עידן של הפסדים: עוד חברה של עידן עופר טובעת בחובות - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עידן של הפסדים: עוד חברה של עידן עופר טובעת בחובות

פסיפיק דרילינג, ספקית שירותי הקידוח הימיים, הגישה בקשה להגנה מפני נושים - לאחר שכשלו המגעים להסדר חוב של 3 מיליארד דולר■ בכך היא מצטרפת להפסדים העצומים שהסבה צים לקבוצת עופר עד כה - ולשני הכישלונות החרוצים בתחום הרכב: קורוס ובטר פלייס

11תגובות
עידן עופר
בלומברג

עידן עופר מצרף חוליה נוספת לשרשרת הכישלונות העסקיים שלו בשנים האחרונות. חברת פסיפיק דרילינג, שמספקת שירותי קידוח במים עמוקים לחברות נפט וגז, הגישה שלשום בקשה להגנת נושים (צ'פטר 11) לאחר שהמשא ומתן שניהלה עם נושיה על הסדר חוב של 3 מיליארד דולר - הסתיים בלא כלום. החברה, שבסיסה ביוסטון, שכרה את שירותי הייעוץ של Evercore Partners ושל Alix Partners לצורך ארגון מחדש של החוב.

פסיפיק דרילינג, שמחזיקה בשבע אסדות קידוח, נסחרת כיום בשווי של 17 מיליון דולר - לאחר שאיבדה 99% משווייה בחמש השנים האחרונות. קריסת השווי נבעה מהמשבר בתעשיית קידוחי המים העמוקים בעקבות הנפילה במחירי הנפט הגולמי בשנים האחרונות. נושי החברה דחו הצעה של בעל השליטה עופר להזרים 200 מיליון דולר לפסיפיק, וביקשו במסגרת הסדר חוב במאי לקבל 97.25% מהחברה תמורת המרת החוב למניות - כשבעלי המניות המקוריים שדוללו יקבלו אופציה ל–10% ממניות החברה.

פרוט החרות המפסידות של עידן עופר

פסיפיק דרילינג, שבשליטת החברה הפרטית קוונטום של עופר (70.5%), דיווחה במקביל להגשת הבקשה לצ'פטר 11 על הפסד של 157 מיליון דולר במחזור של 82 מיליון דולר ברבעון השלישי - לעומת איזון במחזור של 182 מיליון דולר ברבעון המקביל ב–2016.

עופר הנפיק את פסיפיק דרילינג בבורסת ניו יורק באפריל 2011 במחיר של 10 דולרים למניה, וגייס 69 מיליון דולר. לפי הערכות, עופר קיבל ב–2012, כאשר עסקי קידוחי הנפט היו בתקופת גאות, הצעת רכישה לחברה שהקים מאחת מחברות הענק בתחום האנרגיה. פסיפיק נסחרה אז בשווי של 2 מיליארד דולר, ושווי אחזקתו של עופר היה 1.4 מיליארד דולר. ההצעה היתה מותירה בכיסו רווח של מאות מיליוני דולרים, אבל עופר העדיף להמשיך ולהוביל את עסקיה ולהרחיב את צי האסדות שלה באמצעות הנפקת אג"ח מובטחות בריבית של 5.37%, שייפרעו ב–2020, בסך 2 מיליארד דולר.

הגיוס העצום באג"ח, שנועד לממן תוכנית התרחבות אגרסיבית בשיא הגאות בשוק האנרגיה, מזכיר את תוכנית הרכש של צים ב–2004–2006 בהשקעה של 1.25 מיליארד דולר, וכמוה - התברר כטעות. למזלו של עופר, באוקטובר 2015 הצליחה פסיפיק דרילינג לבטל הזמנה של אסדה שמינית מחברת סמסונג, בעלות של 517 מיליון דולר, לאחר שהחברה הקוריאנית לא עמדה בלוח הזמנים לאספקתה.

סיכוי נמוך מלכתחילה בשוק הרכב

פסיפיק דרילינג מצטרפת לשלושה כישלונות של עופר שפגעו קשות בשווי חברות האחזקה שלו, החברה לישראל וקנון הולדינגס. הכישלונות הגדולים ביותר היו בתעשיית הרכב - תחום שנשלט על ידי חברות ענק עולמיות, וסיכוייה של חברה ישראלית להשתלב בה היו נמוכים מלכתחילה.

יצרנית המכוניות קורוס, שבבעלותן השווה של קנון הולדינגס וצ'רי הסינית, צברה הפסד של 1.6 מיליארד דולר לאחר שניסיונה לחדור לשוק המכוניות הסיני נחל כישלון חרוץ. עשור לאחר הקמתה וארבע שנים לאחר שהחלה במכירות, קורוס השיגה נתח זניח בשוק זה לאחר שקנון - שפוצלה מהחברה לישראל בינואר 2015 - והחברה לישראל לפניה השקיעו בה מיליארד דולר בהשקעות הון, בהלוואות בעלים ובערבויות לבנקים שמומשו.

קורוס דיווחה ברבעון השני על ירידה של 55% בהכנסות, ל-40 מיליון דולר, בעקבות ירידה של 40% במספר המכוניות שמכרה - ל–3,000. קורוס, שנושאת על גבה חוב לזמן קצר וארוך בסך 1.4 מיליארד דולר, נאלצה לבקש מנושיה במחצית הראשונה של 2017 דחייה של תשלומי חוב - אבל זכתה ביוני בחבל הצלה כשמשקיע פיננסי סיני התחייב להזרים לחברה 959 מיליון דולר תמורת 51% לפחות ממניות החברה כנראה, כשעד סוף אוגוסט הזרים אליה 147 מיליון דולר. העברת השליטה בקורוס למשקיע הסיני מבשרת על מחיקת מרבית השקעתן של קנון והחברה לישראל בשוק הסיני.

השקעה יומרנית נוספת שביצע עופר בשוק הרכב, שכבר הגיעה לסוף דרכה הכלכלית, היתה בחברת בטר פלייס. החברה לישראל השקיעה 293 מיליון דולר בחברה 34% שהוקמה על ידי שי אגסי, לשעבר בכיר בחברת התוכנה הגרמנית SAP.

בטר פלייס תיכננה להעביר את התחבורה בישראל לשימוש באנרגיה חשמלית, באמצעות הקמת תחנות הטענה לסוללות החשמליות, אבל מחירה הגבוה של המכונית החשמלית שיוצרה על ידי חברת רנו, הפרישה הדלילה יחסית של התחנות ותפעול בזבזני - כל אלה הובילו את בטר פלייס לפירוק במאי 2013, לאחר שהציגה הכנסות עלובות של 7 מיליון דולר, והפסד עצום של 454 מיליון דולר ב–2012. בסך הכל, בטר פלייס צברה הפסד כולל של 812 מיליון דולר.

למזלה של החברה לישראל, שותפים פיננסיים השקיעו בבטר פלייס ועופר עצמו - שהאמין בחזונו של אגסי - רכש אישית 8% ממניותיה. אגסי הוכח כיזם ומנהל כושל, לפחות בתחום הרכב - אבל הכריזמה שלו מיזערה את ההפסד של החברה לישראל לשליש מההפסד הכולל של בטר פלייס.

בלומברג

הסדר החוב הגדול בתולדות ישראל

חברת ההובלה הימית במכולות צים היא כישלון נוסף של עופר. צים רשומה על הסדר החוב הגדול בתולדות המשק הישראלי - בגובה 1.4 מיליארד דולר. ההסדר כלל מחיקת כל ההשקעה של בעלי המניות, המרת חוב של 1.4 מיליארד דולר ל–68% ממניות צים, והשקעה של 200 מיליון דולר על ידי קנון תמורת 32% ממניות צים החדשה.

הסדר זה היה השני בתוך חמש שנים, לאחר שב–2009 צים נאלצה לפרוש את התחייבויותיה הפיננסיות בעקבות ההרעה בשוקי הספנות על רקע המשבר הכלכלי העולמי, עודף כושר הובלה - ובעיקר העול הפיננסי האדיר שהטילה עליה תוכנית ההצטיידות השאפתנית של עופר. 820 מיליון דולר השוקעו ברכישה וחכירה של אוניות מחברות פרטיות שבשליטת עופר מסוף 2004. צים רכשה את האוניות במחירי שיא וקיבלה אותן זמן קצר לפני פרוץ המשבר הכלכלי העולמי.

ברבעון השני של 2017 חזרה צים לאיזון, לעומת הפסד של 75 מיליון דולר ברבעון המקביל. האיזון הושג בעקבות עלייה בתעריפי ההובלה הימית במכולות ובמספר המכולות שהובילה, כתוצאה מפשיטת רגל של חברת Hanjin הקוריאנית בקיץ 2016 והאצת תהליך המיזוגים והרכישות בענף הספנות - כך שייתכן כי ההשקעה הכבדה של קבוצת החברות של עופר בצים, בסכום כולל של 1.25 מיליארד דולר, לא תרד כליל לטמיון.

ויש גם הצלחות

לצד כישלונן של פסיפיק דרילינג, קורוס, בטר פלייס וצים - עופר רשם גם הצלחות עסקיות בשנים האחרונות. ב-2007 הוא הקים את חברת האנרגיה IC Power(איי.סי.פאואר) בהשקעה של 375 מיליון דולר, והצמיח אותה לחברה המחזיקה בתחנות כוח שהספקן הכולל 3,500 מגה־ואט - כשליש מכושר הייצור של חברת החשמל - ונהנית ממעמד מוביל בשוק החשמל בפרו.

איי.סי.פאואר רשמה רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) של 116 מיליון דולר במחזור של 438 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. קנון העמידה למכירה באחרונה את חברת אינקיה, שמרכזת את פעילותה של איי.סי.פאואר באמריקה הלטינית, לפי שווי מוערך של 1.3 מיליארד דולר.

הצלחה אחרת שאפשר לזקוף לזכותו של עופר היא יצרנית השבבים טאואר סמי קונדקטור, שהיתה בשלבים שונים על סף פשיטת רגל, אבל נחלצה ממנה הודות להסדר חוב עם הבנקים ומינויו של ראסל אלוונגר כמנכ"ל ב-2005. טאואר נסחרת עתה בשווי של 3.3 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-368% בחמש השנים האחרונות.

עם זאת, עופר עצמו לא מיצה את המיטב מהמהפך בביצועיה של טאואר ובשווי השוק שלה. קנון הולדינגס, שהחזיקה ב–25.8% ממניות טאואר, חילקה אותן כדיווידנד בעין במאי 2015. עופר מכר מחצית מאחזקתו בחברה במחיר משוקלל של 12.9 דולר למניה - כלומר 38% ממחירה הנוכחי של המניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם