בקשה לתביעה נגזרת נגד בזן: רכשה חשמל מחברה אחות בתנאים מקפחים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקשה לתביעה נגזרת נגד בזן: רכשה חשמל מחברה אחות בתנאים מקפחים

בעל מניות בבזן, שהגיש בקשה לתביעה נגזרת, טוען שהעסקה לרכישת חשמל ב–800–900 מיליון דולר מהחברה האחות או.פי.סי רותם אינה חוקית וחסרת תוקף, משום שלא הובאה לאישור בעלי המניות כעסקה חריגה עם בעל עניין

תחנת הכוח של או.פי.סי במישור רותם
אלבטרוס

יחסיה המסחריים של חברת בתי זיקוק (בזן) עם חברת או.פי.סי רותם — שתיהן בשליטתו העקיפה של עידן עופר — עשויים להגיע לבירור משפטי. עו"ד רוי חכמי, בעל מניות בבזן, הגיש בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת נגד בזן, החברה לישראל, שהיא בעלת השליטה בבזן, ודירקטורים בחברה.

חכמי טוען כי בזן חתמה על עסקת בעל עניין חריגה לרכישת חשמל לתקופה של עשר שנים בהיקף כספי של 800–900 מיליון דולר מחברת או.פי.סי. חכמי מבקש מבית המשפט לאשר את התביעה כתביעה נגזרת, ולהצהיר שהעסקה שנחתמה ב–2011 היא בלתי חוקית וחסרת תוקף, ולחלופין ניתנת לביטול על ידי בזן. לטענתו, זוהי עסקת בעל עניין שלא אושרה על ידי אסיפת בעלי המניות של בזן, כמתחייב מהוראות חוק החברות לעסקות בעלי עניין.

עידן עופר
בלומברג

התובע גם מבקש מבית המשפט לתת צו שיורה לבזן להימנע מיישומה של העסקה עד שיתקבלו לכך כל האישורים שמתחייבים מחוק החברות, ועד שיתקיימו כל ההליכים המתחייבים — כולל הליך תחרותי. עוד מבקש חכמי לקבוע שכל תשלום ששולם על ידי בזן לחברת או.פי.סי הנוגע לעסקה נעשה שלא כדין, ועל או.פי.סי להשיבו לבזן. לחלופין הוא מבקש לקבוע שעל או.פי.סי להשיב לבזן כל תשלום עודף שמעבר לתמורה הראויה, וכן לחייב את בזן והדירקטורים לחייב לפצות את בזן בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהעסקה לרכישת חשמל מאו.פי.סי.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד שלומי מוסקוביץ ממשרד עורכי הדין מושקוביץ סטיס ושות' ומשרד עורכי הדין פולינגר, ויקמן כהן, מציין חכמי שבזן נשלטה במועד העסקה על ידי החברה לישראל (37%), ששלטה גם באו.פי.סי רותם (80%). לטענתו, העובדה ששיעור האחזקה של החברה לישראל באו.פי.סי היה גבוה משיעור אחזקתה בבזן — גרם לכך שהיה לה אינטרס ממשי להרע את תנאיה של בזן בעסקה לרכישת חשמל מאו.פי.סי.

בזן סיווגה את העסקה כעסקה שיש לבעלת השליטה בה — כלומר, החברה לישראל — עניין אישי באישורה, אך קבעה שלא מדובר בעסקה חריגה. לטענת חכמי, מכיוון שעל פי חוק החברות רק עסקה חריגה שלבעל השליטה יש עניין אישי באישורה תובא לאישור בעלי המניות — הרי שבאמצעות סיווג העסקה בין בזן לאו.פי.סי רותם כעסקה שאינה חריגה, חמקו בזן והדירקטורים בבזן מהבאת העסקה לאישור אסיפת בעלי המניות.

התובע מציין כי חוק החברות קובע שעסקה חריגה היא כזו שחלה עליה אחת מהחלופות הבאות: עסקה שלא במהלך העסקים הרגיל, חוזה שנעשה שלא בתנאי שוק וחוזה שעשוי להשפיע מהותית על רווחיותה של החברה. לדבריו, לא ניתן לראות בעסקה עם או.פי.סי רותם עסקה במהלך העסקים הרגיל — כפי שטענה ועדת הביקורת של בזן — משום שמדובר ברכישת תשומה שוטפת של החברה.

כוח הקנייה של בזן נרתם להפחתת עלויות

חכמי הוסיף כי העסקה היא חריגה בהשוואה לרכישת האנרגיה על ידי בזן עד לעסקה, משום שמדובר בחוזה לעשר שנים. מעבר לכך, עד אז בזן לא חתמה על עסקה לרכישת חשמל ולא ניהלה מו"מ ביחס למחירו ולתנאי החוזה, משום שצרכה חשמל כמו כל הצרכנים במשק על פי תעריף שנקבע על ידי חברת החשמל.

חריג נוסף בחוזה עם או.פי.סי היה התנאי שקבע כי אם בזן לא תצרוך כמות חשמל מינימלית — תהיה לכך השפעה על מחיר החשמל שתשלם. ברכישת החשמל מחברת החשמל לא היתה סנקציה שקבעה קשר בין מחיר החשמל לכמות הצריכה.

התובע מודה שאין בידיו נתונים מספיקים כדי לקבוע שהעסקה בין בזן לאו.פי.סי רותם לא נעשתה במחירי שוק, אך הוסיף שיש אינדיקציות ראשוניות לכך שהתנאים המסחריים לא היו בתנאי שוק, ולכן גרמו — ועדיין גורמים — לנזק כספי לבזן. כך למשל, מהתשקיף של או.פי.סי עולה כי בזן היא הלקוח הגדול ביותר שלה ואחראית ל–20% מהכנסותיה. למרות זאת, בתשקיף של או.פי.סי נכתב כי ההסכם נחתם עם בזן בתנאים מקובלים ודומים לכלל הסכמי מכירת החשמל של או.פי.סי.

לטענת התובע, מהתשקיף של או.פי.סי עולה שמעמדה של בזן כלקוח הראשון, הגדול והמהותי ביותר לא בא לידי ביטוי הולם בקביעת התנאים המסחריים בעסקה לרכישת החשמל. לדבריו, מכיוון שמדובר בעסקה לטווח ארוך, שהיקפה 800–900 מיליון שקל, כל הפחתה במחיר רכישת החשמל שבזן היתה מקבלת כמתחייב מהיותה לקוח עוגן — היתה באה לידי ביטוי בסכומים עצומים במהלך העסקה.

יתרה מזו, לדברי חכמי קיימות ראיות לכך שהחברה לישראל רתמה את כוח הקנייה של בזן כצרכנית של גז טבעי להפחתת עלויות התפעול של תחנת הכוח רותם של או.פי.סי. החברה לישראל עשתה זאת לכאורה כשאיגדה את כל החברות שנשלטות על ידה ב–2012 לצורך ניהול מו"מ על רכישת גז טבעי משותפות תמר. אסטרטגיה זו, של ניהול מו"מ משותף לשם הפחתת עלויות רכישה, ננקטת גם כיום במו"מ לרכישת גז טבעי ממאגרי הגז כריש ותנין.

עדות נוספת שמביא התובע לכך שהעסקה לא נעשתה בתנאי שוק היא שב–2011 היו תהליכי הקמה של כמה תחנות כוח פרטיות בישראל — אך כפי שעולה מדיווחיה של בזן, לא נבחנו על ידה חלופות אחרות לחתימה על הסכם לרכישת חשמל עם יצרן פרטי שאינו קשור לחברה לישראל, שהיא בעלת השליטה בבזן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#