"פיתחנו מודל שינבא מי יגיעו לאקזיט; מקווים לתשואה של יותר מ-15%" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פיתחנו מודל שינבא מי יגיעו לאקזיט; מקווים לתשואה של יותר מ-15%"

בית ההשקעות אי.בי.אי מתמודד בימים אלה על הקמת קרן חדשה שתאפשר לציבור להשקיע בסטארט־אפים, במודל של קרנות הון־סיכון ■ הקרן תשקיע במשותף עם יזמי היי־טק סדרתיים ■ יזמי הקרן ומפתחי המודל: "מצאנו מאפיינים ייחודיים לאקזיטים"

9תגובות
עובדי חברת הפרסום המקוון מדיה מיינד חוגגים את מכירתה ב-2011
עופר וקנין

עשרות חברות סטארט־אפ וטכנולגיה ישראליות נמכרו בשנים האחרונות בעסקות ענק של מיליארדי דולרים. האקזיטים המפורסמים ביותר היו של ווייז שנמכרה לגוגל בכמיליארד דולר, של מובילאיי שנרכשה על ידי אינטל ב–15.3 מיליארד דולר ושל פלייטיקה שנמכרה לתאגיד סיני בכ–4.4 מיליארד דולר. העסקות הללו חיזקו את תדמיתה של ישראל כ"סטארט־אפ ניישן" וכמעצמת היי־טק בינלאומית.

מי שנהנו עד כה מהאקזיטים היו בעיקר קרנות הון־סיכון ומשקיעים פרטיים (אנג'לים), בעוד הציבור נשאר מחוץ לחגיגה. כדי לתקן את המצב, משרד האוצר ורשות ניירות ערך יזמו הקמה של קרנות ציבוריות חדשות — המשלבות בין מודל של קרן נאמנות לקרן הון־סיכון. הקרנות מאפשרות למשקיעים פרטיים להשקיע במגזר ההיי־טק, וליהנות מתמריצים שנותנת המדינה, ובראשם מנגנון הגנה מהפסדים של עד 50 מיליון שקל.

בימים אלה מתמודדות חמש קבוצות על ניהול ארבע קרנות. כמה מהקבוצות — שכוללות בתי השקעות ואנשי היי־טק והון־סיכון — כבר פירסמו תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בבורסה (IPO), והן עורכות סבב פגישות בשוק ההון עם גופים מוסדיים. בפגישות הן מציגות את המודל העסקי ואת התחזיות —לקראת גיוס של 400 מיליון שקל לכל אחת מהקרנות, לכל הפחות.

אחת המתמודדות היא קבוצה בראשות בית ההשקעות אי.בי.אי ושני חוקרי אקדמיה — ד"ר דן אקס ודור לי־לו (שותפים־מנהלים). הצוות המנהל של הקרן כולל גם שלושה יועצים מוכרים מעולם הטכנולוגיה הישראלי: ערן וגנר, שותף מנהל ב–i3 Equity Partners, ושותף בקרן ג'מיני; אלון אגינסקי, יזם סדרתי ובעבר מנכ"ל ודירקטור בחברות טלקום ומדיה גלובליות; וד"ר אורי וינהבר, מנכ"ל ושותף־מנהל של קבוצת THETIME.

ד"ר דן אקס

ומי הקרן הטובה והגרועה של בתי ההשקעות ב-2017? לחצו כאן לעמוד שמציג את כל המספרים

לקרן, שנקראת אי.בי.אי TECH FUND, יש מודל ייחודי, שמתבסס על השקעה משותפת עם משקיעים פרטיים — אנג'לים כוכבים בענף ההיי־טק הישראלי. האנג'לים כוללים בין היתר את שלו חוליו (יזם, שהקים בין השאר את חברת הסייבר NSO), יריב גילת (לשעבר מנכ"ל פיינל ובעל מניות), ד"ר רפי גדרון (ממייסדי חברת כרומטיקס), יגאל יעקבי (מייסד אלוט תקשורת) וסער וילף (יזם חברת fraudsciences שנמכרה ל–eBay).

איך זה עובד?

האנג'לים שעמם נחתם הסכם שיתוף פעולה מחויבים להציע לקרן להשקיע באותן החברות שבהן הם משקיעים באופן אישי ולוקחים חלק פעיל. לאחר שקיבלו את ההצעה, מנהלי הקרן בוחרים יחד עם צוות היועצים את החברות שבהן ישקיעו. הבחירה הסופית בחברות מבוססת על מחקר שערכו אקס ולי־לו בשנים האחרונות — שאמור לנסות ולנבא מיהן החברות שעתידות לבצע אקזיט. בשלב השלישי, הקרן בונה פורטפוליו שכולל חברות טכנולוגיה בשלבים שונים.

דור לי-לו

הקרן של אי.בי.אי היא קרן סגורה (לא ניתן למשוך או להשקיע בה במהלך חייה, עד 15 שנה, שתיסחר כחברה ציבורית בבורסה. לפי התשקיף, הקרן התחייבה להשקיע לפחות 20% מההון בנכסים סחירים — מניות של חברות טכנולוגיה הנסחרות בישראל ובעולם — ו–30%–50% נוספים יושקעו מההון שיונפק יושקעו בסטארט־אפים ישראליים (נכסים לא סחירים); שאר הנכסים יושקעו בהתאם לשיקול הדעת של מנהליה, במטרה לנצל הזדמנויות.

הקרן החדשה של אי.בי.אי צפויה להיעזר במינוף (אשראי) לצורך השקעותיה, עד לשיעור של 50% מגובה הקרן בעת הקמתה. הקרן תגבה דמי ניהול שנתיים לא נמוכים של כ–2%, ודמי הצלחה של 20% — אבל אלה עשויים לרדת בהתאם למשא ומתן עם המשקיעים המוסדיים. התשלום ליועצי הקרן מבוסס על דמי הניהול השוטפים, והאנג'לים צפויים ליהנות מחלק מדמי ההצלחה. אי.בי.אי התחייב להשקיע בקרן כ–20 מיליון שקל.

המחקר שמאחורי הקרן החדשה

שותפים בהשקעה של א.בי.אי: סער וילף, רפי גדרון ושליו חוליו

מודל ההשקעה של הקרן מבוסס, כאמור, על מחקר שביצעו ד"ר אקס, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ולי־לו, דוקטורנט לכלכלה פיננסית באוניברסיטת תל אביב. המחקר בחן את אחת הסוגיות הבוערות בענף ההון־סיכון הישראלי: כיצד קורה שישראל מייצרת חברות סטארט־אפ מצוינות שזוכות לאקזיטים רבים — בעוד התשואות של קרנות הון־סיכון רבות מקרטעות מאחור?

"המספרים מראים כי מודל ההון־סיכון לא עובד. מתוך 77 קרנות שפעלו או פועלות בישראל, כ–90% לא מכות אפילו את המדדים הפסיביים", אמר אקס. "במחקר אספנו נתונים על כל החברות הישראליות (1,018) שקיבלו מימון מ–108 קרנות הון־סיכון מקומיות בין 1996 ל–2007. עקבנו אחר ההתפתחות של החברות והקרנות עד ל–2013. ניסינו לבחון מהם המאפיינים והמסלול הייחודי של החברות שכן הגיעו בסופו של דבר לאקזיט.

"מצאנו שלושה מאפיינים דומיננטיים בסיפור הצלחה. המאפיין הראשון הוא שהחברות הטובות היו אלה שיש תחרות בין הקרנות על המימון שלהן; השני — אלה חברות שבוחרות בדרך כלל במשקיע עם קשרים, שעשויים לשרת אותן בשלב הבא, כלומר משקיע שיכול לפתוח דלתות בפייסבוק, גוגל ואפל; והמאפיין השלישי הוא שמדובר בחברות שהמשקיעים שמו בהן הון אישי. בחברות כאלה הסיכוי להצלחה גבוה משמעותית", הדגיש אקס.

.

אקס ולי־לו מקפידים שלא להציג תחזיות תשואה עתידיות לקרן. "אנחנו לא מתכוונים לנקוב במספרים. עם זאת, תעודת סל שמשקיעה בכל הסטארט־אפים משיגה תשואה ממוצעת של 15% בשנה. הכוונה שלנו היא להניב למשקיעים תשואה גבוהה מכך", אמר לי־לו.

מודל ההשקעה שפיתחתם הוא אקדמי ומעולם לא נוסה בשטח. איך אנחנו יכולים לדעת שהוא הולך להצליח?

לי־לו: "זאת באמת פעם ראשונה שמנסים את המודל בפועל. עד עכשיו בחנו את המודל רק בתוך המחקר. למיטב ידיעתנו, יש בארה"ב כבר קרן אחת שעובדת במודל דומה לשלנו — והתשואות שם טובות מאוד. חוץ מזה, גם מנהלי הקרן משקיעים כאן הון משלהם — כך שיש אמון במודל הזה. ההצלחה של הקרן היא ההצלחה של השם שלנו כחוקרים".

על מי ששוקל להשקיע בקרן של אי.בי.אי להיות מודע לסיכונים נוספים (רלוונטיים גם לקרנות מתחרות). ראשית, זוהי קרן סגורה. בעוד בקרן נאמנות רגילה המשקיע יכול ביום אחד לממש את השקעתו, בקרנות ההיי־טק החדשות ניתן למכור המניות רק למשקיע אחר — ולכן יש תלות בסחירות של הקרן (בדומה למניה רגילה). שנית, חלק גדול מהנכסים אינם סחירים ומשוערכים על ידי מנהלי הקרן. השערוך עשוי שלא לשקף בהכרח במדויק את השווי הכלכלי של הנכסים — ומכאן הסכנה לביצוע מניפולציות.

פרופיל סיכון גבוה

שלישית, דמי הניהול בקרן גבוהים. המשקיע צריך לבחון השקעה במכשירים אלטרנטיביים — למשל תעודות סל שעוקבות אחר חברות היי־טק סחירות וגובות דמי ניהול נמוכים בהרבה. כך, המשקיע נדרש לשקלל את הסבירות ל"אקזיט" אל מול הסכנה שחלק מכספי ההשקעה יימחקו לחלוטין בשל ההשקעה בחברות צעירות. לבסוף, המשקיע חייב להיות מודע לכך שמדובר בהשקעה עם פרופיל סיכון גבוה בשל סוג הנכסים והמינוף העתידי.

למרות כל אלה, ההשקעה בקרן ההיי־טק של אי.בי.אי נראית מעניינת — הן בשל נבחרת המשקיעים שרתמה לצדה, והן בשל מודל ההשקעה החדשני. בשורה התחתונה, הפניה של חלק מתיק ההשקעות לקרן עשויה להיות דרך לא רעה לחשיפה למגזר ההיי־טק הישראלי הרותח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם