פרשת מידע הפנים בעסקת מובילאיי: חוקרים אמריקאים יגבו עדויות בישראל

רשות ניירות ערך בארה"ב הגישה כתב תביעה מתוקן נגד אמיר ולדמן, החשוד כי סחר באופציות על מובילאיי בהתבסס על מידע פנים שקיבל מג'יימס שאול — שנחשף למידע דרך קשריו עם מייסדי החברה, אמנון שעשוע וזיו אבירם ■ הבעיה: כל הראיות נסיבתיות

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זיו אבירם (מימין) ואמנון שעשוע
זיו אבירם (מימין) ואמנון שעשועצילום: אוליבייה פיטוסי

כמה ימים אחרי שמובילאיי הודיעה רשמית כי אינטל תרכוש אותה תמורת 15.3 מיליארד דולר, רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) פתחה בחקירה בחשד כי מידע פנים על עסקת הענק דלף החוצה. החשד התגבש בעקבות מידע שקיבל ה–SEC מארגון עצמאי, שהוסמך על ידי הקונגרס האמריקאי להגן על המשקיעים בארה"ב (FINRA).

הארגון איתר פעילות חריגה בניירות ערך של מובילאיי, שהובילה את ה–SEC עשרה ימים בלבד לאחר סגירת העסקה להגיש לבית המשפט הפדרלי בניו יורק כתב תביעה אזרחי בגין שימוש במידע פנים נגד הישראלים פרופ' אריאל דרבסי וד"ר אמיר ולדמן, ולעקל את חשבונות המסחר שלהם.

לאחר כמה שבועות נפתח תיק נוסף בחשד לשימוש במידע פנים הנוגע לאותה עסקה נגד רוג'ר שאול (ישראלי המתגורר בארה"ב) ושותפו האמריקאי, לארי קלף הבן. לפי החשד, השניים גרפו רווח אסור של כמיליון דולר. גם בהליך זה הוטלו עיקולים על חשבונות המסחר, וחקירה נוספת הובילה לצירופם של ד"ר ג'יימס שאול, פלסטיקאי ישראלי המתגורר בירושלים, ואחיו לכתב התביעה.

בכתב התביעה המתוקן פירט ה–SEC את הקשרים האישיים והחברתיים של ד"ר שאול עם מייסדי מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם — שהובילו לכך שנחשף למידע הפנים והעביר אותו לאחיו ושותפו.

בשל התמודדותו עם מחלת הסרטן, דרבסי — שנחשד כי הרוויח 427 אלף דולר באופן לא כשר — מיהר להסדיר את התיק בפשרה. הוא שילם קנס של 850 אלף דולר בלי להודות באשמה.

מחפשים את ד"ר שאול

ממי האמריקאים באים לגבות עדות

ולדמן, מהנדס עצמאי ולשעבר סגן נשיא חברת סינרון, המשיך לטעון לחפותו ושכר את שירותיו של עורך דין שעבד בעבר ב–SEC. לפני כשלושה שבועות הוא עלה על מטוס לקנדה, וסיפק לחוקרי ה–SEC באופן וולונטרי מיילים אישיים, הודעות סמס, שיחות טלפון ופעולות שהתבצעו בחשבונות — הכל במטרה לשכנע את החוקרים כי עליהם לרדת מהתיק.

ואולם בשבוע שעבר התברר כי חוקרי ה–SEC לא השתכנעו והגישו לבית המשפט הפדרלי בניו יורק כתב תביעה מתוקן נגד ולדמן — שמקריאתו עולה כי האשמות נגדו מבוססות על ראיות נסיבתיות בלבד. בניגוד לכתב התביעה המקורי, שבו נטען כי ולדמן נחשף למידע הפנים דרך הקהילה האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה פותחה הטכנולוגיה של מובילאיי וממנה מגיעים לפחות 11 דירקטורים ובכירים בחברה — כעת טוענים ב–SEC כי את מידע הפנים קיבל ולדמן ממכר, ד"ר שאול.

המשמעות היא שה–SEC מחבר רשמית בין שני התיקים — וקושר את כל זליגת המידע לד"ר שאול, שעד כה סירב לשתף פעולה עם החוקרים, שאף לא הצליחו למסור לו רשמית את כתב התביעה. עם זאת, ד"ר שאול לא חייב לשתף פעולה עם ה–SEC, שכן מדובר בתביעה אזרחית.

כמו כן, בכתב התביעה המקורי טען ה–SEC כי בחשבון שהתנהל אצל הברוקר אינטראקטיב גרף ולדמן לכיסו ממידע פנים רווח אסור של 4.5 מיליון דולר ממסחר באופציות CALL על מובילאיי — אבל לפי הראיות שהציגו החוקרים, מדובר ברווחים גדולים יותר. מסתמן גם כי ההסברים שסיפק ולדמן בחקירה — בין השאר, כי סחר במשך תקופה ארוכה באופציות של מובילאיי בחשבונות אחרים, וכי את הפוזיציה שפתח באינטראקטיב סגר דרך חשבון אחר בשל עמלות מסחר נמוכות יותר — לא קיבלו ביטוי בכתב התביעה המתוקן.

מידע מושחר

עם זאת, המידע החדש שמביא ה–SEC הושחר בכתב התביעה המתוקן משום שנמסר באופן וולונטרי. חלק מהפערים ניתן להשלים באמצעות "בקשת האג", שה–SEC הגיש לבית המשפט הפדרלי והתקבלה, לטוס לישראל ולגבות עדויות מחמישה ישראלים. הבקשה תידרש כעת לקבל את אישורו של בית המשפט הישראלי.

בין העדים ניתן למצוא את זיו שלג מחברת הפמילי אופיס הימלאיה ברמת החייל, שהיה אחראי על תיקו של ולדמן ונחשף לחשבונות מסחר נוספים שלו; את משה רוח מבנק לאומי, שהפציר בוולדמן לא לסגור את הפוזיציה על מובילאיי משום שעתידה להתבצע עסקת ענק; ואת דורון שגיא ויוסי אזרזר, המתוארים כמכרים של מייסדי מובילאיי, שקיבלו גם הם את מידע הפנים על העסקה. כצפוי, ה–SEC מעוניין גם לגבות עדות מד"ר שאול.

ניתן להניח כי בית המשפט בישראל יאשר את הבקשה לגביית העדויות. עם זאת, החקירות (שילוו כנראה על ידי רשות ניירות ערך בישראל) עשויות להסתיים בשתיקה רועמת של הנחקרים — שעל פי החוק האמריקאי לא נדרשים לשתף פעולה ויכולים לשתוק בחקירה.

כל החשודים, שקשורים לפרשה בגלל ראיות נסיבתיות, יידרשו לשלם לא מעט כסף כדי להתגונן בתיק, ויקח עוד זמן עד שבית המשפט הפדרלי בארה"ב ישמע את טענות ההגנה שלהם. בניגוד להליך הישראלי, בשלב זה נחשף בית המשפט רק לטענות ה–SEC. לאמריקאים אין מה להפסיד, שכן גם אם לא יזכו בתיק — ה–SEC לא יידרש לשפות אף אחד מהנתבעים.

ב–SEC טוענים כי ולדמן נהג לרכוש ב–2016–2017 אופציות CALL על מובילאיי, שזמן הפקיעה שלהן היה שבועיים עד שלושה וקרוב לפקיעה, וכל פעם לגלגל את הפוזיציה קדימה באמצעות מכירתן ורכישת אופציות רחוקות יותר במקומן. ואולם לפי ה–SEC, בין 6 ל–10 במארס הוא לא סגר את הפוזיציה בחשבון שהתנהל באינטראקטיב, ואף רכש 800 אופציות של מובילאיי עם תאריך פקיעה ל–17 במארס.

מבחינת האמריקאים, אם מוסיפים לכך את קשריו עם ד"ר שאול — זה מספיק כדי להאשים את ולדמן בכך שקיבל מידע מקדים לעסקת הענק, שנחתמה ב–12 במארס ופורסמה למחרת. לאחר פרסום העסקה זינקה מניית מובילאיי ב–28% ביום אחד — ותיקו של ולדמן באינטראקטיב הניב תשואה של 1,883% על 1,697 האופציות של מובילאיי שמכר ב–13 במארס.

הטיסה לניו יורק

בלי לצרף את ד"ר שאול כנתבע, ה–SEC ציין בכתב התביעה המתוקן את קשריו למייסדי מובילאיי — בין השאר כי הגיע עמם בטיסה פרטית לניו יורק. טיסה שבה סגרו את את התנאים המשפטיים שעל בסיסם האמריקאים בונים את כל התיק.

כעת נותר לראות אם ה–SEC יצליח לאתר ראיות ממשיות או ימשיך לבסס את התיק על ראיות נסיבתיות. עוד יותר מעניין יהיה לראות אם גם נגד מייסדי מובילאיי תוגש תביעה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker