למה ציון קינן ויאיר סרוסי צריכים להחזיר 20 מיליון שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה ציון קינן ויאיר סרוסי צריכים להחזיר 20 מיליון שקל

ההודעה בשבוע שעבר על הפרשה נוספת של כ-80 מיליון דולר בגין חקירות מס בארה"ב, מקרבת את בנק הפועלים למצב של לאומי - ששילם קנס גדול בנסיבות דומות ■ החקירות עלו להפועלים עד כה כ-1.4 מיליארד שקל, וסופן לא נראה באופק

19תגובות
ציון קינן ויאיר סרוסי
מוטי מילרוד

1. קינן וסרוסי צריכים להחזיר את המענקים

בשנים האחרונות — כשבנק לאומי היה מצוי בעיצומה של חקירה בארה"ב, וגם לאחר שהגיע בסוף 2014 להסדר בעקבותיה, שעלה לו בקנס של כ–400 מיליון דולר — ראשי בנק הפועלים, שנוהל על ידי ציון קינן, דאגו להעביר מסר מרגיע לאנליסטים, למשקיעים ולתקשורת. המסר שלהם התמקד בכך שאין מה לחשוש מהסתבכות בקנה מידה דומה לזה של בנק הפועלים בארה"ב. הם סיפרו כי המקרה של הפועלים שונה מהותית מזה של לאומי, ובהתאם לכך — כי הקנס שהפועלים ישלם בסופו של דבר יהיה נמוך משמעותית מזה של לאומי. ראשי הפועלים גם נהגו לציין כי ההחלטה של ראשי לאומי לקדם ולסגור את חקירת המס בארה"ב, תוך הסכמה להודות בסעיפים רגישים שונים וכן להעביר מידע לגבי לקוחותיהם, היתה מוטעית.

טענות לחוד — ומציאות לחוד. ככל שחלף הזמן התברר כי לאופטימיות של הפועלים לא היתה אחיזה במציאות. התמונה הזאת התחדדה ביום חמישי האחרון, כשנודע כי בנק הפועלים דיווח כי יבצע הפרשה נוספת, של כ–80 מיליון דולר (כ–280 מיליון שקל) — בגין חקירת המס בארה"ב.

המסר המרדים שהבנק דאג לשדר גרם בין השאר למבוכה ללא מעט אנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות. בסקירותיהם דאגו האנליסטים לציין את רוח הדברים ששודרה להם רבעון אחר רבעון על ידי הבנק, וכך הגבירו את החשדנות של המשקיעים לגבי השקיפות של הבנק.

ההפרשה הנוספת מתחילה לקרב את המספרים של הפועלים לאלה של לאומי. בצירוף עלויות משפטיות ועלויות הסגירה של הפעילות הבינלאומית, החקירה עלתה עד כה לבנק הפועלים כ–1.4 מיליארד שקל. הסכומים האלה עוד עשויים לגדול משמעותית ואולי אף לעבור את אלה של לאומי — אף שהיקף הפעילות של הפועלים מול הלקוחות האמריקאים היה קטן מזה של לאומי.

הדחייה של הטיפול בפרשת המס בארה"ב וכן של ביצוע הפרשות מהותיות בדו"חות, סייעו לבנק הפועלים להציג בעבר תוצאות חזקות ולפתוח פערים מבחינת הביצועים מול לאומי. בימים אלה, לאומי סוגר את הפערים האלה.

מנכ"ל בנק הפועלים הקודם, ציון קינן, נהנה ממענקים בסכום מצטבר של כ–9.7 מיליון שקל בגין התוצאות של 2013–2015. יו"ר הדירקטוריון לשעבר, יאיר סרוסי, נהנה באותן שנים ממענקים בסך כ–9.6 מיליון שקל. המענקים האלה שולמו בזמן שבו כבר אפשר היה להבין כי הרגולטורים האמריקאיים יגבו מהבנקים הישראליים קנסות כבדים.

איתן רף וגליה מאור
עופר וקנין

לאור ההסדר להחזרת מענקים עם ראשי לאומי לשעבר — גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ' — לא מן הנמנע כי גם ראשי הפועלים לשעבר יידרשו להחזיר בונוסים. מן הראוי שקינן וסרוסי יחזירו לפחות חלק מהבונוסים השמנים שקיבלו, ושהתווספו לחבילות שכר של מיליוני שקלים שמהן נהנו בכל אחת משנות כהונתם כמנכ"ל וכיו"ר ב–2009–2016.

2. הפועלים סופג קנסות, פיני רובין גוזר קופונים שמנים

בזמן שחקירת המס בארה"ב מסבה להפועלים הפסדים כבדים וגובה מראשיה תשומת לב ניהולית רבה, מי שנהנה וגוזר קופונים נאים מכך הם עורכי הדין האמריקאים והישראלים שמייצגים את הבנק. בראש הרשימה הזאת נמצא עו"ד פיני רובין, העומד בראש משרד גורניצקי ושות' ומשמש מזה תקופה ארוכה כיועץ משפטי צמוד של בעלת השליטה, שרי אריסון ושל החברות מקבוצת אריסון כמו הפועלים, שיכון ובינוי, ואיי.די.או גרופ.

עד כה חקירת המס גבתה מהפועלים תשלומים של כ–300 מיליון שקל לעורכי הדין, ולהערכת גורמים במערכת הבנקאות והמשפט, משרד גורניצקי ושות' נהנה מהכנסות של 50–100 מיליון שקל לפחות.

פיני רובין
אייל טואג

בתחילת 2017 העיד רובין בבית המשפט בתל אביב בנוגע לעיכוב בגילוי בדו"חותיו לגבי ההפרשה הראשונה שהפועלים ביצע בגין חקירת המס עוד ב-2014. בעדותו סיפר בין השאר כי בנק הפועלים שכר ב–2015 קומה שלמה במגדל לוינשטיין בתל אביב, ובה הוצבו 25 עמדות מחשב, על מנת לסרוק ולבדוק מיליוני מיילים ומסמכים שונים שקשורים לאסטרטגיית המס בארה"ב. בינתיים האסטרטגיה של רובין, הנחשב לאחד מעורכי הדין הבולטים והמצליחים בישראל, לא הוכיחה את עצמה — שכן הפועלים שילם עד כה סכומי עתק בגין החקירה, ולא ידוע מתי היא תסתיים.

רובין גם "נהנה" מהסתבכותו של הפועלים מול לווים גדולים כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר ושאול אלוביץ': משרדו מייצג את הבנק בהליכים משפטיים ועסקיים שונים הקשורים לשלושת הלווים האלה. לעומת זאת, בעסקה למכירת מחצית מהאחזקות של אריסון בהפועלים למשקיעים צפון אמריקאיים וכן במסגרת "ועדת פישמן" בכנסת, לטיפול ביחסים בין הבנקים ללווים, מייצגים את אריסון והפועלים עורכי דין אחרים.

3. בהפועלים יודעים: סיום החקירות עדיין לא קרוב

מאז כניסתו לתפקיד המנכ"ל באוגוסט 2016, מנסה אריק פינטו להותיר מאחורי הפועלים את הסוגיות השונות שקשורות לחקירות ובעיקר את פרשת חקירת המס בארה"ב. בתקופת כהונתו של פינטו כמנכ"ל הפועלים כבר ביצע הפרשות של למעלה מ–200 מיליון דולר.

אלא שלדאבונו של פינטו, שבמסגרת תפקידיו הקודמים בבנק לא היה מעורב בטיפול בלקוחות האמריקאיים, למרות הרצון של הפועלים לסיים את החקירות כבר בחודשים הקרובים — הדבר עלול להתעכב ולהעסיק את הבנק גם עמוק אל תוך 2018.

בשנה האחרונה חויב הפועלים לשכור את שירותיהן של חברות חיצוניות, דלויט טוש וג'יי־סטאט, כדי שיעברו על מתודולוגיה, מהימנות נתונים, שיחות ומיילים שקשורים ללקוחות אמריקאים בארה"ב, שווייץ, לוקסמבורג ומקומות נוספים. זהו תהליך שעשוי לקחת לפחות כמה חודשים ולעלות לבנק עוד כמה עשרות מיליוני שקלים. בנוסף לכך, יתכן שמשרד המשפטים האמריקאי אף ידרוש כתנאי להגעה להסדר הגשת כתבי אישום אישיים נגד הבנק ומנהליו. לאור הניסיון של בנק לאומי, גם מול בעלי תפקידים בהפועלים עלול להיפתח בישראל הליך פלילי גם לאחר שיגיע להסדר בארה"ב.

בהתאם לדרישות הפיקוח על הבנקים, מתוך סכום ההפרשה הכולל של כ–268.5 מיליון דולר שהפועלים ביצע עד כה, הבנק מפריש 70% בגין חקירה של משרד המשפטים הפדרלי (DOJ) ו–30% בגין חקירת המשרד לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק (DFS). אולם בפועל הדיונים מול משרד המשפטים עדיין לא הגיעו לשלבים קונקרטיים לגבי גובה הקנס, בעוד הדיונים עם DFS נמצאים בשלבים מוקדמים מאוד, וגם הרשות לניירות ערך בארה"ב עדיין לא התייחסה לסוגיה.

ביצועי הבנקים בתחילת השנה

בהתאם לכך, כפי שנראים פני הדברים כעת, התוכנית של הפועלים לקבל רישיון לקנות בנק בארה"ב ולמזג לתוכו את הפעילות הצומחת שלו בארה"ב בתחום האשראי לעסקים בינוניים, נראית כחלום רחוק שעשוי גם לא להתגשם.

מעבר לכך, נגד הפועלים ובנקים אחרים מתנהלת חקירה נוספת של רגולטורים אמריקאיים — בחשד למעורבותם בפרשת שוחד ששולם לכאורה לבכירי ארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור. בגין חקירה זו בנק הפועלים לא ביצע עד כה הפרשות כלשהן.

כמו כן, לפי דיווחים בתקשורת הקנדית, רשויות המס בקנדה פתחו באחרונה בחקירה בחשד שאזרחים קנדים העלימו מס באמצעות בנק הפועלים. לפי החשד, החשבונות של האזרחים שנחקרים כעת, שזהותם לא פורסמה, נפתחו בסניפי הפועלים בישראל ובחו"ל ב–2011–2017 , ושימשו לטובת העלמת הכנסות ונכסים — דבר שאיפשר לפי החשד לאותם האזרחים להימנע מתשלומי מס של כמה מיליוני דולרים לפחות.

ההסתבכות בארה"ב שעלתה מיליארדים - הוצאות הבנקים על הליכים משפטיים בחו"ל
הפרשות בגין חקירות מס בארה"ב 
268.5 מיליון דולר (כ–960 מיליון שקל)
עלויות עורכי דין 
כ–300 מיליון שקל
עלויות סגירת הפעילות הבינלאומית 
יותר מ–150 מיליון שקל
עלויות נוספות: 
העסקת חברות חיצוניות לסיוע בפרשה
קנס בגין חקירת משרד המשפטים האמריקאי
270 מיליון דולר
קנס בגין חקירת המשרד לשירותים פיננסיים של מדינת 
ניו יורק
130 מיליון דולר
עלויות נוספות: 
עורכי דין
סגירת הפעילות בשווייץ

4. רשות ני"ע צריכה לשפר את שקיפות הבנקים מול שוק ההון

בתחילת השנה מונה עו"ד עודד ערן לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים במקומו של יאיר סרוסי. המינוי הגיע לאחר שסרוסי שילם את המחיר על כך שלא עדכן את אריסון ואת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, על הפיצויים המוגדלים ששולמו למנהלת לשעבר שטענה כי קינן תקף אותה מינית לפני כעשר שנים. ערן, מומחה לדיני ניירות ולממשל תאגידי, היה אמור לשפר את הממשל התאגידי הלקוי שממנו סבל הבנק במשך תקופה ארוכה.

בינתיים בהפועלים משדרים מסר כי לקחי העבר הופקו וכי הבנק מתנהל בשקיפות גבוהה יותר לעומת שנים קודמות. עם זאת בכל, הקשור לדיווחים לבורסה, נראה כי רשות ניירות ערך מקלה עם הפועלים. למשל, ב–14 בנובמבר דיווח הפועלים לבורסה כי ידחה בשבוע את פרסום הדו"חות הרבעוניים שלו, שהיו אמורים להתפרסם ב–21 בנובמבר. הדיווח לא כלל כל הסבר לסיבת הדחייה. ניתן להעריך שהפועלים לא יכל ולא היה מחויב לדווח על הפגישות שערכו נציגיו בשבוע שלפני כן עם נציגי משרד המשפטים האמריקאי. אך להותיר את המשקיעים עם הערכות וספקולציות לגבי סיבת הדחייה וגובה ההפרשה הנוספת שהבנק יבצע בגין חקירת המס אינו פתרון אידיאלי, בלשון המעטה.

מאז הדיווח של הפועלים על דחיית מועד פרסום הדו"חות ועד יום רביעי האחרון, שווי השוק של הבנק נחתך בכ–850 מיליון שקל. ביום חמישי, אחרי היוודע גובה ההפרשה הנוספת, המניה של הפועלים דווקא טיפסה בכ–4%, והבנק הוסיף לשוויו כ–1.2 מיליארד שקל. בשעה שלהתפתחויות בבנק יש השפעה כה רבה על המשקיעים, מן הראוי שרשות ניירות ערך תקפיד כי הדיווחים של הבנק בסוגיות רגישות כאלה יהיו ידידותיים יותר למשקיעים.

מענקים נדיבים
מענקים ותגמולים למנהלי בנק הפועלים לשעבר, במיליוני שקלים

זוהי לא הפעם ראשונה בשנה האחרונה שהפועלים וקבוצת אריסון אינם מצטיינים בשקיפות. במארס האחרון, דווקא ביום חמישי בערב, כשכל פעילי שוק ההון יצאו לחופשת סוף השבוע, הפועלים בחר לדווח לבורסה על אזהרת רווח, על הפרשות בגין חקירת מס ועל הפסדי אשראי בהיקף מצטבר של כ–900 מיליון שקל.

לאחר מכן הפועלים דיווח לבורסה על התוכניות של אריסון במקרה שמניות חברה הבת, ישראכרט, יחולקו כדיווידנד בעין לבעלי מניות הבנק — פרסום שהגיע בעקבות הניתוח של הסוגיה ב–TheMarker.

גם קבוצת אריסון עצמה — מסיבות השמורות עמה, בינתיים — בחרה שלא לעדכן את ציבור המשקיעים בזהות שלושת הגופים שמנהלים בימים אלה בדיקות נאותות במטרה להיכנס לגרעין שליטה בהפועלים בהשקעה של למעלה מ–3 מיליארד שקל. הציבור מחזיק בכ–80% ממניות הפועלים, וראוי שיידע את זהות המשקיעים, גם אם העסקה עדיין לא נסגרה סופית.

כשרשות ניירות ערך רוצה בכך, היא דווקא מסוגלת להביא להגברת השקיפות גם בבנק הפועלים, הבנק הגדול בישראל. בעבר הביאה הרשות לכך שהבנק חשף בדו"חותיו הכספיים (ל–2014) כי ביצע הפרשה של כ–200 מיליון שקל בגין חקירת מס בארה"ב — אף שהמפקח על הבנקים דאז, דודו זקן, אישר לבנק לבצע את ההפרשה מבלי לתת על כך גילוי מפורש.

בעיית רווחים: הפועלים שוב צפוי לסיים את ינואר-ספטמבר מאחורי לאומי

התוצאות של הפועלים לרבעון השלישי של 2017 שאמורות להתפרסם השבוע, יכללו הוצאות של כ–280 מיליון שקל בגין חקירת המס בארה"ב. כמו כן הבנק יציג הוצאות של כ–110 מיליון שקל בגין סגירת פעילות הפועלים שווייץ, שברובה נמכרת לקבוצת ספרא הברזילאית.

מדד המחירים לצרכן, שהיה שלילי ברבעון החולף (מינוס כ–0.5%), עלול לפגוע בהכנסות הריבית של הבנק בכ–50–70 מיליון שקל, כלומר מדובר בפגיעה מצרפית של כ–450 מיליון שקל. מנגד הפועלים צפוי להציג ריקברי (הכנסות בגין גביית חובות שנמחקו בעבר) של כ–250–300 מיליון שקל בעקבות גביית חובות מקבוצת אליהו, אי.די.בי פיתוח, פטרוכימיים ועוד.

ייתכן שהבנק יבחר למכור אג"ח בסכום גבוה כדי לאזן את התוצאות. כך או אחרת, בהתחשב בכך שברבעון מייצג וללא השפעות חד־פעמיות הפועלים מציג רווח רבעוני של כ–800–900 מיליון שקל, ברבעון השלישי של 2017 הוא צפוי להציג רווח של כ–400–500 מיליון שקל ותשואה להון (היחס בין הרווח הנקי להון העצמי) חד־ספרתית (באחוזים).

בהתאם לכך, הרווח של הפועלים בתשעת החודשים הראשונים של 2017 יהיה כ–2–2.1 מיליארד שקל. המתחרה הגדול של הפועלים — בנק לאומי — סיים את ינואר־ספטמבר 2017 ברווח של כ–2.32 מיליארד שקל. בהתחשב בכך שבדו"חות של לאומי אין רעשי רקע חיצוניים מהותיים שאמורים לפגוע בתוצאותיו, הוא צפוי לסיים עם רווח נקי גבוה יותר מזה של הפועלים — זאת השנה השלישית ברציפות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#