שהשרישו את תרבות יחסי הציבור בתאגידים גדולים ברוסיה".

לא היית רוצה לבקר במוסקווה כדי לראות איך נראית רוסיה המתחדשת?

"ישראל מחליפה בקלות את רוסיה כמולדת. אם אני רוצה לקרוא ספר טוב מהקלאסיקה הרוסית, לראות סרט רוסי טוב, ללכת להצגה או הופעה של אמנים רוסים - אני יכול לעשות זאת גם מכאן. אין לי ספק שהזמנים ברוסיה ישתנו. או שמחירי הנפט יירדו ויגיע משבר כלכלי, או שיתרחש טריגר שלילי אחר. אך בעבורי מדובר בפרק אחר בחיי".

בחודשים האחרונים נכנס לתפקיד נשיא חדש ברוסיה - דימיטרי מדוודב. האם לדעתך הוא יוביל קו מדיניות חדש שיסייע לסיום המשפט שמתנהל נגדך ולשחרור מוקדם של חודורקובסקי וכלואים נוספים מיוקוס?

"קשה לי להאמין. מדוודב לא הגיע לתפקיד סתם משום מקום. יש מאמן בדמותו של פוטין מאחוריו, כך שהוא עבר הדרכה 'טובה' לפני שהצטרף בעצמו למשפחה השולטת בקרמלין. אולי אני טועה, ומאוד מקווה שאכן כך, אך הסיכויים לכך נראים קלושים ביותר".

איך אתה רואה את רוסיה בעוד חמש-עשר שנים?

"אני פסימי. כנראה שבשנים שנותרו לי לחיות לא אזכה לראות בה דמוקרטיה אמיתית. זה יקרה יום אחד כי אנשים נהפכים ליותר ויותר עניים ובמקביל המחירים כל הזמן עולים. פעם, בתקופת ילצין, הייתי הרבה יותר אופטימי, והאמנתי באמת ובתמים כי אפשר לחולל את השינוי המיוחל ברוסיה. אך לאחר עלייתו של פוטין לשלטון השתלטות הקרמלין על המדיה הרוסית ועל יוקוס גרמה לי להבין שזה לא יקרה. לרוסיה לא מגיע להצטרף ל-G8 (שמונה המדינות המתועשות הגדולות בעולם - מ"ר וא"נ). נותנים כבוד גדול מדי למי שלא מסוגל להעריך אותו כראוי".

אתה מאושר כיום?

"אני הכי מאושר שיכול להיות. אני יודע יותר להעריך את החיים. אפילו אם פוטין בעצמו היה מגיע לישראל ומנסה לקלקל לי את מצב הרוח, ספק אם הוא היה מצליח בכך".

איך היית מגדיר את עצמך - רוסי? יהודי? ישראלי?

"אני קודם כל יהודי ואז ישראלי. אני לא מזהה את עצמי כרוסי אם כי ברור שיש לי ידע טוב בענייני רוסיה".

לא מפתה אותך לבנות אימפריה נוספת כמו יוקוס?

"השאיפה שלי בחיים אף פעל לא היתה לעשות עסקים גדולים. אני גם לא חושב שאפגוש בחיי עוד פעם מישהו כמו חודורקובסקי, שאוכל לבטוח בו וללכת אחריו. אם כן, אני אשמח מאוד".

אם לא היית פוגש את חודורקובסקי, מה היית עושה כיום?

"כנראה שהייתי ממשיך לעבוד בתכנות, וכנראה שגם הייתי הרבה פחות אמיד".

הוא זכאי

במאי השנה רשם ליאוניד נבזלין ניצחון כשבית המשפט העליון בישראל דחה את ההאשמות בדבר מעורבותו באירועים פליליים, וקבע כי הוא לא יוסגר לרוסיה ואזרחותו הישראלית לא תישלל.

סיפור ההסגרה החל כמה חודשים לאחר שנבזלין הגיע לישראל באוגוסט 2003. תחילה ביקשו הרוסים להסגירו בטענה לעבירות כלכליות, ולאחר שבקשותיהם לא נענו על-ידי פרקליטות המדינה ביקשו להסגירו בטענה כי ביצע עבירות וניסיון רצח בתקופה שבה היה בעל תפקיד בכיר בענקית הנפט יוקוס.

לאחר שהמדינה הודיעה כי לא תיעתר לבקשת ההסגרה בשל תשתית ראייתית לקויה עתרו לבג"ץ שני עותרים ציבוריים שראו עצמם נפגעים כתוצאה מהתנהלותה של המדינה בעניין, וביקשו להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בהליכים להסגרת נבזלין לרוסיה. כן ביקשו להורות לשר הפנים לשלול את אזרחותו של נבזלין, משום שנרכשה לטענתם על יסוד פרטים כוזבים שלפיהם הצהיר כי לא ביצע עבירה פלילית והוא אינו מבוקש על-ידי אף מדינה. נבזלין טען כי מדובר ברדיפה פוליטית מצד השלטון ברוסיה, המבקש לחסל את מתנגדיו ולהשתלט על הונם.

בתשובתה לבג"ץ, הפרקליטות הביעה תמיהה בנוגע לאינטרסים האמיתיים של העותרים הציבוריים. השופט אדמונד לוי, שאליו הצטרפו השופטים מרים נאור ואסתר חיות, קבע כי בחומר הראיות לא נמצאה אף ראיה ישירה הקושרת את נבזלין למעורבות באותם מעשי רצח. באשר לעתירה לשלילת אזרחותו של נבזלין אימץ לוי את החלטת שר הפנים, שלפיה הצהרתו של נבזלין בהגיעו לישראל כי לא ביצע עבירות פליליות לא הוכחה ככוזבת, על יסוד ההחלטה כי אין ראיות הקושרות את נבזלין לביצוע עבירות פליליות. לוי הוסיף כי "אין זה מן הנמנע כי בעתיד ישובו השלטונות ויידרשו לסוגיות קיומן של ראיות מינהליות אודות עברו הפלילי של נבזלין".

לא רק בישראל ניקו את נבזלין. גם בתי משפטי מערביים שונים, בבריטניה, שווייץ, הולנד, קפריסין וליטא, פסקו נגד שלטונות רוסיה וקבעו כי מדובר ברדיפה של אויבים פוליטיים.

מבחינתך מדובר ב"עסק סגור" או ששוב תהיה במרכזו של דיון בבית משפט ישראלי?

"פורמלית, ייתכן שהמשפט יחודש. עם זאת, כדי שהדבר אכן יקרה, השלטונות הרוסיים צריכים ראיות חדשות נגדי. אני ממשיך להאמין במערכת המשפט הישראלית, אשר אם תקבל ראיות חדשות תדע לבחון אותן בצורה הוגנות ולהתייחס אליהן בהתאם".

עד כמה הופתעת מכך שברוסיה האשימו אותך במעורבות במקרי רצח?

"הק.ג.ב תמיד ידע להאשים אחרים במה שהוא יודע לעשות הכי טוב. אני לא איש דתי, אך מייחס חשיבות רבה למסורת היהודית ולדיבר 'אל תרצח', כך שקשה לי לחיות עם כך שאני אאחל או אגרום למישהו אחר למות, גם אם אני שונא אותו מאוד. למדתי עם השנים לחיות עם ההאשמות האלה ולנסות להדחיק אותן מסדר היום הרגיל שלי, גם אם זה לא תמיד פשוט".

"כשנצא מגרעין השליטה בפטרוכימיים נשקול את צעדינו המשפטיים"

קבוצת מנטפ שבשליטת ליאוניד נבזלין, ולדימיר דובוב ופלטון לבדב מחזיקה מאז 2005 בחברה הישראלית מפעלים פטרוכימיים. החברה עוסקת בייצור ושיווק של פולימרים, המשמשים חומרי גלם עיקריים בתעשיית הפלסטיק.

לפני יותר משנה רכשה חברה נכדה של פטרוכימיים (PCH) בשיתוף עם החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר את השליטה בבתי הזיקוק בחיפה (בז"ן) תמורת 2.43 מיליארד שקל. ואולם רשות החברות הממשלתיות התנגדה לצירופו העקיף של נבזלין לעסקה.

בימים אלה מתגבשת עסקה שלפיה נבזלין ייצא מגרעין השליטה בפטרוכימיים, ויקבל אופציה ליהפך למשקיע פיננסי באמצעות רכישת 14.75% ממניות החברה.

"חבל שבישראל עדיין קיימת ביורוקרטיה כה קשה וטיפשה", אומר נבזלין. "היינו צריכים לבזבז יותר משנה על כל תהליכי ההתדיינות, במקום להקדיש את המשאבים האלה לפיתוח העסקים. רשות החברות החליטה לאסור את ההשתתפות על קבוצות זרות, אך בקבוצה שלנו יותר מחצי הם ישראלים. איבדנו לא מעט כסף בשל כך וברגע שנצא מגרעין השליטה בפטרוכימיים נשקול את הצעדים המשפטיים שננקוט כדי להחזיר חלק מאותו כסף. עם זאת, לא השקענו בפטרוכימיים בגלל בז"ן".

בתהליך רכישת בז"ן דרשה רשות החברות מהחברה לישראל ומפטרוכימיים להגיש מסמכים רבים, שבהם נכלל גם מידע לגבי נבזלין. חלק מהמסמכים, שהכילו חומרים עסקיים סודיים אודות פעילותו של נבזלין בשנים האחרונות והאנשים שעמם היה במגע, הודלפו לגורמים ברוסיה.

"אני מנסה לחשוב כי מדובר במעשה תמים שנעשה בשגגה, אך למען האמת קשה לי להסתדר עם המחשבה הזאת. אני מקווה שלפחות בישראל יבדקו באופן יסודי איך המחדל הזה קרה, ויסיקו מסקנות לגבי העתיד, כדי למנוע פאשלות דומות", אומר נבזלין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker