חוב של מיליארד שקל: הבנקים מבקשים לפרק את אימפריית התקשורת של אלוביץ'

הבנקים מבקשים למנות את עורכי הדין המייצגים אותם לבעלי תפקיד בחברה ■ "ניסיונות חוזרים ונשנים לגבש הסדר מוסכם שיאפשר פירעון של החובות שבפיגור או חלק מהם לא צלחו"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צילום: אייל טואג

חברת יורוקום לקראת פירוק? הבנקים הפועלים, דיסקונט והבינלאומי הראשון הגישו היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת פירוק נגד חברת יורוקום בבעלות שאול אלוביץ' בגין חובות של יותר מ-900 מיליון שקל.

מהבקשה עולה כי יורוקום חייבת לבנק ה פועלים 350 מיליון שקל, שלטענת הבנק אינם נפרעים כסדרם מזה תקופה, לבנק דיסקונט חייבת יורוקום כ-480 מיליון שקל ולבנק ה בינלאומי כ-141 מיליון שקל.

"דרישות שנמסרו ליורוקום לפירעון החוב הן על ידי בנק הפועלים, הן על ידי בנק דיסקונט והן על ידי הבנק הבינלאומי לא מולאו, והחברה אף לא הגיעה להסדר להנחת דעתם", מודגש בבקשה.

יחד עם בקשת הפירוק הגישו הבנקים בקשה למינוי עורכי הדין פיני רובין, שמייצג את הפועלים, אמנון לורך, שמייצג את דיסקונט, ואורי גאון, שמייצג את הבנק הבינלאומי - לבעלי תפקיד בחברה. הבנקים מציינים כי מטרת מינוי בעלי התפקיד אינה נטילת סמכויות דירקטוריון החברה אלא לוודא כי "גורם מטעם הנושים המהותיים שהינו בעל גישה שוטפת ובלתי אמצעית לנתוני החברה יראה לנגד עיניו את האינטרסים של הנושים ויבחן את הצורך בביצוען של פעולות דחופות".

פירוט חובות יורוקום לבנקים: סה"כ 971 מיליון שקל
חובות יורוקום לבנקים

הבנקים מוסיפים כי בשבועות האחרונים, בעקבות המצוקה אליה נקלעה החברה, היא בחנה ביצוע מהלכים עסקיים משמעותיים, כולל בחינת אפשרויות דחופות שונות למכירת נכסים שונים מנכסיה בהיקף של 150 מיליון שקל. עוד נכתב כי "יורוקום עשויה לבחון בקרוב אפשרויות מימוש של נכסים נוספים בהיקף כספי גבוה".

מהבקשה עולה כי יורוקום אינה עומדת בהתחייבויותיה על פי מסמכי האשראי שבינה לבין הפועלים החל מ-2015. לטענת הבנק, כבר מאז "הפרה יורוקום את התחייבותה לפרוע לבנק עשרות מיליוני שקלים על חשבון חובותיה כלפיו במועדים שנקבעו בלוחות הסילוקין להם התחייבה יורוקום תקשורת".

לאורך התקופה שחלפה מאז 2015, דרש הפועלים מהחברה לתקן את הפרותיה. "אולם לדאבון הלב דרישות אלו לא הביאו לפירעון החוב שבפיגור או חלק ממנו", נכתב. "כמו כן, ניסיונות חוזרים ונשנים לגבש הסדר מוסכם שיאפשר פירעון של החובות שבפיגור או חלק מהם לא צלחו".

גם מול בנק דיסקונט יורוקום אינה עומדת בהתחייבויותיה מאז 2015. בכל הנוגע לבנק הבינלאומי, על פי הנטען, יורוקום הפרה את התחייבויותיה הכספיות מאז 2016.

הפירמידה של אלוביץ'

בחודש שעבר הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה הפלילית שניהלה נגד אלוביץ'. חמישה חודשים לאחר פתיחת החקירה הגלויה בפרשה, העבירה הרשות את התיק לפרקליטות עם המלצות להעמיד לדין את בכירי בזק, ובהם אלוביץ' בנו אור אלוביץ'; מנכ"לית בזק סטלה הנדלר; מזכירת החברה לינור יוכלמן; מנכ"ל החברה הבת yes רון אילון; סמנכ"ל הכספים של yes מיקי ניימן.

ממצאי החקירה העלו שלוש פרשיות שונות הנוגעות להתנהלות פלילית של גורמים בכירים בבזק yes וחלל, וכן מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, הקשור מתוקף תפקידו בממשקי עבודה מול בזק.

העסקה שהביאה לפתיחת החקירה נחתמה במארס 2015 ובה השלימה בזק, שבאותו זמן החזיקה 50.4% ממניות yes את רכישת יתרת המניות מידי יורוקום. העסקה נחתמה בשווי של מיליארד שקל - 680 מיליון שקל במזומן ועוד 370 מיליון שקל באבני דרך ומותנה בביצועים. שווי העסקה היה גבוה במיוחד מול הערכת השווי שהעניקה מעריכת השווי שנשכרה לעניין על ידי בזק, מריל לינץ', שהיתה 200–300 מיליון שקל. כדי לאשר את העסקה, הוקמה בבזק ועדה בלתי-תלויה בראשות יצחק אידלמן, שגם הוא בין הנחקרים בפרשה. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה חושפים מסכת לחצים להעלות את שווי הרכישה, כולל מצד מנכ"לית בזק, הנדלר, שהיה אמור להיות לה אינטרס הפוך.

ממצאי החקירה העלו כי yes ביצעה לכאורה מניפולציה בתזרים המזומנים שלה באמצעות דחיית תשלומים מ–2016 ל–2017, ושילמה על כך ריבית גבוהה. מהעדויות עלה כי מנכ"ל yes אילון, פעל לכאורה ב–2016 לדחיית תשלומים מול הספקים כדי לשפר את תזרים המזומנים החופשי של החברה. על בסיס נתון זה נקבע חלק מהתמורה ליורוקום ממכירת הנתח שלה ב-yes לבזק ב–2015. בפועל, yes אכן עמדה ביעדים, ויורוקום קיבלה מבזק 57 מיליון שקל נוספים בעסקה. לפי דו"חות בזק, היא שילמה ליורוקום תשלום בגובה זה ב–2016, ותשלום נוסף בסכום זהה ב–2017.

שבועות ספורים אחרי פתיחתה, הסתעפה החקירה לעסקה נוספת למתן שירותי תקשורת לוויינית בין חברת חלל תקשורת -yes. במסמך שהגישה הרשות לבית המשפט באותם ימים נכתב כי בחקירה גילו החוקרים שתי תת־פרשיות שונות, שבמרכזן עומדים חשדות להפעלת נושאי משרה ששימשו לטענת הרשות כחפרפרות בבזק וגם במשרד התקשורת, כדי לקדם את האינטרסים האישיים של אלוביץ' וקבלת כספים בהיקף של מיליארדי שקלים.

הפעילות שהתגלתה לחוקרים היתה, לפי הרשות, "שיטתית, נמשכת ונפרסה על פני אירועים רבים ותקופות ארוכות", והמידע שימש את החשודים כדי להשפיע בזמן אמת על תהליכים עסקיים ורגולטוריים חסויים. מי שהדליף את המידע על התהליכים הרגולטוריים במשרד התקשורת הוא פילבר, שנהג על פי הנטען להעביר לאנשי בזק מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין־משרדיים, גם כאלה שעדיין לא נדונו בפורומים המוסמכים. גורמים בבזק נהגו לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם ולנסח אותם מחדש - כל זה בהתאם לצרכים האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים שלהם.

החוקרים גילו כי בוצעו גם הדלפות מתוך הוועדות הבלתי-תלויות שהקימה בזק לבחינת עסקות בזק-yes  ובזק-חלל - היישר לבעל השליטה, אלוביץ', שהיה אמור להיות ממודר מהן. שתי העסקות האלה הן עסקות שערכה בזק כשמהצד השני לעסקה ניצב אלוביץ', ובמסגרתן התחייבה בזק לשלם לו סכום מצטבר של כ-2 מיליארד שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker