כך הקמנו בישראל את שוק הסאבפריים

אם אנחנו רוצים לחיות במדינה שבה מי שאין לו כסף לא יתגלגל ברחובות, המדינה היא זו שצריכה לתת לזה פתרון. בשביל זה היא גובה מסים

משה פרל
משה פרל

דבר נורא קרה לארגונים החברתיים - פתאום הם מוצאים עצמם עומדים באותו מקום ממש שבו עומדים המוסדות הפיננסים והם אינם יודעים את נפשם מרוב מבוכה.

העובדות היבשות מראות כי בשנה יש כ-1,000 מקרים של אנשים שמגיעים למצב הקיצון - הם לקחו הלוואת משכנתא, הפסיקו להחזיר אותה, ולאחר כל ההליכים המשפטיים בכל הערכאות, קבעו השופטים כי אין עוד ברירה ויש לפנות אותם מהבית כדי למכור את הדירה שהיא הבטוחה היחידה לחוב. תהליך הפינוי הזה לוקח תשעה חודשים, אבל כן - בסוף יש אנשים שמפונים מהדירה כי אין שום דרך אחרת לממן את החוב שלהם. במקרים האלה, אומרת הצעות החוק, יש לאפשר מצב שבו הם יקבלו דיור חלופי לפרק זמן מוגבל נוסף, וכל הוויכוח מתנהל סביב השאלה על מי יפילו את החשבון?

זה הרגע להבהיר: אני כותב את הדברים האלה מהפוזיציה. אני אינטרסנט מובהק. מי מכם שחושב כי זה אומר שבהכרח אשמיע כאן דעה מניפולטיווית לרעת הלווים, כדאי שידפדף הלאה. המאמר הזה מיועד רק לאלה שמצוידים במה שצרכן, כל צרכן, חייב שיהיה לו - מצד אחד מידת ספקנות וביקורתיות כלפי ספקי שירותים, ומצד שני יכולת אינטלקטואלית להיות ענייני ולהשתחרר מדעות קדומות.

הרצון לספק קורת גג גם לאנשים שלא עומדים בהתחייבויות שלקחו על עצמם הוא נכון ומובן. מדובר באחת הסוגיות המוכרות בכלכלה חברתית, שכשמה כן היא - חברתית. לאיש מהשחקנים המעורבים בתהליך החקיקה הנוכחי אין מחלוקת על כך שראוי לשאוף למצב שבו אפילו לווים שלא מחזירים את החוב, לא יישארו ללא דיור. הבנקים, חברות הביטוח, הארגונים החברתיים, משרד האוצר, משרד המשפטים והח"כים - כולם מאוחדים בדעה זו.

העניין הוא שכמו בהרבה יעדים חברתיים, הדרך היחידה להביא אותם לידי מימוש יעיל היא להטיל אותם על החברה. אם אנחנו רוצים לחיות במדינה שבה מי שאין לו כסף לא יתגלגל ברחובות, המדינה היא זו שצריכה לתת לזה פתרון. בדיוק בשביל זה היא גובה מסים מכולנו.

אם נבחר לממש יעדים בעלי אופי חברתי מובהק, באמצעות הטלתם על מגזר כלשהו, נקבל עיוות. במקרה של הדיור החלופי לא סתם עיוות. אנשי האוצר, נציגי משרד המשפטים, בנק ישראל, הבנקים וחברות הביטוח שהשתתפו בדיוני החקיקה הביעו כולם דעה אחת: מוסד פיננסי שנותן הלוואת משכנתא יקבע את מחירה וגודלה לפי הסיכוי שלו לקבל אותה בחזרה. במלים פשוטות - ככל שהלווה בעל יכולת החזר קטנה יותר, כך תנאי ההלוואה שלו יהיו קשים יותר (גם הריבית וגם סכום ההלוואה ביחס למחיר הדירה). כך עובדים עסקי ניהול הסיכונים - ככל שהסיכוי להחזר החוב קטן יותר, מחיר ההלוואה גבוה יותר.

לכן, גם אם יחויבו המוסדות הפיננסים לממן דיור חלופי לאנשים שבית המשפט הוציא להם צו פינוי, כמנהלי סיכונים הם יתמחרו את העלות הזו ויכניסו אותה למחיר ההלוואה. העיוות יתעל את העלות הזו לא למי שממשכן את דירתו ברמת אביב ג'. אותה תמיד אפשר לממש במחיר טוב. הוא לא לווה מסוכן.

מי שירגיש את האפקט הוא הלווה שממשכן דירה בפריפריה, שם הסיכון לממש אותה גבוה. מאוד גבוה. כמובן שאין כאן כוריאוגרפיה פיננסית מסודרת. כל בנק או חברת ביטוח יפעלו בהתאם לנסיבות העסקיות הספציפיות, אבל התיאוריה הכלכלית ברורה - לווים בעלי יכולת החזר קטנה יותר יישאו בנטל, כלומר הם אלה שיממנו את הדיור החלופי ללווים אחרים, שלא החזירו את המשכנתא. הם ולא הקופה הציבורית כולה.

האפקט הכלכלי הזה הוא לא המצאה של בנקאים שממהרים לאיים. רוב השחקנים במגרש הפרלמנטרי מבינים אותו. הם גם מבינים שאנשים חלשים עם כושר החזר רעוע יקבלו פחות כסף כהלוואה. חלקם יוותר על חלום הדירה, חלקם ילך ללוות את הסכום הנותר מגופים שכאן קוראים להם שוק אפור. כיום נוכל לכבס את המלה הזו ולקרוא להם סאבפריים. כן, אחד העיוותים האבסורדים של החוק יהיה הקמת שוק סאבפריים כחול-לבן.

כאן אנחנו חוזרים לארגונים החברתיים. מי שבא לדיון הזה ממקום חברתי באמת לא יכול, פשוט לא יכול, להחזיק בעמדה שלהם. הוא היה חייב לדרוש מהמדינה לממש את מדיניותה הסוציאלית. אלא שכאן ניצבה בפניהם דילמה: מה אני רוצה יותר - לסייע לאלה שלקחו על עצמם התחייבות שלא יוכלו לעמוד בה, או לרדת על הבנקים? מה יוציא אותי יותר טוב - מאבק נגד ממשלה שמנסה לממש מדיניות חברתית באמצעות גלגולה על עסקים, או התנגחות מתוקשרת בחברות ביטוח?

במבחן הזה הארגונים החברתיים כשלו. הם עדיין דבקים במשוואה המיושנת והשחוקה שאומרת: אל תתעמק, אל תחשוב ואל תהיה ענייני - כל מה שרע לבנקים טוב לציבור, ומה שטוב לבנקים רע לציבור. החברתיים מצאו את עצמם פתאום על אותה משבצת עם אלה שכולם אוהבים לשנוא, ואת זה הם לא יכולים להרשות לעצמם. עדיין לא.

הכותב הוא מנכ"ל איגוד הבנקים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker