הרפורמה בכרטיסי האשראי מחזקת את כאל - היקרנית ביותר בריביות

בשבוע שעבר זכתה כאל בניהול מועדון האשראי של שופרסל - הכולל חצי מיליון לקוחות ומחזור סליקה של כ–10 מיליארד שקל בשנה ■ כאל, שגובה מהצרכנים את הריבית הגבוהה ביותר בענף, משתלטת על מועדוני האשראי בעת שישראכרט ולאומי קארד מוחלשות בידי הרגולטורים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חברת כ.א.ל

ביום חמישי דיווחה שופרסל , קמעונאית המזון הגדולה במשק שנמצאת בשליטת קבוצת אי.די.בי, כי בחרה בכאל, שבה שולטים הבנקים דיסקונט (72%) ו הבינלאומי (28%), לשותפתה החדשה בהנפקה ובתפעול כרטיסי האשראי של לקוחותיה.

הבחירה בכאל הגיעה לאחר שהסתיימה רשמית שותפות של יותר מ–10 שנים בין שופרסל ללאומי קארד, שנמצאת בשליטת בנק לאומי (80%) ו קבוצת עזריאלי (20%).

שופרסל הודיעה כי ההחלטה לבחור בכאל התקבלה לאחר שקיימה משא ומתן עם כל השחקנים הרלוונטיים בענף, לרבות לאומי קארד, ולאחר שכולם הגישו לה הצעות משופרות מאוד לעומת תנאי ההסכם עם לאומי קארד. הפעילות תתבצע באמצעות שותפות שופרסל פיננסים, שמוחזקת על ידי שופרסל (64%), לאומי קארד (16%) ו פז (20%).

העסקה עם שופרסל מתרחשת בתקופה רגישה מאוד בענף כרטיסי האשראי. בעקבות ועדת שטרום, הפועלים ולאומי ייאלצו להיפרד מישראכרט ולאומי קארד עד סוף 2020, בעוד דיסקונט והבינלאומי יוכלו להמשיך להחזיק בכאל לפחות עד סוף 2020.

מנכ"ל כאל, דורון ספירצילום: עופר וקנין

כך, בעוד לאומי קארד וישראכרט מחפשות בימים אלה את דרכן, תחת אי־ודאות מה תהיה בעלותן העתידית, ומקיימות מערכות יחסים עדינות עם בנקי האם שלהן במהלך תקופת המעבר — כאל נמצאת מלכתחילה בעמדת יתרון מובהק מול מתחרותיה הגדולות.

כאל נהנית מוודאות שתמשיך להשתייך לבעלים עם גב פיננסי איתן, וכנגזר מכך — תהיה לה נגישות למקורות מימון זולים. מצב זה איפשר לחברה להשלים כבר לפני כמה חודשים תוכנית אסטרטגית חדשה בשיתוף חברת הייעוץ הבינלאומי מקינזי, שעוסקת, בין היתר, בניצול הזדמנויות להגדלת נתחי השוק שלה עד לתום תקופת המעבר של מתחרותיה. העסקה עם שופרסל מקדמת אותה בכיוון הזה.

כדי להשלים את העסקה עם שופרסל, כאל תצטרך להשקיע סכומים לא מבוטלים כדי לשמר כמה שיותר לקוחות נוכחיים של לאומי קארד שמשתמשים בכרטיסים של שופרסל פיננסים. פרט לכך, לא בטוח שרשות ההגבלים העסקיים תאפשר לכאל לתפעל במקביל גם את המועדון של שופרסל וגם את זה של המתחרה הגדולה שלה, יינות ביתן־מגה.

בנוסף, בכאל יידרשו להחליט כיצד תתבצע החלוקה בין המותגים שאתם היא עובדת — דיינרס, שהוא המותג הרווחי ביותר שלה, ויזה ומאסטרקארד. בכאל רואים בעיקר את הפוטנציאל הרב הטמון במאגר המידע הגדול של המועדון של שופרסל, שיהיה ניתן למינוף למתן אשראי צרכני — שהריביות בו גבוהות משמעותית מאלה שניתנות בבנקים.

מועדון האשראי החוץ־בנקאי של שופרסל הוא אחד הגדולים בישראל, עם יותר מ–505 אלף כרטיסים פעילים. הוא מייצר מחזור עסקות של כ–10 מיליארד שקל בשנה, והרווח התפעולי שלו במחצית הראשונה של 2017 הסתכם ב–26 מיליון שקל. למועדון האשראי של יינות ביתן־מגה, שגם אותו מפעילה כאל, יש 250 אלף כרטיסים פעילים. בנוסף, מפעילה כאל את מועדון פליי קארד ביחד עם אל על, וכן את המועדונים H&O ופאוור קארד.

מנכ"ל מקס, רון פאינרוצילום: מוטי מילרוד

בר וכחלון עלולים לפספס את המטרה

העסקה תהפוך את כאל לחברה הגדולה בענף מועדוני האשראי החוץ־בנקאי, שהוא מנוע צמיחה מרכזי. בדרך זו כאל, שתורמת מדי שנה כ–15% לרווחי דיסקונט, מבססת את מעמדה כשחקנית הבולטת, הצומחת והאגרסיבית ביותר בענף כרטיסי האשראי. היא גם נהנית ממעמד מונופוליסטי בתחום סליקת עסקות בכרטיסי דיינרס, וממשיכה לגבות מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה בענף — 10.9%. וכל זאת מתבצע בחסות הרגולטורים.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, השתכנעה על ידי ראשי דיסקונט כי צריך להשאיר את כאל בשליטת הבנק כדי שיוכל להתחרות בבנקים הגדולים. גם שר האוצר, משה כחלון, העניק לה רוח גבית, אף שניסה במהלך דיוני ועדת שטרום להביא לכך שגם היא תופרד מהבנקים. עם זאת, כשהיתה באפשרותו לפתוח לגמרי את התחרות בסליקת כרטיסי האשראי של המונופולים —דיינרס של כאל ואמריקן אקספרס של ישראכרט — הוא נמנע מלעשות זאת. במקום זאת, הוא רק גיבש מתווה חדש להפחתת עמלות הסליקה שגובים המונופולים האלה, שמגיעות כיום ל–4%, לרמה של 2% בתוך שלוש שנים.

כאל עשויה ליהנות גם מיתרון במגעים שהבנקים מנהלים בימים אלה מול חברות כרטיסי האשראי לגיבוש הסכם תפעול ההנפקה של כרטיסי אשראי בנקאיים חדשים ומתחדשים. בחוק שטרום נקבע כי מתחילת 2019, נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% מתוך כלל הכרטיסים הבנקאיים המונפקים בכל בנק. משמעות הדבר היא שהפועלים יצטרך לבחור מלבד ישראכרט גם את לאומי קארד או את כאל שיתפעלו את ההנפקה, בעוד לאומי יצטרך לבחור בכאל או בישראכרט, ודיסקונט בלאומי קארד או בישראכרט.

כאל יכולה להציע לבנקים הצעות אגרסיביות יותר, מכיוון שלהבדיל מישראכרט ומלאומי קארד — שהכנסותיהן במגזר ההנפקה הן בגובה שיעור העמלה הצולבת, שעשוי לרדת לאזור ה–0.5% — כאל תמשיך ליהנות מעמלות סליקה של כ–2% בדיינרס.

כך, בינתיים נראה שרצונם של בר וכחלון להפוך את ישרארכט ולאומי קארד למתחרים עצמאיים במערכת הבנקאית ביום שאחרי הפרדתן מהבנקים עלול להיות לא מציאותי וקיימת סכנה שרפורמת שטרום תתמסמס — והמחירים לצרכן אפילו יעלו.

בלאומי קארד יצטרכו לחפש מנועי צמיחה

העסקה עם שופרסל היא הפעם השנייה בארבע השנים האחרונות שבה כאל גוברת על לאומי קארד. בפעם שעברה, בתחילת 2014, הגישה כאל הצעה נדיבה לאל על באמצעות דיינרס, וזכתה במכרז להנפקת כרטיס אשראי פליי קארד — עסקה שהגדילה משמעותית את הנוכחות של דיינרס בבתי העסק בישראל. בשל העובדה שדיינרס פועלת כמונופול ונהנית מרווחי סליקה גבוהים, הרווח של כאל השתפר מאוד, והסתכם במחצית הראשונה של 2017 ב–105 מיליון שקל. כך נהפכה כאל לחברה השנייה ברווחיותה בענף, אחרי ישראכרט.

בעסקה עם שופרסל נהנתה כאל גם מכך שמערכת היחסים בין בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, לראשי בנק לאומי אינה חמה במיוחד. זאת, לאחר שבאפריל 2013, בזמן שאלשטיין תיכנן יחד עם נוחי דנקנר להשתלט על אי.די.בי, הוא גיבש עם מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק־עמינח, הסדר חוב בגנדן — החברה האם שדרכה דנקנר שלט באי.די.בי. ואולם ההסדר, שהיה אמור לכלול מחיקה של כ–150 מיליון שקל, קרס לאחר הביקורת הציבורית שבאה בעקבות החשיפה ב–TheMarker. אחד התירוצים שבהם השתמש לאומי לנסיגה מההסכם היה כי קיים ספק ביכולתו של אלשטיין להשלים את ההסדר, שהיה אמור לכלול תשלום של כ–300 מיליון שקל לבנק. מאז אלשטיין הזרים לאי.די.בי סכום עתק של כ–2.5 מיליארד שקל.

איבוד נכס משמעותי כמו המועדון של שופרסל עלול להשפיע לרעה על התוצאות של לאומי קארד, שהונה העצמי מוערך ב–1.8 מיליארד שקל, וכנגזר מכך, גם על המחיר שלאומי יקבל עבורה בעת מכירתה או הנפקתה בבורסה. השותפות הזאת תרמה לרווח של לאומי קארד  כ–30 מיליון שקל בשנה, מתוך רווח שנתי 180–200 מיליון שקל.

בלאומי צפויים למכור את לאומי קארד לפי שווי של 2.5–3 מיליארד שקל. אם לאומי קארד לא תמצא פתרון חלופי מהיר לשופרסל, הפגיעה בשווייה עלולה להגיע לכמה מאות מיליוני שקלים.

בלאומי קארד טוענים כי הפגיעה לא תהיה מיידית ולא באופן מלא, שכן בשל שיפור בתנאים שהשיגה שופרסל, שווייה של שופרסל פיננסים יהיה גבוה בכמה עשרות אחוזים לעומת ההערכה האחרונה של 458 מיליון שקל. בהתאם לכך, גם הסכום שתקבל לאומי קארד בגין מכירת אחזקותיה בשופרסל פיננסים יהיה גבוה יותר.

כך או אחרת, כדי להתאים את עצמה לשינויים הצפויים בענף, שטומנים גם הזדמנויות רבות, רק הגידול באשראי הצרכני לא יספיק. בלאומי קארד יצטרכו לחפש מנועי צמיחה נוספים בתחומי הטכנולוגיה והפעילות הבינלאומית, ולקוות כי הקשרים הטובים עם לאומי יישמרו גם בעתיד. ללא ספק מדובר באתגרים גדולים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker