איך מצילים את הבורסה? המשימות שעומדות בפני יו"ר רשות ני"ע המיועדת

הגברת קצב ההנפקות, החזרת חברות הטכנולוגיה ושיפור הממשל התאגידי - אלה הם רק חלק מהאתגרים של ענת גואטה, שסומנה כמחליפה של יו"ר רשות ניירות ערך היוצא, שמואל האוזר ■ בשוק לא הופתעו מהמינוי המסתמן, אך תוהים: "היכן המועמדים האחרים?"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
ענת גואטה
ענת גואטהצילום: דן קינן

שדרת הניהול הבכירה של רשות ניירות ערך, שעוזבת כמעט במלואה בתקופה האחרונה, מעוררת סימני שאלה בשוק לגבי יכולתה של הרשות להתמודד עם האתגרים הצפויים בתקופה הקרובה. ביקורת נמתחת גם על ההכרזה המהירה של שר האוצר, משה כחלון, כי יו"ר הרשות הפורש, פרופ' שמואל האוזר, יוחלף על ידי ענת גואטה. לדעת רבים זהו מינוי ראוי, אך עולה תהייה מדוע לא ניתנת הזדמנות למועמדים נוספים להתמודד על התפקיד.

האוזר, שנכנס לתפקיד יו"ר הרשות ב–2011 וכהונתו הוארכה לקדנציה שנייה בפברואר 2016, הודיע ביום שלישי לכחלון כי יעזוב את תפקידו בתחילת 2018 במקום לסיים כהונה מלאה עד 2021. באופן לא מפתיע, יד ימינו ואיש אמונו של האוזר, עו"ד מוטי ימין, שהיה מנהל מחלקת התאגידים, הודיע יום לאחר מכן על פרישתו.

באמצע נובמבר, הודיע עו"ד אלי לוי, מנהל מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר על פרישה מפתיעה, לאחר 18 שנות שירות ברשות. זאת לאחר שבספטמבר פרשה עו"ד אורלי דורון, ממונה בכירה ומנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב, לאחר שירות של 24 שנים ברשות ניירות ערך, שאליה כפופה המחלקה בפרקליטות.

מדוע החליט צוות הניהול הבכיר ברשות לעזוב כמעט בבת אחת? מקורב להאוזר הסביר כי "הוא ידע במשך כמה חודשים שברצונו לעזוב, ואף עידכן בכך את שר האוצר לפני כחצי שנה. כנראה שאחרי שהעביר את כל החוקים החדשים הנוגעים להפיכת הבורסה לחברה למטרות רווח, תוכניות כמו דה־רגולציה (הורדת הרגולציה שחלה על החברות והמשקיעים) מימון ההמונים (פלטפורמה שדרכה עסקים מגייסים כסף מהציבור שלא דרך הבורסה), חיסול האופציות הבינאריות והחקירות החשובות — הוא החליט כי זהו הזמן הנכון לעזוב, כשהרשות בשיאה".

היו מי ששאלו אם מדובר בלחצים פוליטיים, עקב חקירותיו של שאול אלוביץ', המקורב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שחקירתו הסתיימה בהמלצה להגיש כתבי אישום, ומחכה להכרעת הפרקליטות. ואולם בכיר לשעבר ברשות ציין כי "אין קשר ללחצים פוליטיים. הם הגיעו למסקנה כי זו העת לעזוב".

דירקטורית באחת החברות הציבורית הוסיפה כי "מפתיע שהאוזר עוזב לאחר שהקדנציה שלו הוארכה". ואולם מקורבים להאוזר טוענים כי הוא עומד לקחת לעצמו כעת תקופת צינון ארוכה, ומתכנן לחזור לאקדמיה. לפני שנכנס לתפקידו כיו"ר הרשות, כיהן האוזר כדקאן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, וכפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון.

גואטה, שסומנה במהירות על ידי כחלון כמחליפה של האוזר, היתה שותפה לייסודה ולהקמתה של חברת שירותי המחקר כלכלי אנטרופי, המעניקה ייעוץ לגופים מוסדיים. גואטה כיהנה כמנכ"לית החברה במשך כשמונה שנים עד 2017. בעבר היא מילאה תפקידים בכירים: מנכ"לית חברת ההשקעות הציבורית ארקו, וכלכלנית בחטיבה העסקית של בנק מזרחי טפחות.

"לא נכון לאייש כך את התפקיד"

בכיר בשוק מתח ביקורת על המהלך למינויה ואמר: "כולם מדברים על כך שגואטה היא ראש הרשות לניירות ערך הבאה. אבל זאת לא עובדה מוגמרת. צריך לתת לאנשים להציג את מועמדותם. זה לא נכון לאייש כך את התפקיד".

מנגד, מקור ברשות אמר כי "על פי החוק לא צריך למנות ועדת איתור. יש מקרים שבהם מותר לבחור אנשים מתוך מליאת הרשות, וגואטה הצטרפה למליאת הרשות לפני כשבועיים". לטענתו, "על מינויה מדברים כבר חצי שנה".

רו"ח אלינה פרנקל רונן, סגנית נשיא בלשכת רואי החשבון, ציינה כי "גואטה היא אישה מקצועית. סוף־סוף עומדים לבחור במישהי שמגיעה מהתחום העסקי, ולא רק מהאקדמיה, שמכירה את אנשי הרשות וכבר התווכחה עמם כשכיהנה באנטרופי. קיים רצון עז בשוק ליו"ר רשות שבא מהשטח, שכן בשנים האחרונות ראינו בריחה מהבורסה. כעת יש הזדמנות לשילוב בינה לבין מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, שמגיע אף הוא מהתחום העסקי. מהיכרותי עם גואטה, היא לא תבצע שינויים על חשבון הפיקוח וההגנה על המשקיעים שעליהם אמונה הרשות".

לדברי צבי סטפק, בעלים ויו"ר של בית ההשקעות מיטב דש, חשוב דווקא לנצל את ההזדמנות של תחלופת תפקידי מפתח, כדי לאחד סמכויות: "יש כיום הזדמנות פז לבצע שינוי בנושא הפיקוח, ולאגד את כלל המפקחים על שוק ההון תחת רגולטור אחד. נשארנו 50 שנה מאחור בכל מה שקשור למבנה הרגולציה, ולמצער כיום בתי ההשקעות כפופים לרשות לניירות ערך, למפקחת על הביטוח וגם למפקחים אחרים. מצב זה מקשה על הפעילות, שכן לכל אחד מהם דרישות אחרות.

שמואל האוזרצילום: מוטי מילרוד

"עד כה אף אחד לא רצה לגעת בתפוח האדמה הלוהט של השינוי בגלל שיקולים אנושיים, אבל העובדה שבאוגוסט תסיים גם דורית סלינגר את הקדנציה שלה כממונה על רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון היא הזדמנות ללכת לכיוון של רגולטור אחד".

עוד מסביר סטפק כי "עדיף שיו"ר הרשות לא יהיה משפטן, אלא מישהו שבא מהשוק. הרגולטור כיום מנותק מהשטח. יו"ר הרשות צריך להיות אדם עם ראייה מערכתית רחבה ועם הגינות מושלמת".

דירקטור בכיר בשוק הסביר כי "גואטה, אם תיבחר, תידרש להעביר חוקים ותקנות שלא תמיד יהיו על דעת הממשלה. לא ברור אם יש לה מספיק יכולות פוליטיות לכך. אולי מכיוון שכחלון תומך בה, הוא יעזור לה. בעיה נוספת שהיא תידרש לה כעת היא בניית צוות חדש, כי הרבה מאנשי הרשות ששמרו אמונים להאוזר עוזבים".

בכיר באחד החברות הוסיף כי "גואטה מקצועית וממוקדת. היא לא מוטה על ידי לחצים, והוכיחה זאת כשפעלה באנטרופי. באופיה היא קצת דומה לדורית סלינגר, אך היא לא מעוררת אנטגוניזם. למי שלא מכיר אותה היא תיראה מהצד אפרורית ושקטה, אך בפועל היא אדם חכם ויודעת להתעקש על דעתה". בכיר מוסדי הוסיף כי "גואטה היא דוגמטית בדפוסי חשיבה מסוימים. היא יותר מקובעת בחשיבה שלה מהאוזר וגם עקשנית. בניגוד להאוזר, נראה כי אין לה את הכריזמה ללכת נגד האנשים הבכירים במשק — אך היא יכולה להפתיע לטובה".

האתגרים עמם תידרש גואטה להתמודד, אם תיבחר, שלובים במצב שבו האוזר משאיר לה את הרשות. לדברי סטפק "הקדנציה של גואטה תיחשב לטובה, אם היא תדע להמשיך את האוזר. אני ממליץ לה לא לבצע מהפך ברשות". לדעתו, גואטה צריכה להתמקד בהמשך קידום ההקלות ברגולציה.

עוד הדגיש סטפק את התמיכה שאותה חייבת להעניק הרשות להחייאת הפעילות בבורסה: "זו משימה בה החל האוזר, שמשותפת לבורסה לניירות ערך, רשות המסים ושר האוצר. אמנם היא לא קשורה רק אליהם, אלא תלויה במצב המשק, אך לרשות לניירות ערך תפקיד חשוב בהחייאת הבורסה".

סטפק צופה כי גואטה תשים דגש על נושא הממשל התאגידי: "היא תשים את הדגש על נושא בחירת הדירקטורים החיצוניים (דח"צים), שכן יש לה משנה סדורה המבוססת על ניסיון רב בתחום, כמו גם על נושא עסקות בעלי עניין ונושאים אחרים בתחום".

"הנפקות אקזוטיות"

בניגוד לבורסה בהונג קונג, רשות ני"ע או הבורסה בתל אביב לא דוגלות בהתערבות בטיב ההשקעות שמגיעות לפתחן. מטרת הרשות היא אחת — לוודא כי ניתן למשקיעים גילוי נאות. מטרת הבורסה היא לגרום לכמה שיותר חברות לבוא ולהנפיק דווקא בישראל. אסטרטגיה זו, המשולבת עם הגאות בשווקים, והמוסדיים המקומיים שמחפשים אפיקי השקעה, הובילה ללא מעט הנפקות אג"ח של חברות זרות שרשומות במקומות אקזוטיים. חברות שאם ייכנסו להסדר או פירוק עשויות להוביל לנזק רב לכיסם של הפנסיונרים. רבים צופים כי במשבר הבא חברות אלה יהיו במוקד גל ההסדרים. עם תופעה זו תידרש גואטה, אם תיבחר, להתמודד בעתיד הלא רחוק.

בעת כניסתו של האוזר לתפקיד ב–2011, המשבר הפיננסי עדיין הורגש בעוצמה במשק. מדדי הפחד בארה"ב, אירופה ובישראל היו ברמה גבוהה במיוחד, מחזור המסחר היומי הממוצע במניות בבורסה בתל אביב הסתכם בכ–1.98 מיליארד שקל ומחזור המסחר באג"ח הסתכם ב–19.39 מיליארד שקל. מניותיהן של 600 חברות שונות נסחרו בתל אביב בסוף 2011. עם עזיבתו כעבור שש שנים, רק 459 חברות נסחרות בבורסה, ומחזור המסחר היומי הממוצע כיום מסתכם בכ–1.4 מיליארד שקל בלבד.

בשוק קיוו כי האוזר יהיה רגיש למצב החברות ויקטין את הרגולציה, ואכן הוא פעל רבות ליישום המשימה. ואולם למרות השבחים שאותם הוא קוצר הנוגעים לתוכנית הדה־רגולציה, בפועל, המצב בבורסה עדיין לא מזהיר בלשון מעטה.

האוזר ניסה בכל דרך להחיות את הבורסה. הוא פיטר את מנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, ואת יו"ר דירקטוריון הבורסה, סם ברונפלד, והוביל לשינוי החוק שאיפשר את הפיכת הבורסה לגוף עסקי הפועל למען מטרות רווח — כך שתוכל להתמודד עם התחרות מול הבורסות האחרות בעולם. גואטה תידרש להמשיך לפקח על יישום השינוי ולדחוף יחד עם מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, לכך שתעריפי המסחר לצרכן הסופי לא יעלו.

מלחמת המס

מלחמה נוספת שבה פתח האוזר וגואטה תידרש להמשיך נוגעת לקריאתו של האוזר לכנסת להוריד את המס על הבורסה. ספטק מבהיר: "זה מהלך חיובי שלא הושלם וחייב לקבל את תמיכת האוצר ורשות המסים — אם רוצים שהבורסה בישראל תמשיך לשמש מנוע צמיחה של הכלכלה ומקום נוח לגיוס הון".

בספטמבר 2012 חשף האוזר את מפת הדרכים של רשות ני"ע לשנים הקרובות, שבה נחשפה תוכניתו להקל ברגולציה מבלי לפגוע באיכות הפיקוח וההגנה על המשקיעים. אבל רק חלק מהיעדים מומשו: אמנם אושרו כ–100 הקלות שונות וביניהם הקלות בהנפקות, בתשקיפים בחובות דיווח ברישום כפול ועוד, שחלקן כבר נכנס לתוקף, אך עדיין רווחת העמדה כי השקיפות הנדרשת בעת הנפקה, לצד הרגולציה הכבדה, הופכים את ההנפקה לכדאית פחות, ועדיף לפנות לאפיקי גיוס הון אחרים בשוק הפרטי.

עו"ד בכיר אמר כי "חלק מהקלות שניתנו אינן מקלות על מי שמחפש מידע או מוסר אותו. קיימות גם הקלות שניתנו, שבפועל חשובות מדי בשביל להשמיט אותן מהדו"חות. זה יוצר הרגשה שבעיקר חברות זבל מעוניינות להנפיק את מרכולתן בבורסה הישראלית".

לדברי סטפק "הקו אותו קבע האוזר לגבי הקלות ברגולציה היה מוצלח. אמנם חלק מההקלות לא הושלמו, אך זה די מובן. הוא הבין כי העומס כבד וצריך להעניש את מי שחוטא ולא את כולם. הוא לא נרתע להתעמת עם האנשים החזקים במשק. הרגולציה הכבדה היא אחד הגורמים המרכזיים לבריחת כוחות הניהול הטובים בבתי ההשקעות. פריחת קרנות הגידור היא תוצאה של עודף הרגולציה".

נושאים נוספים שהועלו במפת הדרכים ולא הושלמו הם הפיקוח על עבודת רואי החשבון המבקרים באמצעות ייסוד גוף חדש PCAOB. והפיקוח על גופים כמו אנטרופי — שמעניקים ייעוץ לכלל המוסדיים. גם פרויקט קידום ושיפור הדו"חות הכספיים נמצא בעיצומו. השינוי התודעתי שהחל ב–2012 עדיין לא נראה בשטח. חברות קטנות אמנם קיבלו הקלה לפרסם דו"חות לחצי שנה, לצד הקלות נוספות שיסירו את רצונן להימחק מהבורסה, אך עדיין דו"ח הדירקטוריון מסורבל, חסר הסברים חשובים לעובדות, מלווה בכפילויות ובניסוחים משפטיים מפולפלים. לכן נראה כי ממשיכיו של האוזר בתפקיד יידרשו להמשיך ולטפל בנושא זה.

בלי הנחות סלב

בשנה שבה האוזר נכנס לתפקידו, המוסדיים התמודדו עם כ–30 הסדרי חוב בשווי כולל של 5.7 מיליארד שקל. כדי להתמודד עם המצב, פיתחה הרשות ארגז כלים רגולטורים שנועד להגן על המשקיעים. היא החלה לבחון את הגילוי שניתן על ידי החברות, והגישה את עמדותיה בתיקים שנוהלו בבית המשפט, ובכך התגברה משמעותית הפעילות בנושא. למרות המעורבות של הרשות, הסדרים רבים עדיין מתארכים זמן רב, תוך שבעלי תפקידים שונים מקבלים תגמול לפי שעת עבודה תמורת הטיפול בהם. גואטה תידרש להמשיך ולקדם ניהול יעיל יותר של הסדרים, כפי שנעשה למשל בארה"ב.

לצד זאת, יש כמה נושאים שבהם האוזר השלים את העבודה. למשל הכנסת טכנולוגיה לתחום ההצבעות באסיפות הכלליות, שמאפשרת לציבור להצביע בקלות באסיפות. עוד הצליח האוזר להסדיר את הפיקוח על זירות המסחר, שעקצו לא מעט אנשים, ולחוקק חוקים שיעזרו לחסל את תעשיית העוקץ של האופציות הבינאריות.

האוזר הצליח גם לעצור כמה חברות מלחלק דיווידנדים על בסיס רווחים רעיוניים. ב–2015 הוא הסדיר את פעילות תעודות הסל, תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, במטרה לצמצם את הסיכון הגלום במכשיר. תעודות הסל נהפכו להיות מעין קרן סל העוקבת אחרי המדד עם אפשרות לקביעה רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל.

בנוסף, האוזר הרחיב את שיתוף הפעולה של הרשות עם הציבור בהליכי חקיקה. הוא יזם פניות לציבור לפני שיצא עם מהלכים חקיקתיים חדשים. כיום רבים משבחים אותו לגבי השירותיות הגבוהה אליה הגיעה הרשות בקשר היומיומי שלה עם החברות.

אי אפשר לסכם את הכהונה של האוזר מבלי להזכיר את שלל החקירות שאותן ליווה: חקירתו של נוחי דנקנר בגין הרצת מניות אי.די.בי, שהובילה לכתב אישום והרשעה; חקירתו של שר הרווחה, חיים כץ, ויועצו הפיננסי מוטי בן ארי, החשודים בשימוש מידע פנים ובעבירות על טוהר המידות בעסקה למיזוג נצבא ואיירפורט סיטי; והחקירה האחרונה שבה המליצה הרשות להגיש כתבי אישום פליליים נגד בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מנכ"ל yes רון אילון ובכירים נוספים בקבוצה. האזור הבטיח ואכן קיים כי "לא יהיו הנחות סלב".

יש הטוענים כי האוזר אינו יו"ר הרשות הראשון שפתח בחקירות פליליות נגד בכירים. כך למשל, בשנות ה–90 נפתחו חקירות שהובילו לכתבי אישום והרשעות נגד בכירי הפועלים בפרשת הדיסקונטאים (פרשת פלילית של הרצת מניות). ארבע בכירים בפסגות נשלחו לכלא בימי כהונתו של זוהר גושן כיו"ר הרשות, בעוד שבימי כהונתו של האוזר, הוא סגר את התיק נגד רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות, בקנס בלבד של חצי מיליון שקל.

גם גואטה, אם תיבחר, תידרש להוכיח כי אף אחד לא חסין בפני החוק, וכי היא לא נרתעת מלהתמודד עם טייקונים או בעלי שליטה אחרים. לשם כך היא תצטרך להקים שדרה ניהולית חדשה, כדי שתוכל להתמודד עם הנושאים החשובים שעומדים על הפרק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker