ממפעל נשק במחיר מציאה ל-2 מיליארד שקל: האיש שהתעשר מעסקים עם המדינה - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממפעל נשק במחיר מציאה ל-2 מיליארד שקל: האיש שהתעשר מעסקים עם המדינה

סמי קצב, בן 71, התחיל בהכנות להנפקה של אימפריית הנשק שלו בבורסת ת"א ■ בעבר רכש מהמדינה את מספנות ישראל ואת יצרנית כלי הנשק מגן במחירי מציאה - והעבירן מהפסד לרווחיות

28תגובות
סמי קצב
דודו בכר

סמי קצב, בעלי קבוצת הנשק SK הנושאת את ראשי התיבות של שמו, חלם שנים רבות על רכישת השליטה בתעש (התעשייה הצבאית). "יהיה לנו עניין גדול ברכישה", אמר קצב לפני כמה שנים בראיון ל-TheMarker. "כשזה יעמוד על הפרק, נבחן את רכישת תעש והתעשייה האווירית. אלה תעשיות סינרגטיות לתעשייה שלנו".

למרות החלום הגדול, בתחילת 2016 החליט קצב לפרוש מהמכרז שניהלה המדינה על הפרטת תעש - עם תשע מתמודדות נוספות. "בתנאים הקיימים שהכתיבה רשות החברות, לא נוכל להגיש הצעה. יש חוסר ודאות בנושאים פתוחים, בחשיפה של מאות מיליוני שקלים", אמר קצב אז. "אנחנו ראויים. זה לא קשור למחיר המינימום, שהוא חלק מהתשלום, אלא לחשיפות שאנחנו לא יכולים לכמת".

מאז פרישת קצב מהמכרז התקבלו ברשות ההגבלים העסקיים תלונות על הטיית ההליך לכאורה לטובת המתחרה אלביט מערכות, וכיום מתקיימת בדיקה בעניין. במקביל, גם מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, עורך בדיקה בעניין התנהלות משרדי הביטחון והאוצר ורשות החברות הממשלתיות בהליך המכרזי.

בינתיים, קצב התחיל לקדם את הנפקת SK בבורסה, לפי שווי מבוקש של 2 מיליארד שקל לפחות. הקבוצה נמצאת בעיצומן של ההכנות להנפקה ראשונית (IPO), נפגשת עם חתמים וכותבת תשקיף ראשוני לקראת הגיוס. פרטי הגיוס והיקפו עדיין לא נקבעו, אך לפי הערכות, הקבוצה תנפיק 25%–30% ממניותיה ותגייס חצי מיליארד שקל.

"עד היום לא לקחתי שקל מהבנק"

קבוצת SK כוללת חברות בתחום הביטחון, ובהן מספנות ישראל, שבונה כלי שיט בעבור חיל הים; יצרנית מוצרי האלקטרו־אופטיקה מפרולייט; יצרנית הלייזר ומערכות ראיית הלילה פולס אינטרו סיסטמס; יוניסקופ ועוד. כמו כן מחזיקה הקבוצה בחברת IWI - Israeli Weapon Industries, שהיתה בעבר בבעלות תעש. הקבוצה מעסיקה 2,000 עובדים ומוכרת לפי הערכות ביותר מ-2 מיליארד שקל בשנה. לפי הערכות, הרוויחה החברה 100 מיליון שקל ב-2017. לקבוצה גם פעילות נדל"ן משמעותית באמצעות אושירן.

נתונים על חברות בקבוצה של קצב

הצפת הערך המשמעותית בקבוצת SK מיוחסת לקשרים הענפים שלה עם מערכת הביטחון הישראלית, ובעיקר עם צה"ל, וגם ליכולתה להתרחב לשווקים חדשים ולייצא. כיום, הקבוצה משווקת את מוצריה בעולם על בסיס הניסיון המבצעי של מוצריה בישראל. בין השאר, הקבוצה מוכרת לשוק המקומי והבינלאומי ספינות טילים, ספינות סיור ובט"ש, נשק קל, תחמושת, כוונות ואמצעי ראייה אופטיים ואלקטרו־אופטיים לראיית יום ולילה, מוצרי אופטיקה לרק"מ, טכנולוגיה לחישה דרך קירות, מערכות סריקת גוף ומערכות לצילום ומיפוי אווירי.

קצב סיפר ל-TheMarker ב-2010 על האסטרטגיה העסקית שמנחה אותו: "התוכנית שלנו היא הכפלה של מה שאנחנו עושים כיום. ההתרחבות תהיה בשווקים חדשים ובפיתוחים נוספים. נרכוש בעיקר מפעלים וגופים סינרגטיים לתעשייה שלנו. יש לנו עניין בכל גוף שעוסק בתחום הביטחוני. ההון העצמי שלנו מאפשר להשקיע ברכישות בסדר גודל של עשרות מיליוני דולרים, ללא מינוף. עד היום, לא לקחתי שקל מהבנק כדי לקנות חברה. אם תידרש השקעה גדולה יותר עכשיו, נבדוק גיוס כספים".

התרחבות בשוק ההודי

רובה ישראלי בתערוכת נשק בהודו, ב-2012
Mustafa Quraishi / AP/ מוסט

הגיוס המתוכנן של קבוצת SK, אם ייצא אל הפועל, יהיה הגדול שנעשה בבורסה מאז הנפקתה של קבוצת ההנדסה שפיר, לפי שווי של כ–1.7 מיליארד שקל, לפני כשלוש שנים. לאחר ההנפקה, קבוצת SK צפויה להיכנס ישירות למדד ת"א 125. ההחלטה של קבוצת SK להיהפך לחברה ציבורית בולטת לנוכח העזיבה של חלק ניכר מהחברות בבורסה, כשהאחרונה שבהן היא חברת התרופות האמריקאית מיילן, שהודיעה בסוף השבוע על כוונתה להימחק מהמסחר בתל אביב בתחילת 2018.

בשוק ההון אמרו כי ההנפקה של SK בבורסה היא מהלך טבעי. "מדובר בחברה ישראלית, שמעסיקה עובדים ישראלים ופועלת במדינה. ההנפקה עשויה לתרום לצמיחה, לתעסוקה ולגביית המסים", נאמר. בשוק ההון אף הצביעו על כך שעם כניסתה של SK לבורסה, המדדים ייהפכו ל"ישראליים" יותר, וישקפו טוב יותר את הכלכלה, על חשבון חברות כמו מיילן, מנקייד או סלזיון שהזיקה שלהן לישראל שואפת לאפס.

בסביבת קבוצת SK סירבו אתמול להתייחס לפרטי ההנפקה המתגבשת, שהפרסום עליה דלף לתקשורת, לטעמם, מוקדם מדי. קצב סירב להגיב. מי שמכין את התשקיף בעבור קצב הוא עו"ד ארז רוזנבוך, ממייסדיה של קרן הריט למגורים מגוריט. ההנפקה תבוצע על בסיס הדו"חות הכספיים ל–2017, ותבוצע במאי 2018. ההנפקה לא תכלול את חברת אושירן ואת האחזקה במספנות ישראל.

ככל הנראה, קצב מתכוון להשתמש בחלק מכספי הגיוס בישראל להתרחבות בשוק הנשק ההודי. עם תקציב ביטחון של 50 מיליארד דולר בשנה, הודו היא אחת מיבואניות הנשק הגדולות בעולם. באחרונה חנכה IWI מפעל חדש לייצור רובים ואקדחים במרכז הודו, במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם הענקית ההודית פונג' לויד. המפעל ייצר את כל סוגי כלי הירי של IWI, הכוללים רובי סער, מקלעים ואקדחים. בקבוצת SK מתכוונים בעתיד להתמודד על מכרזים נוספים לאספקת נשק בהודו.

הקפיצה הגדולה במספנות ישראל

הדרך של קצב לשוק ההון בתל אביב התחילה באזור המפרץ הפרסי. קצב נולד ב–1946 למשפחה ממוצא עיארקי. עד גיל 16 גדל באבדאן, עיר בדרום איראן הנמצאת על הגבול עם עיראק. באבדאן היתה באותן שנים קהילה גדולה של יהודים, כשהמשפחה עסקה במסחר עם עיראק וקצב למד בבית ספר יהודי. ב–1962 עלה ארצה עם הוריו ואחיו והגיע לבאר שבע.

קצב שירת בצבא ב-1965–1969 בחיל התותחנים, כקצין ומפקד סוללה. עם שחרורו מצה"ל יצא לאיראן בשליחות חברת סולתם, שעסקה במכירת מערכות ארטילריות. במסגרת פעילותו באיראן קידם קצב והרחיב את תחום עיסוקן של תעשיות ביטחוניות ישראליות (סולתם ותעש) מול המשטר האיראני, הן בהיבט של החדרת מוצרים חדשים, הן בהיבט של הקמת מפעלים, והיה האחראי להוצאתן אל הפועל של עסקות נשק רבות.

כששב לישראל לאחר המהפכה האסלאמית, הוא פתח מפעל לעיבוד שבבים בשלומי. את הקפיצה העסקית הגדולה שלו עשה 15 שנה לאחר מכן, כשקנה ב–1995 מהמדינה את מספנות ישראל, ביחד עם שלמה שמלצר ושלומי פוגל, בתמורה ל–40 מיליון שקל בלבד. קצב מימן את חלקו בעסקה מהונו העצמי, שצבר בעסקיו עד אותו הזמן. במסגרת המכירה, המדינה מחלה למספנות ישראל על חובות בסכום של 808 מיליון שקל, ושילמה לבנקים חובות של 48 מיליון שקל.

מספנות ישראל, שאינה כלולה בהנפקה, מפעילה את נמל הקישון, ופועלת בשלושה מגזרים: המגזר הימי, הכולל תכנון, תיקונים, תחזוקה ומתן שירותים לכלי שיט אזרחיים וצבאיים; המגזר היבשתי, הכולל עבודות מתכת שקשורות לפרויקטים בתחום התשתיות; והמגזר הנמלי, הכולל פעילות טעינה ופריקה של מטענים ומתן שירותי נמל בנמל הקישון.

עד לרכישה, מספנות ישראל היתה חברה הפסדית. ואולם, קצב ושותפיו הצליחו לבצע מהפך בחברה - ובעשור האחרון פעילות החברה משגשגת ורווחית. מאז 2014 חילקה החברה דיווידנדים בסכום העולה על 50 מיליון שקל.

ב-2010 מכר קצב חלק מאחזקותיו במספנות ישראל לשותפיו. בשעתו הוא הסביר כי המכירה נבעה מרצונו להשקיע כספים בהרחבת הזרוע הביטחונית שלו, ולא בשל מחלוקות או יחסים מעורערים עם השותפים. לקצב נותר כיום 20.25% ממניות מספנות ישראל. ב–2016 שקלו בעלי המניות של מספנות ישראל להנפיק את החברה בבורסה לפי שווי של כ–1.2 מיליארד שקל "לפני הכסף". ואולם, הנפקה בסופו של דבר לא יצאה אל הפועל.

אייל טואג

מפעל תמורת 2 מיליון דולר

במקביל לפעילות המספנות, קצב החזיק בחברת בנייה שפעלה בבאר שבע - והתחיל להרחיב את עסקיו בקצב מהיר. ב-2000 רכש את מפרולייט; שנה אחר כך רכש את יוניסקו וב-2003 את המפעל האלקטרו־אופטי בארה"ב. העסקה הבאה שלו היתה שוב עם הממשלה. ב-2004 ביקשה רשות החברות הממשלתיות להפריט את מפעל מגן (כיום IWI), שנחשב יחידה מדממת במיוחד של תעש, אף שהמפעל סיים באותה העת לפתח את רובה התבור שבו הצטייד צה"ל.

לאחר שנכשל ניסיון מכירה לקבוצת משקיעים, קצב הציע 2 מיליון דולר בלבד תמורת מגן - והמדינה הסכימה לעסקה. קצב קיבל לידיו את מגן כשרובה התבור כבר צלח כמעט את כל שלבי הפיתוח והיה מוכן ליציאה לשוק. כיום צה"ל השלים את ההצטיידות ברובה גם לחלק מחיילי המילואים, והוא נמכר לצבאות אחרים בעולם.

מבקר המדינה פירסם בסוף 2007 דו"ח חריף על העסקה, וקבע כי מגן נמכרה בנזיד עדשים. המבקר ציין כי תעש לא קיבלה את התמורה הצפויה בעבור החברה בשל הלחץ על הנהלת החברה למכור או לסגור את המפעל שהיה בקשיים, וכי גם לאחר השלמת המכירה המשיכה המדינה לשאת בחלק ניכר מהתחייבויותיה של מגן. קצב מצדו טען כי יש לצרף לסכום שהשקיע ברכישת מגן גם את ההשקעות שהבטיח לבצע בחברה, את ההתחייבויות לתשלום פנסיה לעובדים והתחייבויות עסקיות אחרות - כך שלמעשה רכש את החברה ב-10 מיליון דולר.

כך או אחרת, קצב הפך את מגן, שמייצאת 90% מהייצור שלה, לסיפור הצלחה עולמי. בין השאר, מספר עובדי IWI עלה מ-80 ל-530, וכיום היא החברה הגדולה ביותר בקבוצת SK. כך יצא ששתי עסקות עם המדינה, שבהן רכש חברות מדממות במחיר מציאה, סייעו לקצב להפוך לאיש עשיר מאוד. הצפת הערך שאירעה לאחר הפרטת מגן עשויה להיות סימן אזהרה למדינה בכל הנוגע להפרטת תעש, שמא תמכור גם אותה בנזיד עדשים.

מכפילים גבוהים בענף

קצב מעוניין להנפיק את אימפריית הנשק בתזמון אופטימלי. מתחילת 2017 זינקו מניות חברות הנשק בעולם: יצרנית הנשק בואינג למשל קפצה ב-67%; יצרנית הנשק ומערכות הגרעין BWX Technologies זינקה ב-53%; ויצרנית המשחתות, הספינות והצוללות האנטינגטון אינגלס זינקה ב-27%. לשם השוואה, מדד S&P500 עלה מתחילת 2017 ב-15%, ואילו מדד ראסל 2000 הוסיף 10% בלבד.

ביצועי תעודת סל על יצרניות הנשק האמריקאיות

הזינוק בערכן של יצרניות הנשק קשור למרוץ החימוש שפוקד את העולם זה כשנתיים, בהיקף שלא נראה מימי המלחמה הקרה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מיישם תוכנית חימוש אגרסיבית לצבא ארה"ב, שכוללת הוצאה ממשלתית של יותר מ–600 מיליארד דולר ב-2018 - 9.5% מהתקציב. במקביל, סעודיה, סין, הודו, יפן, קוריאה ומדינות אירופה מתחמשות באמצעים צבאיים במטרה להתמודד עם איומים שונים. מי שמספק את כל הביקוש הן יצרניות הנשק בעולם.

גם בישראל יצרניות הנשק זוכות לגאות בעסקיהן. אלביט מערכות, חברת הנשק הגדולה ביותר בבורסה, זינקה מתחילת 2017 ב-35%, ושווייה הגיע לשיא - 22.4 מיליארד שקל. הזינוק במניותיהן של יצרניות הנשק העלו את מכפיליהן לרמות גבוהות: בואינג נסחרת במכפיל רווח צפוי של 23 על הרווח ב–2018; BWX Technologies - במכפיל רווח 27; לוקהיד מרטין - 23; וטקסטסון - 17. גם אלביט מערכות נסחרת בבורסה במכפילים גבוהים - מכפיל רווח של 20, ומכפיל מכירות של 1.5.

לפרסום ההנפקה המתוכננת של קבוצת SK הגיבו חלק מהטוקבקיסטים בזעם: "המסחר הישראלי בנשק יוצר לנו שם רע בכל העולם. במה יש להתגאות?", נכתב למשל. בעבר הגיב קצב בביטול לטיעונים נגד השתתפותו בתעשיית הנשק בעולם: "לנשק יש שני צדדים. הוא גם הגנתי. אנחנו מעוניינים לפתח את העסקים שלנו, ועד כמה שאפשר - ליצור מקומות תעסוקה. לא כל מי שקונה נשק נלחם. כמה מדינות יש בעולם? לא כולן נלחמות. לעומת זאת, תראה לי מדינה שאין לה נשק. דווקא למקומות שבהם נלחמים - יש הגבלות יצוא", אמר ב-2010 ל-TheMarker.

באותה הזדמנות קצב גם הסביר מה הביא אותו להצלחה העסקית יוצאת הדופן: "הרבה עבודה קשה: להכיר את העסק היטב, לרדת לפרטים. אם הבטחת משהו - תקיים. אם אחד מאנשיך הבטיח משהו בטעות - גם כן תקיים. חוץ מזה, הכל קם ונופל על ניהול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם