ד"ר רות לוי המציאה תרופה נגד פרקינסון - ועכשיו תובעת את טבע

לוי, אחת מממציאות התרופה שהכניסה לטבע 3 מיליארד דולר, טוענת כי החברה התכחשה לזכותה לתמלוגים והלינה את פיצוי הפיטורין שלה עד שתחתום על כתב ויתור

יורם גביזון
מפעל טבע
מפעל טבע צילום: עופר וקנין

משקיעיה של טבע יודעים לאמוד את ערכן של התרופות המקוריות הבודדות שלה, אך לא ברור הם יודעים להעריך כיאות את תרומת אנשי המחקר והפיתוח לרווחים ולתזרים המזומנים שאיפשרו להם לרכוש חברות בסכומים פנטסטיים לאורך השנים - ולחלק מענקים ותשלומים מופלגים לבכירם. כך לפחות עולה מעתירה שהגישה ד"ר רות לוי, בכירה לשעבר במחלקת המחקר והפיתוח של טבע, לבית הדין הגבוה לצדק.

ד"ר לוי , באמצעות עו"ד ריצ'רד לוטי ממשרד לוטי ושות', מבקשת מבג"ץ צו על תנאי  שיורה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים ולטבע לנמק מדוע לא תבוטל החלטתה של הוועדה ממאי 2017 שדחתה על הסף את בקשתה של לוי לתמלוגים.

לפי העתירה, ד"ר לוי עבדה בטבע 27 שנה, שבמהלכן הגתה המצאות רבות עבור החברה ונרשמה ממציאה או ממציאה במשותף ב-25 משפחות פטנטים על התרופה אזילקט המשמשת לטיפול בתסמיני פרקינסון - מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית שגורמת מוגבלות מוטורית גוברת והולכת.

בעתירה נטען, כי התרופה הניבה לטבע הכנסות מצטברות של 3 מיליארד דולר אך פיתוחה ידע עליות וירידות - ובשלבים שונים שקלו קברניטי החברה אף להפסיק את הפרויקט. באי כוחה של לוי טוענים כי בכל אחד מהמקרים היצירתיות המדעית וכישורי האמצאה שלה הובילו לפתרון הבעיה. לוי שיכנעה את מקבלי ההחלטות להמשיך בפיתוח התרופה, לחפש פתרונות לא קונבנציונליים ולאמץ את הפתרונות שהציעה.

תרומתה של לוי לפיתוח האזילקט הוכרה על ידי טבע ועמיתיה. ואולם, כשד"ר לוי עמדה לפרוש לגמלאות ב-2013 - לאחר 27 שנות עבודה - התבקשה לחתום על הסכם פרישה מורכב שנוסח בשפה משפטית סבוכה. בין סעיפי ההסכם התחבאה דרישה כי תוותר על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה - זכות שבאותה עת לוי כלל לא היתה מודעת לקיומה. לוי פנתה לייעוץ משפטי וכך נודע לה שטבע מבקשת, כמעט בהסתר ובמסווה של הסכם פרישה תמים וסטנדרטי, כי תוותר על זכותה לתמלוגים על פי סעיף 134 לחוק הפטנטים. סעיף זה קובע: "באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים". במלים אחרות: המצאה של עובד שייכת אמנם למעביד, אבל גם לו יש זכות ליהנות ממנה. החוק אינו מפרט מהי התמורה הראויה, אך מציין כי בהיעדר הסכם ספציפי שקובע מה תהיה התמורה יוכל העובד לפנות את הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים. בוועדה חברים שופט העליון בדימוס יצחק אנגלרד, אסא קלינג לשעבר ראש רשות הפטנטים, ופרופ' דורון אורבך מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן.

משהבינה שלא קיבלה את המגיע לה במשך עשרות שנים, נמנעה ד"ר לוי מלחתום על הסכם הפרישה. טבע, בתגובה, הלינה את פיצויי הפיטורין שלה. רק לאחר שעו"ד לוטי הבהיר לחברה את ההשלכות החמורות של הלנת פיצויי הפיטורין שוחררו כספי הפיצויים והפרישה - מבלי שתידרש לחתום על ויתור על תמורה בגין המצאותיה. במקביל פנתה לוי לטבע במכתב רשמי ודרשה לקבל את התמורה בעד המצאותיה. העתירה אינה מפרטת את גובה הסכום, אך על-פי המקובל בענף נראה שמדובר ב-1% ממכירות המוצר-  כלומר 30 מיליון דולר.

התרופה אזילקט למחלת הפרקינסון
התרופה אזילקט למחלת הפרקינסון

טבע דחתה את הדרישה וניסתה לגמד את תרומת לוי לפרויקט. המו"מ להסכם פשרה לא עלה יפה לאחר שטבע הציעה סכום נמוך לטעמה של לוי. כשנואשה לוי, פנתה באפריל 2015 לוועדה לפיצויים ולתגמולים מכוח חוק הפטנטים. טבע הגיבה במאי 2015 וטענה כי בינה לבין ד"ר לוי גובש הסכם במשתמע באמצעות תשלום תגמול מיוחד. התאם להסכם, טענה טבע, קיבלה לוי תמורה מלאה עבור המצאותיה. עוד טענה טבע, כי תביעתה של ד"ר לוי התיישנה משום שכל ההמצאות שבגינן הוגשה הבקשה התגבשו יותר מ-7 השנים טרם הגשת בקשתה לפסיקת תמורה.

ד"ר לוי דחתה את טענתה של טבע וטענה שמעולם לא נחתם הסכם בנוגע לתמורה שקיבלה על המצאותיה וכי ממילא התגמול המיוחד שקיבלה אינו מהווה תמורה עבור ההמצאות אלא עבור נכונותה לפרוש שנתיים לאחר מועד הפרישה הרשמי. הפרישה המאוחרת, על-פי התביעה, באה לסייע לטבע במשפט הפטנטים שניהלה מול חברת מיילן. עוד טענה לוי שלא חלפו 7 שנים ממועד גיבוש עילת התביעה, משום שטבע עצמה הכירה ביולי 2013 בזכותה לתמורה בגין המצאותיה כשביקשה ממנה לחתום על וויתור.

במאי השנה דחתה הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים את בקשתה של ד"ר לוי לתמורה וקבעה שבקשתה התיישנה. הוועדה קבעה כי יש 3 מועדים אפשריים שמהם מתחיל מועד ההתיישנות: בעת ההמצאה כאשר מתגבשת הזכות המושגית, בעת הגשת הבקשה לרישום הפטנט או בקבלת הפטנט - או במועד שבו ההמצאה מנוצלת על-ידי המעביד. .

עו"ד לוטי טוען בעתירתו לקבלת צו על תנאי נגד הוועדה וטבע, כי ההחלטה לוקה בטעויות משפטיות רבות - בהן  יישום שגוי של חוק ההתיישנות, התעלמות מזכותה המושגית של ד"ר לוי וטעות בדחיית ההסדר הראוי שהוצע על-ידי ד"ר לוי שלפיו תחילת מרוץ ההתיישנות יהיה במועד התגלעותה של אי הסכמה בין העובד למעסיקו ובמידה שלא התגלעה אי הסכמה כזו במועד ניתוק יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. יתרה מזו, עו"ד לוטי טוען כי דחיית ההסדר שהוצע על ידי ד"ר לוי יהפוך את סעיף 134 לחוק הפטנטים (שקובע את זכותם של עובדים לקבלת תמורה עבור המצאתם) לאות מתה. לטענתו, ההחלטה חותרת תחת כוונת המחוקק משום שעובדים אינם מסוגלים לפנות לוועדה ולממש את זכותם לתמורה נוכח הקשיים ביישום כל אחת מהחלופות להסדרי ההתיישנות.

מטבע נמסר כי "את הבירור המשפטי טבע תנהל בבית המשפט ולא בתקשורת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker