"אינפלציה היא הסיכון העיקרי בשווקים, וכל ירידה היא הזדמנות קנייה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אינפלציה היא הסיכון העיקרי בשווקים, וכל ירידה היא הזדמנות קנייה"

מנהל ההשקעות הראשי של אפסילון לא מוצא סיכונים של ממש בשוקי העולם וצופה כי רמזים לאינפלציה יבשרו על התהפכות המגמה כלפי מטה ■ הוא נמנע מהשקעה במגזר הגז הישראלי ("הפופוליזם יבריח משקיעים"), ומעריך: רפורמת המס בארה"ב לא מתומחרת במלואה

ג'רי קוטישטנו
אילן בשור

"תפקידו של מנהל השקעות הוא לעשות מספיק כסף בין משבר למשבר, כדי שכאשר שהוא יגיע — והוא יגיע יום אחד — יישאר רווח ללקוחות. זו אמירה ששמעתי בעבר ואני מתחבר אליה מאוד", אומר ג'רי קוטישטנו, מנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי באפסילון קרנות נאמנות.

"התפקיד שלי הוא להזיז הצדה את מה שנתפש כאיום על השווקים אך אינו רלוונטי, וזה רוב הסכנות שאתם חושבים עליהן כרגע. בשורה התחתונה, הריביות בעולם נמוכות, מרבית הכלכלות בעולם מציגות צמיחה יפה והבנקים המרכזיים משתהים בהעלאת הריבית. הנחת העבודה שלנו היא שכיוון השווקים ימשיך להיות כלפי מעלה, וכל אירוע פוליטי שמטלטל את השוק הוא הזדמנות".

קוטישטנו, שציין באחרונה 20 שנות פעילות בשוק ההון, נכנס לתפקידו באפסילון לפני כחצי שנה, לאחר שש שנים שבהן כיהן כמנהל השקעות בקופות הגמל של בית ההשקעות אי.בי.אי, והוא לא מוצא הבדלים גדולים בין התפקידים. "הטכניקה בניהול קרנות נאמנות שונה מניהול קופות גמל בתפקידי הקודם רק ברמת הטקטיקה, בסוף ניהול השקעות הוא ניהול השקעות. כיום אני מנהל שלוש קרנות, והחדשה בהן, אפסילון גמישה, היא הבייבי שלי ומבטאת את ראייתי על השווקים.

"הקרן יכולה להגיע לחשיפה של עד 120% בכל אפיק. בקרנות המנייתיות אנחנו עם חשיפה גבוהה של 90%–100%. אני כמעט ולא מוצא סכנות לשווקים כיום. לא נדע לזהות תיקונים קטנים בשוק, אבל ההערכה היא שכל ירידה היא הזדמנות, והתשואה העודפת תבוא מהאפיק המנייתי. בשוק האג"ח חייבים להיות דינמיים יותר".

הרבה ארה"ב, 30% בישראל

באחרונה הביעו מנהלים בכמה גופים כלכליים חשובים חששות מנפילה בשווקים.

"מחירי המניות, בתיאוריה הכלכלית, מבוססים בעיקר על שיעור הריבית ורווחי החברות. בשני הפרמטרים האלה אנחנו ממשיכים באותה מגמה של תמיכה בשוקי המניות. הבנקים המרכזיים בעולם לא מעלים ריבית בקצב הנדרש, יחסית לעוצמת הכלכלות. נראה שהם מפחדים מהשלכות של עליית ריבית בעוד הנתונים הכלכליים טובים ובשוקי המניות בשיא. את ההשלכות לאיחור בהעלאת ריבית הם דוחים לקדנציה של הבא אחריהם, זו הפוליטיקה".

ובכל זאת, השיאים של המדדים לא יוצרים אצלך פחד גבהים?

"אין דבר כזה פחד גבהים, כי אין גובה אבסולוטי. אני פשוט לא רואה הרבה סיכונים בשווקים. הסיכונים הגיאו־פוליטיים מתבטלים ביחס לחוזק הכלכלות. בחירות חוזרות בגרמניה, מתח עם צפון קוריאה — אלה דברים שרק יוצרים הזדמנויות, אם בכלל משפיעים. זה לא שתמיד הייתי 'פרי', אלה הנתונים הכלכליים שמשאירים אותי כזה. יש צמיחה מסונכרנת בכל העולם, השנה היה גידול של כמעט 10% ברווחי החברות ב–S&P 500. אני מחפש סיכונים כלכליים, וכרגע – מזה תקופה – פשוט לא רואה כאלה. רק אינפלציה תביא להעלאת הריבית, וכשנראה סימנים של אינפלציה בעולם, התמחורים של המניות ואגרות החוב באמת יהיו בסכנה".

מה היתרון שלך כמנהל השקעות? כולנו הרי נדע מתי תגיע האינפלציה.

"אני מחפש איתותים לעליית מחירים בתוך אפיקים במדד המחירים בארה"ב. ברגע שיגיעו כמה מדדים חיוביים ברצף בארה"ב, למשל עם מגמה דומה בבריטניה ומחיר נפט גבוה. הסכנה היא הצטרפות של כמה אירועים יחד, מעין רצף של נתונים שיבואו זה אחר זה וירמזו על עליית ריבית קרובה — אז יגיע התיקון".

ייתכן שהאינפלציה בעולם תיוותר נמוכה כל כך? הרי המשך השיפורים הטכנולוגיים עשוי למנוע עליית מחירים.

"זה הדיון הכי מורכב ומדובר בשוק ההון. למה אין אינפלציה ומה יגרום לה? הסיבה לאי־עליית המחירים היא כבר הרבה מעבר לטכנולוגיה שמשפיעה עליהם דרך תהליך הייצור, אלא מהפכת המידע בעולם. היכולת של כל אדם להשוות מחירים בסמארטפון לוחצת את המחירים מטה. אנשים יודעים להשיג את המוצר בפחות כסף, ומקפידים לעשות זאת. אין לי תשובה טובה לגורם שיוביל לעליית מחירים, זו בהחלט הסוגיה החשובה ביותר כיום. גם ירידת מחירי הסחורות, ובראשן הנפט, שכבר לא יחזור ל–100 דולר לחבית, לוחצת את המחירים מטה".

יש סיכוי שתשקיע בביטקוין?

"הביטקוין אינו השקעה אמיתית, מדובר בספקולציה נטו. אי־אפשר לתמחר אותו או להעריך לאן הוא יגיע, היות שאין לו 'אמא ואבא', המחיר שלו נקבע רק לפי ביקוש והיצע. פריצה נוספת לחשבונות, או הכרזה של השלטונות האמריקאיים על רווחים ממנו עשויה ליצור תבהלה שתגרום לצניחת שוויו, היות שכל הלבנת ההון דרכו תיעלם. במצב מסוים — ואני מדגיש שבאופן שולי — אני עשוי לבצע עליו שורט. לא מעבר לכך".

לאילו אפיקים הקרן שלך חשופה?

"בכל הקרנות שאני אחראי עליהן החשיפה המנייתית דומה. אני מאמין שרפורמת המס בארה"ב עדיין אינה מתומחרת במלואה, כך שבארה"ב אנחנו חשופים בעיקר למגזר הפיננסי, שם הרפורמה תשפיע באופן החד ביותר, ולמגזר הטכנלוגיה, שרושם את השיפור הרווחי הגדול ביותר. בטכנולוגיה אמנם יכולים להיות תיקונים חדים יותר, אבל הוא ימשיך להוביל את השווקים ואת הכלכלה.

"בצורה משנית יותר, אנחנו חשופים למגזר הבנייה (הום בילדרס) בארה"ב. רק ב–2013 המחזוריות בשוק הנדל"ן התנקתה מהשפעות המשבר הכלכלי, כך שאני חושב שהוא ימשיך להתאושש. מגזר התחבורה האמריקאי עשוי להמשיך ליהנות מעלייה בפעילות המסחר והמשק, בפרט כשהנפט זול.

"מחוץ לארה"ב אנחנו חשופים ליפן (עם גידור המטבע), שם רוב החברות יצואניות ונהנות מהצמיחה ומקרבה לפיתוח במדינות השכנות. מעבר לכך, השוק זול מהשוק האמריקאי, וההרחבה הכמותית ביפן נמשכת. יש לנו גם חשיפה לאירופה, אם כי שם חייבים להיות סלקטיביים. אין שם כמעט חברות טכנולוגיה, וחברות הפיננסים אינן במצב טוב במיוחד. לכן, חברות הרכב הגדולות בגרמניה מעניינות.

"בישראל אנחנו חשופים למניות הבנקים, שמתייעלים וגם התחילו לחלק דיווידנדים. מגזר אחר הוא הנדל"ן המניב — שוק המשרדים עוד רחוק ממיצוי. מנגד, אנחנו שליליים לגבי מגזר הגז. מחירי הגז צפויים לרדת, בשל עודף היצע ומכירת זכויות על מאגר תמר. כמו כן, אני חושב שהפופוליזם בתחום הזה יבריח משקיעים זרים".

כשעזבת את אי.בי.אי חשבת לעבור לתעשיית קרנות הגידור? מדוע רבים ממנהלי השקעות עוברים לשם?

"המעבר של מנהלי השקעות מושפע מהגבלת השכר בתחום הפיננסי, אך לא רק. לצערי, מנהלי כסף של הציבור עובדים עם ידיים קשורות. אם כל השחקנים בשוק היו מתמודדים עם אותה הרגולציה, ניחא. אבל שחקני הנוסטרו, ובהם קרנות הגידור, נעדרי רגולציה ונהנים מיתרון אדיר עלינו. כדי לקנות אג"ח כמנהל השקעות אני צריך למלא שבעה טפסים, והמקביל אלי בנוסטרו לא זקוק לכך. כשנוצרת הזדמנות, עד שאני מספיק לפעול הוא לוקח לי את כל הרווח. אין שום שאלה לגבי זה — התשואות של הציבור נפגעות בגלל הרגולציה. הרגולטור כביכול מנסה לשמור על הציבור, אבל נוצרת רשימת מגבלות שלא מתאימה לעבודה השוטפת בשוק ההון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#