עסקים קטנים - אחרי שירדו מהטייקונים, הבנקים עושים עליהם כסף - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי שירדו מהטייקונים - הבנקים עושים קופה על העסקים הקטנים

כמעט רבע מרווחי הבנקים נובעים מעסקים קטנים ■ בשלושת הרבעונים הראשונים רווחי הבנקים מעסקים קטנים צמחו ב-7% ל-1.6 מיליארד שקל ■ הסיכון: האטה במשק תביא לקשיים בגבייה - ותחשוף את הבנקים לגידול מהותי בהפרשות

9תגובות
דוכן ספרים משומשים
אייל טואג

הדו"חות הכספיים של הבנקים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2017, שפורסמו בשבועות האחרונים, היו עדות נוספת עד כמה הבנקים נהנים מחוסר התחרות במגזר העסקים הקטנים והזעירים — המאפשר להם להמשיך להגדיל את היקף הפעילות בו, ולהציג צמיחה נאה בהכנסות וברווחים.

מגזר העסקים הקטנים והזעירים נחשב לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים במשק. לפי נתוני משרד הכלכלה, עסקים קטנים ובינוניים אחראים ל–50% מהתוצר העסקי ולכ–45% מהמועסקים במשק. עם זאת, מדי שנה נסגרים יותר מ–40 אלף עסקים קטנים, בין היתר מכיוון שלא עמדו בנטל תשלומי חובות בין היתר לבנקים.

בינואר עד ספטמבר 2017, לפי דו"חות הבנקים, היה הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים — הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי — מהפעילות בתחום העסקים הקטנים והזעירים 1.6 מיליארד שקל. זו עלייה של 110 מיליון שקל, 7.3%, לעומת התקופה המקבילה. בראש המרוויחים עומדים שני הבנקים הגדולים — הפועלים הרוויח מפעילות זו 526 מיליון שקל ולאומי הרוויח 482 מיליון שקל בינואר־ספטמבר.

הרווח המצרפי ממגזר העסקים הקטנים והזעירים בתשעת החודשים הראשונים של השנה היה 24% מסך הרווח של הבנקים בתקופה זו, שהסתכם ב–6.75 מיליארד שקל, לעומת 21.3% מסך הרווח בתקופה המקבילה, 7 מיליארד שקל.

עסקים קטנים, רווחים גדולים

הלוואות לטייקונים נחשבו יותר יוקרתיות

הבנקים הבינו בשנים האחרונות כי אמנם למתן אשראי ללווים כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, מוטי זיסר ויוסף גרינפלד היתה הילה של יוקרה לעומת מתן אשראי לעסקים קטנים — אך הלווים הגדולים הללו הסתבכו והסבו להם במצטבר הפסדים של כמה מיליארדי שקלים. רק בזכות הגאות הכלכלית הממושכת במשק הצליחו הבנקים לספוג את ההפסדים האלה בדו"חות שלהם.

בעקבות זאת הסיטו הבנקים את תיקי האשראי ללווים קטנים. צעד זה איפשר להם לא רק לפזר סיכונים. הבנקים גם למדו על סמך ניסיון העבר כי בלא מעט מקרים הביטחונות שהם מקבלים מהלווים הקטנים, בין היתר ערבויות אישיות כבעלי עסקים, מתבררים כטובים יותר מאלה שהוענקו להם על ידי קבוצות עסקיות, כמו אי.די.בי, אלביט הדמיה ואפריקה ישראל שבעבר היו הגדולות במשק והגיעו לקריסה כלכלית.

כך, לאומי הגדיל מאוד ב–2016 את הפעילות בתחום העסקים הקטנים, לאחר שזכה עם מנורה מבטחים במכרז של משרד האוצר להקמת קרן חדשה למימון עסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, תוך שגבר בין היתר על הפועלים. במסגרת פעילות הקרן יעניק לאומי הלוואות לעסקים בהיקף כולל של כמיליארד שקל מדי שנה במשך ארבע שנים לפחות.

קרנות דומות נוספות הוקמו על ידי מזרחי טפחות יחד עם אלטשולר שחם והפניקס, וכן על ידי בנק אוצר החייל מקבוצת הבינלאומי ומיטב דש. עוד קבוצה שהקימה קרן הלוואות לעסקים קטנים בערבות המדינה היתה זו של בנק מרכנתיל דיסקונט ועמיתים — קרנות הפנסיה הוותיקות.

התפלגות העסקים
בישראל לפי
מספר העובדים

עד 2015 הבנקים סיווגו בדו"חותיהם את העסקים הקטנים לפי הגישות של ההנהלות שלהם, ככאלה שהמכירות השנתיות שלהם פחות מ–30 מיליון שקל. החל מ–2015 הבנקים מסווגים את העסקים הקטנים והזעירים, על פי הגישה הפיקוחית של בנק ישראל, ככאלה שהמכירות שלהם גבוהות מ–10 מיליון שקל ונמוכות מ–50 מיליון שקל בשנה. בעקבות הסיווג החדש היקף הנכסים והרווחים שמגיע ממגזר זה עלה באופן משמעותי.

ב–2011–2016, בהתאם לגישת ההנהלה ולפי הסיווג הישן, תיק האשראי לעסקים קטנים של הבנקים גדל ב–50% והוערך ב–90 מיליארד שקל נכון לסוף 2016. לפי הגישה הפיקוחית הם עברו בסוף 2016 סכום של 150 מיליארד שקל.

הניתוח הנוכחי מתייחס לגישה הפיקוחית, מכיוון שלפי גישת ההנהלה לא כל הבנקים מציגים בדו"חות נתונים דומים שניתן לפיהם להשוות את התוצאות. כך למשל, בהפועלים נמסר פירוט מלא של הביצועים של מגזר עסקים קטנים הן לפי גישת ההנהלה והן לפי גישה הפיקוחית. לעומת זאת, בלאומי הנתונים לפי גישת ההנהלה אינם מוצגים — אלא רק התוצאות המצרפיות של כל החטיבה הבנקאית הכוללת את הביצועים של תחומי המשכנתאות, האשראי הצרכני למשקי הבית והאשראי לעסקים הקטנים והזעירים.

מגד גוזני

בעקבות שינוי הסיווג גם ההשוואה לעבר נהפכה ללא רלוונטית. מה שכן ממשיך להיות רלוונטי הוא המשך המגמה, שהורגשה גם בדו"חות האחרונים של הבנקים, של עלייה בהיקף הפעילות בעסקים קטנים וזעירים — מגמה שהתקיימה בכל אחד מחמשת הבנקים הגדולים. זאת להבדיל מתחומים אחרים, כמו האשראי הצרכני למשקי הבית והמשכנתאות. אלה צמחו עד השנה האחרונה בקצב דומה לזה של האשראי לעסקים קטנים וזעירים, אך בשנה האחרונה לפחות חלק מהבנקים, ובהם לאומי, הורידו את הרגל מהגז והאטו מאוד את קצב הצמיחה בהם.

המשך ההתרחבות בהיקף הפעילות במגזר העסקים הקטנים והזעירים בא לידי ביטוי בכך שלפי הגישה הפיקוחית תיק האשראי המצרפי ברוטו לעסקים אלה הסתכם ב–192.4 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר 2017 — עלייה של 8.9% לעומת התקופה המקבילה וגידול של 16 מיליארד שקל.

בנק דיסקונט, המציג בשנים האחרונות את הגידול המשמעותי ביותר בתיק האשראי במערכת הבנקאות, רשם גם בתחום העסקים הקטנים והזעירים את העלייה החדה ביותר ב–12 חודשים האחרונים, 9.9%. אחריו צועדים הפועלים ומזרחי טפחות עם צמיחה של 9.4% ,לאומי 8.3% והבינלאומי 6.1%.

20% מתיק האשראי - לעסקים קטנים

שיעור האשראי לעסקים קטנים וזעירים מהווה 20% מסך תיקי האשראי של חמשת הבנקים הגדולים, ו–45% מסך האשראי העסקי — כלומר, אשראי לעסקים קטנים וזעירים, לעסקים בינוניים ולעסקים גדולים. זאת, לעומת 18.8% מתוך סך תיקי האשראי ו–42.1% מתוך סך האשראי העסקי בתקופה המקבילה.

בעקבות הגידול בהיקף הפעילות והסיכונים הכרוכים בקשיי הגבייה מהלקוחות, הסתכמו ההוצאות להפסדי אשראי (לשעבר סעיף הפרשה לחובות מסופקים) לעסקים קטנים וזעירים בינואר־ספטמבר 2017 ב–882 מיליון שקל. זו קפיצה של 181% — כמעט פי שלושה — לעומת התקופה המקבילה. בבנק הפועלים נרשמה ההוצאה הגבוהה ביותר להפסדי אשראי בגין עסקים קטנים וזעירים של 429 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

תשואות להון של 10%–20%

ואולם ההפרשות לעסקים הקטנים והזעירים עדיין נמוכות יותר לעומת אלה של לקוחות פרטיים. שיעורן הוא 0.5%–1% מתיקי האשראי לעסקים הקטנים והזעירים. ההפרשות הנמוכות יחסית נובעות מהמצב הטוב שבו נמצא המשק הישראלי, שבא לידי ביטוי בין היתר באבטלה ובריבית נמוכות מאוד.

הריביות שמשלמים עסקים הקטנים לבנקים, על פי הערכות במערכת הבנקאות ובשוק ההון, הן סביב ריבית הפריים (כיום 1.6% מעל ריבית בנק ישראל, שנמצאת ברמת שפל היסטורית של 0.1%) בתוספת 5%–6%.

בעקבות זאת הבנקים מצליחים ליצור מרווחי אשראי של 3.5%–4% ולהציג רווחים נאים על פעילות זו, שכאמור נהפכה בשנים האחרונות לרווחית יותר ולמסוכנת פחות ממתן אשראי לעסקים גדולים, שבהם מרווחי האשראי כיום הם 2% וקיימת לבנקים תחרות עזה מצד שוק ההון.

המרווחים הגבוהים הללו יצרו לבנקים בשנים אחרונות תשואות להון (היחס בין הרווח הנקי להון העצמי) מפעילות בעסקים הקטנים והזעירים של 10%–20%. למרות הרווחים הגבוהים של הבנקים, עדיין חלק לא מבוטל מהעסקים הקטנים והזעירים סובלים מהדרת אשראי, ולפי הערכות של גורמים שונים הפעילים בתחום כמיליון בעלי עסקים מתקשים לקבל אשראי מהבנקים.

להבדיל מתחום האשראי העסקי, שאליו נכנסו גופים מוסדיים בעשור האחרון בכל הכוח וכיום חלקם בו גבוה מזה של הבנקים — יותר מ–50% — בתחום האשראי לעסקים הקטנים והזעירים הנוכחות של המוסדיים עדיין מינורית ומורגשת רק בשוליים.

מהשיחות עם הגופים המוסדיים עולה כי תחום עסקים הקטנים והזעירים מעניין אותם מאוד, אך לטענתם קיימים כמה חסמים המונעים מהם להרחיב פעילות זו. בין היתר הם מדברים על היעדר נגישות לזרם עסקות שניתן להגיע אליו באמצעות פרישה גיאוגרפית רחבה כמו זו הקיימת בבנקים.

בשנים האחרונות אמנם החלו לפעול כמה קרנות לעסקים קטנים לצד גופים חוץ בנקאיים, ובהם מימון ישיר ופנינסולה. במקביל הגופים המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי עשויים להגדיל את הפעילות בתחום, הסובל מעודף ביקוש לאשראי של עשרות מיליארדי שקלים.

עם זאת, גם הבנקים צפויים להגדיל את היקף הפעילות בענף האשראי לעסקים קטנים וזעירים, שבו נתח השוק שלהם הוא 95% והם מחזיקים בידע ובמאגרי לקוחות עודפים לעומת מתחריהם. היתרון של התחום הוא הפיזור הגדול, אבל מבחינת הבנקים קיים בכך סיכון — ברגע שהמצב הכלכלי במשק יורע, תיווצר מגמה של קשיים בגבייה ומגזר זה יהיה חשוף לגידול מהותי יותר בהפרשות להפסדי אשראי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#