אסא ששון

רכישת מובילאיי על ידי אינטל במארס תמורת 15.3 מיליארד דולר היתה עסקת הרכש הגדולה מעולם בשוק הישראלי, אך גם בלעדיה, 2017 היתה שנה טובה בתחום הרכישות, למרות ירידה במספר העסקות לעומת 2016 ו-2015 — כך כותב אייל שוורץ, הבעלים והמנכ"ל של בית ההשקעות שוורץ, בסיכום השנתי של שוק המיזוגים והרכישות בישראל.

סך הכל בוצעו בשוק הישראלי בשנה האחרונה 100 עסקות רכש בסכום מצטבר של 12.3 מיליארד דולר, ללא מובילאיי, ועם עסקת הענק - 27.6 מיליארד דולר. ב-2016, לעומת זאת, בוצעו 116 עסקות ב-12.9 מיליארד דולר.

ב-2017 המשיכה המגמה של חברות בינלאומיות שפועלות בישראל. חלקן כבר ביצעו כאן רכישות ושבו לרכוש חברות נוספות - כמו ג'נרל אלקטריק, סאפ ומיקרוסופט - וחברות בינלאומיות אחרות רכשו לראשונה חברות מקומיות, כמו עליבאבא.

אחת המגמות הבולטות ב-2017 היתה של עסקות גדולות יחסית של יותר מ-100 מיליון דולר. מהסקירה עולה כי שיעור העסקות בפחות מסכום זה ב-2015 היה 73%, ב-2016 הוא פחת ל-69%, ובשנה האחרונה היו רק 67% מהעסקות בפחות מ-100 מיליון דולר. שווי העסקה הממוצעת ב-2017 היה 140 מיליון דולר, בנטרול עסקת מובילאיי - ירידה של 8% בממוצע לעומת 2016 וירידה של 36% לעומת 2015.

"בדומה לשנים עברו, את עיקר הרכישות ב-2017 ביצעו גופים אסטרטגיים (חברות שמעוניינות בפעילות עצמה), שאחראים על כ-80% ממספר העסקות ומהשווי הכספי שלהן", מציין שוורץ.

לצד הנתונים הגבוהים, היו גם לא מעט גורמים מרסנים בתחום: הראשון היה שובן של ההנפקות לבורסה, והשנה הונפקו בישראל כ-20 חברות חדשות. הנפקות הן חלופה למכירה מלאה או חלקית של חברות. הגורם השני הוא רמת המכפילים הגבוהה והתמחור הגבוה, שגרם לחלק מהרוכשים, בעיקר הרוכשים הפיננסיים (חברות שרוכשות כדי למכור בעתיד), להמתין עם השלמת העסקות.

גורם ממתן שלישי הוא המגבלות על רוכשים סינים. בשנים עברו בלטו המשקיעים מסין ברכישות המהותיות בישראל, אך בשנה האחרונה קבע הממשל הסיני הגבלות על תנועת ההון מחוץ למדינה, וגם הרגולטורים בישראל אינם ממהרים לאשר עסקות עם חברות סיניות.

הזרים השקיעו פי 4 יותר מהישראלים

אחד הנתונים המעניינים בסקירה הוא חלוקת העסקות בין המגזרים. במשך שנים הוביל מגזר הטכנולוגיה את המיזוגים והרכישות מבחינת הסכומים שבהם בוצעו. השנה, מגזר הפארמה הצטרף לפסגה עם פעילות עסקית בשווי גבוה. בשני המגזרים בוצעו השנה עסקות ב-3.9 מיליארד דולר. עם זאת, מספר העסקות בתחום הטכנולוגיה עדיין גבוה יותר מבפארמה - 49 לעומת 11.

49 עסקות אלה הסתכמו לשווי של 3.8 מיליארד דולר, שהם 31% מכלל העסקות. מלבד רכישת מובילאיי, העסקה הגדולה השנה היתה מכירת חברת משחקי המחשב פלאריום לחברת אריסטוקרט האוסטרלית ב-500 מיליון דולר. 11 העסקות בתחום הפארמה מסתכמות ב-3.9 מיליארד דולר, בזכות שתי עסקות - מכירות של טבע לחברת פארגארד ולחברת קופר סרג'יקל.

בתחום התעשייה בוצעו 24 עסקות בשווי של 3.4 מיליארד דולר. שתי עסקות בלבד הן 63% מהסכום הכולל - רכישת נטפים על ידי התאגיד המקסיקאי מקסיכם (Mexichem) ב-1.5 מיליארד דולר (העסקה צפויה להיחתם עד סוף השנה) ורכישת אורמת על ידי חברת אוריקס היפנית ב-630 מיליון דולר.

המשקיעים הישראלים היו מעורבים השנה ב-54 עסקות רכישה ב-2.4 מיליארד דולר. מתוכן, 32 רכישות היו של חברות מטרה ישראליות בשווי מצרפי של 1.2 מיליארד דולר, ויתר ה-22 הן של חברות זרות בשווי מצרפי של 1.2 מיליארד דולר נוספים. ארה״ב היתה גם ב-2017 היעד המרכזי עבור חברות ישראליות, ואת המקום השני תופסת בריטניה.

לפי שוורץ, היתה השנה חלוקה כמעט שווה במספר העסקות בין קונים ישראלים לזרים, אבל מבחינה כספית, העסקות של הזרים היו גדולות פי ארבעה. המשקיעים הזרים היו מעורבים ב-46 רכישות בשוק הישראלי בעסקות שמסתכמות יחד ב-9.9 מיליארד דולר. רוכשים אמריקאים היו אחראים ל-24 רכישות (52% מרכישות הזרים) בכ-4 מיליארד דולר. שוורץ מציין כי מרבית העסקות (14) האלה היו במגזר הטכנולוגיה. במקום השני נמצאים הרוכשים מסין, עם חמש עסקות ב-282 מיליון דולר.

גובה העסקה הממוצעת של המשקיעים הישראלים היה 55 מיליון דולר, לעומת 230 מיליון דולר של משקיעים זרים. המגזר המועדף על הישראלים הוא התעשייה, שבו הם רכשו 18 חברות ב-812 מיליון דולר. העסקה הבולטת היתה של שטראוס, שרכשה את אחזקות קרן ההשקעות TPG בשטראוס קפה תמורת 280 מיליון דולר.

מגזר הטכנולוגיה הוא השני המועדף על הישראלים, עם 13 רכישות ב-500 מיליון דולר (לשמונה עסקות לא ניתן שווי). העסקה הבולטת היתה רכישת גונו לאב על ידי גט תמורת כ-200 מיליון דולר.

המשקיעים הזרים מחבבים בעיקר את חברות הטכנולוגיה הישראליות. הם רכשו השנה 24 חברות במגזר (52% מהרכישות) ב-3.3 מיליארד דולר. המגזר השני המועדף עליהם הוא הפארמה, שבו רכשו עשר חברות ב-3.9 מיליארד דולר. במגזר התעשייה רכשו חברות זרות שבע חברות ישראליות ב-2.6 מיליארד דולר.

בדומה ל-2016, גם השנה ביצעו משקיעים אסטרטגיים את עיקר הרכישות - 85% מסכום הרכישות, 10.4 מיליארד דולר. המגזרים המועדפים עליהם היו הפארמה (33%) והטכנולוגיה (30%). לעומת זאת, המשקיעים הפיננסיים היו שותפים רק ב-19 מהרכישות, 1.9 מיליארד דולר, וגם הם התמקדו במגזרי הטכנולוגיה (36%) והפארמה (29%).

"גם 2018 תהיה טובה"

בסקירתו מונה שוורץ כמה סיבות שיתנו רוח גבית לשוק רכישות החברות. הראשונה היא סביבת הריבית הנמוכה, הגורמת לכך שכסף רב מחפש אחר אפיקי השקעה שיניבו לו תשואה. הסיבה השנייה היא המשך המגמה של מימושי פעילויות של קבוצות עסקיות. על כך הוא כותב: "השנה היו כמה מימושים של חברות כמו כיל, אפריקה ישראל וטבע. השנה הקרובה תהיה בסימן מימוש פעילויות שאינן הליבה של טבע. בנוסף, בשנה הקרובה ייכנס לשלב מתקדם תהליך מכירת חברות כרטיסי האשראי".

הסיבה השלישית, לפי שוורץ, היא העניין הגובר בתעשיית הרכב החכם בישראל, כפועל יוצא מעסקת מובילאיי. הסיבה הרביעית היא התגברות האטרקטיביות של חברות ישראליות עבור רוכשים זרים, ככל שתתממש התוכנית הממשלתית להפחתה נוספת במס חברות, בדומה לרפורמה בארה"ב.

הנקודה האחרונה היא שלקרנות ההון סיכון (פרייווט אקוויטי) יש הון רב שמחפש עסקות בשוק הישראלי. הצלחה במימוש מכירות כמו של חברת נטפים על ידי קרן פרימרה מגבירה את העניין של הקרנות הזרות בישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker