כך תיראה הבורסה לחברות קטנות ובינוניות בחיפה

הצוות לבחינת היתכנות הקמתה של בורסה משנית בישראל פירסם את המלצותיו הראשוניות ■ הגיוס המינימלי יהיה 6 מיליון שקל, ושווי החברה לא יעלה על 300 מיליון שקל אחרי הכסף

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
חיפה נוף
חיפהצילום: רמי שלוש

בעוד העיר חיפה חולמת על הקמת בורסה חדשה, הצוות שגובש לבחינת היתכנות הקמתה של בורסה נוספת לחברות קטנות ובנוניות בישראל פירסם היום (א') את דו"ח הביניים שלו.

הדו"ח כולל המלצות למהלכים שיאפשרו ל-70 אלף עסקים פרטיים בישראל, המעסיקים כ-1.5 מיליון עובדים ומגלגלים מחזור הכנסות ממוצע של 15 מיליון שקל לכל עסק, חשיפה להליך גיוס חדש בבורסה. בהשוואה למתרחש בבורסה הקיימת בתל אביב, ההבורסה החדשה מיועדת להיות פחות ביורוקרטית, והרישום אליה יחייב עלויות הנפקה נמוכות ודרישות גילוי פחותות. כל זאת במטרה לתרום לפיתוחן הכלכלי של החברות ולספק מנוע צמיחה חדש במשק הישראלי.

ברחבי העולם כבר פועלות כיום 35 בורסות קטנות המיועדות להנפקות של חברות קטנות ובינוניות שעד היום גיוס ציבורי היה סגור בפניהן. למרות מחקרים המראים שבפועל רק 1%-5% מהחברות הקטנות משלימות את המעבר לבורסה הראשית, ושהנזילות בשווקים המשניים אינה גבוהה והמשקיעים סובלים מביצועי חסר של המניות - הצוות הגיע למסקנה כי הקמת בורסה ייעודית דווקה תסייע לחשיפת הציבור בישראל לחברות טכנולוגיה וצמיחה שעד כה לא היוו חלק משמעותי משוק ההון. הצוות מנה מספר חסמים שאותם לדעתו ניתן להסיר, והקלות שהחברות והמשקיעים יוכלו לקבל בשביל לאפשר את ייסודו של השוק החדש, מבלי לפגוע באינטרס של ציבור המשקיעים.   

מחוות הדעת עולה כי רשות ניירות ערך מעוניינת שלא להיות הממונה על הפיקוח על הבורסה המשנית, וכי בדומה לבורסה המשנית באנגליה - AIM, מומלץ שתפוקח על ידי יועץ רגולטורי. אך לאור ההבנה שכיום אין גורם מקצועי שיכול לעמוד במשימה, מוכנה הרשות לקחת על כתפיה את משימת הפיקוח בשלב הראשוני. הצוות ממליץ בנוסף כי ימונה לחברות ספונסר, שיערוך את בדיקת הנאותות, ילווה אותן בהליך ההנפקה ויעזור להן להתנהל מול המשקיעים.

אף כי החברות יחשפו יחסית מעט מידע, הומלץ שלא להגביל את סוג המשקיעים, במטרה להגדיל את הביקוש ולעודד את הנזילות. תנאי הסף לרישום לבורסה הוא השלמת שנת פעילות אחת, והגיוס המינימלי יהיה 6 מיליון שקל, כאשר שווי החברה לא יעלה על 300 מיליון שקל לאחר הכסף. בעת ההנפקה הציבור יצטרך להיכנס לאחזקה של כ-20%-30% מהחברה, וזאת על ידי 50 משקיעים שונים לכל הפחות. במסחר השוטף יוכל הציבור לרדת לאחזקה של 15% ממניות החברה.

כדי שבעלי העניין לא ינסו להיפטר מאחזקות במועד ההנפקה הראשונית, תקופת החסימה תהיה זהה לתקופת החסימה למכירת המניות הקיימת כיום בבורסה הראשית – 18 חודשים. חברה שתרצה לעבור לבורסה בתל אביב תצטרך אישור דירקטוריון בלבד. בנוסף, לא יהיה מעבר אוטומטי, אך חברה ששוויה יגיע ל-600 מיליון שקל תהיה כפופה לכל הכללים של הבורסה בתל אביב.

פרט מעניין נוסף שגיבש הצוות, נוגע לאפשרות של החברה לגיוסי חוב. נקבע כי הגיוס  ינוע בין 3 מיליון שקל ל-36 מיליון שקל, אך בכל מקרה לא יהווה יותר מ-100% מההון המונפק, במטרה למנוע מינוף יתר ופגיעה במשקיעים. בנוסף מומלץ לאפשר מסלול הנפקת חוב בסכומים קטנים לחברות האלו גם בבורסה הראשית בתל אביב – הליך שיתבצע בכפוף לרגולציה הרגילה.

כדי לחסוך לחברות התעסקות ביורוקרטית ולאפשר להן להתמקד בפעילותן העסקית, מומלץ על הגשת דו"חות מצומצמים אחת לחצי שנה. חברה שתנפיק חוב תידרש לדווח אחת לרבעון ולספק מידע על קצב שריפת המזומנים שלה. כל עוד אין לחברות הכנסות הן לא ידרשו לצרף דו"חות ISOX א או דו"חות סולו, והתקינה החשבונאית שתחול היא האמריקאית US GAPP או הישראלית.

החברות לא יוכלו להתחמק מגילוי הסדרי השכר שלהן, אך זאת רק לגבי 3 בעלי המשרה בעלי השכר הגבוה בחברה, ולא 5 המשתכרים המובילים כמו בבורסה בתל אביב. מבנוגע לממשל התאגידי ממליץ הצוות שלא להקל בכל הקשור לעסקות בעלי עניין, למעט המלצה שכהונה של בעל שליטה או קרובו תאושר באסיפה הכללית אחת לחמש שנים ולא שלוש שנים כפי שנדרש בתל אביב, וכי מדיניות התגמול לא תחייב אישור באסיפת בעלי המניות אלא תקבע על ידי הדירקטוריון בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker