כך מנסה בנק אגוד להעביר לציבור את הסיכונים בענף היהלומים המקרטע

הנהלת אגוד התבקשה על ידי הדירקטוריון להכין חלופות לחיזוק מבנה ההון של הבנק ■ הפתרון שנבחן: מכירה למוסדיים של חלק מתיק המשכנתאות, המוערך ב-9 מיליארד שקל, ותיק היהלומים, המוערך במיליארד שקל

יהלומים
צילום: בלומברג

הנהלת בנק אגוד תציג לדירקטוריון בשבועות הקרובים חלופות לשיפור מבנה ההון של הבנק — כך סוכם בישיבת דירקטוריון שהתקיימה השבוע. ל–TheMarker נודע באחרונה כי על פי ההערכות — ההליך יכלול מכירת נתחים מתיקי המשכנתאות והיהלומים של אגוד. היקף תיק משכנתאות של אגוד מוערך ב–9 מיליארד שקל. שוויו של תיק היהלומים מוערך בכמיליארד שקל.

בנק מזרחי טפחות , המנוהל על ידי אלדד פרשר, מנהל בימים אלה מגעים מתקדמים לחתימה על הסכם לרכישת השליטה באגוד, בראשות המנכ"ל ישראל טראו, מבעלי השליטה הנוכחיים בבנק — משפחות לנדאו ומנור, יעל אלמוג־זכאי ושלמה אליהו. בכוונת מזרחי לרכוש את החזקות הציבור (כ–25%) באגוד ולמזגו לתוך מזרחי טפחות לפי מחיר המגלם לאגוד מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) של כ–0.6. הונו העצמי של אגוד היה בסוף יוני 2017 כ–2.4 מיליארד שקל.

הוא נסחר כיום לפי שווי שוק של כ–1.35 מיליארד שקל, המגלם לו מכפיל הון של כ–0.54.

עם זאת, בפני ביצוע העסקה — הזקוקה גם לאישור של הממונה על ההגבלים העסקיים — ניצבים עדיין מכשולים. גם אם המיזוג של אגוד לתוך מזרחי יאושר, רשות ההגבלים העסקיים ככל הנראה תטיל מגבלות על אגוד ותחייב את הבנק למכור לפחות נתח מתיק המשכנתאות שלו. מזרחי טפחות נחשב לשחקן הגדול בתחום המשכנתאות. הוא חולש על נתח של 40% בענף, עם תיק של כ–119 מיליארד שקל.

בשנים האחרונות ביצעו הבנקים בישראל לא מעט עסקות של מכירת נתחים מתיקי משכנתאות לגופים מוסדיים. ואולם מכירה של תיקי יהלומים כמעט שלא נעשתה עד היום. מכירה כזאת טומנת בחובה סיכונים בלתי־מבוטלים עבור רוכשים פוטנציאליים בשל המשבר שפוקד את הענף כבר כעשור. "אגוד הבין שלא יוכל לקבל בחזרה את האשראי שנתן ליהלומנים, ולכן ייתכן שהוא מעוניין להעביר את התיק המסוכן לציבור", אמר פעיל בענף היהלומים.

מנכ"ל אגוד, ישראל טראו
מנכ"ל אגוד, ישראל טראוצילום: אייל טואג

לא התאושש מהמשבר

ענף היהלומים הישראלי עדיין לא התגבר על המשבר העולמי שפרץ ב–2008. לראיה, במחצית הראשונה של 2017 הסתכם יצוא היהלומים נטו מישראל ב–2.545 מיליארד דולר — ירידה של 3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד; יצוא יהלומי הגלם מישראל הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב–1.369 מיליארד דולר — ירידה של 1.7% לעומת התקופה המקבילה ב–2016.

יתרה מכך, בעוד ב–2007 נהנה ענף היהלומים הישראלי מיצוא יהלומים מלוטשים בסך 7.1 מיליארד דולר, ב–2016 היקף היצוא של יהלומים מלוטשים צנח ל–4.675 מיליארד דולר.

הירידה בפעילות בענף הובילה את הנהלת הבורסה ליהלומים לקבל החלטה דרמטית, שלפיה גם עסקים שאינם בענף היהלומים יוכלו לשכור משרדים בבנייני הבורסה. בנוסף, הבורסה ליהלומים מקדמת תוכנית להקמתם של שני גורדי שחקים, בני 111 קומות ו–77 קומות, במתחם הבורסה שנמצא בבעלות חברי הבורסה.

"הבנקים אינם מממנים את הענף"

המשבר בענף היהלומים גרם גם לבנקים בישראל להקטין את החשיפה לענף. לדברי יעקב (קובי) קורן, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, "ב–2008, לפני המשבר הכלכלי הגדול, עמד האשראי הבנקאי לטובת ענף היהלומים בישראל על כ–2.5 מיליארד דולר. כיום הוא מסתכם בפחות ממיליארד דולר. משבר הסאב־פאריים הוביל את הבנקים לדרוש מהיהלומנים לצמצם את האשראי שניתן להם שנחשב לאשראי בסיכון, ולהקטין את החובות לבנקים".

השינוי במחיר של יהלום מלוטש במשקל 1 קרט

הירידה החדה במחירי היהלומים בעולם בשנים האחרונות הובילה את הבנקים גם לשנות את האופן שבו הם מעניקים את ההלוואות לפעילים בענף. "בעבר, היהלומן היה יושב מול המעריך של הבנק — ומפקיד את המלאי בידי הבנק לאחר הערכת שווי של סחורתו", אומר קורן. "כשהיהלומן רצה למכור את הסחורה לצד שלישי, הוא היה צריך להפקיד סחורה חלופית או סכום כסף. שיטה זאת נעלמה מזמן, וכיום הבנקים דורשים ביטחונות בדמוי נכסי נדל"ן, ואינם ממנים עוד את ענף היהלומים. האשראי שהם מוכנים לתת הוא עבור משלוחים לחברות גדולות בחו"ל, כמו קרטייה, בתנאי שהיהלומן מתחייב להעביר את התמורה ללקוח דרך הבנק".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ