מעצמת הדלק של קוטלר מתחזקת בארה"ב - ובשוק כבר מריחים אקזיט

GPM שבשליטת ארקו נהפכה לשחקנית השישית בגודלה בארה"ב ■ הגידול במספר התחנות אינו משפר את הרווחיות של ארקו, ובשוק ההון מעריכים כי ההתרחבות נועדה לקרב את מכירת החברה ■ ברק קפיטל: "עלתה הסבירות ש–GPM תהיה יעד לרכישה"

ערן אזרן
אריק קוטלר, מבעלי ארקו החזקות
אריק קוטלר, מבעלי ארקו החזקות
ערן אזרן

ארקו החזקות , הפועלת בתחום תחנות התדלוק בארה"ב באמצעות החברה הבת GPM (74%), הכפילה את שווייה בשלוש השנים האחרונות ל–1.14 מיליארד שקל. העלייה הפכה את בעל השליטה (33.4%) אריק קוטלר למיליונר, עם מניות בשווי 370 מיליון שקל על הנייר. גם שותפו (30%), איש הנדל"ן מוריס וילנר, נהנה מהזינוק, שסידר לו מניות בשווי של 300 מיליון שקל.

ביום חמישי בשבוע שעבר שווי מניות קוטלר ווילנר תפח ב–3% נוספים, לאחר שהחברה דיווחה על ביצוע חלק ראשון בעסקה לרכישת 300 אתרי תדלוק בארה"ב. לפי הדיווח, ארקו הגיעה להסכם עם קרן ריט אמריקאית, לפיו הקרן תרכוש מצד ג' (חברת תחנות הדלק בארה"ב) 59 אתרי תדלוק מתוך ה–300 בתמורה ל–101 מיליון דולר. במקביל, GPM חתמה עם הקרן על הסכם שכירות לאתרים ל–20 שנה לפחות ב–7.4 מיליון דולר בשנה.

יום קודם לכן חתמה ארקו על עסקה דומה, שבה GPM מכרה שבע חנויות נוחות ותחנות דלק בארה"ב לקרן ריט תמורת 16.4 מיליון דולר. גם הפעם GPM התחייבה לשלם דמי שכירות של 1.2 מיליון דולר בשנה לתקופה של עד 20 שנה. שתי העסקות מדגימות את אסטרטגיית ההתרחבות של קוטלר בשנים האחרונות, שכוללות מימון מינימלי באמצעות הון עצמי ונטילת חוב בכיר, או לחלופין קבלת מימון מקרנות ריט בעסקת Sale-and-Leaseback (מכירה והשכרה).

לאחר העסקה הנוכחית, GPM ביססה את מעמדה כשחקן השישי או השביעי בגודלו בארה"ב, שמפעיל ומספק דלק ל–1,200 תחנות דלק וחנויות נוחות, בעיקר בחוף המזרחי. מדובר בהישג משמעותי לקוטלר, שיצר אימפריית תחנות דלק בארה"ב בחמש שנים בלבד.

קוטלר הסביר בעבר כי האסטרטגיה העסקית בניהול GPM מבוססת על הרחבה שיטתית של פעילות התדלוק, במטרה לייצר כוח קנייה ולהגדיל את המרווחים ממכירת דלק ומחנויות הנוחות.

מרבית הרווח הגולמי של GPM מגיעה מפעילות חנויות הנוחות, בעוד חלק קטן ממכירת דלק. הרווחיות הגולמית של מכירת דלק היא נמוכה, 11%, בעוד הרווחיות הגולמית של תחנות הדלק מגיעה ל–28%.

הגידול בפעילות GPM השתקף ברווח התזרימי התפעולי, שהסתכם במחצית הראשונה של 2017 ב–46.1 מיליון דולר (Store Level EBITDA), בהשוואה ל–39 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב–2016. את המחצית הראשונה סיימה GPM בהפסד חשבנואי של 9 מיליון דולר, בעיקר בשל הוצאות חד־פעמיות הקשורות להתרחבות. ואולם בשלוש השנים האחרונות היא הציגה רווח נקי (המיוחס לבעלי המניות) של 10–15 מיליון דולר בכל שנה.

בשעה ש–GPM מרוויחה רוב הזמן, המצב בארקו שונה. את המחצית הראשונה של 2017 סיימה ארקו בהפסד של 46 מיליון שקל. ב–2016 הפסידה 21 מיליון שקל, ב–2015 רשמה רווח של 3.5 מיליון שקל, ואילו ב–2014 הפסידה 9 מיליון שקל. נכון לסוף יוני, הונה העצמי של ארקו הסתכם ב–215 מיליון שקל (מיוחס לבעלי המניות).

תוצאות ארקו

אסטרטגיית האקזיט

אפרת הייבלום־קליין, סמנכ"לית הכספים של ארקו, הסבירה כי הפער בין תוצאות שתי החברות נובע בעיקר מהפרשות שמבוצעות ברמת ארקו — רישום הוצאות מס, הוצאות מימון על האג"ח של ארקו, סעיף הנהלה וכלליות והפחתות של עודפי עלות.

בשבוע שעבר פירסמה מחלקת המחקר של ברק קפיטל אנליזה ראשונה על ארקו, שעליה חתום אסף דהן, לשעבר מנהל מחלקת המחקר של אנטרופי. דהן הדגיש כי לאור הגודל שצברה, GPM עשויה להיות יעד לרכישה מאחת השחקניות הגדולות בארה"ב: "המגמות בשוק חנויות הנוחות, העלייה בהיקפי העסקות בשנה האחרונה, והעובדה ש–GPM הפכה לשחקן משמעותי בענף — מחזקים את הסבירות שהחברה תהיה יעד לרכישה בעתיד". דהן העניק למניית ארקו מחיר יעד של 1.82 שקלים — פרמיה של 25% על מחיר השוק.

דהן תימחר את מניית ארקו בהנחה שהיא צועדת לקראת מכירה. הוא גזר את שווי המניה לפי רמת המכפילים בעסקות אחרונות שבוצעו בענף בארה"ב. "המגמות בענף התדלוק בארה"ב מחזקות, להערכתנו, את הסיכוי להצפת שווי בדרך של מכירת פורטפוליו התחנות הקיים של GPM. בשנים האחרונות נעשו עסקות בהיקפים דומים, והיקף הפורטפוליו הקיים של GPM הוא בסכום שעשוי לעניין את החברות הגדולות בתחום". לפי הערכת השווי, שווי ארקו הוא 1.39 מיליארד שקל.

הערכת דהן בנוגע לרכישה אפשרית של GPM מתיישבת עם ההערכות בשוק, ולפיהן פעילות קוטלר בתחום תחנות הדלק בארה"ב נועדה להגיע לגודל משמעותי, ואז לבצע אקזיט. "קוטלר לא משקיע בשיפוץ סניפים או בהשבחת העסק. קוטלר היה ונשאר פיננסייר. הוא קונה ורוצה למכור", אמר גורם בשוק, שכינה את אסטרטגיית הצמיחה של קוטלר "אסטרטגיית האקזיט".

אותו גורם הוסיף: "בשנים האחרונות קוטלר נימק את מסע הרכישות ביתרונות לגודל. אחרי חמש שנים צריך הוכחה מספרית שהאסטרטגיה אכן עובדת. הרווחיות הגולמית בחנויות הנוחות אינה משתפרת. השוק הבין שאין באמת יתרונות לגודל בתחום התדלוק בארה"ב. קוטלר הוא סוחר, הוא אוסף חנויות. הוא מוכן לשלם על הגדלת הפורטפוליו עד שמישהו יבוא וייקח את החנויות. זו הדרך שלו להציף ערך. פחות חשוב לו אם החברה מרוויחה או לא. המטרה היא להפוך לשחקן משמעותי".

בשיחה עם TheMarker קוטלר לא פסל את "אסטרטגיית האקזיט", אך הדגיש ש–GPM לא נמצאת כרגע על המדף: "המטרה שלנו היא להגדיל את העסק. חברה שנהפכת גדולה כל כך הופכת ליעד לרכישה. זו תעשייה שיש בה קונסולידציה. מכירת החברות נעשית לפי מכפיל EBITDA, ולכן אנחנו מקפידים על התזרים. ה–EBITDA שלנו גדל משנה לשנה, וזו האסטרטגיה שלנו. הרווח הנקי פחות חשוב לנו. איננו חברה שמחלקת דיווידנדים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ