חדוה בר: "כדי להיות רלוונטיים גם בעוד 10 שנים - הבנקים חייבים לעשות שינוי"

בראיון למגזין איגוד הבנקים אמרה המפקחת כי "מדברים על תרחישים שבהם גוגל או פייסבוק ישמשו חוליית קשר בנקאית מול הלקוח" ■ בר לא בטוחה שתוכניות ההתייעלות של הבנקים מספיקות, ומודאגת מהירידה במספר הסטודנטים לכלכלה: "זה עלול להשתקף במערכת הבנקאות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חדוה ברצילום: אמיל סלמן

"אנחנו רואים בעולם ובישראל שקמים גופים פיננסיים חוץ־בנקאיים, שמציעים שירותים בנקאיים ומתחילים להתחרות בבנקים. כל הרגולטורים בעולם, בהם המפקחים על הבנקים, מבינים שהבנקים חייבים להשתנות כדי להתאים את עצמם לסביבה הזו", כך אמרה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בראיון למגזין של איגוד הבנקים, שיתפרסם בימים הקרובים.

לדברי בר, "הרגולציה העולמית מדברת על כך שאחד הסיכונים הגדולים של הבנקים כיום אינו סיכון האשראי ולא סיכון הנזילות או סיכונים בנקאיים קלאסיים אחרים, אלא המודל העסקי. המשמעות היא שמי שלא יתאים את עצמו ויישאר במודל העסקי הנוכחי — לא יהיה".

כשנשאלה בר אם לפי המודל החדש שייווצר ייעלמו הבנקים במתכונת שאנחנו מכירים כיום, היא השיבה: "בעולם מדברים על מגוון רחב של תרחישים. חלקם מדגישים שתהיה פגיעה דרמטית בהכנסות הבנקים בשנים הקרובות, על רקע תחרות שתגיע מגופים חוץ־בנקאיים מבוססי טכנולוגיה, בפרט בתחומי הקמעונות. יש תרחישים יותר קיצוניים שענקיות טכנולוגיה מסוג גוגל, פייסבוק או דומיהן יהיו הפנים של הקשר הבנקאי מול הלקוח, כך שמעשית הן יהיו הבנק של הלקוח. יש גם תרחישים שהלקוח ינהל חשבון עו"ש בבנק אחד, אך יצרוך הרבה מוצרים מגופים אחרים — בנקים וגופים חוץ־בנקאיים. הכוונה היא ל'פירוק החבילה הבנקאית'.

"ככל שהבנקים יבינו שהסביבה משתנה ויתאימו עצמם לשינויים, הסיכוי שלהם להיות רלוונטיים בפעילות הפיננסית בעוד עשר שנים ויותר הוא הרבה יותר גדול. זה אתגר גדול. ההערכה שלי היא שהבנקים יהיו גם בעתיד, אך הם ייראו אחרת ויאבדו את הדומיננטיות בחלק מהתחומים, למשל בעולם התשלומים".

בהקשר הזה ציינה המפקחת כי "בבנקאות הבסיסית הקלאסית של פיקדונות מול אשראי ומימון צמיחה משקית — לבנקים יש יתרון ויהיה גם בעתיד. המורכבות של ניהול נכסים והתחייבויות, 'ארוך־קצר', גדולה מאוד ודורשת מומחיות, שרק לבנקים יש. הציבור אולי לא תמיד אוהב בנקים, אבל הוא בוטח בהם. בסופו של דבר, הציבור רוצה לשים את רוב כספו בגוף פיננסי שהוא מאמין בו, ושהוא מפוקח בצורה הדוקה. האמון בבנקים קיים מתוקף האופן שבו הם מנוהלים והרגולציה הכבדה שחלה עליהם".

התייעלות יצירתית

בר גם התייחסה למהלכי ההתייעלות המקיפים שמובילים הבנקים בשנים האחרונות, הכוללים פרישה של כ–6,000 עובדים ב–2016–2020 — 12% מכוח האדם. "האם תוכניות ההתייעלות שהגדירו הבנקים מספיקות? לצערי, איני בטוחה שהתשובה חיובית. אני אומרת זאת מתוך כך שאני רואה את הבנקים בעולם ממשיכים להתייעל וממשיכים לצמצם, כשמלכתחילה הם התחילו ביחסי יעילות טובים מאלה של הבנקים בישראל.

"לכן, אני מצפה שבנוסף ליישום תוכניות ההתייעלות שהבנקים הגדירו לשנים הקרובות, הם יחשבו כל העת מחוץ לקופסה איך ניתן להתייעל עוד. התייעלות יכולה וצריכה להיות גם בשינוי תהליכי עבודה, בהכנסת טכנולוגיה לא רק בקשר מול הלקוח, אלא גם בתהליכי העבודה הפנימיים, שתפנה זמן של עובדים, כדי שיוכלו לתת עוד ערך ללקוחות, ימכרו מוצרים ושירותים — ובאמצעות כל זה יגדילו את היעילות".

כשנשאלה בר מה דעתה על קצב ההתקדמות של חוק שטרום, שעבר בכנסת לפני כשנה, היא אמרה: "מוקדם לסכם רפורמה כזו אחרי שנה. עם זאת, אני רואה שכבר נוצר לחץ תחרותי, שמוביל לכך שהתחרות גברה, ובחלק מהתחומים התחרות כבר כאן. בעולם התשלומים, הסליקה וחברות כרטיסי האשראי כבר רואים שינויים מאוד דרמטיים, והציבור כבר מרגיש אותם. רואים ירידה בעמלות הסליקה שמשלמים עסקים, וחברות כרטיסי האשראי נלחמות זו בזו ומתחרות יותר על העסקים הקטנים. נוצרו שיתופי פעולה בין חברות כרטיסי אשראי מסוימות לארגוני העסקים הקטנים, ומעבר של מועדונים בין חברות, שלא ראינו קודם. כל הדברים הללו הם במלה אחת — "תחרות". זאת, אף על פי שעדיין לא הופרדו חברות כרטיסי האשראי. החברות מבינות שהשוק עומד להשתנות, ונערכות לעולם שאחרי ההפרדה".

בר התייחסה להכרזה עם האוצר על הקמת מערכת חדשה למעבר מהיר של לקוחות מבנק לבנק: "ההצלחה של המערכת לא בהכרח תיבחן במספר גדול של לקוחות שיעברו מבנק לבנק מדי שנה, אלא בכך שהלחץ התחרותי יגבר".

כשנשאלה בר כיצד היא רואה את ההשפעות של הגבלת חוק שכר בכירים ל–2.5 מיליון שקל בשנה, היא אמרה: "קשה להעריך בשלב הזה. מצד אחד, מערכת הבנקאות עדיין מצליחה למשוך אליה אנשים מצוינים, כולל בתחומי הטכנולוגיה, שהתחרות בהם היא מאוד גדולה בכל המשק. מצד שני, אני רואה גם מגמות אחרות. למשל, ירידה משמעותית במספר הסטודנטים שלומדים כלכלה. איני משייכת את זה לשכר הבכירים. ואולם, אם יש שינוי שדוחף צעירים ללמוד טכנולוגיה ומחשבים, כי בתחומים אלה מצויות המשכורות הגבוהות, ואנשים פחות טובים יגיעו לתחום הכלכלה — זה עלול להשתקף גם במערכת הבנקאות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker