בנימין נתניהו ל-TheMarker: "צריך להסיר פריווילגיות שיש לבנקים הגדולים וליצור תנאי תחרות שווים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנימין נתניהו ל-TheMarker: "צריך להסיר פריווילגיות שיש לבנקים הגדולים וליצור תנאי תחרות שווים"

בנימין נתניהו, שהוביל את ועדת בכר, בראיון ל-TheMarker: "המחיר האישי השתלם; מלבד הכלכלה, כל המערכות במדינה משותקות"; "אני לא מקבל מהבנקים כלום, מעולם לא קיבלתי - ואני לא מתרשם מהלחצים שלהם"

שנתיים עברו מאז פרסום המלצות ועדת בכר שיצרה מהפכה בשוק ההון, והאיש שיזם אותה, שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו, לא מרוצה. "אבל אני אף פעם לא מרוצה, זה לא אומר כלום", הוא אומר בנימה מבודחת. רגע לפני ההסתערות המחודשת שלו על כיסא ראש הממשלה אומר נתניהו כי למרות המחיר האישי ששילם בעקבות מאבקו ליישום ההמלצות והתייצבותו מול הבנקים הגדולים, "אם אתה יודע לאן אתה רוצה ללכת, זה שווה את זה. ועובדה: הצמיחה היא לא מקרית, כל המערכות במדינה משתנקות או משותקות, רק הכלכלה עובדת".

נתניהו התייחס להשלכות של המלצות וועדת בכר במסגרת פרויקט של TheMarker המציין שנתיים להמלצות הוועדה, שיפורסם כאן בימים הקרובים.

בימים האחרונים מנסה שר האוצר הנוכחי, רוני בר און, לעשות כותרות על הגב של ועדת בכר. הוא מצוטט כמי שאומר שיש לעשות רפורמה שתתקן את הרפורמה ההיא. לעת עתה זה נראה כמו ספין מוצלח ולא יותר. נכון שיש מה לשפר, אבל גם בר און יודע שרפורמת בכר היא אחת הרפורמות המוצלחות שנעשו כאן. אבל אם אפשר, למה לא לזרוק קצת בוץ על נתניהו.

גם נתניהו לא טוען שמדובר ברפורמה מושלמת. רפורמת בכר היא חלק מסדרת שינויים שעוברים על שוק ההון, ועל כן הוא לא מודד את הצלחותיה או כישלונותיה כיחידה אחת. לדבריו, יש עוד הרבה עבודה, בייחוד בתחום הבנקאות הקמעונאית. "המהפכה בשוק ההון החלה למעשה בהחלטה על הסרת מגבלות על מטבע חוץ ב-98'. ההסרה יצרה ניידות בשקל, הזרימה הון לישראל ואיפשרה לעסקים ישראליים לעבור משברים על ידי השקעות בחו"ל. היום קשה להאמין שבסוף שנות ה-90 היה צורך באישור מבנק ישראל כדי להוציא לחו"ל 200 שקל. היינו כמו מדינת עולם שלישי".

השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".

השלב השלישי, לדעת נתניהו, היה הכנסת עושי שוק שאיפשרו הבאת הון זול ויעיל יותר למשק והבטיחו זרימת אשראי במחירים נגישים: "אשראי זה כמו חמצן. זה הסבר קריטי להתרחבות שמתרחשת היום במשק".

על רקע זה באה החוליה הנוספת בשרשרת - ועדת בכר - שיצרה תחרות במוצרי החיסכון, הן ארוך הטווח והן קצר הטווח. בסך הכל, לדעת נתניהו, המהפכות הללו שינו את פני שוק ההון הישראלי. "הוא יעיל יותר, שקוף יותר ועמוק יותר". אך עם זאת, נתניהו מציין כי כאשר מערכת הבנקאות בישראל נראית כפי שהיא נראית כיום, אין סיבה להיות מרוצים. "הריכוזיות במערכת הבנקאות עדיין גבוהה מדי. רגולציה לא תפטור את זה, צריך להשלים הכנסה של בנקים נוספים שיתחרו במערכת".

למה שבנקים זרים ירצו לפעול כאן?

"כשהמצב בכלכלה טוב, גופים בינלאומיים מתעניינים במשק. בתקופת הרפורמות, היו גורמים חיצוניים שנכנסו לשוק הישראלי. רצו לקנות את דיסקונט. ברונפמן הגיע לכאן, סרברוס התעניינו. צריך להביא עוד. ובמקביל צריך להוריד את עומס החקיקה, לאפשר ביתר קלות לבנות סניפים וירטואליים, להסיר פריווילגיות שיש לבנקים הגדולים - למשל, היכולת להיכנס לשוק הנדל"ן - וליצור תנאי תחרות שווים".

בתקופה שבה פעלה ועדת בכר הבנקים הפעילו לחצים גדולים, וגם כיום אנחנו רואים את פעילות הלובינג שלהם. איך מתמודדים עם לחצים מגופים כמו מערכת הבנקאות?

"בתקופת ועדת בכר הבנקים ערמו הרבה קשיים, ונוצר שיתוף פעולה מוזר בינם לבין הוועדים הגדולים שהתנגדו לרפורמה. היום זה שאריות של לחצים, כי הרוב פחות או יותר סגור. אלה לא גופים שקל לעמוד מולם. שילמתי על זה מחיר אישי, גם באובדן מנדטים, אבל אם יודעים מה צריך לעשות, אז עושים את זה, והמחיר שווה את זה - כי כרגע, כשכל המערכות בישראל משותקות ומשתנקות, הדבר היחיד שעובד זו הכלכלה, וזה לא מקרי. ריכוז הרפורמות בזמן קצר ודבקות במדיניות הובילו לזה. אבל צריך להבין שאם ננוח על זרי הדפנה, הצמיחה תישחק. צריך להמשיך ולהשלים רפורמות".

אתה לא חושש שהיציאה נגד הבנקים תפגע בך ובליכוד גם במערכת הבחירות הקרובה?

"שום גורם כלכלי לא יכול לאיים עלי. אני לא מקבל מהם כלום ומעולם לא קיבלתי, ואני לא מתרשם מהלחצים של הבנקים. אני מקדם את מה שאני מאמין בו. בקרוב נראה גם בצרפת תהליך דומה של שינוי מדיניות כלכלית בעקבות חזון של מנהיג".

לא רק אתה שילמת מחיר אישי על היציאה נגד מערכת הבנקאות. גם שאר חברי ועדת בכר לא השתלבו, למשל, במערכת הבנקאות. איך מגייסים את הפקידים לוועדה הבאה שתעסוק ברפורמה בשוק הבנקאות, כשהם יודעים שזה ירחיק מהם את ג'וב חלומותיהם?

"הפקידים במערכת הרגולציה הישראלית הם חבורה מאוד מוכשרת, צעירה ונמרצת, ואם תהיה מנהיגות מתאימה ויהיה חזון מתאים - הם ילכו איתו, כפי שהם הלכו בוועדת בכר. הוועדה הבאה תקום. יש צורך ברפורמות לא רק בשוק הבנקאות, אלא גם בחינוך ובקרקעות, ומה שהפקידים יעשו או לא תלוי במנהיגות".

אמנם ברפורמת בכר יצאת נגד הבנקים הגדולים, אבל בתקשורת אתה מצטייר כמי שגוזל קצבאות מקשישים. למעשה יצאת קירח מכאן ומכאן.

"העיתונות שאני מקבל פחות טובה ממה שהייתי רוצה. אני חושב שההכרח לכלכלה טובה הוא שמי שיכול לעבוד יעבוד, ובעזרת צמיחה נעזור לחלשים באמת. למרות התדמית שיצאה לי, בתקופתי העודף שנוצר הופנה גם לצרכים סוציאליים, כגון סבסוד צהרונים. לדעתי, העם משנה את עמדותיו כשהוא רואה שהכלכלה צומחת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#