לקראת ביטול הביטוח הסיעודי הקבוצתי - כללי זהב צרכניים לבחירת הביטוח הבא

אין סיבה להשתגע ולרכוש ביטוחים עודפים ויקרים: לפי המועצה הלאומית לכלכלה, עלות טיפול סיעודי בבית היא 8,600 בחודש - סכום שאפשר להגיע אליו עם הביטוח הלאומי והביטוח של קופות החולים ■ לא בטוח שאתם צריכים ביטוח סיעודי פרטי נוסף - ואם כן, אז לא בכל מחיר

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
קשישה ומטפלת סיעודית
מירב ארלוזורוב

ההסתדרות הכללית העלתה באחרונה קמפיין שלטי חוצות שבו היא דורשת כי הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים לא יבוטלו בסוף השנה. הקמפיין מכוון לכאורה נגד ראש רשות שוק ההון, דורית סלינגר, שהודיעה על ביטול סופי של קבוצות ביטוחי הסיעוד עד סוף 2017, אך בפועל הוא נועד ללחוץ על שר האוצר, משה כחלון, לתת הטבות מס לרכישת ביטוחי סיעודי.

בכך ההסתדרות מנסה לגלגל אל פתחה של המדינה את מה שהיא אחראית לו במידה רבה — הפיאסקו של ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים במקומות עבודה גדולים, שהיו הביטוחים הסיעודיים הזולים ביותר בישראל, אך הם גם בעייתיים מאוד, וכלל לא בטוח שימשיכו להתקיים ביום פקודה.

הזכות שעומדת לחברות הביטוח לבטל את ביטוח הסיעוד הקבוצתי מדי חמש שנים הפכה את הביטוח הזה, שנועד לספק הגנה ביטוחית לבני 75 ומעלה, למשענת קנה רצוץ. במידה רבה, זהו ביטוח שאינו בטוח, ולא ברור אם כדאי לרכוש אותו.

לכישלון הזה יש אחראים רבים: חברות הביטוח שמכרו את הביטוחים האלה (במחירי הפסד), תוך שהן מטשטשות את העובדה שהביטוח הזה אינו מחייב אותן באמת; המפקחים, שראו ושתקו (כי חבל להרוג את המוצר הכי זול והכי תחרותי בשוק); וגם ועדי העובדים הגדולים, שידעו שהם קונים ביטוח בעייתי אבל היה להם קל לשווק את הביטוח הקבוצתי כהישג שלהם לטובת העובדים.

האופי המפוקפק והמסוכן של ההישג הזה לא מנע מוועדי העובדים להתהדר בנוצות המחיר הנמוך של הביטוח הסיעודי הקבוצתי — ולא מונע גם מההסתדרות לנהל כעת קמפיין רע, שבו היא מתעקשת להמשיך את הטעות של רכישת ביטוחים קבוצתיים, ולוחצת על רשות שוק ההון למנוע את ביטול הביטוחים הללו.

זה לא צפוי לקרות. עמדתה של סלינגר איתנה, ולכן הביטוחים הקבוצתיים יבוטלו בסוף השנה. כתוצאה מכך, כמיליון מבוטחים, שעד כה התרגלו לקנות ביטוח סיעודי קבוצתי בתנאים מעולים ובמחיר מגוחך, ייאלצו לשלם מעתה הרבה יותר על ביטוח טוב פחות. המבוגרים שבהם יתקשו לרכוש לעצמם ביטוח חלופי כלשהו, ולכן רשות שוק ההון יצאה בהנחיה שנויה במחלוקת, שחייבה את קופות החולים לקלוט את המבוטחים המבוגרים לביטוחים הסיעודיים של קופות החולים בתנאים משופרים.

בפועל, המדינה חייבה את קופות החולים לסבסד את קליטת המבוטחים המבוגרים, פליטי ביטוח הסיעוד הקבוצתי שבוטל, על חשבון המבוטחים הצעירים יותר באותם ביטוחי סיעוד של קופות החולים. במקום שהמדינה תסבסד בגין טעויות שעשה הפיקוח, או במקום שחברות הביטוח יסבסדו בגין רשלנות במכירת מוצר ביטוחי לא ראוי — יהיו אלה המבוטחים של קופות החולים שיסבסדו את ביטול ביטוח הסיעודי הקבוצתיים.

בכל מקרה, כמיליון מבוטחים יוצאים עתה לשוק לערוך שופינג ולרכוש לעצמם ביטוח סיעודי חדש. לקראת ההסתערות הגדולה על שוק ביטוחי הסיעוד, כדאי לשנן כמה עצות זהב צרכניות.

רשלנות פושעת של ועדי העובדים הגדולים

העצה ראשונה נוגעת שוב להסתדרות: רשות שוק ההון איפשרה לקבוצות עובדים גדולות לחדש את הביטוח הקבוצתי שלהן, אבל במתכונת אחרת — בטוחה אך יקרה הרבה יותר. כמעט כל ועדי העבודים הגדולים נכנסו למשא ומתן עם חברות הביטוח על רכישת ביטוח קבוצתי מהסוג החדש, וחלקן אף קיבלו הצעות מחיר מדהימות מחברות הביטוח — הנחות של עד 45% על מחיר הביטוח הרגיל.

עם זאת, מרבית ועדי העובדים סירבו להצעות שהוצעו להם, ככל הנראה במסגרת הקמפיין שנועד ללחוץ על סלינגר לסגת מביטול ביטוחי הסיעוד (כלומר, ליצור מצגת מכוונת של מאות אלפי עובדים נטולי ביטוח סיעודי, כדי שהמפקחת תישבר ותאשר את המשך ביטוחי הסיעוד הישנים).

זוהי רשלנות פושעת מצדם של ועדי העובדים, שבגלל צרכים פוליטיים־הסברתיים של ההסתדרות לא חותמים על הסכמי ביטוח חדשים ומצוינים. ועד עובדים שנוהג כך, וכמעט כל הוועדים הגדולים עושים זאת כיום, מוכיח בהתנהגותו שלא טובת העובדים מונחת לנגד עיניו — אלא טובת ההסתדרות והאינטרסים הפוליטיים שלה.

כמו כן, מי שלא זכה להיות חלק מקבוצה גדולה וחזקה יצטרך להסתפק בביטוחי הסיעוד הרגילים: ביטוחי סיעוד פרטיים של חברות הביטוח וביטוחי הסיעוד של קופות החולים. הביטוחים הפרטיים טובים מאוד ומחירם מובטח לכל החיים — אבל הם יקרים להחריד. כל כך יקרים, שיש אפילו מקום להטיל ספק בכדאיות הרכישה שלהם.

ביטוחי סיעוד של קופות החולים בטוחים פחות ומחירם משתנה, אבל הם זולים לאין ערוך ולכן משתלמים במיוחד. גם אם נביא בחשבון וקטור של התייקרות צפויה בעשרות אחוזים, הביטוחים של קופות החולים עדיין משתלמים יותר מהביטוחים הפרטיים.

הרכישה האוטומטית שנוטה להישכח

עולם ביטוחי הסיעוד אינו מסתיים שם: בפועל, יש ביטוח שלישי שאנחנו רוכשים באופן אוטומטי ונוטים לשכוח ממנו — התמיכה של הביטוח הלאומי בטיפול הסיעודי. הביטוח הלאומי הוא רובד הביטוח הבסיסי, שכמעט כל אזרחי ישראל זכאים לו (מי שהכנסתם גבוהה מאוד לא זכאים לסיוע סיעודי מהביטוח הלאומי, אך הם גם יכולים לממן זאת מכיסם) — וצריכה להיות לו השפעה מהותית על שיקולי הרכישה של ביטוחי הסיעוד.

אבי רייטן — ממומחי הסיעוד הבולטים בישראל ומייסד אתר "אופק זהב", המרכז מידע על כל ביטוחי הסיעוד — מעריך את עלותו של מטפל סיעודי (עובד זר) בבית ב–7,400 שקל בחודש. המועצה הלאומית לכלכלה ערכה גם היא אומדן לטיפול סיעודי בבית, וקבעה שהוא עולה 8,600 שקל בחודש. כדאי לזכור כי רוב הקשישים הסיעודיים מטופלים בבתיהם, וזו גם ההמלצה הטיפולית הרווחת בקרב מומחים מתחום. סכומים אלה משולמים מדי חודש במשך שלוש וחצי שנים — תוחלת החיים הממוצעת של קשישים סיעודיים כיום.

ביטוח הסיעוד הסטנדרטי הנמכר בישראל נמתח על פני חמש שנים, אך משלם 5,000 שקל בחודש בלבד. מסיבה זאת, לרבים בישראל יש יותר מביטוח סיעוד אחד — ומיליון פליטי הביטוח הסיעודי הקבוצתי מחפשים כעת תחליף, אף שיש לרובם ביטוח סיעודי נוסף.

ואולם לא בטוח שיש טעם בבהלת הרכישה של ביטוחי הסיעוד: הביטוח הלאומי מעניק סיוע חודשי מינימלי של 1,716 שקל בחודש, וסיוע מירבי של כ–3,400 שקל בחודש. הסכום המתקבל נע בין הקצוות הללו, בהתאם למצבו הרפואי והכלכלי של הקשיש הסיעודי. במקביל, הביטוח הסיעודי של קופות החולים מעניק 5,500 שקל בחודש לכל מי שרכש אותו לפני גיל 49 (מבוטחים שרכשו ביטוח סיעודי בגיל מאוחר יותר יקבלו 3,500 שקל בחודש).

אם זוכרים שהמטרה היא להגיע לכיסוי בסך 8,600 שקל בחודש, חישוב פשוט יגלה כי מי שזכאי לסיוע המירבי מהביטוח הלאומי וגם היה נבון מספיק כדי לרכוש לעצמו ביטוח סיעודי מקופת החולים לפני גיל 49, יכול להגיע לסכום היעד עם שני הביטוחים הללו בלבד, ואין לו כל צורך לרכוש ביטוח סיעודי פרטי נוסף.

מנגד, מבוטח שיהיה זכאי רק לכיסוי מינימלי מהביטוח הלאומי, ואיחר לרכוש את הביטוח הסיעודי של קופת החולים, יצטרך גם סיוע של ביטוח סיעודי שלישי — אך רק בסכום של כ–3,500 שקל בחודש. אין צורך להשתגע ולקנות ביטוחי סיעוד פרטיים של 10,000 ו–15 אלף שקל בחודש — זהו ביטוח עודף, יקר ומיותר.

לא צריך חגורה ושלייקעס ביחד

אמנם אין דרך להבטיח שבעשרות השנים שבהן אמור הביטוח הסיעודי להבטיח אותנו, לא יתחוללו שינויים בנתונים המובאים כאן. סביר להניח ששכרם הממוצע של העובדים הזרים בסיעוד יעלה, ויש גם כאלה שאינם סומכים על המדינה שלא תרע את תנאי הביטוח הלאומי בעתיד.

בכל מקרה ברור שהכיסוי של הביטוח הלאומי וקופת החולים הוא כיסוי רחב מספיק (תעשו לעצמכם טובה וקנו את הביטוח של קופות החולים לפני גיל 49!). כמעט שאין צורך בביטוח שלישי, ואם כן — מספיק ביטוח בסכום צנוע יחסית.

הנטייה היהודית לעטות על עצמנו חגורה ושלייקעס גם יחד, ולאגור עוד ועוד ביטוחים, היא נטייה לא־רציונלית ובזבזנית. אל תרוצו לקנות ביטוח סיעודי פרטי בכל סכום ובכל מחיר. זה מיותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker