"המשקיע הישראלי נאמן לרווח, בעוד בעולם הגישה כבר השתנתה"

כריסטינה דאבריו מסוכנות הדירוג הבינלאומית ויג'או־אייריס, ונגה לבציון נדן מחברת גרין איי, השותפה הישראלית של ויג'או, מנסות לשכנע את המשקיעים המקומיים הגדולים להצטרף לטרנד העולמי — ולאמץ מדיניות של "השקעות אחראיות"

.
אודי שישון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
כריסטינה דאבריו )מימין( ונגה לבציון נדן. "השקעות אחראיות יהפכו למיינסטרים"
כריסטינה דאבריו (מימין) ונגה לבציון נדן. "השקעות אחראיות יהפכו למיינסטרים"צילום: ניר קידר

התפוצצותה בסתיו 2015 של פרשת דיזלגייט, שערוריית זיוף נתוני הזיהום ממנועי פולקסוואגן, היכתה את העולם בתדהמה. הראשונים להרגיש את ההדף היו המשקיעים ביצרנית המכוניות הגרמנית הוותיקה, ששווי המניה שברשותם צלל ב–45% בתוך שלושה ימים. בעיני רבים, זאת היתה המחשה לאכזריותו של שוק ההון, שבו אין באמת דרך לדעת "מה יעשה הכסף".

ואולם, יש גם מי שהופתע פחות. כריסטינה דאבריו, ראש תחום המחקר בסוכנות הדירוג ויג'או־אייריס (Vigeo Eiris) — סוכנות ייחודית בשוק הפיננסי, שמקדמת אג'נדה של "השקעות אחראיות" — הגיעה בשבוע שעבר לישראל במסגרת כנס מעלה הבינלאומי, כדי לשכנע גם את המשקיעים הישראלים הגדולים להצטרף לטרנד העולמי, ולאמץ מדיניות השקעה קצת שונה.

הרעיון של ויג'או־אייריס הוא פשוט: השקעה נבונה בחברה, מצליחה ומניבת תשואה ככל שתהיה, צריכה להביא בחשבון את היחס של ראשיה להיבטי קיימות ארוכי טווח ולנכונותם לשנות את תפישת עולמם העסקית. במילים אחרות, השקעה משתלמת כרוכה בגישה ביקורתית ורחבה הרבה יותר מהביצועים הפיננסיים של החברה בהווה או בעתיד הקרוב. מאחר שלמרבית המשקיעים, גם לגופים גדולים ועתירי משאבים, אין יכולת לבחון לעומק את מושאי ההשקעה שלהם, הסוכנות של דאבריו באה לעזרתם.

לוויג'או־אייריס שתי זרועות: אחת מנהלת מחקר מקיף בתחום השקעות אחראיות, והשנייה מבצעת עבור לקוחותיה ביקורות שוטפות על כ–4,000 חברות מהגדולות בעולם. הציונים שנותנת סוכנות הדירוג מסייעים למשקיעים להבין עד כמה התאגידים פועלים תוך התחשבות בהיבטים של חברה, סביבה וממשל תאגידי (Environment, Social, Governance - ESG). ויג'או מספקת מידע וכלים לטיפול ב–ESG גם לחברות, כדי שיטמיעו חשיבה ארוכת טווח ובת־קיימא.

"בדו"חות שהכנו על פולקסוואגן בשנים שקדמו לפרשת דיזלגייט, בכמה קריטריונים הקשורים לשקיפות וממשל תאגידי — החברה קיבלה ציונים נמוכים מאוד", נזכרת דאבריו. "אנחנו אולי לא יכולים לחזות דברים במדויק, אבל משקיע אחראי היה יכול לשים לב לנתונים שפירסמנו, ולחשוב פעמיים אם להשקיע בחברה".

ויג'או ואייריס התמזגו ב–2015, ומאז סוכנות הדירוג פועלת משני בסיסים עיקריים, לונדון ופריז. בשנתיים האחרונות היא פתחה סניפים נוספים — בין השאר בסנטיאגו בירת צ'ילה, בטוקיו ובמילאנו, משם פועלת דאבריו. במדינות נוספות, כמו ישראל, פועלת ויג'או דרך שותפים מקומיים.

השותפה הישראלית של ויג'או אייריס היא החברה הירושלמית גרין איי (Greeneye) — חברת מחקר וייעוץ קטנה המנוהלת על ידי נגה לבציון נדן, שמלווה את דאבריו בביקורה בישראל.

עובדים בפס הייצור של פולקסווגן בדרזדן, גרמניה
עובדים בפס הייצור של פולקסווגן בדרזדן, גרמניהצילום: Fabrizio Bensch/רויטרס

כיל, טבע ושטראוס — כבר מדורגות

חלק מבעלי המניות של ויג'או־אייריס הם גם לקוחותיה, מה שעשוי להיראות כניגוד עניינים. דאבריו שוללת את החשש: "זאת היתה בחירה מודעת שלנו, מתוך רצון ליצור מבנה מבוזר ופלורליסטי של בעלי עניין. כשלכל השחקנים — חברות, בנקים פרטיים, מנהלי השקעות, איגודים מקצועיים, ארגונים לא ממשלתיים וסוחרים — יש השפעה, זה משקף בעינינו את האופי האובייקטיבי של הסוכנות ואת מגוון האינטרסים של הלקוחות. בכל מקרה", היא מדגישה, "אנחנו מגבילים את אחזקתם של כל בעלי המניות ל–25%, ואת התאגידים שאינם שחקנים פיננסיים לאחזקה של 2%".

לדברי דאבריו, יש מקרים שבהם ארגונים לא־ממשלתיים פונים לוויג'או לקבלת מידע על חברות שתורמות להם, כדי להימנע מקשר עם חברות "פסולות". למידע הזה חשיבות רבה במיוחד במקרה של קרנות פרטיות, שמחזיקות בחברות.

למאגר של חברות הנסקרות על ידיה באופן שוטף, מוסיפה מדי פעם ויג'או־אייריס חברות חדשות לבקשת לקוחותיה. גם כמה חברות ישראליות גדולות — בהן הבנקים הגדולים, כיל, טבע ושטראוס — נכללות ברשימה, ודאבריו מעריכה שעד סוף 2018 הסוכנות תנתח 30 חברות מקומיות. הניתוחים של ויג'או־אייריס אינם זמינים לעיון הציבור — רק ללקוחותיה.

שוקי ההון מתחילים לקחת אחריות

לפי אילו קריטריונים אתם בוחנים את עמידת החברות בעקרונות ההשקעה האחראית?

דאבריו: "אנחנו מתחילים ממסגרת דירוג גנרית שפיתחנו על בסיס כללים בינלאומיים שפירסמו גופים כמו האו"ם, OECD ו–ILO (ארגון העבודה הבינלאומי). המסגרת הזאת מורכבת מכמה קריטריונים — למשל זכויות אדם, ממשל תאגידי ומשאבי אנוש — כשכל חברה נבחנת ביחס למגזר שלה. שקיפות וגילוי מידע ללקוחות, למשל, קריטיים יותר בבדיקת בנק מאשר חברת כרייה — שבה אנחנו שמים דגש על בטיחות ושמירה על בריאות העובדים".

האם אתם יוצרים קשר ומקבלים מידע מתוך החברות?

דאבריו: "כן. אנחנו מנהלים דיאלוג עם ועדי העובדים ועם בעלי עניין בחברות. הם מדווחים לנו על פעולות החברה במגוון תחומים, ובכך עוזרים לנו לבקר אותה באופן הכי מדויק שאפשר. התוצאה הסופית היא שילוב של כל הנתונים וחוות הדעת שברשותנו".

"השקעה אחראית זה לא חיבוק עצים"

לבציון נדן מוסיפה כי אחת הגישות שנוקטים משקיעים מצפוניים היא סינון יעדי השקעה לפי תחום העיסוק של החברות. לדבריה, סוכני ההשקעה האחראית חושבים שזה לא מספיק: "גישת ה–ESG הרחבה כוללת ניהול סיכונים מקיף יותר, המתייחס לאופן שבו חברה מתמודדת עם סיכוניה הסביבתיים והחברתיים. לאחר שסיכונים אלה שוקללו בתהליך בחירת החברות, משקיעים רבים בעולם משתמשים באסטרטגיה נוספת — מעורבות בחברות האלה.

דליפת הנפט במפרץ מקסיקו
דליפת הנפט במפרץ מקסיקוצילום: בלומברג

"זה יכול לקרות באסיפת בעלי המניות — שם הם יכולים, למשל, לדרוש שיפור בתנאי ההעסקה של העובדים — או בהחלטה לקצץ בגובה ההשקעה. כך שמדיניות גורפת לא לנתב השקעה לחברות נשק, טבק, הימורים או דלק אמנם מעבירה מסר, אבל היא לאו דווקא הדרך היעילה ביותר ללחוץ על חברות להשתפר. בטח לא הבלעדית".

לפני כעשור הוקמה רשת בינלאומית של גופים פיננסיים, במטרה להטמיע וליישם את עקרונות ה–ESG בניהול ההשקעות שלהם — PRI (Principles of Responsible Investments). בעוד ההשקעות האחראיות תופסות תאוצה באירופה ובצפון אמריקה, ושוויין מוערך ביותר מ–70 טריליון דולר, בישראל התחום עודנו בחיתוליו, ועד כה לא הצטרף אף גוף השקעות מקומי ל–PRI.

אף שבשנים האחרונות צצו בישראל כמה אלטרנטיבות השקעה אחראיות, כמו אלה שמציעים בתי ההשקעות אי.בי.אי וקלאריטי, או קרן אביב ערכית (הפתוחה בעיקר למוסדיים) — נראה שהמשקיע הישראלי ממאן לקחת חלק בטרנד העולמי.

תחום ההשקעות האחראיות לא תופש תאוצה בישראל, ונתפש אולי כנאיבי במקצת. איך מסבירים למשקיעים, שרוצים תשואה בטווח הקצר, שזה לא הכל?

דאבריו: "זה נכון, יש לנו בישראל עוד הרבה עבודה. אחת ממטרות הביקור שלי פה היא להיפגש עם גופים פיננסיים מקומיים — כמו בתי השקעות, הבנקים הגדולים וחברות הביטוח — ולהגביר אצלם את המודעות לתחום. אנחנו מזכירים להם ש–ESG זה עיסוק פיננסי לכל דבר, שלא מגביל את השאיפה לרווח, להפך — זה מחזק את השאיפה הזאת, ומגביר את הסיכויים שלה להתגשם.

"מה שאנחנו טוענים הוא שחברות הפועלות בלא התחשבות בהיבטים של רגולציה עתידית או של נורמות ציבוריות משתנות — חשופות יותר בטווח הארוך לסיכונים כמו שערוריות מתוקשרות, מאבקי עובדים, קונפליקטים עם מחזיקי המניות, הליכים משפטיים וקנסות. כל אלה דברים שאני ואתה כמשקיעים לא מעוניינים בהם. תשאל את משקיעי פולקסוואגן".

לבציון נדן מוסיפה: "חובת הנאמנות של המשקיע הישראלי היא לעשיית רווח, בעוד שבעולם הדברים כבר השתנו במידה רבה. ביפן ובאוסטרליה, למשל, גופי ההשקעות הבינו בשנים האחרונות כי טיב ההשקעה ויציבותה ולאורך זמן תלויים בגישה אחרת, רחבה יותר, שכבר לא מזהה השקעות אחראיות עם חיבוק עצים. הגופים שם אפילו ניסחו קוד למגזר ההשקעות, שמדגיש עקרונות של ESG".

דליפת הנפט ב– 2014 מצינור של חברת קצא"א בשמורת עברונה. מחדל סביבתי
דליפת הנפט ב– 2014 מצינור של חברת קצא"א בשמורת עברונה. מחדל סביבתיצילום: ששי חורש

ואמנם, נראה כי לצד הכרתם בחשיבות של השקעות חברתיות, הגופים המוסדיים בישראל מקפידים לממש את נטיית לב החוסכים, ולספק להם תשואות גבוהות בטווח הקצר ללא התחשבות בהיבטים חברתיים ארוכי טווח. בגופים המוסדיים טוענים להגנתם כי שוק המניות המקומי קטן מכדי לאפשר להם לברור את אפיקי ההשקעה לפי פרמטרים חברתיים מחמירים.

שתיקת הרגולטור

לבציון נדן מסבירה כי קוטנו של השוק אינו פוטר את אותם משקיעים מוסדיים מהחובה לפתח מודעות בכל הקשור להתנהלות החברות, לדרוש מהן דיווח ולנקוט מולן גישה פעילה ומעורבת. בנוסף, לפיגור של ישראל בתחום ההשקעות האחראיות תרמה גם שתיקתו הממושכת של הרגולטור — שרק באחרונה התחיל לדרוש מהגופים המוסדיים לפרט כיצד פעולותיהם הפיננסיות מתחשבות בהיבטים של חברה וסביבה. ייתכן שזה היה האות לשינוי מגמה בפרקטיקות ההשקעה הנהוגות כאן.

עם איזו תחושה יצאת מהמפגש עם נציגי הגופים הישראליים?

דאבריו: "ראיתי אצלם סקרנות רבה וגם תהייה — 'אם האחרים עושים את זה, למה לא אנחנו?'. ובאמת, אחת הדרכים לשווק את התחום הזה ולמשוך את המשקיעים לכיוון הזה היא באמצעות מיתוג: זיהוי של הגוף עם השקעות שצופות קדימה, לא רק תשואה מיידית, ויצירת בידול בינו למתחרים. מה שכן, המשקיעים בישראל צריכים למצוא את הדרך הנכונה להם להטמיע חשיבה אחראית במארג שיקוליהם — כי אין דרך אחת לעשות את זה. בגדול, אפשר לומר שהם מבינים כי הוויתור על התשואה הגבוהה ביותר עכשיו, אינו בבחינת סיכון, כי אם ההפך מזה".

איך משכנעים משקיעים בממשות הסיכונים ארוכי הטווח שאתם מזהירים מפניהם?

דאבריו: "זה לא התפקיד שלנו לשכנע אותם בסיכונים, אלא לתת אינפורמציה. המשקיעים רואים בעצמם את הפסדי העתק של דויטשה בנק, תוצאה של ממשל תאגידי רע והתנהלות פיננסית כושלת, ויודעים טוב מאוד שמניות הנפט נסחרות במחירים גבוהים בהרבה משוויין האמיתי".

לבציון נדן: "המשפיעים העיקריים על המשקיעים בתחום הם הגופים המוסדיים הגדולים. ברגע שמנכ"ל בלאק רוק, מחברות הייעוץ וניהול הסיכונים הגדולות בעולם, מדגיש במכתב השנתי שלו ללקוחות ש–ESG זה תחום בעל חשיבות רבה, ושהחברה מביאה בחשבון את עקרונות ההשקעה האחראית בניהול סיכוניה — יש לכך חשיבות עצומה. הרוח הזאת מגיעה מכל מקום. עם זאת, אני מסכימה שלא מספיק להגיד את הדברים, והתפקיד של ויג'או־אייריס ושלנו הוא להניע את אותם מנהלים וחברות לפעול בכיוון הזה".

מה יקרה בעוד 20–30 שנה — האם יש מקום לאופטימיות או שהשקעות אחראיות יישארו נחלת מיעוט בשוק ההון?

דאבריו: "אני חושבת שהתחום ימשיך להתרחב ואף ייהפך למיינסטרים. במידה רבה, זה גורלן של ההשקעות האחראיות, כי המודעות לסיכונים בקרב משקיעים גוברת כל הזמן. זה תלוי בתחום העיסוק של כל חברה, וגם בסוגיות חיצוניות — כמו רגולציה ממשלתית. אם מתרחשים תהליכים שיובילו בסבירות גבוהה להגבלה בחקיקה של פעילות מסוימת הקשורה להגנת הסביבה, חברה מזהמת שלא נערכת לכך — תראה פחות ופחות השקעות".

85% משווי החברות — נכסים רכים

לבציון נדן: "10%–20% מההשקעות בעולם מבוססות במידה כזאת או אחרת על שיקולים סביבתיים וחברתיים, או כאלה הקשורים לממשל תאגידי. אם לפני 40 שנה כ–85% משוויין של החברות הגדולות הוערך לפני הנכסים הממשיים שברשותן — מפעלים, משאיות, עובדים — הרי ב–2015 רק כ–15% משווי החברות קשור לנכסים כאלה, והשאר מקורו במה שמכונה 'נכסים רכים'. עיקר השווי של אמזון ואובר, למשל, נובע מהמוניטין שלהן ומראיית עולמן כמי שחושבות קדימה בכל ההיבטים, לא רק ברמה המיידית — ונערכות לסיכונים.

"אף בית ספר לכלכלה או מינהל עסקים לא מלמד פה להשקיע באופן אחראי ולשקלל את הסיכונים, אף שיש את כל הכלים הדרושים", מסכמת לבציון נדן. "החוסכים בישראל בוחנים את גופי ההשקעה לפי התוצאות שהם משיגים בטווח הקצר, וזאת טעות גדולה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker