הפועלים מסתבך: דחה את פרסום הדו"חות על רקע פרשה חדשה בקנדה - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפועלים מסתבך: דחה את פרסום הדו"חות על רקע פרשה חדשה בקנדה

יום גדוש באירועים שליליים עבר אתמול על בנק הפועלים: נחשפה חקירה חדשה בקנדה בחשד למעורבות בהעלמות מס; פרסום הדו"חות נדחה מסיבה שלא הובהרה; והוחרפו המאמצים להדוף את הטענות על פרשת ההטרדה המינית, הקשורה למנכ"ל לשעבר ציון קינן

תגובות
סניף בנק הפועלים בתל אביב
AMIR COHEN/רויטרס

יום גדוש אירועים עבר אתמול על בנק הפועלים. הוא התחיל בדיווח על דחייה של פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, מסיבה לא ברורה; המשיך בפרסומים בתקשורת הקנדית על כך שרשות המסים בקנדה עורכת חקירה בחשד שאזרחים קנדיים השתמשו בחשבונות של בנק הפועלים, לצורך העלמת הכנסות בסכומים של לפחות כמה מיליוני דולרים; והסתיים בכך שיו"ר הבנק לשעבר יאיר סרוסי מסר תגובה ראשונית בקשר לפרשת ההטרדה מינית בהפועלים, שבגינה נאלץ לסיים את תפקידו.

הבנק דיווח אתמול כי הוא דוחה בשבוע את פרסום דו"חותיו הכספיים לרבעון השלישי של 2017 — ליום שלישי 28 בנובמבר. במקור, היו אמורים הדו"חות להתפרסם ב–21 בנובמבר, באותו יום שבו צפוי בנק לאומי לפרסם את דו"חותיו. בבנק הפועלים לא סיפקו הסבר רשמי לדחיית מועד פרסום הדו"חות, ורק ציינו כי: "המועד שנקבע הוא המועד שמבחינתנו יותר נכון".

דחייה של מועד פרסום דו"חות בשוק ההון מעידה בדרך כלל על אירוע חריג, ומעלה את מפלס החששות של המשקיעים לגבי התפתחויות שליליות כלשהן הקשורות לעסקי החברה. לפי הערכות, הדחייה של הפועלים נובעת מכך שבבנק מחכים לראות כיצד יתפתחו הדיונים שהבנק מנהל עם רגולטורים שונים בארה"ב — משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) ומשרד השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק (DFS) — בנוגע למעורבותו בחקירת מס, בחשד שסייע ללקוחות אמריקאים להעלים מסים. בבנק חוששים שיצטרכו לבצע הפרשות נוספות בגין פרשות אלה.

אחרי ההפרשות שביצע הפועלים ברבעון הרביעי של 2016, ואם מביאים בחשבון הוצאות של כ–250 מיליון שקל ששולמו לעורכי הדין האמריקאים והישראלים (משרד עוה"ד גורניצקי ושות' בראשות פיני רובין) המלווים את הבנק, עלות החקירה בארה"ב לבנק הסכתמה בכמיליארד שקל, נכון לתחילת 2017.

אולם מאז טיפסו העלויות, שכן לפני כמה חודשים התברר כי במסגרת המגעים עם משרד המשפטים האמריקאי, הבנק שכר את שירותיו של משרד רואי החשבון והייעוץ העסקי־כלכלי דלויט־טוש, ואת שירותיה של חברת ג'יי־סטאט — צעד שעלול לעכב את סיום החקירה. שכירת שירותיהם של דלויט וג'יי־סטאט צפויה להשית על הפועלים הוצאות של עשרות מיליוני שקלים לכל הפחות.

הפעם האחרונה שהפועלים התייחס באופן רשמי לחקירת המס בארה"ב היתה בתחילת אוקטובר. בערב חג סוכות הודיע הבנק על מכירת הפועלים שווייץ לקבוצת ספרא מברזיל, ובכך למעשה חיסל את פעילות הבנקאות הפרטית הבינלאומית שלו. המכירה נעשית בעקבות התקדמות החקירה נגד הבנק בארה"ב, שעלויותיה עלולות לצמוח במאות מיליוני שקלים. בעת ההודעה על העסקה ציינו בבנק כי, "ממצאים שעלו, ובכלל זה ממצאים בדבר פעולות מסוימות של בכירים לשעבר בבנק הפועלים שווייץ בכמה מקרים, עלולים להשפיע לרעה על אופי ההסדר ביחס לבנק הפועלים שווייץ ומידת אחריותו. גם נכון למועד דיווח זה, אין ביכולתו של הבנק להעריך באופן מהימן את היקף החשיפה, או את טווח החשיפה בקשר עם חקירת הרשויות האמריקאיות, ואפשר שהסכומים שתשלם קבוצת הבנק במסגרת הסדרים עם הרשויות האמריקאיות, אם יושגו, יהיו גבוהים משמעותית מסכום ההפרשה".

בנק הפועלים בשווייץ
בלומברג

ייתכן אפוא שהפועלים יסיים את חקירות המס בארה"ב עם עלויות דומות לאלה של לאומי, שהגיעו ל–1.5 מיליארד שקל — וייתכן כי אף גבוהות יותר. זאת, אף שבמשך שנים ראשי הבנק העבירו מסר מרגיע לשוק ההון שלפיו המקרה של הפועלים שונה מזה של לאומי, והסכומים שבנק ישלם בגין החקירה יהיו נמוכים משמעותית.

נגד הפועלים ובנקים נוספים מתנהלת חקירה נוספת של רגולטורים אמריקאיים — בחשד למעורבותם בפרשת שוחד ששולם לכאורה לבכירי ארגון הכדורגל הבינלאומי פיפ"א תמורת הענקת זכויות שידור. בגין חקירה זו בנק הפועלים לא ביצע עד כה הפרשות כלשהן.

הפרשות שבהן היה מעורב בנק הפועלים סתקופת כהונתו של סרוסי

אזרחים קנדים העלימו מס דרך הבנק

בתוך כך, מדיווחים בתקשורת הקנדית התברר אתמול כי הבנק עלול להסתבך בפרשיית מס נוספת. על פי הדיווחים, רשויות המס הקנדיות פתחו בחקירה של כמה אזרחים קנדים בחשד שהעלימו מס באמצעות בנק הפועלים. ככל הידוע, החקירה נפתחה באחרונה, ועל פי החשד החשבונות של אותם אזרחים שנחקרים כעת, ושזהותם לא פורסמה, נפתחו בסניפי הפועלים בישראל ובחו"ל ב–2011–2017.

רשות המסים של קנדה חושדת כי האזרחים הקנדיים השתמשו בחשבונות בבנק הפועלים על מנת להעלים הכנסות ונכסים במיליוני דולרים כל אחד — דבר שאיפשר להם להימנע מתשלומי מס בסך כמה מיליוני דולרים.

לפי התקשורת הקנדית, סטפני הנדרסון, המנהלת את אגף העלמות המסים בחשבונות אוף־שור ברשות המסים הקנדית, טוענת כי ברשות הקנדית מודעים לכך שאזרחים קנדיים השתמשו בעבר בחשבונות בבנק הפועלים כדי "להסתיר הכנסות מהרשויות ולהעבירן אותן למקלטי מס". לרשות אף ידוע על אזרח קנדי שהחזיק חשבון השקעות בסניף בנק הפועלים בארה"ב במשך עשר שנים. הנדרסון מצוטטת כאומרת שידוע לה שאותו אזרח העלים דיווחים על הכנסות מריבית ועל נכסים שלו באוף־שור בשווי כולל של כ–11 מיליון דולר קנדי.

לרשות המסים הקנדית נודע כי קיימים חשבונות נוספים שאותם מנהלים אזרחים בבנק הפועלים, בעקבות תוכנית הגילוי מרצון שהבנק מפעיל. הנדרסון טוענת כי מאז אפריל 2015 דיווחו 114 אזרחים קנדיים על חשבונות שהם מנהלים בבנק הפועלים, ובהם הוסתרו על פי החשד נכסים בשווי 59 מיליון דולר קנדי, ושולם מס של 17 מיליון דולר קנדי.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הבנק לא קיבל שום פנייה בנושא מהרשויות בקנדה, והנושא אינו מוכר לנו".

סרוסי שילם את המחיר

יאיר סרוסי
תומר אפלבאום

הפרשייה השלישית שבמסגרתה עלה בנק הפועלים לכותרות אתמול אינה קשורה לענייני חקירות מס, אלא לטענות על הטרדה מינית בבנק. יו"ר בנק הפועלים לשעבר, יאיר סרוסי, שכר את שירותיהם של עו"ד רלי לשם ושל יועץ תקשורת מוטי שרף. זאת, לקראת הפרסום הצפוי של דו"ח הביקורת של בנק ישראל אודות ההתנהלות של ראשי הבנק בפרשת הטרדה מינית שהתגלתה בבנק ב–2016. עובדת של הבנק לשעבר התלוננה כי מנכ"ל הבנק לשעבר, ציון קינן, הטריד אותה מינית לכאורה בנסיעת עבודה לקזחסטאן בסוף 2006. קינן סיים את תפקידו בבנק ב–1 באוגוסט 2016.

בעקבות התלונה של העובדת, מינה הפועלים את השופט בדימוס סטיב אדלר לבורר בפרשה. אדלר קבע כי אמנם אין הוכחות ברורות לתקיפה מינית, אך המליץ לבנק לשלם לאותה עובדת פיצויים מוגדלים של כ–6 מיליון שקל. מי ששילם את המחיר בפרשה זאת היה סרוסי, שלא עידכן את המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, ואת בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, לגביה. בעקבות כך, סיים סרוסי את תפקידו בסוף 2016, והוחלף בידי עו"ד עודד ערן.

לפי הערכות, המנכ"ל הנוכחי, אריק פינטו, הצליח לשכנע את בר שפרשת ההטרדה המינית קשורה בעיקר לסרוסי ולקינן — ולא אליו או למנהלים אחרים המכהנים כיום בבנק. זאת אף שפינטו, שנחשב למקורב מאוד לקינן, כיהן ב–2016 בין השאר כאחראי על מחלקת משאבי באנוש — והיה זה שבסופו של דבר סגר את הסכם הפיצויים עם המתלוננת.

בתגובה להתרחשויות האחרונות, מסר אתמול שרף בשם סרוסי: "מאחר שיאיר סרוסי מנוע להגיב לנושאים הקשורים בדו"ח, ובניגוד לגורמים אחרים, הוא מכבד את הוראות החוק בנושא — ראוי לחדד את העובדות, כפי שצוינו בעבר. סרוסי טיפל בנושא בתקיפות וברגישות, תוך הפעלת שיקול דעת אחראי ואנושי. הוא דאג לביצוע בדיקה בראשות שופט ועשה כמיטב יכולתו כדי להביא לתוצאה הראויה, בליווי מיטב היועצים המשפטיים ויו"ר ועדת הביקורת בדירקטוריון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם