הבעלים של ספוט אופשן: "אי־אפשר לרמות לקוחות באמצעות התוכנה שלנו"

ב–FBI סבורים כי התוכנה של ספוט אופשן שימשה ברוקרים כדי להונות משקיעים באופציות בינאריות - אבל הבעלים, פיני פטר, מתעקש שזו חברת היי־טק לגיטימית ■ למרות זאת החליט לעזוב את התחום ולהפסיק להילחם ברגולטורים המגבילים את הענף

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פיני פטר. "אני לא סוחר באופציות בינאריות משום שזה מסוכן"
פיני פטר. "אני לא סוחר באופציות בינאריות משום שזה מסוכן"צילום: עופר וקנין

המשרדים המפוארים של חברת ספוט אופשן בקומה ה-20 במגדל משה אביב ברמת גן נותרו כמעט יתומים מעובדים - אבל מהצד נראה כי גוויעתה של תעשיית האופציות הבינאריות בישראל, שהניבה לפיני פטר, בעלי החברה בשנים האחרונות, רווחים של מיליוני דולרים, אינה פוגעת ברוחו.

"החלטתי לעזוב את תחום האופציות הבינאריות", הוא אומר. "נתמקד בתחומים אחרים, ואני בטוח שנצליח. בניגוד לאחרים, סירבתי להעביר את הפעילות שלי מחוץ לישראל. כל העסקים שלי מדווחים כאן, ואין לי חברות במדינות אקזוטיות. אני שמח לשלם מסים בארץ ואמשיך לנהל את העסקים שלי בצורה שקופה וגלויה בהתאם לחוק הישראלי".

פטר החליט להפסיק להילחם בכוונת המחוקק, וזנח את הרעיון לעתור לבג"ץ נגד תיקון החוק שפגע בתעשיית האופציות הבינאריות. עם זאת, הוא סבור שישראל הלכה רחוק מדי. "אופציות בינאריות מוכרות ככלי לגיטימי במערב", הוא אומר. "המסחר בהן מוסדר על ידי רגולטורים בעולם הפיננסי. מרבית המדינות לא החילו איסור כה גורף על מסחר באופציות בינאריות, שכן הן הסדירו אותו. אופציות בינאריות נסחרות ברמה היומית על ידי גופים מוסדיים מוכרים ועל ידי משקיעים קמעוניים בשווקים שונים, לרבות במדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, יפן, אוסטרליה ודרום אפריקה".

יצא לתעשיית האופציות הבינאריות שם רע מאוד של תעשיית עוקץ, הונאה וגניבה. עובדים בתעשייה, ה-FBI ואף משטרת ישראל חוששים כי גם ספקי התוכנה הם חלק מאותו עוקץ.

פטר: "לגבי התעשייה בכללותה, אני נמנע מלהגיב. לגופו של עניין, החברה שלנו סיפקה תוכנה למאות ברוקרים ברחבי העולם. התוכנה שלנו אושרה על ידי הרגולטורים המובילים בארה"ב, ביפן ובאוסטרליה. היא עומדת בתקנים מחמירים ונבדקה על ידי גורמים רשמיים בעולם. קל לנו מאוד להפריך את הטענות לגבי אי־תקינות התוכנה. אנו דוחים כל טענה הקושרת אותנו לברוקרים שהונו לקוחות".

מבחינתו של פטר, ספוט אופשן היא חברת היי־טק ישראלית לכל דבר. "ספוט אופשן פיתחה ומפתחת תוכנה למסחר במכשירים פיננסיים באינטרנט. קרוב ל-75% מעובדי החברה הם עובדי תוכנה. החברה מוכרת את פלטפורמות המסחר שלה לברוקרים וכלל אינה מתקשרת עם לקוחות הקצה, הסוחרים עצמם".

פטר מדגיש כי החברה עבדה לאורך כל הדרך באופן חוקי. "החברה מבצעת תהליך 'הכר את הלקוח' מול הברוקרים", הוא אומר.

קיימות טענות שונות ואף ראיות שאסף ה-FBI, על כך שברוקרים רימו בעזרתכם את לקוחות הקצה - אם באמצעות אספקת ציטוטים לא נכונים, כדי שיפסידו את כספם, ואם בדרכים אחרות. האם ניתן לרמות לקוחות באמצעות התוכנה שלכם?

"חד־משמעית לא. התוכנה עומדת בתקנים המחמירים ביותר של ספקי התוכנה. לא ניתן לחדור אליה - לא ברמת האקרים ולא ברמת ברוקר. לא ניתן לעשות מניפולציות במסחר. את שערי הפקיעה שאנו מספקים (שלפיהם נקבע אם המחזיק באופציה הבינארית ירוויח או יפסיד; ש"א), אנו מקבלים מהבורסות הגדולות ביותר בעולם. הלקוחות יכולים לעקוב אחר מקורות חיצוניים ולראות שהפקיעה שהתרחשה זהה לכל שאר הציטוטים. השוני היחידי שיכול להיות הוא בין ברוקרים הפועלים בסין לברוקרים הפועלים באירופה, שיראו שער פקיעה שונה, וזה מקובל בעולם. אבל אין מצב שלקוח א' ולקוח ב' אצל ברוקר מסוים יקבלו שערי פקיעה שונים".

אתה מכיר ברוקרים שהם לקוחות שלכם, שפעלו עם התוכנה שלכם ורימו לקוחות?

"אם וכאשר היה חשש שלקוח שלנו מתנהל בצורה לא תקינה, יש הוראה לנתק את הקשר אתו מיד. היו כמה מקרים שביוזמתנו סגרנו ברוקראז'. אנו מחזיקים כבר יותר משנה וחצי קצין ציות, שבעברו עבד בבית ההשקעות אי.בי.אי. התפקיד שלו הוא לטפל בתלונות שמגיעות אלינו מלקוחות קצה, שהגיעו אלינו דרך אתר האינטרנט".

לאחר מעצרה של לי אלבז, מנכ"לית חברת יוקום, והחשדות נגד ספוט־אופשן, האם אתה חושש להגיע לארה"ב?

"לצערי איני יכול להגיע לארה"ב, אבל לא בגלל הנושא הזה - אלא בגלל תיק שהיה לי בגיל 25. לפני ארבע שנים הגשתי בקשה לוויזה, וסירבו לתת לי אותה".

האם אתה סוחר באופציות בינאריות?

"בצעירותי הייתי סוחר מט"ח ספקולטיבי. עשיתי את הפעולות דרך הבנקים וחברות הפורקס. הרווחתי בית והפסדתי שלושה בתים. עם כל הכאב בהפסדים, נהניתי מאוד מהמסחר. אבל היום אני לא סוחר באופציות בינאריות, משום שזה מסוכן".

איך הגעת לעסוק בתעשייה כל כך מפוקפקת?

"אבא שלי היה חלפן כספים וגדלתי לתוך עולם הכספים. בעברי גם הייתי חלפן. היתה לי חברת פורקס ולאחר מכן חברת תקשורת, שחשפה אותי לעולם הטכנולוגי. ב-2005–2006 הקמתי סטארט־אפ שנקרא סקוקו (Skuku), שבו השקעתי את כל הוני. זה היה שילוב של ווטסאפ וסקייפ. במשבר של 2008 נגמר לי הכסף, ובגלל המשבר לא הצלחתי לגייס כספים, והסטארט־אפ נסגר.

"מכיוון ששוק הפורקס היה רווי לאחר שהתפתח בצורה מדהימה, תעשיית האופציות הבינאריות קסמה לי. העובדה שזהו מוצר קל למשתמש - דרך פשוטה לאנשים להשקיע במסחר ספקולטיבי - קסמה לי. לכן ב–2009 החלטתי להיכנס לשוק".

האם בעבר החברה או אתה תרמתם כספים לחברי כנסת ממפלגות הליכוד או ישראל ביתנו?

"לחברה אין כל קשר לקבוצות פוליטיות, ומעולם לא תרמה לליכוד או למפלגות אחרות. ככל שהחברה תורמת כספים, הם מיועדים לתמיכה בילדים עם מוגבלויות ולמטרות חברתיות אחרות שהחברה בוחרת מעת לעת".

יש לך קשרים חברתיים עם חברי כנסת?

"אין לי כל קשר לחברי כנסת, לא חברי ולא מקצועי. לא לחברי כנסת מהליכוד, לא לחברי כנסת מישראל ביתנו, ולא לקבוצה הגיאורגית בליכוד".

אז למה על הקיר במשרדך תלוי צילום שלך עם ראש הממשלה ועם חברי כנסת אחרים?

"לפני חמש שנים ראש הממשלה הזמין את העמותה שאני והחברה תורמים לה כסף לטקס שנערך במשרד ראש הממשלה. ראש הממשלה לא יודע איך קוראים לי. לא היתה לנו שיחה אישית מעולם. היתה לי גאווה להצטלם אתו שם, אבל אין לי קשר פוליטי - לא לראש הממשלה ולא לאף אחד אחר ממפלגתו".

למה התעקשתם בכנסת להותיר את הפעילות של האופציות הבינאריות חוקית?

"החזון שלנו היה בעד הסדרה. השקענו המון כסף ומאמצים להיכנס לשווקים בינלאומיים. רק באחרונה השקענו מיליוני דולרים כדי לעמוד בתקן המחמיר של היפנים, ועכשיו בא הרגולטור ואומר לנו שאנחנו לא יכולים למכור תוכנה לברוקר יפני ולתפעל אותה".

לדברי פטר, "הדבר היחיד שיביא למסחר תקין של הלקוחות מול הברוקרים יהיה אם יעבירו את כל תעשיית הפורקס והאופציות הבינאריות למסחר דרך בורסות. לא ייתכן שבמסגרת החוק, הברוקר, הבנק או הממסד הפיננסי ירוויחו ישירות מהפסדי הלקוחות. את כשל השוק הזה חייבים לתקן ולהסדיר בחקיקה".

מה תגובתך לדבריו של נציג המשטרה, רפ"ק גבי ביטון, שטען בדיונים בכנסת כי חברות הטכנולוגיה חשודות בהונאה בשל העמלות הגסות שהן גובות מהעסקה, המגיעות ל-14%, שיעור המחשיד אותן בהלבנת הון?

"שיעורי העמלות של החברה הם כמקובל בתעשייה. החברה נכנסה לשוק קיים, ואימצה את דפוסי העמלות שהיו נהוגים בתעשייה. בזמנים הטובים היינו כ-60% מהתעשייה של חברות התוכנה. הרווח שלנו כיום מבוסס על מחזורים, והוא 0.4%–0.7% מהמחזור, ולא כפי שפורסם בתקשורת".

היתה לך בעבר פעילות ברוקראז' שסיפקה ללקוחות קצה אפשרות לסחור באופציות בינאריות. למה הפסקת אותה?

"זה היה ב-2009. כשנה לאחר מכן מכרנו אותה, כי החלטנו להתמקד במכירת תוכנה לברוקרים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker