טרכטנברג: הממשלה ביד אחת מורידה מסים וביד שנייה מוסיפה מסים סמויים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טרכטנברג: הממשלה ביד אחת מורידה מסים וביד שנייה מוסיפה מסים סמויים

פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בימי המחאה החברתית בראש הוועדה לצדק חברתי, אמר בכנס שנתי בנושא מסים כי בישראל "קיימת סתירה בין המקרו - משק פורח, צומח ויציב, לבין המיקרו - בעיות יוקר המחיה, הדיור והתחבורה, שאינן באות לידי פתרון"

11תגובות
ח"כ מנואל טרכטנברג. "זילות של החוק"
אוליבייה פיטוסי

"מצד אחד, ביצועי המשק הישראלי נעים בין טובים למצוינים בהיבטי המקרו, וזאת מגמה נמשכת. מצד שני, יש כשל חברתי מתמשך וחוסר יציבות פוליטית שאינם מסתדרים עם כלכלה יציבה ופורחת", כך אמר הבוקר (ד')ך פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס המסים השנתי שערכה פירמת ראיית החשבון פאהן קנה Grant Thornton Israel בתל-אביב. 

טרכטנברג, ח"כ לשעבר מטעם המחנה הציוני, הוסיף כי "קיימת סתירה בין המקרו - משק פורח, צומח ויציב, לבין המיקרו - בעיות יוקר המחיה, הדיור והתחבורה, שאינן באות לידי פתרון. כל זאת, בשילוב חוסר יציבות פוליטית. יש כאן משולש עם שלושה קודקודים - כלכלה, חברה ופוליטיקה. מי שמנסה להתכחש לאחד הקודקודים חוטא למציאות".

לדבריו, "מאז 2004 עלינו על מסלול חד-כיווני של התקדמות (למעט המשבר העולמי ב-2008). זהו מסלול של צמיחה בשיעור גבוה מהממוצע ב-OECD, עם עודף במאזן התשלומים השוטף ורזרבות של 110 מיליון דולר בבנק ישראל, סכום שלוותיקים בינינו נשמע דמיוני. יחס הרזרבות והתוצר הוא גבוה בהשוואה עולמית, ושיעור האבטלה -  4.6% -  הוא הנמוך ביותר מזה 30 שנה - ואחד הנמוכים היסטורית בישראל. שיעור ההשתתפות בתעסוקה גבוה מאוד, ונמצא בעשור האחרון בעלייה רצופה. זהו הישג אדיר, מכיוון שבעבר שיעור אבטלה היה 11%".

עוד אמר טרכטנברג כי "האינפלציה נעלמה מהאופק. המגזר הפיננסי איתן ויציב. כל זאת למרות המשבר הפיננסי של 2008. צלחנו את המשבר הזה עם ציון גבוה ביותר שהעניקה לנו קרן המטבע הבינלאומית. יחס החוב תוצר שהיה בעבר הסוגיה העיקרית שהכבידה על פרמיית הסיכון ותשלומי הריבית, ירד באופן סיסטמטי בשנים האחרונות ל-64% בעוד בעולם, לרבות בארה"ב, הוא עלה. בכל הפרמטרים האלה נחלנו הצלחה כבירה".

"המצב לא מתקדם"

טרכטנברג, שכיהן כיו"ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי שקמה ב-2011 בעקבות המחאה החברתית, הדגיש בכנס כי "למרות הנתונים החיוביים, ב-2011 היתה כאן מחאה חברתית אדירה - ולא היה זה דווקא העשירון התחתון שיצא לרחובות, אלא מעמד הביניים. הסיבה לכך היא שאותם נתוני מקרו טובים לא באו לידי ביטוי בחיי הפרט, וכאן נעוץ הפרדוקס. מאז המחאה החברתית שוררת תחושה שהמצב לא מתקדם. מבחינת משבר הדיור,  מאז 2009 היתה עלייה של 115% במחירי הדיור, והבעיה אף מתחדדת כשמשווים את המחיר של דירה ממוצעת מול ההכנסה הממוצעת של משפחה בישראל.

המחאה החברתית ב–2011 . "מאז היתה עצירה בעליית המחירים"
ניר כפרי

"בהיבט החינוך, לגדל ילדים בגיל הרך בישראל זה בלתי-אפשרי מבחינת העלויות. מי שיש לו שני ילדים בגיל הרך, יש לו למעשה משכנתה שנייה. בנוסף לכך, היעדר תחבורה ציבורית הולמת מקשה על ההגעה למקום העבודה, וכתוצאה מכך משפחה כזו צריכה להחזיק שתי מכוניות. אם אדם לא יכול להגיע לעבודה, זה שיתוק של מדינת ישראל".

"למה זה קרה?", שאל טרכטברג את משתתפי הכנס, ותשובתו: "כי עד לאחרונה מדינת ישראל לא השקיעה בתחבורה ציבורית. התפישה היתה 'שיסתדרו, יש רכב פרטי'. רכבים פרטיים זה נהדר למשרד האוצר, כי הוא יכול לגבות מסים על כל שרשרת הערך של הרכב  - וזה אחד ממקורות המיסוי החשובים במדינה.

"מבחינה זו גם עליית מחירי הדיור היא דבר נהדר למשרד האוצר בשל המיסוי על דיור. ככל שמחירי הדיור עולים כך גדלים עודפי המסים וזה טוב לגירעון וליחס החוב תוצר. יש תמונה ראי של המקרו והמיקרו. ביד אחת מורידים מסים וביד שנייה מוסיפים מסים סמויים.

"בפן הפוליטי לא קיימת הלימה בין המצב הכלכלי ליציבות הפוליטית. תדירות הבחירות גבוהה, והממשלות המורכבות תורמות לחוסר יציבות, חוסר משילות וסחטנות. גם תפקוד הכנסת כמוסד אינו טוב.

טרכטנברג אמר לסיכום כי "המדינה צריכה להשקיע בשירותים חברתיים הרבה יותר, ולא מתוך עודפי המיסוי, אלא מתוך החלטה שלטונית. על כל אחד מאיתנו לתרום את חלקו לשינוי הנדרש, ולא באמצעות מהפכות והפגנות, אלא באמצעו נקיטת עמדה והבנת התמונה הכוללת. על הקול הציבורי והמקצועי להישמע ולהביא לשינוי".

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון, גם התייחס בדבריו לפרסומים האחרונים על כוונות הממשלה להוריד מסים, לאור גביית המס העודפת ב-2017 שצפויה להסתכם בקרוב ל-20 מיליארד שקל. "המשק שלנו זקוק לתשתית פיסקלית יציבה, שתוביל לצמיחה. לכן, מהלך של הורדת מסים כתוצאה מעודף גבייה זמני עשוי לפגוע ביציבות המשק - שכן בכל נקודת זמן שבה יהיה חוסר בגבייה יבוצע מהלך של הגדלת שיעור המס.

"מן הראוי הוא לשקול לנצל את גביית המס העודפת לצמצום הגירעון הממשלתי ולהגדלה של ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים כמו חינוך, בריאות, פיתוח תשתיות, ורווחה על מנת שנסגור פערים גדולים שקיימים בתחום בין ישראל לרוב מדינות OECD. הפערים מתרחבים לרעתנו כבר יותר מ-20 שנה, והגיעו באחרונה לשיא. אם ב-1995 שיעור ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים ביחס לתמ"ג היה בישראל 17% והממוצע ב-OECD היה כ-19%. ב-2016 השיעור בישראל ירד לכ-16%, בעוד הממוצע ב-OECD צמח ל-21%".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#