ענת מאור
ענת מאור

לפני כשבוע עברו בממשלה תקציב וחוק הסדרים אכזריים, שאין בהם שום שינוי מהותי ממדיניותו של שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו; אין בהם חזרה למדינת רווחה חזקה כמו זו הקיימת כיום במדינות אירופה, אלא המשך שיטתי ומודע של הגדלת הפערים, תוך תוספות קוסמטיות בלבד למוחלשים.

דוגמאות בולטות לאכזריות תקציב 2008:

כדי לעשות מפנה חברתי ולא ספין, יש לחזור למדיניות סוציאל דמוקרטית ולא קפיטליזם קיצוני ודרוויניסטי. יש לבלום הורדת המסים לעשירים ולאפשר הגדלת התקציב, כך שהצמיחה תגיע גם לשכבות הביניים ולחלשים.

נמשכת הפגיעה בגמלאים. כל "שיטות" נתניהו "להילחם בגמלאים" ולרמוס את הכנסותיהם וכבודם נמשכות; לא בוטל קיצוץ הגמלה ב-4%; הקפאת הגמלה נמשכת; לא חזרו לשכר הממוצע במשק כבסיס לקצבה; ונשאר קיצור תקופת הזכאות לקצבת הזקנה ולהנחות במס בריאות (בעקבות העלאת גיל הפרישה) . וכך, גמלאי החי מקצבת גמלה בלבד, נאלץ "לחיות" עם כ-2,000 בחודש.

ממשיכים לבזות את ניצולי השואה. הממשלה אישרה תוספת של 100 מיליון שקל בלבד למצוקת הניצולים - רק עשירית מהנדרש, על פי המלצות הוועדה שהממשלה עצמה הקימה. לכן, פני הקוזק הנגזל של אולמרט מקוממים, כי הגם שכל ממשלות ישראל לא נתנו מענה מספיק לניצולי השואה, הרי שרק מ-2001 דורדרו הניצולים ורבים מאזרחי ישראל המוחלשים אל מתחת לקו העוני.

"מפחידים" בשם העתיד ודואגים לבעלי ההון "המקורבים". שר האוצר רוצה "להרגיל" רבים מהגמלאים, הילדים, העולים, הנשים, ערביי ישראל, הפריפריה - להסכין עם העוני. אין צורך להפקיר את העתיד - יש צורך לעשות שינוי במאזן הצדק החלוקתי. פירות הצמיחה מגיעים בעיקר לעשירים והפערים גדלים. בנוסף, גם בתקציב הביטחון יש לקצץ בהדרגה ולהגביר את מאמצי ההידברות והשלום.

המלצות ועדת ברודט הן גורפות מדי, ומאבק שר הביטחון, אהוד ברק, להוסיף אף מעבר להן הוא חוסר אחריות לאומי מוחלט.

דחיית העלאת שכר המינימום. הממשלה מתעלמת ביודעין מהעובדה המקוממת שמקרב אלה החיים מתחת לקו העוני, למעלה ממחצית הם אנשים עובדים. גם עובדים בפרך וגם לא מתפרנסים בכבוד. אי העלאת שכר המינימום הוא מחדל חברתי דמוקרטי, שעליו בלבד יש להביע אי אמון בממשלה וללכת לבחירות.

התקציב וחוק ההסדרים 2008 מבטאים את המשך המדיניות האכזרית. הם גוזרים עוני, פגיעה בכבוד ואומללות על כל אדם רביעי במדינה, ועל כל ילד שלישי במדינה. בחירת הממשלה לאמץ את הרטוריקה והפרקטיקה של הקפיטליזם בארה"ב ולא של הסוציאל דמוקרטיה של אירופה מנוגדת למנדט שעמו היא הלכה לבחירות.

צריך להיאבק באחיזת העיניים של הממשלה על ה"חברתיות" כביכול של התקציב. תקציב 2008 הוא המשך האכזריות של ממשלת נתניהו. רק ביטול מוחלט של הרס מדינת הרווחה וחזרה לתקציב ולקצבאות 2001 כנקודת מוצא, ומשם לשאוף ולהתקדם הלאה - יביאו אור ותקווה למרבית בני ישראל, ולא רק לעשירים.

הכותבת היא ח"כית לשעבר ומרצה למדיניות חברתית במרכז האקדמי רופין ובאוניברסיטה הפתוחה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker