כוח המשיכה של הסקטור העסקי בסכנה

משמעות הסכם 2007 היא שהמגזר הציבורי יוסיף להיות מושך יותר, בעיקר אם התעסוקה בו תגדל לאט יותר מהמגזר העסקי

מיכאל בינסטוק
מיכאל בינסטוק
שתפו בפייסבוק

שר האוצר החדש, רוני בר-און, שילם ביוקר כאשר הסכים להעלות את השכר בסקטור הציבורי בחמישה אחוזים. משמעות ההסכם היא כנראה עלייה בשכר הסקטור הציבורי ביחס לשכר הסקטור העסקי לשיא חדש. התפתחות זו צפויה לפגוע בכוח המשיכה של הסקטור העסקי כמקום עבודה. כנראה ההצעה לשלם מנת פלאפל היתה הפעם מוצדקת. הממונה על השכר כשל בספין התקשורתי.

הגרף המוצג כאן מראה כי הסכם השכר הקודם מ-2001 הצליח להעלות את השכר בסקטור הציבורי ל-93% מהשכר בסקטור העסקי, וכי הרמה הגבוהה הזאת נשמרה עד היום. הסכם השכר של 2001 החזיר את השכר היחסי בסקטור הציבורי לרמתו ב-1995, וזאת בעקבות הסכם השכר פורץ הדרך ב-1994.

לפני 1994 נע השכר בסקטור הציבורי בין 75% ל-84% מהשכר בסקטור העסקי, ומכאן שיש לראות בהסכם השכר של 1994 תפנית חשובה ביחסי העבודה בישראל. הסכם 1994 הקפיץ את השכר היחסי בסקטור הציבורי בלא פחות מעשר נקודות אחוז, בעוד הסכם 2001 ביסס את ההישגים הגדולים שהושגו ב-1994.

הסכם השכר החדש שעומד להיחתם בימים אלה יעלה את השכר היחסי לכ-95% מהשכר במגזר העסקי, וזאת בהנחה שהשכר הריאלי בסקטור העסקי יוסיף לצמוח ב-1.5% בשנה. אם השכר בסקטור העסקי לא יצמח כצפוי, אזי השכר היחסי בסקטור הציבורי יישק ל-98%.

הניסיון מלמד כי בכל משלח יד ישנם עובדים טובים יותר ועובדים טובים פחות. מעסיקים המשלמים שכר גבוה יותר מושכים את העובדים הטובים יותר ומשאירים את העובדים הפחות טובים אצל המעסיקים המשלמים פחות. כדי לשמור על איכות העובדים בסקטור הציבורי יש לשמור על שכר יחסי קבוע על פני זמן, כך שיש להעלות את השכר בסקטור הציבורי בשיעור דומה לשכר בסקטור העסקי.

אמנם הסקטור הציבורי היה פעם מגזר ירוד ומדוכדך, אבל ייתכן שהסכם השכר של 1994 הצליח לשנות את התדמית של הסקטור הציבורי ולהופכו למקום עבודה מושך יותר. יש לציין כי בשנים 1995-2002 גדלה התעסוקה בסקטור הציבורי מהר יותר מהתעסוקה בסקטור העסקי - שהיא התפתחות המתיישבת עם שיפור תנאי השכר בסקטור הציבורי. משמעות הסכם 2007 היא שהסקטור הציבורי יוסיף להיות מקום עבודה מושך יותר, ובמיוחד אם התעסוקה בסקטור הציבורי תגדל בשיעור נמוך יותר מבסקטור העסקי.

בספין התקשורתי הציגו ההסתדרות ומשרד האוצר נתונים מנוגדים. לפי ההסתדרות, שחיקת השכר הגיעה ל-10%, בעוד שלפי האוצר כמעט שלא היתה שחיקה. מדוע לא פירסם משרד האוצר את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבגרף, שעל פני הדברים תמכו בעמדתו?

הכותב מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker