כשהסופה האדירה מכה - אפשר לעשות מזה כסף - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשהסופה האדירה מכה - אפשר לעשות מזה כסף

הסופות הקטלניות, שנוצרות בתדירות גוברת והולכת, גורמות להרס, מוות ומצוקה, אבל גם לפעילות כלכלית מוגברת בכמה תחומים. אם אתם סבורים שהתופעה הזאת כאן כדי להישאר, יש מניות ותעודות סל שכדאי לכם לבחון

3תגובות
שכונה ביוסטון, טקסס לאחר פגיעת הוריקן הארווי, בחודש שעבר
David J. Phillip/אי־פי

355 הרוגים ונזק של 186 מיליארד דולר — זהו מאזן הביניים בעונת ההוריקנים של 2017 באוקיינוס האטלנטי, שהיא החמורה מאז 2010 ואחת החמורות מעולם מבחינת כוח הרס מצטבר (ACE), מהירות הרוחות, רצף ההוריקנים ומספר הסופות בדרגה 5 לפחות.

ההוריקנים האטלנטיים הם רק חלק מתופעה רחבה בהרבה, ההתחממות האקלימית. הם פגעו בכלכלות צנועות יחסית כמו ברמודה ואנטיגואה, אבל גם בארה"ב. אלא שכוח הקנייה הגדול של ארה"ב בשילוב הכלכלה הגמישה והדינמית שלה הופכים גם את ההוריקנים להזדמנות השקעה — יש חברות שעשויות לגרוף רווחים מהקטסטרופות האקלימיות.

החברות האלה משתייכות לכמה קבוצות: מגזר אחד הוא חברות שמציעות טכנולוגיות, מוצרים ושירותים בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה, שעשויים לצמצם את השימוש בדלקים מפחם, נפט וגז טבעי, ובכך להקטין את התדירות והחומרה של קטסטרופות אקלימיות. מגזר שני כולל חברות שמפתחות טכנולוגיות ומוצרים שמסייעים להתמודדות עם נזקי ההוריקנים, כמו הצפות. המגזר השלישי הוא של חברות שמפיקות רווחים מההשלכות העקיפות של תופעות אקלימיות קיצוניות. למשל, אלביט מערכות, שהביקוש למוצרי השליטה והבקרה שלה גובר עם המתיחות הפוליטית המחריפה בעולם כתוצאה מנדידת העמים המודרנית, שאחד הגורמים לה הוא התמוטטות אורח החיים החקלאי בקהילות שנתונות לבצורת קיצונית.

החברות שעשויות להרוויח כבר בטווח הקצר מההוריקנים עוסקות בתיקון הנזקים הישירים באזורים שנפגעו מההוריקנים. דרך פשוטה לנסות להרוויח מאסונם של תושבי דרום מזרח ארה"ב, למשל, היא לרכוש תעודות סל שמחקות את מדד Dow Jones US Select Home Builders, שמורכב מחברות בשוק האמריקאי שפועלות בתחומי בנייה, מוצרי בנייה ורשתות שיווק של מוצרים כאלה.

בנייה בקליפורניה
בלומברג

תעודת הסל Ishares U.S Home Construction (ITB) הציגה תשואה של 55% ב–12 החודשים האחרונים ו–23% מתחילת עונת ההוריקנים ביוני. מדד S&P 500 הניב תשואה של 20% ו–7.6% בהתאמה. האחזקה הגדולה ביותר של התעודה (12.6% מהנכסים) היא ד.ר הורטון (סימול:DHI ) שבונה ומוכרת בתים צמודי קרקע בארה"ב. החברה, שמרכזה בעיר פורט וורת' (Fort Worth) בטקסס ונסחרת בשווי של 17 מיליארד דולר, מציגה רווח תפעולי תזרימי של 1.6 מיליארד דולר, שהם 11.6% מהמחזור ב–12 החודשים שהסתיימו בספטמבר.

ד.ר הורטון צמחה ב–51% ב–2014–2016 ומכירותיה גדלו ב–17% במחצית הראשונה של 2017 לעומת התקופה המקבילה, ל–7 מיליארד דולר. החברה נסחרת לפי מכפיל שווי פעילות לרווח תפעולי תזרימי ( Ev/Ebitda) של 11.6, ומחיר היעד הממוצע של האנליסטים הוא 43.37 דולר למניה, 4.5% מתחת למחירה הנוכחי, בעקבות עלייה של 67% ב–12 החודשים האחרונים.

חלופה אחרת להשקעה במגזר הבנייה היא רכישת תעודות סל כמו WOOD, שמחקה את מדד S&P Global Timber & Forestry. המדד משקיע בחברות מתעשיית העץ והייעור.

מניית ד.ר הורטון

החורבן מצמיח את חברות הבנייה

ניתן לרכוש ישירות מניות של חברות שעוסקות בייצור של חומרי בנייה כמו לואיזיאנה פסיפיק (סימול: LPX). החברה, שמרכזה בנשוויל, טנסי, עוסקת בייצור מוצרי עץ מהונדסים — למשל, לשימוש בבתי מגורים ומבני תעשייה ומסחר — שהיא משווקת דרך מפיצים של חומרי בנייה.

לואיזיאנה פסיפיק רשמה רווח תפעולי של 527 מיליון דולר במחזור של 2.6 מיליארד דולר ב–12 החודשים האחרונים. פעילותה השוטפת ייצרה עודף של 407 מיליון דולר בתזרים המזומנים, כך שכל דולר של מכירות הגדיל את קופת המזומנים של החברה ב–16 סנט.

לואיזיאנה פסיפיק נהנתה ברבעון השלישי ככל הנראה מגידול בתפוקה של ענף ייצור לוחות העץ התעשייתי — כמו סיבית (MDF), מזוניט ולוח בנאים (OSB) — שממנו החברה מפיקה 56% מהכנסותיה, ושבינו לבין הכנסותיה התקיים מתאם של 0.7 בחמש השנים האחרונות. עוד היא נהנתה מעלייה של 35% במחירם של לוחות הבנאים, שנבעה מירידה בהיצע על רקע ההוריקנים. עם זאת, החברה עלולה להתמודד בשישה עד תשעה החודשים הקרובים עם גידול בכושר הייצור הענפי.

חברה אחרת בתחום היא איגל מטיריאלס (סימול: EXP), שבסיסה בדאלאס. איגל מייצרת מלט, בטון, לוחות גבס, קרטון ואגרגטים לייצור בטון. היא הציגה רווח תפעולי של 401 מיליון דולר במחזור של 1.3 מיליארד דולר ב–12 החודשים שהסתיימו ביוני, כלומר 30% מהמחזור. פעילותה השוטפת ייצרה עודף של 324 מיליון דולר בתזרים המזומנים, כלומר 24.5% מהמחזור. מניית איגל הניבה למשקיעיה תשואה של 13% ב–12 החודשים האחרונים, לאחר שירדה ב–6% מסוף אוקטובר בעקבות החמצת תחזית ההכנסות לרבעון השלישי, בעוד שתשואת מדד S&P 500 בפרק זמן זה היתה 20%.

מניית איגל מטיריאלס

ביקון רופינג (סימול: BECN), שבסיסה בווירג'יניה, לא הבריקה בחמש השנים האחרונות. מנייתה עלתה ב–82%, לעומת עלייה של 115% בתעודת הסל ITB. ומתחילת יוני עלתה המניה ב–13%.

ביקון רופינג היא חברת ההפצה הנסחרת הגדולה בארה"ב של מוצרי קירוי וגגות. היא משווקת את מוצריה באמצעות 380 אתרים בארה"ב ובקנדה. החברה, שבארבע השנים האחרונות צמחה ב–19% בשנה וב–5.5% במחצית 2017, באמצעות הרחבת פרישתה הגיאוגרפית לצד רכישות, נמצאת לקראת רכישה משמעותית. ביקון חתמה באוגוסט על הסכם עם יצרנית המלט האירית CRH (לשעבר בעלת 25% ממניות נשר) על רכישת אלייד בילדינג פרודקטס, חברת הפצה של מוצרי בנייה ב–208 אתרים ב–31 מדינות, תמורת 2.6 מיליארד דולר.

העסקה, שאמורה להגדיל באופן מיידי את הרווח המתואם למניה של ביקון ב–50–60 סנט, תייצר את אחת החברות הגדולות בצפון אמריקה בתחום מוצרי הבנייה, והחברה הרביעית בגודלה בארה"ב בתחום הדיקטים והתקרות האקוסטיות. תהיה זו חברה בעלת מחזור מכירות של 7 מיליארד דולר, שפועלת ב–50 מדינות בארה"ב ובשישה מחוזות בקנדה, באמצעות 593 סניפים. מיליארד דולר מסכום זה נובעים מפעילות בתחום פנים הבית, שבו היתה לביקון עד כה נוכחות חלשה יחסית.

מניית ביקון רופינג

מהן אג"ח קטסטרופה

חברה דומיננטית בתחום מוצרי גמר הבנייה בארה"ב היא יצרנית הצבעים שרווין וויליאמס (סימול: SHW) מקליבלנד, אוהיו. החברה עשויה ליהנות משיפוץ והקמת בתים במקום אלה שניזוקו בסופות. החברה, שהוקמה ב–1866, נסחרת בשווי של 37 מיליארד דולר ולפי מכפיל שווי פעילות לרווח תפעולי תזרימי של 20.8. למרות זאת, ממוצע מחיר היעד של האנליסטים למניה גבוה ב–7% ממחירה הנוכחי, גם לאחר ריצת אמוק של 47% מתחילת 2017.

יצרנית הצבעים צמחה בקצב שנתי של 5.6% בארבע השנים האחרונות וב–37% במחצית 2017, אם כי התלות שלה בשוק האמריקאי גבוהה מדי. החברה מגדילה את הדיווידנד שהיא מחלקת כל שנה כבר 38 שנה ברציפות, אבל העלייה החדה במניה דירדרה את תשואת הדיווידנד ל–0.9%.

משקיע מוסדי שמעוניין להמר על כך שהרצף הקטלני של ההוריקנים לא יחזור על עצמו בשנים הקרובות, או שמעוניין לגדר השקעה בתעודות סל או במניותיהן של חברות שעשויות ליהנות מאסונות הטבע, יכול להשקיע באג"ח קטסטרופה (Cat Bonds) שמנפיקות חברות הביטוח. אג"ח אלה נועדו לגייס כספים עבור חברות הביטוח, כדי שיוכלו לעמוד בתשלום הנזקים שייגרמו למבוטחיהם בהוריקן או רעידת אדמה.

אג"ח קטסטרופה כוללות בדרך כלל סעיף הקובע שקרן האיגרות מתאפסת — כלומר, החוב לבעלי האג"ח מתבטל אם מתרחש אירוע קטסטרופה שמוגדר בתשקיף — כמו הוריקן או רעידת אדמה בדרגות מסוימות. סיכון חריג זה גורם לכך שאג"ח קטסטרופה מונפקות בדרך כלל למשך חיים ממוצע קצר יחסית של שלוש עד חמש שנים.

מניית שרווין וויליאמס

בעלי האג"ח, שלוקחים על עצמם לספוג ראשונים את נזקי ההוריקן, מקבלים בתמורה ריבית גבוהה ביחס לאג"ח קונצרניות ושל ממשלת ארה"ב במשך חיים ממוצע דומה. ריבית עודפת זו, שמשולמת בתקופות נטולות אירועים אקלימיים חריגים, עשויה לתגבר את תשואת תעודות הסל הקשורות לתעשיית העץ, מוצרי הבנייה והתשתית. במקרה של אירוע שגורם למחיקת קרן האג"ח, תפצה על כך העלייה במחירי המניות. יתרון נוסף של אג"ח קטסטרופה הוא המתאם הנמוך לשוק המניות.

אג"ח כאלה הונפקו לראשונה בתחילת שנות ה–90, לאחר שהוריקן אנדרו פגע באיי בהאמה ובפלורידה וגרם למותם של 65 בני אדם, השמיד 64 אלף בתים והותיר נזק של 26 מיליארד דולר. 15 מיליארד דולר מהסכום היו מבוטחים על ידי חברות הביטוח, והן התקשו לספוג את הנזק. השיעור שלימד אותן אנדרו — ההוריקן החמישי בדירוג עוצמת הנזקים — היה האצת המגמה של ניהול וחלוקת סיכונים באמצעות כלים פיננסיים.

משקיעים מוסדיים יכולים להשקיע באג"ח קטסטרופה באמצעות קרנות כמו Scor Atropos של קבוצת Scor, שהיא אחד מעשרת מבטחי המשנה הגדולים בעולם בתחום הביטוחים האלמנטריים. הקרן, שההשקעה המינימלית בה היא 10 מיליון דולר, הניבה תשואה כוללת של 1.8% בשנה האחרונה בלבד — לעומת יותר מ–5% של מדדי היחס HFRXRVA ו–HFRXRMVS של קבוצת HFR, המודדים ביצועים של קרנות גידור המתמחות בזיהוי פערי מחירים בין ניירות ערך דומים — בעיקר בשל הוריקן אירמה בספטמבר, שגרם לירידה של 7.5% במחיר הקרן. זאת לאחר עלייה של 18.7% בשווי הקרן בארבע השנים מאז הנפקתה ביולי 2013 ועד לאירוע. תנודתיות זו ממחישה את רמת הסיכון שגלומה באפיק השקעה זה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#