אלוביץ' - למה הבנקים מפרקים את האימפריה שלו אבל לא העזו לגעת בפישמן ודנקנר? - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה הבנקים מפרקים את האימפריה של אלוביץ' אבל לא העזו לגעת בפישמן ודנקנר?

"It is not done": ההסדר החשאי שבו טייקון חדל פירעון מקבל מחיקת חוב וממשיך בעסקים כרגיל הפך ב–2017 לאחד מהדברים האלה שפשוט כבר אי־אפשר לעשות

36תגובות
שאול אלוביץ'
מוטי מילרוד

מה השתנה ביחסם של הבנקים — בעיקר זה של בנק הפועלים, שהגיש אתמול יחד עם דיסקונט והבינלאומי לבית המשפט בקשה לפירוק הפירמידה של שאול אלוביץ' — לעומת היחס שנתנו לפירמידות העסקיות אחרות, כמו אלה של נוחי דנקנר ושל אליעזר פישמן?

על פי הבקשה, יורוקום אחזקות של אלוביץ' חייבת לבנק הפועלים כ–350 מיליון שקל. מאחר שהחוב נמצא בפיגור "מ–2015", ולאור העובדה כי "לא צלחו ניסיונות חוזרים ונשנים לגבש הסדר מוסכם שיאפשר פירעון החובות", וגם נשלחו מכתבי התראה כבר לפני למעלה משנה — החליט הפועלים להגיש בקשה לפירוק.

אצל דנקנר ואצל פישמן החובות היו גדולים יותר, הם היו בפיגור זמן רב יותר, והראיות על אי־יכולת החזר היו מובהקות יותר. למרות זאת, לקח לבנקים זמן רב יותר לנקוט בהליכים המשפטיים.

במקרה של פישמן, למשל, ראה הציבור כיצד עורכי הדין של בנק הפועלים ואחרים נלחמו בחירוף נפש כדי שהתיקים שלהם לא יגיעו לבית המשפט, ופישמן לא יוכרז כפושט רגל. במקרה של אלוביץ', באמצעות אותם עורכי דין בדיוק, מיהר בנק הפועלים לפנות בבקשה לפירוק מיידי, אף שברור לכל בעל ניסיון בנקאי שהם היו יכולים לגרור את העניין חודשים רבים ואף מעבר לכך.

מדוע? מה נשתנה בין דנקנר, פישמן וטייקונים אחרים בהיסטוריה של מדינת ישראל — לבין אלוביץ'? התשובה, שהבנקאים לעולם לא יודו בה, מתחלקת לשלושה חלקים, פחות או יותר על פי סדר החשיבות הבא: החולשה הפוליטית וזהות המחנה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו; הוועדה הפרלמנטרית לחקירת ההלוואות שניתנו לפישמן; והשינוי ביחס הציבור כלפי הסדרי חוב, תספורות והיחסים בין בנקים לטייקונים.

נתחיל בראש הממשלה. נתניהו מעולם לא היה חבר במועדון של הבנקים, בעיקר בזה של הפועלים. הבנק היה מחובר היטב לתקשורת ולאנשי עסקים עם מקורות וקשרים היסטוריים למפא"י ולמפלגת העבודה, רובם יריביו הפוליטיים של נתניהו. הוא, מצדו, לא עשה להם חיים קלים: הוא קידם את הקמת ועדת בכר, שהוציאה אותם מהתעשייה של ניהול ההשקעות; הפיל על חבריהם הטייקונים את חוקי הריכוזיות, שבין השאר אסרו על דירקטורים לכהן גם בבנקים וגם אצל טייקונים; והוא נתן למשה כחלון ואחרים לקדם רפורמות כמו זו של ועדת שטרום והרפורמה בסלולר.

מערכת היחסים בין נתניהו לבנקים מעולם לא היתה סיפור אהבה, אך כל עוד ראש הממשלה היה חזק — הם לא העזו לפעול נגד קומץ הטייקונים הקטן שמקורב אליו, ואלוביץ' בראשם. אבל עתה, על רקע חקירותיו, נתניהו נתפש כחלש, ולכן בבנקים לא מהססים לפגוע בהם. השבוע הזה היה סמלי לחולשה של נתניהו: הוא עצמו הודה שלשום כי המשטרה כנראה תמליץ להעמידו לדין בגין תיק 1000 (השמפניות והסיגרים), ואילו החייל הנאמן שלו, ח"כ דוד ביטן, הודיע אתמול על פרישה מתפקיד יו"ר הקואליציה בגין חקירת שחיתות משלו. נתניהו חלש, ולכן הבנקים לא מהססים, ואולי אף קצת שמחים, לגרור את הטייקון המקומי שלו לספסלי בית המשפט לפירוקים.

יש עוד סיבות לשוני בין אלוביץ' לאחרים. בחודש הבא תחל ועדת החקירה הפרלמנטרית לאשראי שקיבלו הטייקונים בדיוניה, ובבנקים עמלים מזה שבועות ארוכים להכין את בכיריהם, שיוזמנו לתת עדות בפני חברי הכנסת, להופעותיהם במשכן. מאחר שהבכירים יותקפו בשאלות על הסדרי חוב, תספורות, טיפול עדיף, והתמהמהות אינסופית בנקיטת הליכים כלפי טייקונים מקורבים — הדבר האחרון שהם רוצים הוא להוסיף לשמות של פישמן ודנקנר גם את זה של אלוביץ'. הם לא רוצים לשמוע את השאלה "מדוע אתם שוב נותנים לטייקון יחס מועדף, שאינו ניתן לעסקים קטנים ולאזרחים מין השורה?"

אבל מתחת לשתי הסיבות האלה ישנו הסבר עמוק יותר: השינוי היסודי ביחס של הציבור להסדרי חוב בכלל, ולטיפול הבנקים בטייקונים בפרט. זה שינוי שנמשך כבר כמה שנים, החל ממחאת האוהלים ב–2011, דרך המחאה בפייסבוק נגד הסדר החוב ומחיקת החובות שבנק לאומי ביקש לעשות לדנקנר, ועד המחאה הציבורית ברשת וברחובות נגד הסדר החוב לפישמן. הציבור ראה, קרא (עיתון זה כיסה בהרחבה את כל המקרים האלה) — והביע את דעתו. הנורמה הציבורית השתנתה, ומה שהיה מותר ומקובל, כבר אינו כזה.

באנגלית אומרים שיש דברים שאנשים נורמטיביים פשוט לא עושים —" It is not done". ההסדר החשאי שבו טייקון חדל פירעון מקבל מחיקת חוב וממשיך בעסקים כרגיל הפך ב–2017 לאחד מהדברים האלה, שפשוט כבר אי־אפשר לעשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#