מעצר מפוקפק

הדעת סובלת שאדם ייעצר אם הוא מסוכן לציבור, עלול לברוח, או כשקיים חשש שישבש חקירה. לכן מעצרו של ברק רוזן מעלה סימני שאלה

שלומי שפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלומי שפר

בערב חם של ספטמבר 2003 התקבל באחת ממערכות העיתונים הכלכליים טלפון אנונימי. "מחר", אמר הגרון העמוק, "תתפוצץ פרשיית מס גדולה הקשורה בחברת הביטוח הפניקס". המקור התברר כדובר אמת, ולמחרת כבר זעקו הכותרות באינטרנט. מנכ"ל הפניקס דאז, בר-כוכבא (כוכי) בן גרא, ומנכ"ל החברה הקודם, איתמר רבינוביץ', הובאו למעצר - כשהם מלווים בצלמי העיתונות.

מדוע העלנו מהאוב פרשייה זו? ובכן, נזכרנו בה השבוע כששמענו שברק רוזן, מבעלי השליטה בקנדה ישראל, נעצר בעקבות חקירת מס הכנסה על העלמות מס. במס הכנסה חושדים כי רוזן - ביחד עם שותפו אסף טוכמאייר ובשיתוף פעולה עם מי שהיה בעבר ראש עיריית ראשון לציון, חנייה גיבשטיין, שנעצר אף הוא - העלימו מס בסכום של כמה מיליוני שקלים.

אין זה המקום להתווכח אם מדובר בהעלמת מס, בתכנון מס אגרסיווי, בפרשנות של ניואנסים בחוק או בניצול מחוכם של פרצת מס - זה לא העניין. נשאלת השאלה מדוע משתמש מס הכנסה בנשק חמור כל כך כמו מעצר כדי לחקור פרשיית מס.

הדעת סובלת שאדם ייעצר כשהוא מסוכן לציבור, כשהוא עלול לברוח מהמדינה, כשהוא חשוד במעשה נורא או כשקיים חשש שישבש את החקירה אם יהיה חופשי. קשה להבין מדוע חשדות להעלמת מס, חמורים ככל שיהיו, מצדיקים מעצר. יתרה מכך, מדובר בענייני מס בני כמה שנים, שהחברה מודעת להם זה זמן.

קשה להשתחרר מהרושם שמס הכנסה מוציא את העניינים מפרופורציה, ושהמעצר נועד גם לצורכי ראווה והרתעה. אף אחד לא אוהב לראות את שמו ותמונתו בעיתון בהקשר שלילי, ודאי לא אם כתוב שם שהוא עצור; לא מן הנמנע שמי שנעצר, מתויג מיד בדעת הקהל כאשם. פרשיות מס צריכות להיסגר בדין ודברים מכובד בין נישומים לרשות. אין צורך להגיע לבתי המעצר.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker