הטעות שחדוה בר מסרבת להודות בה

ההחלטה להשאיר את כאל, שגובה את הריבית הגבוהה בענף, בשליטת דיסקונט, עשויה להוביל את המתחרות להעלות את הריביות כדי לסגור את הפערים ■ הציבור עלול לשלם מחיר גם בגלל גידול בעלויות של ישראכרט ולאומי קארד בעקבות ההפרדה מהבנקים

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המפקחת על הבנקים, חדוה בר
מיכאל רוכוורגר

ישראכרט, לאומי קארד וכאל רשמו עלייה של 8% ברווח המצרפי שלהן, שהסתכם ב–574 מיליון שקל — כך עולה מהדו"חות של שלוש החברות בענף לשלושת הרבעונים הראשונים של 2017. לאומי קארד היא החברה היחידה שהציגה ירידה ברווח הנקי, של כ–4%.

הדו"חות מציגים ברמה המצרפית שיפור בפרמטרים התפעוליים העיקריים, למרות הגידול בהוצאות להפסדי אשראי והתחרות הגוברת במגזר הסליקה, שבו חלה שחיקה ברווחיות של המותגים הפתוחים לתחרות כמו ויזה, מאסטרקארד וישראכרט, ולהבדיל מהמותגים שהסליקה שלהם היא מונופול — דיינרס של כאל ואמריקן אקספרס של ישראכרט.

בתשעת החודשים הראשונים של 2017 לעומת התקופה המקבילה נרשמו גידול של 7.1% בשימוש בכרטיסי אשראי, ל–226 מיליארד שקל; צמיחה של 7.3% בסך ההכנסות של החברות, ל–3.7 מיליארד שקל; עלייה של 4% במספר הכרטיסים הפעילים, ל–8.1 מיליון; וצמיחה של 22% בתיק האשראי ללקוחות פרטיים, שהסתכם ב–11.7 מיליארד שקל.

מהדו"חות עדיין אי־אפשר ללמוד איך ייראה שיווי המשקל החדש הצפוי בקרוב בענף, העובר טלטלה משמעותית — לאחר שבינואר אושר בכנסת באופן גורף חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות. החוק קובע כי בנק הפועלים ובנק לאומי חייבים להיפרד עד סוף 2020 ממלוא אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם — ישראכרט של הפועלים (98.2%) ולאומי קארד של לאומי (80%).

חברת כרטיסי האשראי הנוספת, כאל, שבשליטת הבנקים דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%), לא תופרד בינתיים, ותישאר בשליטת הבנקים לפחות עד סוף 2020. ראשי דיסקונט, היו"ר יוסי בכר והמנכ"לית לילך אשר טופילסקי, הצליחו לשכנע את המפקחת על הבנקים, חדוה בר, כי כדי שדיסקונט יוכל להתחרות טוב יותר בבנקים הגדולים ממנו, הפועלים ולאומי, יש להשאיר בשליטתו את כאל.

לדברי מקורות במערכת הבנקאות, ההחלטה של בר להותיר את כאל בידי דיסקונט נבעה מחשש ליציבות הפיננסית של הבנק — חשש שבינתיים מתבדה נוכח השיפור בתוצאות של דיסקונט. כאל תרמה בשלושת הרבעונים של 2017 לרווח של דיסקונט כ–100 מיליון שקל (כ–11% מהרווחים), אך מכירתה היתה יכולה לשחרר לדיסקונט מקורות נוספים לביצוע תוכנית התייעלות נוספת ולגידול בתיק האשראי.

החלטתה של בר נראית תמוהה על רקע העובדה שהיא מיטיבה דווקא עם כאל, הגובה על ההלוואות שהיא מעניקה ללקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה בענף, 10.86% — הגבוהה בעשרות אחוזים מאלה שגובות מתחרותיה. ההטבה לכאל, שתמשיך ליהנות ממקורות מימון בנקאיים זולים, נראית מנוגדת לגמרי למטרתה המוצהרת של רפורמת שטרום — להיטיב עם הצרכן. כעת בחברות שהוחלט כי יופרדו חוששים שיישארו בלי כלים מתאימים כדי להתחרות בכאל וכן מול הבנקים, ומזהירים כי ישראכרט ולאומי קארד — אם ירצו להישאר רווחיות — יעלו בלית ברירה את הריבית שהן גובות מהצרכנים.

בעוד שלאומי קארד וישראכרט מחפשות בימים אלה את דרכן, כאל נמצאת בעמדת יתרון וכבר כיום מציגה את הגידול החד בענף במחזורי ההנפקה של הכרטיסים. בקצב כזה, היא צפויה להמשיך ולהגדיל פערים לעומת לאומי קארד ולסגור את הפערים לעומת ישראכרט.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בישיבה של ועדת הכספיםצילום: אמיל סלמן

באחרונה גיבשה כאל תוכנית אסטרטגית שעוסקת, בין היתר, בניצול הזדמנויות להגדלת נתח השוק שלה עד תום התהליך להפרדת מתחרותיה מהבנקים. המחשה ליכולתה של כאל להציע הצעות אטרקטיביות ואגרסיביות יותר ממתחרותיה היתה לפני כחודש, כשכאל חטפה ללאומי קארד נכס מהותי: הניהול והתפעול של מועדון כרטיסי האשראי של שופרסל, הכולל חצי מיליון לקוחות ומחזור סליקה של כ–10 מיליארד שקל בשנה.

כרגע המפקחת על הבנקים עוד לא מוכנה להודות שטעתה בכך שלא הפרידה את כאל, ובהזדמנויות שונות מציינת כי עדיין מוקדם מדי לקבוע אם הרפורמה הצליחה או לא. היא גם מסבירה כי יש לזכור שהשוני בריביות שגובות החברות השונות נובע גם מהשונות בתמהיל תיקי האשראי. כמו כן, מבחינת בר, הורדת הריבית אינה הסימן היחיד להגברת התחרות. היא סבורה שהצלחת הרפורמה תימדד גם בשאלה אם הצרכנים ייהנו מקשת רחבה יותר של מוצרים והצעות ערך בתחום כרטיסי אשראי.

הטענות האלה אינן משכנעות במיוחד. אם המפקחת על הבנקים לא תנקוט צעדים אופרטיביים להגברת התחרות כבר בתקופה הקרובה, היא עלולה להיות חתומה על אחד הכישלונות הבולטים בשנים האחרונות בענף הבנקאות וכרטיסי אשראי.

ללא תחרות מלאה, לא יהיה שינוי דרמטי

אנשי החברות שיופרדו טוענים כי הם לא תמיד מרגישים בנוח בדיונים שקשורים לבניית תוכניות אסטרטגיות, מפני שנציגים של הפועלים ולאומי — שבקרוב יהפכו למתחרים של ישראכרט ולאומי קארד — משתתפים בהם. בפיקוח על הבנקים מודעים למצב, ומזכירים בין השאר את ההנחיה שנתנו לבנקים, להפסיק את חברותם של מנהלים בדרג גבוה בבנקים בדירקטוריונים של חברות כרטיסי האשראי (הם הוחלפו במנהלים בדרג ביניים).

בבנק ישראל גם מתגאים בכך שביצעו שורה של מהלכים בתחום הסליקה, ומציינים לחיוב את הענקת רישיון הסולק לחברת טרנזילה הקטנה, שבבנק ישראל מקווים כי תביא להפחתת עמלות סליקה, לשיפור השירות ולהגברת התחרות בהנפקת כרטיסי חיוב. עם זאת, הפעילות של החברה תהיה קטנה מכדי להציב תחרות משמעותית לסולקות הקיימות. בינתיים, בשל מגבלות שמטיל בנק ישראל על הסולקים, לא נראה באופק שחקן משמעותי בעל הון ויכולות פיננסיות תפעוליות, שיוכל להפוך לגורם מחולל תחרות, שממילא כבר קיימת במותגים הפתוחים לתחרות בסליקה.

כמו כן, שר האוצר משה כחלון ובר החמיצו הזדמנות לבצע מהלך משמעותי שהיה פותח לתחרות נוספת ומלאה את שוק הסליקה: פתיחה מלאה לתחרות של הסליקה של עסקות בדיינרס ואמריקן אקספרס. כחלון ובר קיבלו ביולי החלטה חשובה על הפחתה הדרגתית של עמלות הסליקה שמשלמים בתי עסק על עסקות כאלה, אבל ללא תחרות מלאה ההפחתה לא צפויה להביא לשינויים דרמטיים. בעתיד עשויים להידרש צעדים נוספים בהגברת התחרות בשוק הסליקה.

יש עוד כמה סוגיות שבנק ישראל ומשרד האוצר צריכים לתת להם מענה אם ברצונם לראות שגשוג של שוק כרטיסי האשראי ושל התחרות בו. אחת הקריטיות שבהן היא ההתייקרות הצפויה במקורות המימון של החברות המופרדות, שסוקרה בהרחבה מעל דפים אלה. בנק ישראל והאוצר יכולים ליזום כמה מהלכים שיסייעו לשכך את ההתייקרות הזאת. אם הם יצעדו בכיוון הזה — הם יסייעו לחברות כרטיסי האשראי לצלוח את ההפרדה מהבנקים בלי שעיקר העלויות שלה יוטלו על הציבור.

שנה לחוק שטרום: הפועלים ולאומי רחוקים ממכירת חברות כרטיסי האשראי שלהם

2017 עומדת להסתיים, ובקרוב תמלא שנה לחקיקה חוק שטרום — אך הבנקים הפועלים ולאומי עוד לא התחילו הליכים ממשיים של מכירת חברות כרטיסי האשראי שלהם, ישראכרט ולאומי קארד. הליכים כאלה צפויים להתחיל ב–2018.

לאומי שכר בתחילת השנה את בנק ההשקעות גולדמן סאקס כדי שיסייע לו במכירה או ההנפקה של לאומי קארד. במקביל, הנהלת לאומי קארד מנסה למצוא חלופה לאובדן השותפות במועדון כרטיסי האשראי של שופרסל, ותחפש מנועי צמיחה חדשים, מעבר לגידול באשראי הצרכני.

הפועלים שכר את שירותיו של סיטי בנק, ובמקביל ישראכרט ממשיכה להכין תשקיף לקראת חלוקת מניותיה לבעלי מניות הפועלים כדיווידנד, ולרשימת ישראכרט למסחר בבורסה בתל אביב. מהלך כזה אמנם לא יאפשר לבנק הפועלים ליהנות מרווח הון בגין מכירה פוטנציאלית לרוכש אסטרטגי, אך להחלשתה של ישראכרט באמצעות הפיכתה לחברה ללא בעל שליטה (קבוצת אריסון תצטרך למכור את אחזקותיה בשיעור של כ–20%) יש ערך כלכלי עבור הבנק.

בינתיים, המפקחת על הבנקים מעכבת את ההוצאה לפועל של הליכי המכירה, מפני שעדיין לא הציגה את המתווה להפחתת העמלה הצולבת — העמלה שהחברה שסולקת את כרטיס האשראי משלמת לחברה שהנפיקה את הכרטיס בגין כל עסקה. לאחר דחיות רבות של קרוב לשנה, המפקחת הבטיחה שהמתווה יוצג עד סוף 2017.

העמלה צפויה להתחיל לרדת מ–2019, וגובהה הוא בעל השפעה רבה על שוויין של חברות אשראי. עד ששיעור העמלה העתידי יהיה ידוע, לא ניתן יהיה לנהל מגעים רציניים על מכירה של החברות. בינתיים, בחברות כרטיסי אשראי שיופרדו חוששים כי הבנקים ינצלו את ההפחתה בעמלה הצולבת כדי להציע תנאים אטרקטיביים ללקוחותיהם בכרטיסי חיוב מיידי (דביט), ובכך יפגעו בשוק כרטיסי האשראי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker