לשוק ההון אין פתרונות מימון לעסקים קטנים - והבנקים חונקים אותם - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשוק ההון אין פתרונות מימון לעסקים קטנים - והבנקים חונקים אותם

שוק האשראי לעסקים בינוניים וקטנים מסתכם ב–200 מיליארד שקל ■ בעוד החברות הגדולות נהנו מהירידה בריבית ומהתחרות על האשראי, העסקים הקטנים ממשיכים לשלם ביוקר ■ ההתעוררות של חברות למימון חוץ־בנקאי, קרנות ייעודיות וכניסתן של חברות הביטוח לתחום עשויות לסייע

4תגובות
נציגה במוקד טלפוני
דניאל בר און

סביבת הריבית האפסית והתיאבון הגובר לסיכון יצרו בעשור האחרון עודפי נזילות משמעותיים, שאיפשרו לחברות הגדולות במשק להשיג מימון — בשוק ההון או בבנקים — בריביות מהנמוכות אי פעם. החגיגה הפיננסית של החברות הגדולות המשיכה גם ב–2017, כהמרווחים בשוק ההון המשיכו להצטמצם, וכששוק האג"ח הקונצרניות בבורסה העפיל לגבהים חדשים.

החגיגה הפיננסית, שניכרת היטב במאזניהן של החברות הגדולות, מעולם לא הדביקה את העסקים הבינוניים והקטנים. העסקים — שאחראים ל–50% מהתוצר העסקי ול–45% מהמועסקים במשק — ממשיכים לשלם ביוקר על אשראי בהשוואה לחברות הגדולות, וממשיכים להיות תלויים כמעט באופן מוחלט במערכת הבנקאות.

בעוד החברות הגדולות מסוגלות לגוון את מקורות האשראי בין הבנקים לשוק ההון, 95% מאשראי לעסקים בינוניים וקטנים — שוק של כ–200 מיליארד שקל — מקורו במערכת הבנקאות. עיקר האשראי הבנקאי משמש למימון צורכי הון חוזר ולרכישת רכוש קבוע, חרף הצורך המהותי של העסקים הקטנים בהון שישמש לצמיחה והתפתחות עסקית (Growth Capital).

לאחר קריסת הלווים הגדולים, תחום העסקים הבינוניים והקטנים נהפך אחד ממנועי הצמיחה של הבנקים. בינואר־ספטמבר 2017 הרוויחו חמשת הבנקים הגדולים 1.6 מיליארד שקל מהפעילות בתחום — עלייה של 7.3% לעומת התקופה המקבילה ב–2016. שיעור הרווח היה 24% מרווחי הבנקים בינואר־ספטמבר 2017, לעומת 21.3% בתקופה המקבילה ב–2016.

.

הריביות שמשלמים העסקים הקטנים לבנקים, לפי הערכות, הן סביב ריבית הפריים (1.6%) בתוספת 5%–6%. בעקבות זאת, הבנקים מצליחים ליצור מרווחי אשראי של 3.5%–4%, ולהציג רווחים נאים על הפעילות; בהשוואה למרווחי אשראי של כ–2% ללקוחות הגדולים.

התלות במערכת הבנקאות יצרה מחנק אשראי בקרב מאות אלפי עסקים בינוניים וקטנים. לפי הערכות, עודף הביקוש לאשראי מסתכם בכ–20 מיליארד שקל. כתוצאה מהמצב הבעייתי, העסקים הקטנים והבינוניים מתקשים להתפתח ולגדול, ובמקרים הגרועים יותר נאלצים להיסגר.

במטרה לטפל במצב הבעייתי, המדינה קידמה בשנים האחרונות שורה של רפורמות, שאמורות לייצר חלופות מימון למערכת הבנקאות. אחת הרפורמות המרכזיות היתה מתן אישור לחברות המימון החוץ־בנקאיות, שפועלות בעיקר בתחום ניכיון צ'קים, להנפיק אג"ח בשוק ההון עד לסכום של כ–2.5 מיליארד שקל. לפי התוכנית, האשראי שיגויס מגופים מוסדיים ומחסכונות הציבור ישמש את חברות המימון החוץ־בנקאי למתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.

ניכיון הצ'קים בתנופה

אחת החברות המרכזיות שמרחיבה בצורה מהירה את פעילותה בתחום האשראי לעסקים בינוניים וקטנים היא נאוי. נאוי, שבשליטת דורי ושאול נאוי, מנהלת תיק אשראי לקוחות בהיקף של 2 מיליארד שקל. 70% מהיקף הפעילות של נאוי ניתן באמצעות הלוואות לעסקים בעלי מחזור של 10 מיליון שקל עד מיליארד שקל בשנה.

ההלוואות ניתנות לרוב דרך כתיבת צ'קים עצמאיים. כלומר, הלקוח מקבל הלוואה ורושם לפקודת נאוי צ'ק דחוי שמגלם את תשלום הריבית. עבור ההלוואה נאוי עשויה לדרוש שעבודים שונים, ערבויות ובטוחות. ההלוואות מנופקות בדרך כלל כהלוואות לטווח קצר, כתחליף להלוואות הבנקאיות.

 שלומי תורג'מן, מבעלי השליטה ב-BTB
הראל כפיר

החקיקה שסייעה

נאוי ניצלה היטב עד כה את התיקון שאיפשר לה לגייס בשוק ההון. עד כה הנפיקה החברה שתי סדרות אג"ח ב–600 מיליון שקל ונע"מים (ניירות ערך מסחריים לטווח קצר) בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הגיוסים איפשרו לחברה להכפיל את תיק אשראי הלקוחות בתוך שלוש שנים בלבד.

חברת מימון חוץ־בנקאי שנייה שפעילותה גדלה בקצב מהיר היא פנינסולה. 20% מתיק אשראי הלקוחות של פנינסולה, שאותה ייסד מיכה אבני, מיוחסים להלוואות, סכום של 100 מיליון שקל. באוגוסט חנכה פנינסולה פעילות הלוואות חדשה, שמותגה בשם "פנינסולה לעסקים 100+". פנינסולה מתכוונת להקצות 200 מיליון שקל ממקורותיה ההוניים למתן הלוואות לחברות ישראליות בצמיחה, עם מחזור עסקים של 100–400 מיליון שקל.

פנינסולה מעניקה הלוואות למגוון מטרות, בהן מימון צורכי הון חוזר, השקעות בציוד, פסי יצור, קווי הפצה, הרחבת מפעלים, גישור חשבונות וניצול הזדמנויות. הקרן מעמידה הלוואות בהיקפים של עד 15 מיליון שקל. פנינסולה מבססת את הפעילות החדשה על מסגרות אשראי לא מנוצלות ממערכת הבנקאות, הנפקות אג"ח בשוק ההון לטווח בינוני ועל הון העצמי. עד כה הנפיקה פנינסולה סדרת אג"ח אחת, בהיקף של 225 מיליון שקל.

פרט לחברות ניכיון הצ'קים, גם קבוצת מימון ישיר שמה על הכוונת את מגזר העסקים הבינוניים והקטנים. בתחילת 2017 חנכה מימון ישיר, שמנוהלת בידי ערן וולף (מנכ"ל), פעילות הלוואות לעסקים עם מחזור עסקי של 0.5–10 מיליון שקל בשנה, שפעילים לפחות ארבע שנים. החברה מעניקה הלוואות ללא ביטחונות בהיקף של עד 200 אלף שקל. עד כה העניקה החברה הלוואות בהיקף של 100 מיליון שקל, רובן לטווחים של שלוש־חמש שנים. ההלוואות ניתנות למטרות שונות, למשל רכישת ציוד, סחורה, מיתוג וייעוץ שיווקי.

בעוד חברות האשראי החוץ־בנקאי מתמקדות במתן פתרונות אשראי לטווח קצר יחסית — קיים צורך מהותי בקרב עסקים בינוניים וקטנים לאשראי לטווח ארוך (חמש־עשר שנים). אשראי מסוג זה אמור לסייע לצמיחה ולהרחבת העסק באמצעות השקעות קפיטליות. על רקע זאת, לפני כשנתיים קידם משרד הכלכלה הקמה של שתי קרנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהיקף של 450 מיליון שקל כל אחת. הקרן אמורה לתת מענה לתוכניות הצמיחה ארוכות הטווח.

הקרן הראשונה היא פנינסולה צמיחה — שמנוהלת בידי אורי פז, לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים; צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים; ומיכה אבני, מנכ"ל פנינסולה. הקרן מתמקדת בעסקים בינוניים עם מחזור של 10–100 מיליון שקל בשנה. מבנה ההשקעות של הקרן הוא היברידי — הלוואה עם מאפיינים הוניים. כלומר, הקרן מעניקה הלוואות במרווחים פיננסיים של 2%–6%, ונהנית מההשתתפות ברווחים ("קיקר").

ההלוואות של הקרן ניתנות למטרת צמיחה, בין היתר כדי להרחיב מפעלים, להגדיל את כושר הייצור, להרחיב ולהשקיע בערוצי השיווק, וכדי לרכוש עסקים סינרגטיים (מתחרים, ספקים). זאת, בצד תמיכה ניהולית וייעוץ ליזמים או למנהלים. המשקיעים בקרן כוללים את מיטב דש, אלטשולר שחם, איילון ביטוח, האוניברסיטאות בן גוריון והעברית, וכן את משקיע העוגן — מדינת ישראל. עד כה ביצעה הקרן כעשר עסקות בהיקף כולל של 150 מיליון שקל, בין היתר עם החברות ג'וגאנו, אקסייט, בזלת, אשפלסט, ניקוי הגליל, מור טכנולוגיות וגלולי.

קרן שנייה שזכתה במכרז של משרד הכלכלה היתה זו של קוגיטו קפיטל, שמנוהלת בידי יוצא קרן אוריגו, גיא זוקין ורועי רודוי, לשעבר סמנכ"ל ההשקעות של דיסקונט שוקי הון. כמו קרן פנינסולה, גם קוגיטו קפיטל גייסה מאות מיליוני שקלים, ומשקיעה בעסקים עם מחזור של 10–100 מיליון שקל בשנה.

קרן שלישית עצמאית שפועלת בשוק היא להב, שמנוהלת בידי גיורא עופר, לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט; ויעל גיט, לשעבר בכירה בבנק הפועלים. עד כה גייסה להב שתי קרנות, הראשונה בהיקף של 125 מיליון שקל והשנייה בסך 250 מיליון שקל. המשקיעים בקרנות כוללים את גד פרופר, לשעבר בעל השליטה ביצרנית המזון אסם; הכשרה ביטוח; וארגוני הקניות של הקיבוצים.

שתי הקרנות של להב מתמחות במימון ובהשקעה בחברות מידל מרקט (סדר גודל בינוני), בעלות מחזור של עשרות עד מאות מיליוני שקלים. הקרן מתמקדת בעסקות השקעה של 5–30 מיליון שקל. בין היתר, קרנות להב השקיעו בחברות העוגנפלסט, EZ BOB ונאייקס.

הלוואות באינטרנט

לצד הפעילות המסורתית, לפני כשלוש שנים החלה לפעול פלטפורמת הלוואות באינטרנט, BTB, שמחברת בין משקיעים פרטיים לעסקים בינוניים וקטנים. BTB, שבשליטת שלומי תורג'מן ואלון כץ, מאפשרת לבעלי עסקים לקבל הלוואות של עד מיליון שקל לכל מטרה. עד כה כ–100 מיליון שקל ניתנו כהלוואות בפלטפורמה, בתמורת לתשלום ריבית של 5%–8%.

למרות המהלכים החיוביים של המדינה והתרחבות חברות חדשות לחתום הצומח, שוק ההון עדיין מתקשה להעמיד חלופה מימונית אמיתית לעסקים בינוניים וקטנים. גם היום, היקף המימון של גופים חוץ־בנקאיים משוק ההון לעסקים בינוניים וקטנים (כולל חברות כרטיסי האשראי) אינו גבוה במיוחד — כ–5–10 מיליארד שקל. מדובר על עד כ–5% בלבד מתוך היקף האשראי לעסקים בינוניים וקטנים.

ואולם, נראה כי הפעילות החוץ־בנקאית נהנית מרוח גבית וממשיכה להתרחב, בעיקר דרך הפלטפורמות של חברות ניכיון הצ'קים, שממשיכות להיכנס לבורסה ולגייס מאות מיליוני שקלים. גם הגופים המוסדיים זיהו את המגמה, ופועלים להרחבת מעורבותם בענף. כך, למשל, מיטב דש רכשה לפני כשנתיים את השליטה בפנינסולה; אלטשולר שחם רכש 17% מחברת מימון ישיר; ומנורה מבטחים השקיעה בחברת המימון החוץ־בנקאי אמפא קפיטל.

בצד אלה, חברות ניכיון צ'קים ממשיכות להידפק על דלתות הבורסה. בתוך כשנתיים, חמש חברות חדשות נרשמו למסחר — אופל בלאנס, PLT פייננס, SR אקורד, שהם ביזנס ואורשי, שכבר גייסה בראשונה 60 מיליון שקל באג"ח. החברות האלו מעוניינות להיעזר בפלטפורמה של שוק ההון, כדי לגייס חוב והון, במטרה להגדיל את תחום האשראי החוץ־בנקאי על חשבון פעילות ניכיון הצ'קים. נותר רק לקוות שהפיקוח על הגופים הללו ישתכלל ויבוצע באופן הדוק, כך שכספי הציבור יובטחו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם