פרשנותפרשנות |

הטלטלה במגדל: שלמה אליהו מהמר על 4.4 מיליארד שקל

בעל השליטה במגדל רוצה לחזור לתפקיד היו"ר, וכוונתו למנות מנכ"לית ללא ניסיון בתחום הביטוח מדאיגה

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלמה אליהו
אסא ששון

תחום ההימורים אינו זר לשלמה אליהו בעל השליטה ב מגדל . ביוני 2012 קנסה אותו רשות המסים ב-2.8 מיליון שקל בגין 30 מקרים של אי דיווח על הוצאה והכנסה לישראל של המחאות בנקאיות ב-74.3 מיליון שקל. אליהו גם הודה בחקירתו במשטרה כי חלק מהכספים שימשו אותו להימורים בבתי קזינו חוקיים בלונדון.

בדיון ברשות המסים אמר אליהו "אנחנו לא משחקים מחבואים, אני מהמר, הימרתי. אבל אם אני הימרתי או נכנסתי לקזינו במקום חוקי, זה דבר לא חוקי?". אליהו תמיד טען כי הפיסקה שמופיעה ברשם החברות, בה נכתב כי חברת אליהו היא בעלת השליטה בחברת מגדל, יש עמה סגירת מעגל, שכן מי שהחל את דרכו במגדל כשוליה הוא היום בעל השליטה בחברה.

אבל נוסטלגיה לחוד וביזנס לחוד. הרצון של אליהו לחזור לתפקיד היו"ר יחד עם מינוי מנכ"לית – החשכ"לית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו - שהיא אומנם בעלת ניסיון ניהולי רב, אך חוסר ניסיונה העיסקי בתחום הביטוח - מדאיג. זאת על חשבון מנכ"ל ותיק בתחום הביטוח, בנו עופר אליהו, וכן היו"ר יוחנן דנינו, לשעבר המפכ"ל, ומי שחתום לאחרונה על שינוי בתקנות סולבנסי 2, אותן תקנות הון שלא איפשרו למגדל לחלק בתחילה לחלק דיווידנד. כל זה מעלה תהיות קשות למה אצה לשלמה אליהו הדרך לשוב לכס היו"ר.

הליחשושים והתדרוכים שיצאו מסביבת שלמה אליהו מצביעים על כך שאליהו לא היה מרוצה מאופן הניהול של מגדל. נזכיר כי כאשר שלמה אליהו רכש את מגדל שווי השוק שלה היה כ-6 מיליארד שקל. ברקע כבר היו רעשי תקנות סולבנסי 2 (החלת התקנות הללו הובילה לריתוקי הון גדולים יותר בחברות הביטוח), שינוי תמהיל העסקים בהתאם לתקנות ועצירת חלוקת הדיווידנדים, מה שהוביל לפגיעה בשווי חברות הביטוח. ואכן מגדל, מהיותה חברת ביטוח המוטה פעילות ביטוח חיים, נפגעה יותר מחברות הביטוח האחרות מהוראות סולבנסי 2.

מיכל עבאדי בויאנג'ו. תוביל את הספינה?צילום: ליאור מזרחי

ואולם, הדבר שהטריד את אליהו באופן קיצוני היה הדרישה של המפקחת על הביטוח דורית סלינגר לא לאפשר למגדל לחלק דיווידנד. אליהו זקוק לדיווידנד ממגדל על מנת שיוכל לעמוד בתשלומי הריבית לבנקים על עסקיו הפרטיים. הוא עשה כל שעלה בידו כדי לנסות ולשנות אך ללא הועיל. לבסוף, הוא צירף להנהלת החברה את יוחנו דנינו כאשר משימתו העיקרית היתה לשנות את רוע גזירת הדיווידנד. דנינו הצליח בכך וקירב את מגדל לחלוקת דיווידנד.

במקביל ,החל בנו עופר שמונה למנכ"ל החברה בסוף 2014 בניסיון לייצב את מגדל. אליהו הבן החליט להתמקד במנועי צמיחה בתחומי ביטוח הבריאות והאינטרנט, כלומר, להפוך את החברה ליותר דיגיטלית ונגישה וכן לשפר את הרווחיות החיצונית שלה. חלק מהפירות ניתן היה לראות ברבעון השני של אותה שנה, אותו סיכמה החברה עם רווח כולל של 141 מיליון שקל, לעומת רווח כולל של 20 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת - ושיפור בתוצאות החיתומיות בביטוח כללי ובביטוח בריאות.

מגדל, ששווי השוק שלה כיום הוא 4.4 מיליארד שקל, היא חברה מורכבת: היא מוטה ביטוח חיים, מה שאומר שתוצאותיה יושפעו מאוד מביצועי ההשקעות בתחום חיסכון ארוך הטווח והבורסה, היא חייבת להמשיך ולהתייעל בעיקר באמצעות הנגשה דיגיטלית של פתיחת פוליסות והגשת תביעות. מהלך זה כבר כיום מופעל בחברה, אך הטמעתו באופן מלא תוביל לפגיעה בסוכני הביטוח שהיא זרוע ההפצה העיקרית של החברה, זאת לצד פיתוח מנועי צמיחה חדשים.

מי שאמור להוביל את הספינה הזאת החל מפברואר 2018 הוא שלמה אליהו בן ה-81 והמועמדת לתפקיד מנכ"ל מיכל עבאדי בויאנג'ו שחסרה כל ניסיון בביטוח. נראה כי ההימור של שלמה אליהו על מגדל מעולם לא היה מסוכן כל כך למשקיעים. אליהו לא ייפגע פיננסית אם תהיה ירידה בשווי של מגדל, שכן את מרבית החוב עליה הוא כבר שילם. מחזיקי המניות לעומת זאת רואים כיצד גחמה אישית עלולה לסכן את ההשקעה שלהם בחברה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker