לראשונה בישראל: מאסטרקארד ובנק אירופי יציעו כרטיסי אשראי נטענים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה בישראל: מאסטרקארד ובנק אירופי יציעו כרטיסי אשראי נטענים

מאסטרקארד ובנק IDT מגיברלטר מעוניינים להרגיל את הציבור הישראלי להפחית את השימוש במזומן ולהתחרות גם בשוק כרטיסי האשראי והחיוב, שנשלט על ידי הבנקים הגדולים ■ הכרטיס יהיה זמין לצרכנים פרטיים בתוך שישה עד תשעה חודשים

5תגובות
כרטיסי אשראי נטענים
בלומברג

שוק כרטיסי האשראי בישראל ריכוזי מאוד: שלוש חברות גדולות — ישראכרט, כאל ולאומי קארד — שולטות בשוק סליקת הכרטיסים וקשורות עדיין לבנקים הגדולים בישראל. מאסטרקארד אירופה, עם בנק IDT שממוקם בגיברלטר, ינסו להרחיב את ההיצע בשוק ולשכנע גם את הישראלים להתרגל למוצר חדש — כרטיס קניות פרה־פייד (תשלום מראש), כלומר כרטיס שהסכום שהוטען עליו מוגדר מראש.

בשיחה עם TheMarker אמר אנדרו ג'ונסטון, מנהל הפיתוח העסקי של תחום הפרה־פייד במאסטרקארד אירופה, כי בכרטיס כזה הצרכן לא צריך דירוג אשראי, והוא מתאים לכולם. אמנם דואר ישראל כבר מציע כרטיס נטען לנסיעות לחו"ל (פספורט קארד), אך IDT ומאסטרקארד מעוניינים להרחיב את השימוש בכרטיסים שבהם הכסף נטען מראש לתחומים נוספים. לפי ג'ונסטון, כרטיסים נטענים עשויים לשמש צעירים, עובדים של חברות קטנות ובינוניות לצורך הוצאות הקשורות בעבודה או לניהול תקציב שוטף של החברה ועוד.

ג'ונסטון מציין את בריטניה כדוגמה לשוק שבו תחום הכרטיסים המשולמים מראש היה לא מפותח לפני שש או שבע שנים, וכיום הוא נהפך לשחקן מרכזי בתחומו: "כבר אי־אפשר לומר שמדובר בתחום נישתי. הרבה צרכנים משתמשים בהם. לדוגמה, שוק הכרטיסים לנוסעים מתפתח במהירות, כי מדובר בכרטיסים שתומכים בכמה מטבעות שונים, וכך אפשר להימנע מעלות ההמרה".

הכרטיסים הנטענים יטרפו את השוק

גם דניאל ספייר, מנכ"ל בנק IDT פייננס שנכנס לפעול בישראל, משתמש בדוגמה של כרטיסים נטענים לנוסעים לחו"ל כשימוש אופטימלי, ואומר שזהו הגלגול המודרני של המחאות הנוסעים: "לפני 20 שנה השתמשו כבר בסוג של תשלום מראש — פשוט קראו לזה המחאות נוסעים. אנשים הלכו לבנק מראש, חתמו על נייר, ואז היו מגיעים לארץ יעד, חותמים שוב ומקבלים את הכסף. הכרטיסים הם גרסה חדשה יותר, שבה לוקחים כרטיס והולכים איתו לאן שרוצים".

ספייר מתייחס לקשיים בהרגלת קהל הצרכנים לתשלום בכרטיסים טעונים מראש, ואומר כי הדוגמה של המחאות נוסעים מעידה על כך שאנשים מכירים את הקונספט, אך נדרשת היכרות נוספת: "כשהשוק מבין באמת מה זה המוצר הזה, יש הזדמנות אדירה. הוא כולל כמה רעיונות חדשניים מאוד, שפותרים בעיות שחברות מתקשות עמן".

מה ההבדל בין הכרטיס הזה לכרטיס מתנה לחגים שאני מקבל מהמעסיק שלי?

ספייר: "זה בדיוק אותו הדבר, מלבד העובדה שמדובר בכרטיס של מאסטרקארד — וניתן להשתמש בו בכל מקום שמכבד מאסטרקארד".

ג'ונסטון: "יש כמה סוגים של מוצרי פרה־פייד. רוב המוצרים פועלים בדרך זהה לזו של כרטיסי אשראי או חיוב (דביט), רק בלי האפשרות לצבור חובות. לדוגמה, אנשים משתמשים בהם מסיבות של ביטחון ואבטחה אם הם לא רוצים להשתמש בכרטיס אשראי במקום מסוים.

"כשאתה מקבל מהמעסיק שלך כרטיס מתנה, הוא בדרך כלל מקושר לחנות או לרשת חנויות. אם אתה מקבל כרטיס של מאסטרקארד, אתה יכול להשתמש בו בכל מקום".

דניאל ספייר ואנדרו ג'ונסטון
עופר וקנין

עומר אונגר, נציג מאסטרקארד בישראל, מוסיף כי בניגוד לכרטיסי מתנה אנונימיים, הכרטיסים שיונפקו יהיו שמיים.

לדבריו, גם כשעורכים קניות ברשת או שהכרטיס נגנב, החשיפה המרבית של הצרכן היא לתקרת הסכום שמוטען על הכרטיס, "וגם זה לא ממש חשיפה, כי אם אתה משתמש בכרטיס באחריות, אתה יכול להודיע למנפיק — והכרטיס נחסם". בנוסף, במאסטרקארד קיים מנגנון לזיכוי לקוחות גם על הונאות רשת.

במאסטרקארד ישראל מתייחסים לכרטיסים בראש ובראשונה כתחליף למזומן, והם מודעים לכך שייתכן שיהיה קשה לגמול את הישראלי מחבילת השטרות בכיס. לפי נתוני בנק ישראל, שיעור המזומן בישראל ביחס לתמ"ג מגיע ל–5.6% — נתון דומה לקרואטיה, ונמוך משמעותית משוודיה, המובילה העולמית, שמעוניינת להכחיד את המזומן בקרוב, ושבה מגיע שיעור השימוש במזומן ל–2% מהתמ"ג בלבד.

"אנחנו חושבים שיש פוטנציאל גדול להחלפת מזומנים בישראל", מציין אונגר.

ספייר סבור כי לצרכנים בישראל יידרש זמן כדי להפחית את השימוש במזומן: "אני מבין שבמדינות מסוימות אנשים אוהבים להסתובב עם מזומן, אבל העולם משתנה. הרבה יותר נוח לא להשתמש במזומן. זה הופך את החיים לכל כך הרבה יותר קלים.

"כשהייתי בבריטניה לפני 15 שנה, הייתי צריך להסתובב עם מזומן, וללכת כל הזמן לכספומט. גם כאן אנשים יבינו שזה הרבה יותר קל להסתובב עם כרטיס נטען מראש שמאפשר להם לשלוט בהוצאות. גם המנטליות הישראלית תשתנה עם הזמן ותעבור לפתרונות האלה".

יותר מחצי טריליון דולר ב-2020

לקבל משכורת בכרטיס אשראי

ספייר אומר שבשלב הראשון יתחיל IDT להנפיק כרטיסים נטענים מראש כפתרון לחברות, ושהכרטיס יהיה זמין לצרכנים פרטיים בתוך כשישה עד תשעה חודשים. הוא מוסיף, יהיו מוצרים שונים שמותאמים לפתרונות השונים — לחברות או לצרכנים פרטיים. בעתיד, לדבריו, יהיה ניתן להיכנס לחנות נוחות ולרכוש כרטיס נטען מראש.

"לדוגמה, יש הרבה עובדים זרים בישראל. הם לא תמיד מחזיקים בחשבון בנק, אז איך הם יקבלו משכורת? כיום הם מקבלים צ'ק וצריכים ללכת לפדות אותו. אפשר פשוט לתת להם כרטיס טעון".

השימוש בכרטיס כרוך בעמלות שמשתנות מתוכנית לתוכנית שיציע IDT. לעתים הכרטיסים מוצעים ללא עמלות, והתשלום לבנק מועבר על ידי החברות שמנפיקות את הכרטיס לעובדים שלהן. "כבנק מורשה, אנחנו דואגים שהעמלות יהיו הגיוניות ויובהרו ללקוחות, כדי שלא יהיו הפתעות", אומר ספייר.

ג'ונסטון אומר שהכרטיסים המשולמים מראש שימשו בתחילה בבריטניה בעיקר אנשים שהיה להם חשבון בנק מוגבל, או שהיו בעלי משכורות נמוכות ורצו לשלוט בהוצאות שלהם. כיום, לדבריו, הכרטיס נהפך לנפוץ מאוד במדינה, וגם במדינות כמו איטליה, טורקיה ורוסיה עלה השימוש בכרטיסים אלה. לפי נתונים של מאסטרקארד, היקף השוק העולמי של כרטיסים נטענים צפוי לזנק מ–276 מיליארד דולר ב–2012, ל–536 מיליארד דולר ב–2020. לפי החברה, שיעור הצמיחה השנתי של כרטיסים נטענים ב–2012–2020 צפוי להגיע ל–18.6%, לעומת צמיחה של 5.8% בשוק כרטיסי האשראי, וצמיחה של 7.8% בכרטיסי חיוב.

"גם אני הייתי ספקן בתחילה לגבי הצורך בכרטיס כזה, אבל כיום הוא משמש לדברים שונים", אומר ג'ונסטון, ומספר שגם אמו, בשנות ה-70 לחייה, משתמשת בקניות ברשת רק בכרטיס מוטען מראש.

"זה פתרון גם למגזר הציבורי. ברשות מקומית מסוימת בבריטניה יש עובדים סוציאלים בקהילה שמעניקים מזומן לקשישים נזקקים. רבים מעניקים להם כיום כרטיסים נטענים. השינוי חוסך לרשות את הניהול המסובך של חלוקת מזומן. העמלות לא נגבו מהקשישים, אלא מהרשות, אבל ההוצאות שלה פחתו באופן משמעותי כי לא היה צורך לנהל את חלוקת המזומן".

כשנשאל על היעדים שלו בישראל, נושם ספייר בכבדות ואומר: "יש לנו מטרות גבוהות שאנחנו מאמינים שנוכל להשיג בישראל, אבל אני לא יכול לנקוב במספרים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#