רשות ניירות ערך פועלת בכיוון הנכון: בורסה לחברות קטנות תחיה את המסחר

בורסת תל אביב אינה מתאימה לחברות קטנות - בשל רמות הסיכון והמחיר הנגזרים מגיוסי החוב שלהן, ובעיקר מכיוון שהסחירות הנמוכה בהן ושוויין אינם מאפשרים למוסדיים להשקיע בהן ■ פיצול הבורסה והקמת בורסה משנית ייטיבו עמן ועם הבורסה כולה

חן שרייבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הבורסה לניירות ערך
חן שרייבר

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, הודיע באחרונה על היוזמה החדשה להקים בורסה שנייה בתל אביב בעבור החברות הקטנות. צוות שכלל, מלבד האוזר, את מנהל רשות המסים והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המליץ על הקמת הבורסה המשנית, שתהיה פלטפורמה לגיוסי ההון והחוב של החברות הקטנות והבינוניות במשק.

הבורסה הנוספת תאופיין ברגולציה מופחתת ובתנאי סף לגיוס נמוכים משמעותית מאלה שבהם נדרשות לעמוד חברות המעוניינות לגייס בבורסה הראשית.

מדובר באחת ההחלטות החשובות והנכונות של האוזר, שהשכיל סוף־סוף להוביל מהלך שיוכל לשנות את פני הבורסה בישראל, לשדרג משמעותית את היקפי המסחר בשוק ההון ולתת מענה גם לחברות קטנות ובינוניות. הבורסה הקיימת אינה המקום הנכון לחברות האלה בשל גודלן, בשל רמות הסיכון והמחיר הנגזרים מגיוסי החוב שלהן ובעיקר מכיוון שהסחירות הנמוכה בהן ושוויין אינם מאפשרים למוסדיים להשקיע בהן.

יציר הכלאיים שהמציאה הרשות בסוף 2016, שנבע מהקלה ברגולציה לתאגידים קטנים ששווי השוק שלהם קטן מ–300 מיליון שקל — לא השיגה את התוצאה המיוחלת, לא עודדה את החברות הקטנות להמשיך להיסחר בבורסה בתל אביב, ובוודאי לא עודדה את כניסתן של חברות קטנות ובינוניות חדשות לשוק.

הבורסה בתל אביב מדשדשת והיקפי המסחר בה לא מצליחים להתרומם כבר זמן רב. הסיבה המרכזית לכך היא התעקשותו של האוזר לחפש פתרונות ופטנטים בדמות רפורמות רגולטוריות, במקום להקים את הבורסה השנייה כבר מזמן. רשות ניירות ערך ניסתה לשמור בכל דרך אפשרית על גודלה האבסולוטי של הבורסה מבחינת מספר החברות הנסחרות בה, ולכן דאגה להשאיר בה את החברות הקטנות כמעט בכל מחיר, ופיתתה אותן באמצעות חיסכון בהוצאותיהן על דיווח.

במציאות, הפתרון הזה לא הוציא את הבורסה הישראלית מהבוץ. עלינו לברך על כך שקברניטי הבורסה הבינו שהמבנה הנוכחי שלה מתאים לשמש פלטפורמת מסחר רק לחברות גדולות ומשמעותיות שיכולות להפיק ממנה את מטרתה האמיתית — גיוסי כספים מהציבור והשאת ערך כלכלי אמיתי למשקיעים.

הקמת בורסה נוספת תשיג את המטרות העיקריות של אנשי הרשות: הגדלת היקפי המסחר, הגדלת מספר החברות הנסחרות ומשיכת חברות גדולות לגייס הון בבורסה. היא תשרת היטב גם את מטרות הבורסה הראשית, משום שהיא תהיה הומוגנית יותר, מפוקחת היטב וחזקה. הקמת הבורסה הנוספת לשם הפרדת המסחר בין חברות גדולות מאוד למסחר בין חברות קטנות ובין מסחר בחברות בטוחות יותר למסחר בחברות בטוחות פחות, כפי שנהוג בארה"ב, בבריטניה ובכל המדינות המפותחות בעולם, תכניס גם את ישראל לרשימת המדינות שבהן פועלת בורסה ראשית אטרקטיבית המושכת משקיעים מחו"ל.

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזרצילום: מוטי מילרוד

הבורסה הנוספת תהיה אלטרנטיבה לעוד מאות עסקים קטנים ובינוניים שיוכלו לצמוח ולשתף משקיעים ברווחיהן.

מה יהיה עתידן של החברות הקטנות הנסחרות כיום בבורסה? בתל אביב נסחרות 180 חברות — 40% מסך החברות. 80 מהן עברו כבר לדיווח מצומצם עם ההקלות ברגולציה, ובהן החברות פלייט מדיקל, טיב טעם, ניסקו חשמל, כרמית וקו מנחה. אם רוצים לבצע את המהלך באופן מקיף, מלא וחכם, על הרשות לקבוע תקופת מעבר ולהעביר אל הבורסה החדשה שתוקם גם את החברות הקטנות שנמצאות כיום בשוק הראשי. פעולה זו תוביל לכמה הישגים משמעותיים: מניותיהן של חברות אלה יתחילו להיסחר ולעניין משקיעים, הרגולציה עליהן תקטן עוד מעבר להקלות שכבר ניתנו להן, וכך יגדלו הסיכויים שיצליחו לשרוד בשוק ולא יימחקו מהמסחר.

כמו כן, ניתן לצפות כי היקפי המסחר הכלליים בשוק ההון יקפצו פלאים, וגיוסים נוספים יופיעו ויחיו את הבורסה. אם היוזמה תצא אל הפועל, זה יהיה מהלך מכונן בכלכלה הישראלית.

הכותב הוא רו"ח המתמחה בהשבחת חברות, דירקטור בלשכת רואי חשבון ובחברות ציבוריות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום