קזינו האופציות הבינאריות: דוד ביטן, החברה שעל הכוונת של ה-FBI - והלחצים שהגיעו לכנסת

בימים הקרובים עשויה סוף סוף הכנסת להחמיר את החקיקה נגד שיווק אופציות בינאריות ■ בחו"ל מנהלים מלחמת חורמה נגד הענף ■ החמרת החקיקה נתקעה לאחר דיון שאליו התייצב במפתיע ביטן - בליווי נציגיה של חברה שפיתחה תוכנה לאופציות בינאריות

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו בפייסבוק
ח"כ דוד ביטן )מימין( וח"כ נאוה בוקר בעת ביקור בגיאורגיה,
אשתקד
ח"כ דוד ביטן (מימין) וח"כ נאוה בוקר בעת ביקור בגיאורגיה, אשתקדצילום: מתוך עמוד הפייסבו

תופעה מוזרה התרחשה בדיון שנערך בכנסת ב–7 באוגוסט בנוגע לחיסול ענף האופציות הבינאריות. ועדת הרפורמות דנה בתיקון לחוק ניירות ערך, שמטרתו לאסור לחלוטין על שיווק אופציות בינאריות על ידי חברות הפועלות מישראל, גם אם הלקוחות נמצאים בחו"ל.

כבר יותר משנה חל איסור על שיווק אופציות בינאריות ללקוחות בישראל, והתיקון בחוק נידון בוועדה לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, שעשויה להיערך כבר בימים הקרובים. התיקון אמור להרחיב את האיסור כך שיחול גם על שיווק אופציות בינאריות ללקוחות בחו"ל, ולהוסיף את תחום האופציות הבינאריות לרשימת עבירות המקור לפי חוק איסור הלבנת הון.

בעת ההקראה הסופית של כל השינויים בחוק, כדי לוודא שיש רוב בעדם בקרב חברי הוועדה, הופיע במפתיע יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), כשהוא מלווה בנציגים של חברת ספוט אופשן (SpotOption), וביקש לדעת אם החוק פוגע בתעשיית ההיי־טק הישראלית. ספוט אופשן היא ספקית תוכנה לזירות מסחר באופציות בינאריות. אלא שבניגוד לזירות המסחר באופציות בינאריות, המנהלות את הקשרים הישירים מול הסוחרים, ספוט אופשן מספקת רק את הטכנולוגיה.

"ביטן דרש שלא ייאסר על חברות ישראליות למכור תוכנה של מסחר באופציות בינאריות לחברות בחו"ל ולתת שירותי תמיכה בתוכנה", סיפר מקור בוועדה.

עד אותו יום, ביטן, חבר בוועדה, לא השתתף באף אחד מהדיונים, שבהם שמעו חברי הכנסת את כלל הקולות התומכים והמתנגדים לתיקון בחוק. הם הקשיבו במשך שעות לגורמי אכיפת החוק, ובהם נציגי הרשות לניירות ערך, המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון, שהסבירו את הדחיפות בחקיקת החוק; לעדויות של נפגעי השיטה מרחבי העולם, ולסיפורים על אנשים שהתאבדו בעקבות הפסדים שנגרמו להם בשל הונאה; לנציגים של אתר החדשות The Times of Israel, שפירסמו לא מעט תחקירים על תעשיית האופציות הבינאריות; ולטענות כי המעורבות של ישראלים בהונאה של סוחרים באופציות בינאריות ברחבי העולם מלבה את האנטישמיות בחו"ל. מנגד, הם שמעו הסתייגויות של נציגי חברות האופציות הבינאריות, שטענו כי לא כל הפועלים בתעשייה הם גנבים ומושחתים, וכי על המחוקק להסדיר את התחום, כפי שהוסדר תחום הפורקס במקום להוציאו אל מחוץ לחוק.

"תעשיית האופציות הבינאריות הישראלית נהפכה למפלצתית", הסביר לחברי הוועדה נציג משטרת ישראל, רב־פקד גבי ביטון, מפקד כוח המשימה נגד הלבנת הון. לדבריו, "יש תנועה מסיבית של גורמי פשיעה ומחוללי פשיעה, שעסקו בעבר במכירת חוזים של גזי חממה והונאות כאלה ואחרות בחו"ל, ואט־אט הגיעו גם לאופציות הבינאריות. המשטרה זיהתה התעצמות של ארגוני הפשיעה וקיבלה דיווחים על התעשרות מטאורית של אותם גורמים".

יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, ח"כ רחל עזריה (כולנו), שקידמה את התיקון לחוק, אמרה ל–TheMarker: "הבנו שמיד בתום החקיקה, פעילים בתעשיית האופציות הבינאריות יעתרו לבג"ץ בטענה שהחוק פוגע בחופש העיסוק. נערך דיון נרחב גם בהסתייגויות של חברי הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו) וחיים ילין (יש עתיד), שחששו מאוד כי החוק עשוי לפגוע בחברות היי־טק. מכיוון שלא קיבלנו אינדיקציות בשטח מחברות היי־טק שהתיקון הנוכחי יפגע בתעשייה, שוכנענו כי החוק נדרש".

כולם השתכנעו מלבד ביטן. לדברי מקור בוועדה, "ביטן דרש תיקונים בחוק מפני שאלה חשובים לקבוצה הגיאורגית, שתורמת כספים רבים למפלגת הליכוד". ביטן אישר כי לא השתתף בשום דיון שנערך בנושא בכנסת, "כי הנושא לא היה חשוב לי", אך הוסיף: "מעולם לא קיבלתי תרומה מחברת אופציות בינאריות באף אחת ממערכות הבחירות שלי, והקבוצה הגיאורגית אינה תורמת כספים לליכוד".

ביטן הדגיש: "אין לי כל התנגדות לחוק. הגעתי רק ביום שבוצעה הרוויזיה, כי מישהו במסדרונות הכנסת, שאני בכלל לא מכיר, פנה לדובר שלי וטען כי עשויה להיות פגיעה בענף ההיי־טק. אותו אדם הוא במקרה גרוזיני. נכנסתי לחדר שבו התקיים הדיון כדי לברר זאת, וכשאמרו לי שזה לא נכון ואין כל פגיעה — מיד תמכתי בחוק. מישהו מנסה להפיל עלי משהו שלא קשור אלי".

גם הבעלים של ספוט אופשן, פיני פטר, מכחיש כל קשר לביטן או לליכוד.

חברים בוועדה הופתעו מכך שהחוק, שאושר בוועדה ב–7 באוגוסט, עוד לא עלה לדיון במליאת הכנסת. "מאז שביטן העלה את הסתייגותו לא ניתן היה להעביר את החוק לאישור הסופי של הכנסת", אמר מקור בוועדה ל–TheMarker. ביטן מכחיש זאת, ואמר באחרונה שהחוק אמור לעלות לדיון במליאת הכנסת זמן קצר לאחר חזרתה לעבודה מפגרת החגים. כנס החורף של הכנסת אמור להיפתח היום. לדברי ביטן, הוא סיכם עם עזריה כי הצעת החוק תוחזר לוועדה כדי לקבוע שתיכנס לתוקף מהר יותר לאחר חקיקתה — חודש אחד במקום שלושה חודשים. "איני מבין מדוע לא קבעו בחוק תחולה מיידית, אם לרשות ניירות ערך היה חשוב כל כך להכניס מיידית את החוק לתוקף", אמר ביטן.

פיני פטר
פיני פטר, מייסד ספוט אופשןצילום: עופר וקנין

חשש להלבנת הון

למה היה חשוב כל כך לנציגי חברת ספוט אופשן לשכנע את חברי הכנסת לשנות את הנוסח הנוכחי של החוק? באחד הדיונים בוועדה הסביר מנכ"ל החברה לשעבר, דוד ריפשטיין, כי "הניסוח של החוק אינו מאפשר לי לעבוד בעבודה לגיטימית".

כשהתעשייה פרחה, לספוט אופשן היו יותר מ–300 לקוחות (חברות שרכשו ממנה פלטפורמות מסחר), היא העסיקה יותר מ–300 עובדים והיו לה שלוחות בלונדון, הונג קונג, המזרח התיכון, אירופה, אסיה, אמריקה הלטינית ואוסטרליה. כיום, לאחר דרישת המחוקק לצמצם את פעילות הענף, נדרשת החברה להיערך לשינויים, ומשרדיה נותרו כמעט יתומים עם כ–70 עובדים בלבד המעניקים שירות ל–60 זירות בלבד.

מדו"חות החברה אין שום ספק כי פעילותה רווחית מאוד. הרווח הנקי שלה הגיע בכל אחת מהשנים 2015–2016 ל–17–18 מיליון דולר, ובכל שנה חולקו 9.6 מיליון דולר לבעלי המניות (ראו תרשים).

לא ברור איך המספרים האלה מתיישבים עם הערכות של פעילים בתעשייה שלפיהן ספוט אופשן החזיקה בשיאה 50% משוק האופציות הבינאריות העולמי, או עם דבריו של רב־פקד ביטון על כך שחברות בתעשיית האופציות הבינאריות "המספקות תוכנה וסליקה לוקחות לעצמן נתח של 14% מהמחזור, מהלך שעשוי להצביע על חשש להלבנת הון". מקורבים לחברה טוענים כי בפועל, השוק מגלגל רק כ–200 מיליון דולר בשנה, וכי הנתח של החברה קטן בהרבה — כ–5% מהמחזור.

הנתונים המדווחים האלה אינם מתיישבים גם עם נתונים אחרים, שאותם חשפה בראש השנה האחרון הבולשת הפדרלית בארה"ב (FBI), כשביקשה להוציא בארה"ב צו מעצר נגד לי אלבז, מנכ"לית חברת האופציות הבינאריות הישראלית יוקום, שאת הפלטפורמה הטכנולוגית לזירת המסחר שהפעילה סיפקה ספוט אופשן. לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט בארה"ב, דו"חות ספוט אופשן מצביעים על כך שמהרבעון השני של 2014 ועד סוף 2016 הפקידו סוחרים כמעט 100 מיליון דולר אצל חברת ישראלית אחרת, BinaryBook (שה–FBI חושד כי היא קשורה ליוקום), שהשתמשה בפלטפורמה של ספוט אופשן. לטענת ה–FBI, רק 19 מיליון דולר מהסכום הוחזרו לסוחרים. אם דבריו של ביטון לגבי שיטת הפעילות של ספוט אופשן וחברות אחרות בתעשייה נכונים, העובדה כי ה–FBI מצא נתונים שספוט אופשן הרוויחה הכנסות של 10 מיליון דולר רק מ–BinaryBook אינה מתיישבת עם ההערכות כי היא שלטה ב–50% מהשוק ולא עם דיווחי החברה באתר הבית שלה שלפיהם באמצעות הפלטפורמה שלה מבוצעות 5 מיליון עסקות מסחר בחודש.

בנוגע לטענות ה–FBI אומר הבעלים של ספוט אופשן: "היות שמדובר בחקירה מתנהלת, אני מנוע מלדבר על פרטיה. עם זאת, החברה דוחה כל טענה נגדה ביחס לקשירת קשר עם ברוקר במטרה להונות את לקוחותיו".

רווח נקי של 18-17 מיליון דולר בשנה
תוצאות ספוט אופשן, במיליוני דולרים*

"שוד מתכנת צעיר לאור יום"

מי הם בעלי המניות שנהנו מרווחיה הנאים של ספוט אופשן, שנוסדה רק בספטמבר 2011? במרבית מניות החברה החזיק עד 26 במארס הבעלים של החברה, פנחס מלחז פטרקצשווילי, הידוע בתעשייה בשם פיני פטר. לפני כחצי שנה הוא העביר את כלל מניותיו, לרבות מניות שהיו רשומות על שם חברת ספוט אופשן, לרעייתו, לימור פטרקצשווילי. יחד עם פטר, ייסדו את החברה רן עמירן וליאוניד אוקון. רובין אייל אלכסנדר רכש מניות בחברה ב–4 במאי 2016, ואזרח הולנדי ששמו Vahamn Niels, המתגורר בקפריסין, רכש מניות בחברה בנובמבר 2016.

במרוצת השנים העביר אוקון את מניותיו ללא תמורה לחברה, עד שבאפריל 2015 כלל לא נותרו בידיו מניות. מה גרם לאיש התוכנה, שהיה אז בן 26, לוותר על מכרה זהב? ייתכן שהתשובה לכך טמונה בתביעה שהגיש נגד פטר לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביולי 2015, בגין מה שהוא תיאר כ"שוד מתכנת צעיר לאור יום".

התביעה נפתחה במשפט "פטרקצשווילי הוא איש עסקים מפוקפק, שהורשע בעבר בעבירות של זיוף והלבנת הון". לדברי אוקון, "פטרקצשווילי הציג את עצמו כבעל ממון רב והציע לאוקון להקים ביחד מיזם משותף להקמת פלטפורמות מסחר בתחום האופציות הבינאריות באינטרנט. אוקון ניאות לכך, כשהוא בן 20 וחסר ניסיון עסקי. הוא השקיע את מרצו ובנה את החברה. פטרקצשווילי השקיע מעט — כ–250 אלף דולר בלבד, בניגוד לכל מצגיו, ואותם החזיר לעצמו פי כמה וכמה מונים. פטרקצשווילי נשאר עם חברה, שאותה הוא מבקש להנפיק לפי שווי של כ–150 מיליון דולר, כשהוא דילל את אוקון עד דק — והרי לנו אנטומיה של שוד מתכנת צעיר לאור יום".

בתגובה מסר פטר: "התביעה של אוקון נגדי ונגד החברה נדחתה על הסף. המחלוקת העסקית ממשיכה להתברר בהליך בוררות שיזמה ספוט אופשן, ולפיכך אני מנוע מלדבר על כך".

הקשר לאתי אלון והטרגדיה המשפחתית

אתי אלון בבית המשפט ב– 2002
אתי אלון בבית המשפט ב– 2002צילום: ליאור מזרחי / באוב

עורכי הדין של אוקון, ד"ר אבי וינרוט ואריאל דינובצקי, הזכירו בתביעה הרשעה של פטר. בכך הם כיוונו להסתבכותו בשנות ה–20 המאוחרות של חייו, בפרשת לוויין הקשורה לתיק קריסתו של הבנק למסחר. באותה הפרשה אתי אלון, סגנית מנהלת מחלקת ההשקעות בבנק, רצתה לחלץ את אחיה עופר מקסימוב מחובות עתק שצבר בגין הימורים. אלון הוציאה צ'קים בנקאיים של הבנק למסחר, ששמות המוטבים בהם היו לקוחות של הבנק או לקוחות בדויים. הצ'קים הועברו לבן דודו של מקסימוב, גיל גילקרוב, והוא העביר אותם לפטר ולמאיר בלס. השניים היו שותפים לעסק המרת מט"ח של השוק האפור בשם מנינט, שעסק בניכיון צ'קים ומתן הלוואות בריבית.

בית המשפט אמנם קבע שפטר ובלס לא ידעו כי מדובר ברכוש אסור, אך הרשיע אותם בגין זיוף חתימות המוטבים ששמם הופיע על הצ'קים. ב–13 ביולי 2005 הרשיע השופט דוד רוזן מבית המשפט המחוזי בתל אביב את פטר ובלס בעבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה הקבועות בחוק העונשין, ובעבירת פעילות אסורה ברכוש אסור הקבועה בחוק איסור הלבנת הון. על השניים הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ו–12 חודשים מאסר על תנאי. השניים הגישו ערעור לעליון — שנדחה.

בית המשפט העליון דחה את כל טענות ההגנה ולא קיבל את הטענה כי אין לשלוח את פטר לכלא עקב טרגדיה משפחתית שממנה הוא מנסה להשתקם. ביולי 1997 נרצח אחיו של פטר לנגד עיניו בעת שוד במשרד חלפנות כספים בתל אביב, שבו היו שותפים פטר ואחיו. הכנופיה שביצעה את השוד ביקשה לשדוד 300 דולר מקופת המשרד. פטר, שניסה להגן על אחיו, הגיע במצב קשה לבית החולים ונותח. חלק ממעיו נכרתו בשל עשר יריות שנורו לעבר השניים, שהביאו למותו של אחיו. הפרשה הובילה גם להרשעתו של פטר בעבירה של תגרה, לאחר שהתפרץ בבית המשפט בעת הקראת גזר הדין של אחד מהרוצחים.

למרות ההרשעה בפרשת הלוויין של קריסת הבנק למסחר, פטר מעולם לא ישב בכלא. ב–2008 הוא קיבל חנינה מהנשיא דאז, שמעון פרס. מלשכת הנשיא נמסר: "ביוני 2008 החליט הנשיא פרס לאמץ את המלצת שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, ולהקל בעונשו של פטר. ההקלה ניתנה בדרך של המרת עונש המאסר בפועל למשך שנה והעמדתו על שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. ההחלטה ניתנה עקב שינוי נסיבות משמעותי שאירע לאחר מתן גזר הדין על ידי בית המשפט, הנוגע למשפחתו של הנדון, שאותו לא נוכל לפרט בשל צנעת הפרט".

בתגובה מסר פטר: "זו פרשה מהעבר הרחוק, משנות ה–20 לחיי. מבחינה משפטית, כפי שנמסר לי על ידי עורכי דיני, לו היתה הפרשה מתבררת כיום, ספק אם הייתי מורשע. מכל מקום, קיבלתי חנינה מהנשיא פרס ועונשי קוצר לשישה חודשי עבודות שירות. כמו כן, השופט דוד רוזן ציין בפסק דינו כי נראה שאם הייתי מודע לכך שהיה דבר פלילי בצ'קים, לא הייתי נוגע בהם. בפרשה הזאת השופט קבע כי דיווחתי לרשויות החוק על הפעילות, וגם שילמתי מס כנדרש. אין כל קשר בין הפרשה הישנה הזאת לעיסוקי כיום".

על השאלה מדוע השותף בלס לא קיבל חנינה, השיב פטר: "הוא לא ביקש חנינה". בנוגע לפרשה שבה הורשע בתגרה בבית המשפט, ציין פטר: "בעת הקראת גזר הדין של רוצחי אחי, חלק מבני המשפחה התפרצו לעבר הרוצחים. קיבלנו קנס של 500 שקל. המעשה התבצע בשל סערת רגשות".

מסתבך סדרתי

פרשת הלוויין של הבנק למסחר אינה הפרשה הפלילית היחידה שבה הסתבך פטר. ב–17 במאי 2016, שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, הדסה נאור, הרשיעה את פטר ועמירן, שניים מבעלי המניות של ספוט אופשן, בעבירות שבוצעו נגד חברה בבעלותו של פטר. פטר הורשע בעבירה של התנכלות מינית, ועמירן בעבירה של הטרדה מינית של מנהלת מכירות אופציות בינאריות למגזר הערבי בחברת טריידראקס, חברת אופציות בינאריות שהיתה בעבר בבעלות פטר.

באותה תקופה פטר היה מנכ"ל טריידראקס ועמירן היה מנהל הפיתוח העסקי של החברה. בית המשפט קבע כי עמירן הטריד מינית את המתלוננת בכמה הזדמנויות. היא פנתה לפטר והתלוננה על התנהגותו של עמירן, והוא זימן אותה ואת עמירן לשיחה ודרש מעמירן להתנצל, אך מכיוון שלדבריו ההתנצלות לא סיפקה את המתלוננת והיא איימה ללכת למשטרה, הוא טען באוזניה כי הוא נותן את מלוא הגיבוי לעמירן, שכן הוא אינו סבור שמדובר בהטרדה, ופיטר אותה.

מקורב לחברה טוען כי כתב האישום בפרשת ההטרדה המינית הוא שסיכל את ההנפקה המתוכננת של ספוט אופשן בלונדון. לדברי פטר, "אין כל קשר בין ביטול ההנפקה לפרשה הזאת".

עוד ציין פטר: "לא הואשמתי בהטרדה מינית, אלא בהתנכלות, לאור זאת שלא ידעתי איך מטפלים כחוק בתלונה של הטרדה מינית. אין לי אלא להצטער על כך מעומק לבי, אולם חשוב לי לציין כי הפרשה הסתיימה ללא כל הרשעה והיא מאחורי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker