העצמת נשים בדירקטוריון? "לפעמים מבקשים ממני לצאת כדי שהגברים יוכלו להשתחרר" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העצמת נשים בדירקטוריון? "לפעמים מבקשים ממני לצאת כדי שהגברים יוכלו להשתחרר"

חמש נשים שפרצו את תקרת הזכוכית בעולם העסקים מספרות על ישיבות הדירקטוריון הטעונות ועל הניסיון לסלול את הדרך לנשים נוספות ■ "עד התיקון האחרון של חוק החברות, בעל שליטה שחויב למנות אישה לדירקטוריון מינה את החברה או את הבת שלו"

17תגובות
אלינה פרנקל רונן, רגינה אונגר, דבורה חן, דליה זליקוביץ ורונית שוורץ
מוטי מילרוד

מרגרט תאצ'ר, ראש הממשלה המיתולוגית של בריטניה, ואחת הנשים החזקות בהיסטוריה, טענה כי "מהרגע שבו האישה נעשית שווה לגבר — היא מתעלה עליו". עברו כמעט 40 שנה מאז כיהנה תאצ'ר בראשות הממשלה, וכמעט 50 שנה מאז כיהנה אישה בתפקיד זה גם בישראל, אך גם כיום, בסוף 2017, נשים ממשיכות להילחם על מקומן בעולם שנשלט על ידי גברים.

אחת החזיתות שבהן חוסר השוויון ניכר במידה רבה היא בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל — שבהם קיים תת־ייצוג בולט לנשים. הצעת חוק שהוגשה במארס לקראת יום האישה הבינלאומי, דורשת לתקן את חוק החברות, כך שיכלול ייצוג הולם לבני שני המינים. על פי ההצעה, חברות ציבוריות יחויבו להחליף שליש מחברי הדירקטוריון שלהן בנשים בתוך שש שנים.

"על אף התקדמותן של נשים לאורך השנים בשוק התעסוקה והאקדמיה, והישגיהן המרשימים, שאינם נופלים מאלה של הגברים ואף עולים עליהם, קיים תת־ייצוג בולט לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "מטרת הצעת החוק היא השלמת חוליה חסרה של ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות. התערבות זו נדרשת לאור המחסומים המסכלים קידום נשים לעמדות ניהול בישראל".

אחד הארגונים שפועלים בזירה הזאת הוא "דירקטוריות מובילות שינוי נשי". בארגון חברות 120 נשים המכהנות בתפקידים בכירים בעולם העסקי, הציבורי ובאקדמיה. TheMarker ערך שיחה עם חמש מהן: רו"ח רגינה אונגר, ד"ר דליה זליקוביץ, רונית שוורץ, רו"ח אלינה פרנקל רונן ועו"ד דבורה חן.

האם המגדר רלוונטי באיוש עמדות של חברי דירקטוריון בחברות ציבוריות בישראל?

אונגר: "הנשים הן 50% מכוח העבודה. לא הגיוני שהנוכחות שלנו בדירקטוריון של חברות ציבוריות תהיה בהיקף זעום של 21% — וגם זאת בגלל החובה בחוק. מחקרים רבים מראים כי ייצוג מגוון של שני המינים בדירקטוריון של חברה מוביל לתוצאות טובות יותר שלה, בין היתר בתחום שיפור הממשל התאגידי ואתגור המחשבה".

במחקר של ארגון קטאליסט (Catalyst) נמצא כי חברות שבדירקטוריון שלהן מכהנת אישה הציגו נתונים פיננסיים טובים יותר מאלה שהדירקטוריון שלהן מורכב מגברים בלבד. בין היתר, שולי הרווח התפעולי של חברות כאלה היו גבוהים ב–16% בממוצע מחברות ללא ייצוג נשי. גם ההחזר על ההון המושקע היה גבוה ב–26% מזה של חברות ללא נשים בדירקטוריון. נתונים דומים עלו ממחקר של MSCI, שמצא כי התשואה להון של אותן חברות היתה 10% בממוצע, לעומת 7.4% בממוצע בקרב חברות עם דירקטוריון המורכב מגברים בלבד.

מרגרט תאצ'ר
אי־פי

זליקוביץ: "לצערנו, הצלחתן של חברות נמדדת אך ורק לפי שורת הרווח. עם זאת, המחקרים מוכיחים כי נוכחות נשית בדירקטוריון מעלה את שורת הרווח".

שוורץ: "זה משפיל בעיני שזהו עדיין השיח הציבורי. היכולת שלנו שווה לזו של הגברים. אנחנו רוצות בסך הכל לתקן כשל שוק, שבגללו אנו לא מצליחות להגיע למחוזות החונטה הגברית. שנגיע לשוויון הזדמנויות, שיבחנו אותנו לפי אמות מידה מקצועיות".

חן: "שורש הבעיה היא בכך שאנחנו חברה מצ'ואיסטית, שבה מאיישים את הדירקטוריון וההנהלות של החברות בשיטת חבר מביא חבר. אמנם בדירקטוריונים שבהם אני מכהנת מעולם לא נתנו לי יחס לא נאות — אך לא פעם שמעתי שלא ניתן לצרף אישה נוספת 'כי אין מספיק נשים טובות'. הגברים שמאיישים את השדרה הניהולית בחברות לא הפנימו שיש נשים מצוינות. אני לא זוכרת מקרה אחד שבו מישהו העלה את השם שלי כאופציה לכהן כחברת דירקטוריון בחברה ביטחונית, והם אמרו שזה רעיון נפלא לצרף את דבורה".

אונגר: "אחת הסיבות שהובילו למשבר הסאב פריים היתה העובדה שהדירקטוריונים של החברות היו מורכבים מאנשים שהגיעו מאותו מבנה תרבותי. האנשים שכיהנו כחברי הדירקטוריון למדו באותן האוניברסיטאות ולא אתגרו את המציאות".

גם סביב השולחן הזה אין הרבה גיוון. חוץ מדבורה חן, כולכן למדתן באוניברסיטת תל אביב.

אונגר: "אנחנו אמנם לא מגוונת בהשכלה, אך בנוגע לכל נושא שתביאי לדיון סביב השולחן פה יהיו לפחות ארבע דעות שונות. כיום, כשאת שואלת גברים למה אין להם עוד נשים בדירקטוריון, הם עונים: 'כבר יש לנו אחת'".

שוורץ: "זה נכון. ברגע שחוק החברות חייב חברה למנות אישה לתפקיד דירקטורית חיצונית, מינו אישה אחת בלבד".

חן: "עד התיקון האחרון של חוק החברות, בעל שליטה שחויב למנות אישה לתפקיד בדירקטוריון מינה את החברה או את הבת שלו. בתיקון האחרון כבר אסרו עליהם למנות קרובות משפחה".

זליקוביץ: "במדינות הנורדיות ובצרפת חוקקו חוק המחייב ייצוג הולם לנשים, כך שיגיעו ל–40% מחברי הדירקטוריון — וזה הצליח. לדעתי, הנשים שם לא קודמו משום שהן נשים, אלא משום שהן מקצועיות, ועברו את כל הפרמטרים האפשריים לסינון".

"קראו לי מיידלע"

האם אתן יכולות לציין מקרה בקריירה שלכן שבו לא קידמו אתכן משום שאתן נשים?

זליקוביץ: "כשעבדתי באל על באה אלי הבוסית ואמרה לי שהיא לא מקדמת אותי, כי אני אישה ואני צריכה ללדת".

חן: "לי זה לא קרה. לאורך כל הקריירה שלי דווקא ניסיתי להשתלב בדירקטוריונים קשים, כגון אלה של חברות ביטחוניות, בשביל להשפיע. אך לא ניסיתי לפנות לחברה ציבוריות — כי אני רוצה שיפנו אלי".

שוורץ: "אני דווקא קיבלתי פנייה בגלל שינוי החוק. אנחנו מקבלות יחס הוגן ומכבד. אנחנו כבר בפוזיציה שבה אף אחת מאתנו לא תקבל סירוב לקבלתה לתפקיד מפני שהיא אישה".

למה המצב בבנקים שונה?

פרנקל רונן: "בגלל הרגולציה, דרשו מחברות לבצע שינוי — והמשק התיישר לכיוון הזה. לדעתי, הרגולציה לא צריכה להיות מחייבת, אך יכולה להעניק תמריצים כלכליים ואחרים לחברות".

חן: "לדעתי החוק כן צריך להחיל חובה".

אונגר: "אבל השרה איילת שקד מתנגדת להטלת חובה בחוק".

שוורץ: "החוק חייב להטיל חובה. העלאת מספר הנשים המכהנות בדירקטוריונים לא תכביד על חברות".

אבל פרצתן את תקרת הזכוכית. למה המחוקק צריך לפגוע בקניין בעלי המניות? יש תפקיד שאתן רוצות ואתן לא יכולות להגיע אליו כיום?

שוורץ: "אני רוצה לכהן כיו"ר של חברה ציבורית. ומעבר לכך, אני רוצה להיות חלק מאותם אנשים שיתקנו את החברה שלנו מבחינה כלכלית, כך שתהיה שוויונית כלפי כל אדם".

זליקוביץ: "השינוי של החוק לא נועד לנו. את ההשפעה הפוטנציאלית שלו ניתן לראות בהיקפי המינוי של נשים לדירקטוריונים בחברות ממשלתיות — שם נשים הן 45% מסך החברים".

שוורץ: "בחברות הציבוריות בעלי השליטה לא חשופים אלינו".

בשלב זה הצטרפה לדיון בשיחה טלפונית חנה מוריאל סטבון, דירקטורית בתעשייה האווירית: "אין ספק שהשינוי חילחל לתעשייה האווירית. לפני שינוי החוק, לא ניתן היה למצוא אפילו אישה אחת מבין 50 האנשים הבכירים בארגון. לאחר שינוי הרגולציה, אותם הגברים שקראו לי מיידלע הבינו כי נדרש שינוי, וזה חילחל למטה לפרויקטים. אנחנו עוברים באוניברסיטאות ומחפשים את מהנדסות העתיד".

יש הטוענים שנשים דווקא מחמירות יותר עם נשים אחרות, ולא ידאגו לקדמן.

שקד
חן גלילי / שבוע הס

חן: "זאת אגדה אורבנית מופרכת מהיסוד, שהומצאה על ידי גברים. במציאות, יש נשים בכירות רבות, שעושות הכל עבור אפליה מתקנת".

האם מישהי מכן חוותה הטרדה מינית כחלק מישיבות הדירקטוריון?

אונגר: "אין מישהי שלא חוותה הטרדה מינית".

חן: "אני לא חוויתי. אני מניחה שברבות השנים אמרו לי דברים לא נחמדים, אבל מדובר בעניינים שבשוליים. אם מישהו היה מביא לי את הסעיף, אז ידעתי גם איך לטפל בו".

זליקוביץ: "ישבתי פעם בישיבת דירקטוריון, וראיתי שהיו"ר נועץ לי מבטים בחזה".

איך הגבת?

זליקוביץ: "נעצתי בו מבט נוקב חזרה באזור האינטימי שלו, וזה הספיק".

שוורץ: "כל אחת מאתנו שמעה הערה סקסיסטית, אך אנחנו לא מתייחסות לזה. עם כל הסיפורים שיש לי אני יכולה להדאיג הרבה גברים".

פרנקל רונן: "הרבה פעמים מבקשים ממני לצאת החוצה מחדר ישיבת הדירקטוריון, בשביל שהגברים יוכלו להשתחרר".

חן: "ואת מסכימה?"

פרנקל רונן: "אני לא רואה בכך פגיעה, אלא עניין של כבוד, הם לא רוצים לדבר לא יפה לידי".

אונגר: "לדעתי, נושא ההטרדות המיניות רלוונטי פחות לעולם של הדירקטוריונים, שאינו עולם של כפיפות ומרות".

אתן חוששות שאולי פרשות ההטרדות המיניות שמתפרסמות כיום יגרמו לגברים להכניס פחות נשים לדירקטוריון כי הם יחושו חשופים לתביעות?

שוורץ: "הדיון שהתפתח גורם נזק לנשים, ולא מועיל לנו לקידום החוק".

פרנקל רונן: "אין ספק שזה עובד כמו בומרנג. לא מזמן שמעתי שגבר בכיר באחת החברות הציבוריות החליט לאייש את תפקיד העוזר שלו בגבר אחר, כדי שלא יחשדו בו שהוא מטריד מינית".

חן: "במשך שנים רבות ישבתי בישיבות עם קהל שכולו גברי, בכירי מערכת הביטחון. חלק לא מבוטל מהפגישות החלו עם בדיחות מפולפלות. אבל זה מעולם לא הפריע לי. ואם היה יוצא לאחד מהם משהו מגעיל מהפה, אז הייתי משיבה לכך באמירת בוז".

זליקוביץ: "התרבות משפיעה מאוד על הלך הרוח שלנו. זה מתחיל בחינוך השונה — מחנכים נשים לניקיונות וגברים לעסקים. זה חילחל גם למרקע הטלוויזיה. מרבית המרואיינים הם גברים, ואנו שומעים אמירות סקסיסטיות נוראיות שצריך למגר. אהוד יערי למשל יכול להגיד לדנה ויס 'מה את מבינה בביטחון?'"

אונגר: "השינוי התרבותי צריך לבוא גם מהכיוון של הנשים. מתוך 120 חברות הארגון, רק חמש הנשים שהגיעו לכאן הסכימו להתראיין".

זליקוביץ: "אצל הגברים, ברגע שמתפנה תקן בכיר, שלושה גברים יכולים להילחם עליו ויעשו אחד לשני וידוא הריגה בשביל לקבל את התפקיד. אך אצל הנשים מתחילה התבוננות עצמית וביקורת הרסנית. בחיים לא פגשתי גבר שהיתה לו התלבטות אם הוא מתאים לתפקיד בכיר. אצל נשים, וגם אני חוטאת בכך, גם כשאנחנו מקבלות את המינוי — אנחנו מתחילות בהתנצלות".

פרנקל רונן: "זאת הכללה גורפת מדי, אני לא כזאת".

"נשים לא יהיו יסמניות של בעל השליטה"

דנה ויס
עופר וקנין

אתן לא מנסות בעצם לשנות את האישיות הנשית? אולי צריך לקבל את השוני בדפוסי ההתנהגות?

אונגר: "אז למה בחברות ממשלתיות כמו רפאל נשים הצליחו להתברג בתפקידי מפתח?"

שוורץ: "המטרה שלנו היא לשנות את השיח, לעודד נשים להיחשף, לקחת חלק במכרזים, לא לפחד מכישלון ולדעת כמו שהגברים יודעים, שזה חלק מהחיים".

זליקוביץ: "אני לא רוצה שנמשיך להיות במצב שבו מישהי לא מגיעה לראיון בגלל שהשערה שלה לא יושבת במקום. שמעתי לא מעט מקרים של חברות שניסו לקדם נשים, אבל הנשים חששו. הנשים מפחדות לקחת אחריות ולהגיד 'זה מה שאני רוצה'. אנחנו חייבות להתחיל לעודד אותן לעשות זאת, בשביל שיהיה שינוי".

האם נשים באמת חזקות מספיק בשביל לעמוד מול בעלי שליטה דומיננטיים?

חן: "נשים דעתניות לא יהיו יסמניות של בעל השליטה. פסקי הדין האחרונים הראו כי דווקא גברים הם אלה שאמרו אמן לבעל השליטה. ראו למשל את סיפור רכישת "מעריב" על ידי נוחי דנקנר".

אונגר: "המציאות מחייבת אותנו להגיע לישיבות מוכנות הרבה יותר מהגברים".

פרנקל רונן: "באחד הדירקטוריונים שבהם כיהנתי בא אלי דירקטור חיצוני ואמר לי 'למה את יורדת לפרטים הכי קטנים, יש לנו יועצים'. אז השבתי לו שקבלת ההחלטות היא שלנו, ואני צריכה ומחויבת לקרוא את כל החומר ולהיות שלמה עם ההחלטה שאני צריכה לקבל".

זליקוביץ: "בהרבה מאוד ישיבות שמתי לב שאני מגיעה מוכנה וקוראת את החומר, ולאחר מכן מתברר שהייתי כמעט היחידה שעשתה זאת, ושהגברים לא קראו אותו. זה הגיע למצב אבסורדי שבו שאלו אותי 'מה התלמידה המצוינת אומרת לנו על הדו"חות הכספיים".

אתן חושבות שיתרחש שינוי בעוד עשור?

אונגר: "לא נהיה במקום שונה כל כך. יש מחקר שמצביע על כך שלנשים ייקחו כ–200 שנה להדביק את פערי השוויון. זאת מחלה עולמית".

"גברים מעורבים פחות. ברגע שנגמרה ההצבעה - התפקיד שלהם מסתיים"

איילת נחמיאס ורבין
עופר וקנין

ח"כ איילת נחמיאס־ורבין (המחנה הציוני), שפועלת מאז 2009 להעצמת נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, היא אחת מחברות הכנסת שעומדות מאחורי ההצעה לתקן את חוק החברות. הביוגרפיה שלה מסבירה הרבה מן הכוח המניע מאחורי ההצעה.

"כיהנתי בכ–15 דירקטוריונים שונים. לאחר שהבנתי שאני האישה היחידה שם, יזמתי כנסים בנושא כדי לדחוף נשים נוספות להצטרף לדירקטוריונים".

האם ראית הבדל בין התנהלות של נשים בדירקטוריון להתנהלות של גברים?

"כשעבדתי כמזכירת דירקטוריון אל על, הגיעו לאחת הישיבות שני דירקטורים חדשים, גבר ואישה. הגבר שאל אותי באופן דיסקרטי את כל מה שהאישה העזה לשאול בקול רם. בדירקטוריון אחר ישבו לצדי שני אלופים בצבא. אחד היה שואל אותי מה לשאול, והשני היה אומר לי 'אם את קראת את החומר — אז אני כבר לא צריך לקרוא'.

"כשכיהנתי בדירקטוריון של חברה שעברה משבר, הייתי הולכת הביתה אחרי ההצבעה ומתבשלת עם ההחלטה שקיבלתי, מנסה לדבר עם המנכ"ל ושולחת אי־מיילים. אך הגברים תמיד היו נראים לי מעורבים פחות מבחינה עניינית ורגשית. ברגע שההצבעה התקבלה — התפקיד שלהם היה מסתיים".

אז למה גברים לא תומכים בצירופן של נשים נוספות כדירקטוריות?

"אנחנו לא חלק מהחבורה שלהם, ויש גברים שתופשים את התנהלות שלנו כנדנוד".

החקיקה הנוכחית שמקדמת נחמיאס־ורבין מבוססת על החוק האיטלקי. "אני לא מאמינה בחקיקה המחייבת ש–50% מחברי הדירקטוריון יהיו נשים, זה לא עולה בקנה אחד עם זכות הקניין. אך הבעיה היא שהרצפה שנקבעה בחוק הישראלי נהפכה להיות התקרה — הדירקטורית האחת שאותן מחויבות החברות למנות מתוך הדח"צים נהפכה להיות היחידה. החוק האיטלקי מתאים הרבה יותר לישראל. המאפיינים של החברות האיטלקיות, שהן חברות משפחתיות עם בעל שליטה דומיננטי, דומים לחברות בישראל".

מה היית ממליצה לנשים שרוצות להיכנס לדירקטוריון בפעם הראשונה בחייהן?

"ראשית, עליהן לבדוק שיש להן את כל הכישורים המקצועיים, למשל שהן יודעות לקרוא דו"חות בצורה טובה; שיש לה את הביטחון לקחת החלטות קשות; ולעקוב אחרי פרסומים של ארגונים המודיעים על דרישה למינוי דירקטור חדש. אני הייתי יושבת עם המוסדיים ובעלי השליטה, שיכירו אותי".

20% מחברי הדירקטוריון בישראל הם נשים, לעומת 40% בנורווגיה ובצרפת

פחות מהממוצע ב-OECD

במארס 2011 נכנס לתוקף תיקון לחוק החברות, שקבע כי אם במועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון של החברה הם בני אותו מין — יהיה הדירקטור החיצוני בן המין השני. בנוסף, החוק קובע נורמה של גיוון מגדרי בדירקטוריון: "במינוי דירקטור בחברה ציבורית, יגוון הרכב הדירקטוריון בהתחשב במין של המועמד, בנוסף על החובה לגוונו בהתחשב בידע ובניסיון של המועמד, ובהתאם לצרכיה המיוחדים של החברה".

מאז התיקון חלה עלייה בשיעור הנשים המכהנות בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, אבל העלייה היתה מתונה, כפי שטען יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בנאום שנשא בכנסת בינואר השנה. משיעור של 18% עלה שיעורן ל–21%. זהו שיעור די נמוך, לאור העובדה כי הנשים בישראל נחשבות למשכילות יותר מגברים.

בנוסף, לפי מחקר של רשות ניירות ערך, לשני המינים יש מומחיות חשבונאית או פיננסית במידה דומה. למרות זאת, נכון לתחילת 2017, נשים היו רק 13% מנושאי המשרה הבכירה בחברות ציבוריות, כששכרם של הגברים היה גבוה ביותר מ–50% בממוצע מזה של נשים במשרות המקבילות.

כמה מדינות בעולם ניסו לפתור את בעיית חוסר השוויון בדירקטוריונים, שאינה בעיה מקומית בלבד. הפרלמנט האירופי הציע ב–2012 לאמץ חקיקה שתחייב חברות ציבוריות שהרכב הדירקטוריון שלהן כולל פחות מ–40% נשים לתת עדיפות לנשים, במקרים שבהם למועמדים יש כישורים שווים.

חלק ממדינות המערב, בעיקר המדינות הנורדיות וצרפת, אף חוקקו חוקים המחייבים כי לפחות 40% מחברי הדירקטוריון בחברות ציבוריות צריכים להיות נשים. החוקים האלה חוללו מהפך. לפני נתונים של OECD, באיסלנד, 44% מכיסאות הדירקטוריון בחברות הציבוריות הגדולות ביותר מאוישים על ידי נשים. נורווגיה נמצאת במקום השני מבחינת ייצוג נשי, עם 41%, בצרפת שיעור הנשים מגיע ל–37% ובשוודיה הוא 36%.

ישראל נמצאת הרחק מאחור, במקום ה–20 בקרב מדינות OECD, עם 18% בלבד. קצת פחות מקנדה — אך מעל ארה"ב, עם 16% בלבד. בסוף הרשימה נמצאות דרום קוריאה ויפן, עם 2% ו–3% בהתאמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#